כריסטין לגארד
צילום: טוויטר

נגידת ה-ECB: "התחזית הכלכלית מעורפלת בשל אי הוודאות החריגה"

כריסטין לגארד, נגידת הבנק המרכזי, בהתייחסות למלחמת הסחר אחרי החלטת הבנק להוריד שוב את הריבית בגוש האירו: "אנחנו יודעים שלדברים יהיהו השפעה על הצמיחה, אבל ההשפעה על האינפלציה תתבהר רק לאורך זמן"; בחודש מרץ עמדה האינפלציה בגוש האירו על 2.5%

רוי שיינמן | (1)

הבנק המרכזי האירופי שוב החליטלהוריד את הריבית בגוש האירו זו הפעם ה-7 ב-10 החודשים האחרונים, לרמה של כ-2.25%. ההחלטה מגיעה על רקע ההסלמה המשמעותית במלחמת הסחר של ארה"ב עם שותפות הסחר שלה מאז ההחלטה הקודמת, כשעל האיחוד הוטלו מכסים של כ-20%, אם כי בתקופת ההקפאה עומדים המכסים על האיחוד על כ-10%.


במסיבת העיתונאים לאחר החלטת הריבית, התייחסה נגידת הבנק כריסטין לגארד להתפתחויות האחרונות, לתהליך ההחלטה על הורדת הריבית, ולאי הוודאות המתמשכת.


לא כולם הסכימו שצריך להוריד את הריבית

לגארד התייחסה לחילוקי הדעות שהיו בקרב הועדה בגיבוש החלטת הריבית. לדבריה, ההחלטה לא הייתה מובנת מאליה, וגם בקרב התומכים בה היו חילוקי דעות באשר לגובה ההורדה: "בכנות, היו לא מעט נגידים שבתחילת הדרך תמכו בהשארת הריבית על כנה", אמרה. "היו גם מי שהעלו את האפשרות להוריד ב-50 נקודות בסיס, אבל אף אחד לא באמת לחץ על כך. הרוב התכנס סביב הורדה של 25 נקודות בסיס".


בדבריה חשפה לגארד את הלך הרוח המתוח בתוך הוועדה, שמצאה את עצמה מתמודדת עם שורה של נתונים סותרים ותחזיות שמצביעות על כיוון לא ברור, מצד אחד, ירידה ביצוא ומנגד אינפלציה שעדיין גבוהה מהיעד ועומדת על 2.5%.


אחד הגורמים המרכזיים שהובילו להחלטה להוריד את הריבית הוא ההסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לשותפותיה, ובעיקר הפגיעה הצפויה ביצוא האירופי. הבנק הדגיש כי החשש מפני האטה בצמיחה נובע בין היתר מהסרת הפטורים, העלאת מכסים ושינוי של מסלולי סחר בינלאומיים, מהלך שעלול להוביל לירידה בביקושים למוצרים אירופיים ולפגוע בפעילות הכלכלית.


"אין ספק שהמכסים משפיעים לרעה על הביקוש", אמרה לגארד. "ברור שתהיה לכך השפעה על הצמיחה, אבל ההשפעה על האינפלציה תתברר רק בהמשך. צריך זמן כדי להבין את ההשלכות המלאות של ההתפתחויות האלה".


בנוסף, אחת ההתבטאויות החריפות של לגארד עסקה במושג "הריבית הנייטרלית", הרמה שבה המדיניות המוניטרית לא מרחיבה ולא מגבילה את הפעילות הכלכלית. לדבריה, מדובר ברעיון תיאורטי שנכון רק בעולם יציב, ולא במציאות הנוכחית. "מי שחושב שאנחנו חיים בעולם ללא זעזועים, שירים את היד או שיבדוק את עצמו", אמרה בציניות. "לכן אי אפשר עוד להישען על ריבית נייטרלית כסוג של סמן ימני. צריך להתמקד במה שבאמת חשוב, להוריד את האינפלציה ליעד של 2%".

קיראו עוד ב"גלובל"


מדיניות מבוססת נתונים, לא תחזיות

לגארד שבה והבהירה כי מדיניות הריבית תתקבל "מפגישה לפגישה", ותהיה תלויה לחלוטין בנתונים הכלכליים שיוצגו בזמן אמת. "אנחנו נמצאים בתקופה שבה חייבים להסתמך על נתונים בטוחים ואמינים - לא על הנחות תיאורטיות", אמרה לגארד. "היעד ברור - אינפלציה של 2%, ואנחנו נשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותנו כדי להגיע לשם".


האינפלציה בגוש האירו עומדת כאמור על כ-2.5%, ירידה לעומת השיאים של השנה שעברה, אך עדיין מעל היעד הרשמי של 2%. השוק מעריך כי כל עוד יימשכו הזעזועים הגיאופוליטיים, הבנק המרכזי ימשיך לשקול הורדות נוספות.


בניסיון לאזן את השיח, התייחסה לגארד גם לפן הפיסקלי, והדגישה כי דווקא על רקע חוסר הוודאות והלחצים הגוברים, יש צורך דחוף במדיניות תקציבית שתתמוך בכלכלה. לדבריה, עלייה בהשקעות בתחומי התשתיות והביטחון עשויה לתרום לצמיחה, אך הבנק לבדו לא יכול להתמודד עם כל האתגרים. "זהו הזמן למנהיגות פוליטית", אמרה.


לסיום, לגארד לא הסתירה את הדאגה מהמגמות הנוכחיות. "התחזית הכלכלית מעורפלת בשל רמות חסרות תקדים של אי ודאות", אמרה. שיבושים בשרשראות האספקה, תנודתיות גוברת בשווקים, ומלחמות סחר, כל אלה מעיבים על היכולת של הבנק לקבוע מסלול ברור.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הדופה שלך מעורפלת שמארוי דופו וזלינום במקום להפיל את שוק ההון (ל"ת)
    יאצק 17/04/2025 18:04
    הגב לתגובה זו
לארי אליסון
צילום: Photo courtesy of Hartmann Studios

אורקל חזרה למחיר טרם הזינוק: האם זו הזדמנות?

החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה

אדיר בן עמי |

מניית אורקל Oracle Corp -1.94%  מאבדת היום עוד כ־3% ונסחרת סביב 234 דולר, רמה שמחזירה אותה למחיר שלפני השיא אליו הגיעה בעקבות הזינוק הגדול לפני מספר חודשים, לאחר שהחברה חשפה תחזית שאפתנית לשנים הקרובות, חתמה על עסקה של מאות מיליארדים עם OpenAI והבטיחה להיות כוח מוביל בעידן הבינה המלאכותית. משהו לא מסתדר. הדוחות היו טובים, התחזיות היו חזקות, ובכל זאת המניה איבדה את המומנטום והחזירה את כל העליות.


בספטמבר דיווחה אורקל על רווח של 1.47 דולר למניה על הכנסות של 14.9 מיליארד דולר, צמיחה של 12% בשנה. לא דרמה, אבל אז הגיעה ההפתעה: החברה חשפה צבר חוזים של 455 מיליארד דולר, פי שלושה מהנתון ברבעון הקודם. זה מספר שהדהים את וול סטריט. המניה טסה 36% ביום אחד, וסיימה בשיא של 328 דולר, על רקע ההתרגשות מהעסקה הענקית עם OpenAI - עסקה של 300 מיליארד דולר להשכרת כוח מחשוב בענן לחמש שנים. אבל מהר מאוד התברר שהעסקה הזאת היא גם החוזקה וגם החולשה של הסיפור.


חוזקה כי מדובר בכמות עבודה חסרת תקדים שיכולה להציב את אורקל בשורה אחת עם אמזון ומיקרוסופט בתחום הענן. החולשה: כמעט שני שלישים מהחוזים האלה תלויים בלקוח אחד בלבד, OpenAI, חברה שעדיין מחפשת מימון כדי לעמוד בקצב ההתחייבויות שלה.


במקביל, נחשף שהרווחיות בעסק החדש הזה נמוכה משמעותית מהצפוי. לפי הדיווחים, שיעור הרווח הגולמי בעסקי השכרת השרתים ל־AI עומד על כ־14% בלבד. ההנהלה ניסתה להרגיע, וטענה במצגת למשקיעים שהרווחיות המלאה לאורך חיי החוזים תגיע ל־35%. זה הרגיע ליום אחד, ואז שוב התחיל המימוש. מאז השיא בספטמבר איבדה המניה כמעט שליש מערכה, מתחת למחיר שבו הייתה ערב הזינוק.


ממכונת מזומנים לחברה עתירת הון עם גירעון תזרימי

כדי לספק את החוזים עם OpenAI ויתר השותפות, אורקל נמצאת במהלך בנייה של דאטה סנטרים בהיקף היסטורי. ההשקעות האלה שוחקות את תזרים המזומנים: אחרי שנים שבהן החברה נחשבה ל"מכונת מזומנים" עם רווחיות גבוהה ופעילות רזה, היא הפכה בשנים האחרונות לחברה עתירת הון, עם גירעון תזרימי ברבעונים האחרונים.

בקבוק תרופות ביומד תרופה
צילום: Istock

כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן

מרק דיווחה אתמול על התקדמות בפיתוח תרופה לסרטן; ענקיות הפארמה במרוץ לתרופות דור חדש של תרופות לסרטן, המבוססות על שילוב של מנגנוני פעולה קיימים - חיבור בין אימונותרפיה לעיכוב כלי דם בגידול. ההבטחה גדולה, אך ההוכחות עדיין מוגבלות. מיליארדי דולרים מושקעים במרוץ שבו כל שיפור של שברי אחוזים עשוי להיות שווה הרבה מאוד, אך עלול יסתיים באכזבה - ואולי יוביל לפריצת דרך אמיתית

עוזי גרסטמן |

שוק התרופות האונקולוגיות בגל עצום של השקעות ומרוץ גלובלי, אחר מה שנראה כמו הדור הבא של התרופות נגד סרטן. אלא שהפעם, בניגוד לפריצות דרך שהסתמכו על גילויים מדעיים מהפכניים, ההתלהבות נובעת ממודל פשוט בהרבה: שילוב של תרופות קיימות לכדי מולקולה אחת חדשה. המודל הזה מתמקד בשני חלבונים מוכרים היטב בתחום - PD-1 ו-VEGF, ששניהם ממלאים תפקיד מפתח בהתפתחות סרטן. PD-1 הוא חלבון שמופיע על פני תאי מערכת החיסון ותפקידו לבלום את פעילותם, כדי למנוע מתקפות שווא על רקמות בריאות. אבל תאי סרטן למדו “לנצל” את המנגנון הזה, ובכך הם מתחמקים מהתקפה חיסונית. כאן נכנסות לתמונה תרופות אימונותרפיות כמו קיטרודה של מרק (Merck), שחוסמות את PD-1 ומחזירות למערכת החיסון את כוחה לתקוף את הגידול.

לעומת זאת, VEGF הוא חלבון המעודד יצירת כלי דם חדשים - תהליך חיוני להזנת הגידול הסרטני. תרופות כמו Avastin של Roche חוסמות את VEGF, ובכך הן “מרעיבות” את הגידול ומאטות את התפשטותו. שתי הגישות האלה קיימות כבר שנים, אך ההצלחה שלהן מוגבלת: רבות מהתרופות מצליחות להאט את המחלה, אך רק לעתים נדירות הן מצליחות להאריך חיים בצורה משמעותית.

מכאן נולדה הרעיון החדש של תעשיית התרופות: ליצור מולקולה אחת שתשלב את שתי הגישות יחד - נוגדן “ביספציפי” (Bispecific Antibody) שמסוגל במקביל לעכב גם את PD-1 וגם את VEGF. המחשבה פשוטה אך מפתה: אולי דווקא השילוב בין חסימת מערכת החיסון של הסרטן לבין עיכוב אספקת הדם שלו ייצור אפקט חזק יותר.

מיליארדים על תקווה מדעית

למרות שהרעיון עדיין רחוק מהוכחה קלינית רחבה, חברות התרופות לא מחכות לתוצאות. מאז תחילת 2024 נחתמו עסקות ענק בשווי כולל של יותר מ-6 מיליארד דולר בין תאגידי ענק כמו פייזר, מרק, בריסטול מאיירס Squibb ו-BioNTech לבין חברות ביוטכנולוגיה, בעיקר מסין, שפיתחו את התרופות הראשונות מהסוג הזה. מדובר בהיקף השקעות שמתקרב לתקציב השנתי של המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב.

אחת העסקות שסימנו את תחילת ה“בהלה לזהב” החדשה היתה בין Summit Therapeutics האמריקאית ל-Akeso הסינית ב-2022, בעסקה שהציתה גל של השקעות נוספות. מאז כמעט כל ענקית פארמה חיפשה לעצמה גרסה משלה לתרופה דומה. בריסטול מאיירס, לדוגמה, שילמה ל-BioNTech סכום שעשוי להגיע ל-11.1 מיליארד דולר כדי לרכוש רישיון על תרופה דו-פעולתית המפותחת ביותר מעשרה סוגי סרטן שונים. חברות התרופות מצדיקות את ההוצאה האדירה בכך שכל שיפור, אפילו מזערי, באפקטיביות התרופות האונקולוגיות עשוי להפוך למכרה זהב כלכלי. מספיק שתרופה אחת תראה עלייה של כמה חודשים בתוחלת החיים כדי להפוך למוצר שמגלגל מיליארדים. דוגמה לכך היא קיטרודה עצמה - תרופה שהכניסה בשנה שעברה למרק כמעט 30 מיליארד דולר.