נגידת ה-ECB: "התחזית הכלכלית מעורפלת בשל אי הוודאות החריגה"
כריסטין לגארד, נגידת הבנק המרכזי, בהתייחסות למלחמת הסחר אחרי החלטת הבנק להוריד שוב את הריבית בגוש האירו: "אנחנו יודעים שלדברים יהיהו השפעה על הצמיחה, אבל ההשפעה על האינפלציה תתבהר רק לאורך זמן"; בחודש מרץ עמדה האינפלציה בגוש האירו על 2.5%
הבנק המרכזי האירופי שוב החליטלהוריד את הריבית בגוש האירו זו הפעם ה-7 ב-10 החודשים האחרונים, לרמה של כ-2.25%. ההחלטה מגיעה על רקע ההסלמה המשמעותית במלחמת הסחר של ארה"ב עם שותפות הסחר שלה מאז ההחלטה הקודמת, כשעל האיחוד הוטלו מכסים של כ-20%, אם כי בתקופת ההקפאה עומדים המכסים על האיחוד על כ-10%.
במסיבת העיתונאים לאחר החלטת הריבית, התייחסה נגידת הבנק כריסטין לגארד להתפתחויות האחרונות, לתהליך ההחלטה על הורדת הריבית, ולאי הוודאות המתמשכת.
לא כולם הסכימו שצריך להוריד את הריבית
לגארד התייחסה לחילוקי הדעות שהיו בקרב הועדה בגיבוש החלטת הריבית. לדבריה, ההחלטה לא הייתה מובנת מאליה, וגם בקרב התומכים בה היו חילוקי דעות באשר לגובה
ההורדה: "בכנות, היו לא מעט נגידים שבתחילת הדרך תמכו בהשארת הריבית על כנה", אמרה. "היו גם מי שהעלו את האפשרות להוריד ב-50 נקודות בסיס, אבל אף אחד לא באמת לחץ על כך. הרוב התכנס סביב הורדה של 25 נקודות בסיס".
בדבריה חשפה לגארד את הלך
הרוח המתוח בתוך הוועדה, שמצאה את עצמה מתמודדת עם שורה של נתונים סותרים ותחזיות שמצביעות על כיוון לא ברור, מצד אחד, ירידה ביצוא ומנגד אינפלציה שעדיין גבוהה מהיעד ועומדת על 2.5%.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הגורמים המרכזיים שהובילו להחלטה להוריד את הריבית הוא ההסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לשותפותיה, ובעיקר הפגיעה הצפויה ביצוא האירופי. הבנק הדגיש כי החשש מפני האטה בצמיחה נובע בין היתר מהסרת הפטורים, העלאת מכסים ושינוי של מסלולי סחר בינלאומיים, מהלך שעלול להוביל לירידה בביקושים למוצרים אירופיים ולפגוע בפעילות הכלכלית.
"אין ספק שהמכסים משפיעים לרעה על הביקוש", אמרה לגארד. "ברור שתהיה לכך השפעה על הצמיחה, אבל ההשפעה על האינפלציה תתברר רק בהמשך. צריך זמן כדי להבין את ההשלכות המלאות של ההתפתחויות האלה".
בנוסף, אחת ההתבטאויות החריפות של לגארד עסקה במושג "הריבית הנייטרלית", הרמה שבה המדיניות המוניטרית לא מרחיבה ולא מגבילה את הפעילות הכלכלית. לדבריה, מדובר ברעיון תיאורטי שנכון רק בעולם יציב, ולא במציאות הנוכחית. "מי שחושב שאנחנו חיים בעולם ללא זעזועים, שירים את היד או שיבדוק את עצמו", אמרה בציניות. "לכן אי אפשר עוד להישען על ריבית נייטרלית כסוג של סמן ימני. צריך להתמקד במה שבאמת חשוב, להוריד את האינפלציה ליעד של 2%".
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
מדיניות מבוססת נתונים, לא תחזיות
לגארד שבה והבהירה כי מדיניות הריבית תתקבל "מפגישה לפגישה",
ותהיה תלויה לחלוטין בנתונים הכלכליים שיוצגו בזמן אמת. "אנחנו נמצאים בתקופה שבה חייבים להסתמך על נתונים בטוחים ואמינים - לא על הנחות תיאורטיות", אמרה לגארד. "היעד ברור - אינפלציה של 2%, ואנחנו נשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותנו כדי להגיע לשם".
האינפלציה בגוש האירו עומדת כאמור על כ-2.5%, ירידה לעומת השיאים של השנה שעברה, אך עדיין מעל היעד הרשמי של 2%. השוק מעריך כי כל עוד יימשכו הזעזועים הגיאופוליטיים, הבנק המרכזי ימשיך לשקול הורדות נוספות.
בניסיון לאזן את השיח,
התייחסה לגארד גם לפן הפיסקלי, והדגישה כי דווקא על רקע חוסר הוודאות והלחצים הגוברים, יש צורך דחוף במדיניות תקציבית שתתמוך בכלכלה. לדבריה, עלייה בהשקעות בתחומי התשתיות והביטחון עשויה לתרום לצמיחה, אך הבנק לבדו לא יכול להתמודד עם כל האתגרים. "זהו הזמן למנהיגות
פוליטית", אמרה.
לסיום, לגארד לא הסתירה את הדאגה מהמגמות הנוכחיות. "התחזית הכלכלית מעורפלת בשל רמות חסרות תקדים של אי ודאות", אמרה. שיבושים בשרשראות האספקה, תנודתיות גוברת בשווקים, ומלחמות סחר, כל אלה מעיבים על היכולת של הבנק לקבוע
מסלול ברור.
- 1.הדופה שלך מעורפלת שמארוי דופו וזלינום במקום להפיל את שוק ההון (ל"ת)יאצק 17/04/2025 18:04הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
