נגידת ה-ECB: "התחזית הכלכלית מעורפלת בשל אי הוודאות החריגה"
כריסטין לגארד, נגידת הבנק המרכזי, בהתייחסות למלחמת הסחר אחרי החלטת הבנק להוריד שוב את הריבית בגוש האירו: "אנחנו יודעים שלדברים יהיהו השפעה על הצמיחה, אבל ההשפעה על האינפלציה תתבהר רק לאורך זמן"; בחודש מרץ עמדה האינפלציה בגוש האירו על 2.5%
הבנק המרכזי האירופי שוב החליטלהוריד את הריבית בגוש האירו זו הפעם ה-7 ב-10 החודשים האחרונים, לרמה של כ-2.25%. ההחלטה מגיעה על רקע ההסלמה המשמעותית במלחמת הסחר של ארה"ב עם שותפות הסחר שלה מאז ההחלטה הקודמת, כשעל האיחוד הוטלו מכסים של כ-20%, אם כי בתקופת ההקפאה עומדים המכסים על האיחוד על כ-10%.
במסיבת העיתונאים לאחר החלטת הריבית, התייחסה נגידת הבנק כריסטין לגארד להתפתחויות האחרונות, לתהליך ההחלטה על הורדת הריבית, ולאי הוודאות המתמשכת.
לא כולם הסכימו שצריך להוריד את הריבית
לגארד התייחסה לחילוקי הדעות שהיו בקרב הועדה בגיבוש החלטת הריבית. לדבריה, ההחלטה לא הייתה מובנת מאליה, וגם בקרב התומכים בה היו חילוקי דעות באשר לגובה
ההורדה: "בכנות, היו לא מעט נגידים שבתחילת הדרך תמכו בהשארת הריבית על כנה", אמרה. "היו גם מי שהעלו את האפשרות להוריד ב-50 נקודות בסיס, אבל אף אחד לא באמת לחץ על כך. הרוב התכנס סביב הורדה של 25 נקודות בסיס".
בדבריה חשפה לגארד את הלך
הרוח המתוח בתוך הוועדה, שמצאה את עצמה מתמודדת עם שורה של נתונים סותרים ותחזיות שמצביעות על כיוון לא ברור, מצד אחד, ירידה ביצוא ומנגד אינפלציה שעדיין גבוהה מהיעד ועומדת על 2.5%.
- יצרניות הרכב הסיניות מרחיבות דריסת רגל באירופה דרך חשמליות והיברידיות
- מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הגורמים המרכזיים שהובילו להחלטה להוריד את הריבית הוא ההסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לשותפותיה, ובעיקר הפגיעה הצפויה ביצוא האירופי. הבנק הדגיש כי החשש מפני האטה בצמיחה נובע בין היתר מהסרת הפטורים, העלאת מכסים ושינוי של מסלולי סחר בינלאומיים, מהלך שעלול להוביל לירידה בביקושים למוצרים אירופיים ולפגוע בפעילות הכלכלית.
"אין ספק שהמכסים משפיעים לרעה על הביקוש", אמרה לגארד. "ברור שתהיה לכך השפעה על הצמיחה, אבל ההשפעה על האינפלציה תתברר רק בהמשך. צריך זמן כדי להבין את ההשלכות המלאות של ההתפתחויות האלה".
בנוסף, אחת ההתבטאויות החריפות של לגארד עסקה במושג "הריבית הנייטרלית", הרמה שבה המדיניות המוניטרית לא מרחיבה ולא מגבילה את הפעילות הכלכלית. לדבריה, מדובר ברעיון תיאורטי שנכון רק בעולם יציב, ולא במציאות הנוכחית. "מי שחושב שאנחנו חיים בעולם ללא זעזועים, שירים את היד או שיבדוק את עצמו", אמרה בציניות. "לכן אי אפשר עוד להישען על ריבית נייטרלית כסוג של סמן ימני. צריך להתמקד במה שבאמת חשוב, להוריד את האינפלציה ליעד של 2%".
- הכוכבות והמאכזבות של וול סטריט - איך היתה שנת 2025 בשווקים?
- סין בדרך ליעד: צמיחה של 5% ומהפכה טכנולוגית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
מדיניות מבוססת נתונים, לא תחזיות
לגארד שבה והבהירה כי מדיניות הריבית תתקבל "מפגישה לפגישה",
ותהיה תלויה לחלוטין בנתונים הכלכליים שיוצגו בזמן אמת. "אנחנו נמצאים בתקופה שבה חייבים להסתמך על נתונים בטוחים ואמינים - לא על הנחות תיאורטיות", אמרה לגארד. "היעד ברור - אינפלציה של 2%, ואנחנו נשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותנו כדי להגיע לשם".
האינפלציה בגוש האירו עומדת כאמור על כ-2.5%, ירידה לעומת השיאים של השנה שעברה, אך עדיין מעל היעד הרשמי של 2%. השוק מעריך כי כל עוד יימשכו הזעזועים הגיאופוליטיים, הבנק המרכזי ימשיך לשקול הורדות נוספות.
בניסיון לאזן את השיח,
התייחסה לגארד גם לפן הפיסקלי, והדגישה כי דווקא על רקע חוסר הוודאות והלחצים הגוברים, יש צורך דחוף במדיניות תקציבית שתתמוך בכלכלה. לדבריה, עלייה בהשקעות בתחומי התשתיות והביטחון עשויה לתרום לצמיחה, אך הבנק לבדו לא יכול להתמודד עם כל האתגרים. "זהו הזמן למנהיגות
פוליטית", אמרה.
לסיום, לגארד לא הסתירה את הדאגה מהמגמות הנוכחיות. "התחזית הכלכלית מעורפלת בשל רמות חסרות תקדים של אי ודאות", אמרה. שיבושים בשרשראות האספקה, תנודתיות גוברת בשווקים, ומלחמות סחר, כל אלה מעיבים על היכולת של הבנק לקבוע
מסלול ברור.
- 1.הדופה שלך מעורפלת שמארוי דופו וזלינום במקום להפיל את שוק ההון (ל"ת)יאצק 17/04/2025 18:04הגב לתגובה זו
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.
טראמפ ומאסק (X)מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI
"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.
ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת 2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.
הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".
- טראמפ מדיה מחלקת טוקן לבעלי המניות - המניה עולה ב-4%
- טראמפ: אם השווקים חזקים יו״ר הפד צריך להוריד ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.
