מניית וולפספיד (WOLF ) היא חברה גדולה מתחום המוליכים למחצה שמתמחה בייצור רכיבי סיליקון קרביד וגליום ניטריד. וולפספיד פועלת בענף הסמיקונדקטורס עם דגש על יישומים מתקדמים לרכבים חשמליים, אנרגיה מתחדשת ותקשורת 5G. במהלך היומיים האחרונים מחיר המניה זינק בלמעלה מ-40 אחוזים, כל זה קורה בלי זרז כלשהו - תוצאות כספיות חיוביות או חדשות על התפתחויות מעניינות. ולכן האנליסטים תלו את הסיבה בשורט סקוויז.  

עד אתמול שווי השוק של החברה עמד על כ-508 מיליון דולר. החברה סובלת מהפסדיות מתמשכת, כאשר ברבעון האחרון דיווחה על הפסד נקי של כ-372 מיליון דולר, עלייה משמעותית לעומת 125.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסדים נובעים בעיקר בשל השקעות כבדות בהרחבת מתקני ייצור ותנאי שוק מאתגרים. 

הפסדיות זו, לצד חששות מפני אי-קבלת מענקים של 750 מיליון דולר במסגרת תכנית המימון של הממשל האמריקאי לעידוד חברות לייצר במדינה, תרמה ליתרות שורט גבוהות במיוחד – כ-41% מהמניות היו בשורט נכון למרץ 2025 – ולסנטימנט דובי בקרב משקיעים, שהימרו על המשך ירידות במחיר. 

עם זאת, ביומיים האחרונים חוותה המניה תנודתיות גבוהה: ב-25 באפריל היא זינקה ב-19.5%, וב-28 באפריל טיפסה ב-27% והגיעה לשיא יומי של 4.25 דולר, כשהסיבה היא ככל הנראה שורט סקוויז חלקי של המחזיקים בפוזיציות שורט שנאלצו לכסות ולרכוש בחזרה. היום, עם פתיחת המסחר, השורטיסטים תפסו פיקוד והצליחו להוריד את המניה ב-13% ל-3.6 דולר, תוך ניצול המומנטום הדועך והיעדר חדשות מהותיות שיתמכו בעליות נוספות.

• עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
• כסף חדש: ילדים בני 12 משקיעים בבורסה דרך אפליקציות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מוכרים בחסר, או "שורטיסטים", הם משקיעים המהמרים על ירידת ערך של מניה. בניגוד לאסטרטגיית השקעה רגילה (לונג) שבה קונים מניה בציפייה שערכה יעלה, בפוזיציית שורט המשקיע שואל מניות, מוכר אותן במחיר הנוכחי, ומתכנן לקנותן בחזרה במחיר נמוך יותר בעתיד. הרווח נובע מהפער בין מחיר המכירה הגבוה למחיר הרכישה הנמוך.

תחום המכירה בחסר הוא שוק מוסדר היטב עם נפח פעילות משמעותי בשווקים הגלובליים, אם כי בישראל היקף הפעילות עדיין מצומצם יחסית. התהליך מבוסס על מערכת השאלות מניות - שורטיסטים שואלים מניות בעיקר מברוקרים המשמשים כמתווכים, אשר בתורם יכולים לקבל את המניות ממגוון מקורות כמו משקיעים פרטיים גדולים, קרנות גידור, או משקיעים מוסדיים שונים המחזיקים במלאי מניות לטווח ארוך.

הפסד אינסופי

בפעולת לונג הסיכון שלנו מוגדר, המקסימום שנפסיד הוא 100%. אמנם אנחנו לא שואפים למחוק את השקעתנו אבל עדיין בפעולת לונג ההפסד המקסימלי היא הקרן. לעומת זאת בפעולת שורט אנחנו שואלים מניות מהברוקר, אחרי המכירה בחסר אנחנו במינוס אצלו וצריכים לרכוש את אותן המניות בשוק כדי להחזיר לו אותן, מה שיוצר מצב של סיכון אינסופי. במידה ושער המניה יזנק אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בחובות אדירים לברוקר שלנו. 

• סימבוטיק מנפיקה מניות וצונחת ב-17%
• סנופלייק נופלת ב-11% - מה היה בדוחות?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

 מכירה בחסר פופולרית בקרב ספקולנטים שמאמינים שחברה נמצאת במצב פיננסי רעוע, שערורייה עסקית או מגמה שלילית בשוק. אולם, כאשר מחיר המניה מתחיל לעלות במקום לרדת – בין אם בשל חדשות חיוביות, תוצאות כספיות מפתיעות, או התגייסות של קהילת סוחרים אמיצה – מי שפתח את הפוזיציה נמצא בבעיה. כעת הוא ייאלץ לקנות את המניות בחזרה במחיר גבוה יותר כדי "לכסות" את עמדות השורט שלו, הפעולה הזאת היא זו שדוחפת את גל המחירים. התהליך הזה יוצר מעגל של קניות מאולצות שדוחפות עוד יותר את העלייה במחיר, והתוצאה היא תנועה חדה ומהירה כלפי מעלה – זהו השורט סקוויז. 

איך מתרחש שורט סקוויז

תופעת ה"שורט סקוויז" (Short Squeeze) אינה חדשה בשווקי ההון, אך בשנים האחרונות היא הפכה לאחת התופעות המרתקות והמדוברות ביותר בעולם הפיננסי. המקרה של מניית גיימסטופ ב-2021 הפך לסמל מובהק של התופעה והדגים את עוצמתה. באותו אירוע, קהילת משקיעים קטנים בפלטפורמת רדיט זיהתה נקודת תורפה מעניינת: כמעט 100% ממניות גיימסטופ הזמינות היו כבר "מושאלות" לצורך פוזיציות שורט. משמעות הדבר הייתה שקרנות גידור רבות הימרו על נפילת מחיר המניה, אך כמעט לא נותרו מניות נוספות להשאלה.

כאשר החלו המשקיעים מרדיט לרכוש את המניה בהמוניהם, נוצר לחץ עלייה על המחיר. ברגע שהמחיר החל לעלות, השורטיסטים נכנסו למצוקה הולכת וגוברת. הם התחייבו להחזיר את המניות המושאלות, וככל שמחיר המניה עלה, כך גדלו הפסדיהם הפוטנציאליים. במצב זה, השורטיסטים עומדים בפני דילמה. הם עשויים להידרש לסגור את הפוזיציה בגלל "קריאה להשאלה" כאשר המשאיל דורש את המניות בחזרה. הם עלולים להידרש לסגור פוזיציות בשל דרישות בטחונות (מרג'ין קול) מהברוקר. בנוסף, הם עשויים לחשוש מהפסדים גדולים יותר בעתיד ולהחליט לצמצם נזקים.

כאשר שורטיסטים רבים נאלצים לקנות את המניה בו-זמנית כדי לסגור את פוזיציות השורט שלהם, נוצר לחץ קנייה אדיר שמאיץ עוד יותר את עליית המחיר. זהו מעגל קסמים שהביא את מניית גיימסטופ מאזור של 2 דולר לשיא של מעל 300 דולר תוך שבועות ספורים - זינוק של אלפי אחוזים. בסביבת השוק הנוכחית, כאשר פוזיציות שורט משמעותיות מצטברות במניות רבות, כל חדשה חיובית – בין אם תוצאות כספיות מפתיעות, הכרזות אסטרטגיות, או אפילו תנועות מתואמות של משקיעים קטנים – עלולה להצית שורט סקוויז שמשנה את דינמיקת השוק.

מכירה בחסר בבורסה המקומית

תופעת השורט סקוויז, כמעט ולא מתרחשת בבורסה המקומית וזה בגלל כמה גורמים מבניים ורגולטוריים שייחודיים לשוק הישראלי. דבר ראשון, היקף פעילות המכירה בחסר בישראל נמוך משמעותית בהשוואה לבורסות גדולות כמו וול סטריט, בין היתר בגלל עלויות גבוהות של השאלת מניות וגם מגבלות רגולטוריות שמקשות על פתיחת עמדות שורט בהיקפים גדולים. 

שנית, הבורסה בתל אביב סובלת מנזילות נמוכה יחסית במניות רבות, מה שמגביל את היכולת של משקיעים לבצע פעולות שורט משמעותיות, שכן מספר המניות הזמינות למסחר לעיתים קטן מדי כדי לתמוך בתנועות כאלה. כדי לפתוח פוזיציית שורט, משקיע צריך לשאול מניות ממישהו שמחזיק בהן, ולמכור אותן בשוק. כאשר מספר המניות הזמינות למסחר נמוך מאוד, קשה למצוא מניות להשאלה, והעלויות של השאלת מניות עשויות להיות גבוהות. בנוסף, נזילות נמוכה מובילה לעיתים לפערי מחירים גדולים נוצרים, מה שמגביר את הסיכון עבור משקיעי השורט ומפחית את האטרקטיביות של האסטרטגיה הזאת בארץ.

סיבה נוספת, תרבות ההשקעות בישראל מוטה לקנייה ארוכת טווח ופחות לספקולציות קצרות טווח, כמו אלה שדוחפות תנועות שורט סקוויז בחו"ל. גם כאשר מתרחשות תנועות מחירים חדות במניות הן לרוב מונעות על ידי הכרזות רגולטוריות או תוצאות כספיות ולא מלחץ קנייה מאורגן שמכוון לכסות עמדות שורט, מה שהופך את התנאים לשורט סקוויז לשכיחים פחות בבורסה הישראלית. 

איזה תנאים צריכים להתקיים כדי לאפשר שורט סקוויז

שורט סקוויז לא יקרה בכל מניה. אנחנו צריכים לוודא שיתקיימו מספר תנאים מרכזיים: 

• רמת שורט גבוהה (Short Interest): התנאי הראשון כדי שהתופעה תוכל להתקיים הוא שיהיה אחוז גבוה של מניות שיהיו בפוזציית שורט. ה"שורט אינטרסט" נמדד כאחוז ממספר המניות הזמינות למסחר. ככל שיותר מניות נמצאות בעמדות שורט, כך גדל הפוטנציאל לסקוויז, שכן יותר משקיעים יצטרכו לקנות בחזרה את המניות אם המחיר יתחיל לעלות. 
• זרז לעליית מחיר: שורט סקוויז לא מתרחש מעצמו. נדרש אירוע או זרז שידחוף את מחיר המניה כלפי מעלה. זה יכול להיות דוח רווחים חיובי, הכרזה על שותפות אסטרטגית, חדשות על מוצר חדש, או אפילו תנועה מתואמת של ספקולנטים, כמו שראינו במקרה של גיימסטופ שסוחרי ה'ריטייל' הצליחו ליצור לחץ קנייה אמיתי במניה שאילץ את המוסדיים לכסות פוזיציות. 
• נזילות נמוכה של המניה: כאשר מספר המניות הזמינות למסחר נמוך, כל קנייה משמעותית יכולה להשפיע על המחיר בצורה דרמטית. במצב כזה, השורטיסטים מתקשים למצוא מניות לקנות בחזרה, והלחץ על המחיר גובר. 
• פסיכולוגיה של השוק: שורט סקוויז מונע לעיתים קרובות על ידי התנהגות המונית. כאשר משקיעים רואים את המחיר עולה במהירות, רבים מהם נכנסים לשוק בתקווה לנצל את המומנטום, מה שמגביר עוד יותר את הלחץ על מחזיקי השורט. 

למה זה קורה דווקא עכשיו?

כשמניית וולפספיד 'נסחטת' זה לא מפתיע ובייחוד בסביבת השוק הנוכחית. השווקים הפיננסיים נמצאים בתקופה של תנודתיות גבוהה. לאחר שנים של עליות חדות במדדים המובילים, חוסר הוודאות הכלכלית – בין אם בשל מדיניות מוניטרית, אינפלציה, או מתחים גיאופוליטיים – הוביל משקיעים רבים לפתוח עמדות שורט על חברות שנראות להם פגיעות. 

במניות רבות אנחנו יכולים לזהות הצטברות של פוזיציות שורט. כאמור אנחנו צריכים אחוזים גבוהים של פוזיציות שורט כדי להעריך שהתופעה עשויה להתרחש. בנוסף האי-וודאות המלווה בפסימיות שמלווה משקיעים רבים בזמן האחרון מעודדים אותם לפתוח בפוזיציות שורט ולכן סביר שנשמע יותר ויותר על מקרי שורט סקוויז שקורים במניות.