אופטימיות בשוק הטכנולוגיה: תקציבי הבינה המלאכותית בעלייה
למרות הנפילה במניות נרשמת מגמה חיובית בהוצאות הבינה המלאכותית, כאשר IBM עשויה להוביל את מהפכת ה-AI בארגונים גדולים
בשעה שהשווקים נסחרים בתנודתיות משמעותית, מסתמנת מגמה מפתיעה בעולם הטכנולוגיה התאגידית: המחויבות להשקעה בבינה מלאכותית לא רק שאינה נחלשת, אלא דווקא מתחזקת באופן משמעותי. מחקר חדש שפורסם השבוע מצביע על תופעה מעניינת - ארגונים גדולים מגדילים את חלקה של
הבינה המלאכותית בתקציב ה-IT שלהם. כ-12% מתקציבי טכנולוגיות המידע כיום מוקדשים לפיתוח והטמעת יכולות בינה מלאכותית, כאשר בחלק מהארגונים הנתון מגיע אף ל-15%. זוהי עלייה דרמטית בהשוואה לנתוני ינואר שעמדו על 10% בלבד.
בעוד המשקיעים נרתעו
לאחרונה מהמניות הטכנולוגיות, המנהלים בחברות דווקא מזהים בתקופה זו הזדמנות אסטרטגית להתקדם בתחום הבינה המלאכותית. סקר מקיף שנערך בחודש האחרון בקרב מנהלי טכנולוגיות מידע חושף כי כ-70% מהארגונים שהחלו ביישום טכנולוגיות בינה מלאכותית האיצו את המאמצים שלהם בחצי
השנה האחרונה.
IBM במוקד
במוקד המגמה הזו ניצבת ענקית הטכנולוגיה הוותיקה IBM, שלפי הערכות בוול-סטריט עשויה להיות המרוויחה הגדולה בגל ההשקעות הנוכחי. היכולת של החברה לשלב את פתרונות הענן שלה עם יכולות בינה מלאכותית מתקדמות מציבה אותה בעמדה אסטרטגית מול לקוחותיה הארגוניים.
הדבר מעניין במיוחד לאור העובדה שמניית IBM עצמה איבדה כ-6.7% מערכה בחמשת השבועות האחרונים. נפילה זו משקפת את המגמה הכללית בשוק הטכנולוגיה, שם מדד הנאסד"ק רשם ירידה מצטברת של כ-11% בארבעה
מתוך חמשת השבועות האחרונים.
- אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
- 448 מיליון דולר לפלנטיר: הצי האמריקאי מטמיע מערכת AI לניהול תחזוקת צוללות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקעות ה-AI מתפשטות מעבר לטכנולוגיה
מעניין לציין כי ההשקעות בבינה מלאכותית מתפשטות הרבה מעבר לתעשיית הטכנולוגיה עצמה. ענפי השירותים הפיננסיים, הבריאות, התחבורה והלוגיסטיקה מובילים את המגמה, כאשר ארגונים בתחומים
אלו משקיעים סכומים חסרי תקדים בטכנולוגיות חדשניות.
האנליסט דן איבס מוודבוש, שמזוהה כאופטימי מובהק לגבי עתיד חברות הטכנולוגיה, מסמן כרגע את פלנטיר וסיילספורס כהשקעות התוכנה המבטיחות ביותר לשנה הקרובה. אך ההפתעה האמיתית היא ההמלצה
הנלהבת לגבי IBM, חברה שבעבר נחשבה למסורבלת ומיושנת.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
לפי הדו"ח, ל-IBM יש "הזדמנות עצומה" לנצל את בסיס הלקוחות הרחב שלה ולהציע להם פתרונות בינה מלאכותית מתקדמים בשנה וחצי הקרובות. היתרון הגדול של החברה טמון ביכולתה להתאים את השירותים
לסביבות היברידיות, המשלבות מערכות ישנות עם טכנולוגיות חדשות.
לא כולם אופטימיים
לא כל האנליסטים חולקים את אותה התלהבות של איבס. בג'יי.פי. מורגן מביעים גישה זהירה יותר כשהם מתייחסים לסיכונים הנובעים ממדיניות החיסכון האגרסיבית
של ממשל טראמפ. ההערכה היא שהפחתות בהוצאות הממשלתיות עלולות להשפיע על IBM, אם כי באופן מוגבל, שכן לקוחות פדרליים מהווים פחות מ-5% מהכנסות החברה.
המירוץ לאימוץ בינה מלאכותית אינו מוגבל לחברות אמריקאיות בלבד. הנתונים מצביעים על מאבק
גלובלי, עם חברות אירופאיות ואסיאתיות המגדילות גם הן את השקעותיהן בתחום. מומחים טוענים כי ההשקעה בבינה מלאכותית אינה רק עניין של יתרון תחרותי, אלא שאלת הישרדות עבור ארגונים בעידן הדיגיטלי המואץ.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
