יוני אסיא מנכל איטורו
צילום: יחצ איטורו

איטורו בדרך לוול סטריט: כמה היא מרוויחה, מה יהיה השווי ב-IPO ומי יהיו המרוויחים הגדולים?

הפוליטיקאי העשיר ביותר בישראל, המייסדים, הכישלון הקודם והזינוק בזכות הקריפטו - איטורו הולכת להיות אחת הנפקות החמות של השנה 

איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה איטורו IPO

אפליקציית המסחר הישראלית איטורו פרסמה תשקיף לקראת הנפקה בוול סטריט, והמספרים מדברים בעד עצמם. ב-2024, הרווח הנקי של החברה טיפס ל-192 מיליון דולר – קפיצה של פי 13 לעומת 15 מיליון דולר ב-2023, והתאוששות מלאה מההפסד של 215 מיליון דולר שרשמה ב-2022. העמלות זינקו ל-931 מיליון דולר לעומת 639 מיליון שנה קודם לכן, והכנסות כוללות של 12.6 מיליארד דולר – מתוכם 12.1 מיליארד מנכסי קריפטו – מראות איך הפלטפורמה הפכה למעצמה בעולם הפינטק. הקריפטו, שפעם עורר חששות, הוא עכשיו המנוע המרכזי של הצמיחה הזו, ואיטורו נמצאת במרוץ להפוך לאחת ההנפקות החמות של 2025. הגידול בקצב הרווחים שלה מלמד שהיא יכולה להמשיך ולצמוח ברווח השנה למעל 250 מיליון דולר. ברווחים כאלו היא יכולה להנפיק לפי שווי מעל 5 מיליארד דולר. 

קריפטו במרכז הבמה: הכנסות גדלות וצמיחה גלובלית

התשקיף חושף את הכוח של איטורו בשוק המטבעות הדיגיטליים. עמלות המסחר בקריפטו שמנות. החברה יודעת לנצל את העניין הגובר במטבעות כמו ביטקוין ואת'ריום. יש לה ממשק פשוט ונוח ופיצ'רים שמאפשרים למשתמשים לעקוב אחר סוחרים מנוסים, וזה מוקד משיכה למשקיעים וסוחרים. לפי דיווחים עדכניים החברה הגיעה ל-35 מיליון משתמשים רשומים והיקף העסקאות בה זינק ב-40% לעומת 2023.


איטורו תיסחר תחת הסימול ETOR, והשאלה הגדולה היא השווי שתשיג בהנפקה. לפי ה"פייננשל טיימס" מתחילת 2025, החברה מכוונת לשווי של 5 מיליארד דולר, אבל יש אינדיקציות רבות, במיוחד המספרים בספרים והקצב רווחים שיעלה, שמלמדים שהשווי יכול לטפס מעל 5 מיליארד דולר.שווי של 6-7 מיליארד דולר בשוק טוב, זה אפשרי במיוחד כשרואים את השווי ומכפילי הרווח של המתחרים הגדולים שלה - קויינבייס ורובינהוד. 

ב-2021, כשניסתה מיזוג עם חברת ספאק, דובר על שווי של 10.4 מיליארד דולר, אך השוק התקרר והתוכנית נגנזה אחרי שהחברה הפחיתה מספר פעמים את השווי. ב-2023, איטורו גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר כשאז היא כאמור הרוויחה סכומים נמוכים, ב-2024 הגיעה הקיצה הגדולה ולכן במקביל צפוי קפיצה גם בשווי לעומת השווי בהנפקה הפרטית ב-2023. 


כך או אחרת, איטורו נשענת על משקיעים חזקים כמו Spark, BRM של האחים ברקת, Andalusian ו-SBT Venture Fund, שהאמינו בה גם כשהשוק התערער.הם עומדים ליהנות מהשבחה ענקית, רובם נכנסו לפי שווים נמוכים מאוד ביחס לשווי הצפוי. 



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.