בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

אופטימיות בשוק הטכנולוגיה: תקציבי הבינה המלאכותית בעלייה

למרות הנפילה במניות נרשמת מגמה חיובית בהוצאות הבינה המלאכותית, כאשר IBM עשויה להוביל את מהפכת ה-AI בארגונים גדולים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

בשעה שהשווקים נסחרים בתנודתיות משמעותית, מסתמנת מגמה מפתיעה בעולם הטכנולוגיה התאגידית: המחויבות להשקעה בבינה מלאכותית לא רק שאינה נחלשת, אלא דווקא מתחזקת באופן משמעותי. מחקר חדש שפורסם השבוע מצביע על תופעה מעניינת - ארגונים גדולים מגדילים את חלקה של הבינה המלאכותית בתקציב ה-IT שלהם. כ-12% מתקציבי טכנולוגיות המידע כיום מוקדשים לפיתוח והטמעת יכולות בינה מלאכותית, כאשר בחלק מהארגונים הנתון מגיע אף ל-15%. זוהי עלייה דרמטית בהשוואה לנתוני ינואר שעמדו על 10% בלבד.


בעוד המשקיעים נרתעו לאחרונה מהמניות הטכנולוגיות, המנהלים בחברות דווקא מזהים בתקופה זו הזדמנות אסטרטגית להתקדם בתחום הבינה המלאכותית. סקר מקיף שנערך בחודש האחרון בקרב מנהלי טכנולוגיות מידע חושף כי כ-70% מהארגונים שהחלו ביישום טכנולוגיות בינה מלאכותית האיצו את המאמצים שלהם בחצי השנה האחרונה.


IBM במוקד

במוקד המגמה הזו ניצבת ענקית הטכנולוגיה הוותיקה IBM, שלפי הערכות בוול-סטריט עשויה להיות המרוויחה הגדולה בגל ההשקעות הנוכחי. היכולת של החברה לשלב את פתרונות הענן שלה עם יכולות בינה מלאכותית מתקדמות מציבה אותה בעמדה אסטרטגית מול לקוחותיה הארגוניים.


הדבר מעניין במיוחד לאור העובדה שמניית IBM עצמה איבדה כ-6.7% מערכה בחמשת השבועות האחרונים. נפילה זו משקפת את המגמה הכללית בשוק הטכנולוגיה, שם מדד הנאסד"ק רשם ירידה מצטברת של כ-11% בארבעה מתוך חמשת השבועות האחרונים.


הסיבות לירידות אלו מגוונות - מאי-ודאות לגבי מדיניות המכסים של ממשל טראמפ ועד לחששות שמחירי המניות כבר משקפים את הצמיחה העתידית מבינה מלאכותית. אך הנתונים החדשים מראים פער מעניין בין התנהגות השוק לבין המציאות התפעולית בחברות עצמן.


השקעות ה-AI מתפשטות מעבר לטכנולוגיה

מעניין לציין כי ההשקעות בבינה מלאכותית מתפשטות הרבה מעבר לתעשיית הטכנולוגיה עצמה. ענפי השירותים הפיננסיים, הבריאות, התחבורה והלוגיסטיקה מובילים את המגמה, כאשר ארגונים בתחומים אלו משקיעים סכומים חסרי תקדים בטכנולוגיות חדשניות.


האנליסט דן איבס מוודבוש, שמזוהה כאופטימי מובהק לגבי עתיד חברות הטכנולוגיה, מסמן כרגע את פלנטיר וסיילספורס כהשקעות התוכנה המבטיחות ביותר לשנה הקרובה. אך ההפתעה האמיתית היא ההמלצה הנלהבת לגבי IBM, חברה שבעבר נחשבה למסורבלת ומיושנת.

קיראו עוד ב"גלובל"


לפי הדו"ח, ל-IBM יש "הזדמנות עצומה" לנצל את בסיס הלקוחות הרחב שלה ולהציע להם פתרונות בינה מלאכותית מתקדמים בשנה וחצי הקרובות. היתרון הגדול של החברה טמון ביכולתה להתאים את השירותים לסביבות היברידיות, המשלבות מערכות ישנות עם טכנולוגיות חדשות.


לא כולם אופטימיים

לא כל האנליסטים חולקים את אותה התלהבות של איבס. בג'יי.פי. מורגן מביעים גישה זהירה יותר כשהם מתייחסים לסיכונים הנובעים ממדיניות החיסכון האגרסיבית של ממשל טראמפ. ההערכה היא שהפחתות בהוצאות הממשלתיות עלולות להשפיע על IBM, אם כי באופן מוגבל, שכן לקוחות פדרליים מהווים פחות מ-5% מהכנסות החברה.


המירוץ לאימוץ בינה מלאכותית אינו מוגבל לחברות אמריקאיות בלבד. הנתונים מצביעים על מאבק גלובלי, עם חברות אירופאיות ואסיאתיות המגדילות גם הן את השקעותיהן בתחום. מומחים טוענים כי ההשקעה בבינה מלאכותית אינה רק עניין של יתרון תחרותי, אלא שאלת הישרדות עבור ארגונים בעידן הדיגיטלי המואץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.