ריביאן מתפצלת: משיקה חברה בת למיקרו-ניידות
חברת הרכבים החשמליים חושפת פעילות סודית ומפצלת חברת בת עם השקעה של 105 מיליון דולר; המשקיעים נלהבים דווקא מהתקדמות פרויקט R2
חברת הרכב החשמליים ריביאן Rivian Automotive -2.62% הכריזה על הקמת חברה עצמאית חדשה בתחום המיקרו-ניידות. החברה, שתיקרא "Also", מתמקדת בפיתוח אמצעי תחבורה חשמליים קטנים - תחום שעד להכרזה זו, איש לא ידע שריביאן פועלת בו
כלל.
מהלך הפיצול כולל השקעה משמעותית של 105 מיליון דולר מקרן ההון סיכון Eclipse Ventures, כאשר מנכ"ל ריביאן, ר.ג'. סקארינג', ימלא תפקיד כפול כיו"ר דירקטוריון החברה החדשה. ריביאן עצמה תשמר אחזקת מיעוט בחברת Also, ששוויה המינימלי מוערך
בכ-211 מיליון דולר.
"המעבר העולמי לתחבורה חשמלית ידרוש מגוון רחב של כלי רכב וצורות שונות," הצהיר סקארינג' בהודעה הרשמית. לדבריו, החדשנות שפותחה בצוות Also תאפשר "יצירת מוצרי מיקרו-ניידות משמעותיים שיגדירו קטגוריות חדשות לחלוטין בשוק."
המונח "מיקרו-ניידות" מתייחס למגוון פתרונות תחבורה אישיים חשמליים כגון אופניים, קורקינטים וכלי רכב קומפקטיים אחרים המיועדים בעיקר למרחבים עירוניים. מה שמפתיע יותר מכל הוא שעסקי המיקרו-ניידות של ריביאן נותרו עד כה בצל, ללא אזכור בדוחות השנתיים של החברה או בשיחות ועידה עם משקיעים.
- ריביאן מזנקת לאור שדרוג המלצות ושאפתנות טכנולוגית
- ריביאן חושפת שבב חדש ומערכת נהיגה אוטונומית בתשלום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פלטפורמת R2
בתגובה להכרזה, מניית החברה עלתה עד 3%, כאשר נראה שהסיבה המרכזית להתלהבות בשוק קשורה דווקא לעדכון שסיפקה החברה בנוגע לפלטפורמת הרכב העתידית שלה. באותה הודעה לעיתונות, ריוויאן
אישרה כי היא עומדת בלוחות הזמנים להשקת פלטפורמת R2, המיועדת לייצור דגמי רכב במחירים נמוכים יותר, בשנת 2026. משקיעים רואים בפלטפורמה זו מנוע צמיחה משמעותי עבור החברה שעדיין מתמודדת עם אתגרים בייצור המוני ובהשגת רווחיות.
מהלך הפיצול
מסמל שינוי אסטרטגי עבור ריביאן, שעד כה הייתה מזוהה בעיקר עם רכבי פנאי-שטח חשמליים ומשאיות. הכניסה הרשמית לתחום המיקרו-ניידות משקפת הכרה בכך שהעתיד החשמלי של התחבורה מגוון הרבה יותר, ויכול לכלול פתרונות עירוניים קומפקטיים לצד כלי רכב גדולים יותר. ריביאן עדיין
לא חשפה פרטים מדויקים לגבי המוצרים הספציפיים שחברת Also מפתחת או לוחות זמנים להשקתם לשוק.
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?
העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר
טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.
הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.
במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.
יעד האינפלציה עדיין רחוק
למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.
.jpg)