מחשוב ענן
צילום: Freepik

עם גיבוי של אנבידיה: הסטארט-אפ שינסה להפיח אוויר בשוק ההנפקות

למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לעורר גל הנפקות של מניות טכנולוגיות בוול סטריט, חברות רבות עדיין יושבות על הגדר; מי שעשויה לשנות את המצב היא ספקית שירותי הענן, CoreWeave, שנתמכת על ידי אנבידיה ו-OpenAI וצפויה לגייס לפי שווי של עד 2.7  מיליארד דולר

איתן גרסטנפלד |

למרות שורה של גלים וניסיונות שוק המניות האמריקאי, עוד לא הצליח למשוך אליו גל של חברות חדשות שינפיקו את מניותיהן למסחר. אלא שכעת הדבר עשוי להשתנות לאחר שחברת שירותי הענן, CoreWeave, הודיעה כי היא נערכת להנפקה ראשונית בוול סטריט לפי שווי של עד 2.7 מיליארד דולר. מה שעשוי להפיך רוח חדשה בשוק ההנפקות הטכנולוגיות שלא הצליח להתרומם מאז הגאות בשווקים במהלך שנת 2021, בחסות משבר הקורונה, ואף לספק תמונה ברורה יותר בנוגע לעניין של המשקיעים בחברות חדשות.

ספקית שירותי הענן, שנתמכת על ידי ענקית השבבים אנבידיה, הודיעה כי בכוונתה להנפיק 49 מיליון מניות במחיר של בין 47-55 דולר, במטרה לגייס סכום של עד 2.7 מיליארד דולר בהנפקה. לקראת ההנפקה, חברה CoreWeave לאחת השחקניות הגדולות ביותר בתחום הבינה המלאכותית, OpenAI, עמה חתמה על חוזה תשתית של 11.9 מיליארד דולר. בנוסף, הצדדים הסכימו, כי CoreWeave, תנפיק עבור OpenAI מניות בשווי 350 מיליון דולר, במסגרת הנפקה פרטית.

 

אחת המשקיעות הגדולות ביותר בחברה היא אנבידיה שמחזיקה כיום ב-5.96% ממניות החברה וצפויה לרדת לאחר ההנפקה להחזקה של 5.05% בחברה המספקת גישה למרכזי נתונים ושבבים בעלי עוצמה גבוהה המיועדים בין השאר לבינה מלאכותית, שוק בו אנבידיה שולטת כמעט ללא עוררין.

 

יקבע לאן מועדות פני השוק?

במידה וההנפקה של CoreWeave תתברר כמוצלחת היא עשויה להצית מחדש את האמון של המשקיעים בהנפקות ולעודד חברות נוספות לקדם מהלך דומה. מנגד, כשלון של המהלך עשוי להחמיר את החשש של החברות שהתיאבון של המשקיעים עדין שברירי למרות השיפור בתנאי השוק. כל זאת, בזמן שהשוק מנסה להבין מה הפוטנציאל של מהפכת הבינה המלאכותית והאופן שבו היא תשפיע על החברות השונות.

 

על פי הדיווחים, Cerebras, יצרנית הציוד ליישומי בינה מלאוכתית, נערכת גם היא לקראת רישום של מניותיה למסחר כבר בשנת 2025 לפי שווי שטרם נקבע. בנוסף, בשנה שעברה דווח, כי מפעילת מרכזי הנתונים Switch שוקלת הנפקה לפי שווי של כ-40 מיליארד דולר, כך דיווחה רויטרס בספטמבר. בגזרה הישראלית, אם כי בקנה מידה קטן בהרבה, ניתן למצוא את חברת הטכנולוגיה אודיסייט (Odysight.ai) של מורי ארקין שמתמחה בפיתוח פתרונות חיישנים מבוססי AI, ונסחרת בוול סטריט ברשימה המשנית (OTC). על פי הדיווחים החברה צפויה לגייס 21 מיליון דולר, לפי שווי של 129 מיליון דולר ולעבור להסחר בנאסד"ק.


בשנים האחרונות נעשו ניסיונות שונים לייצר גל הנפקות טכנולוגיות ללא הצלחה יתרה. בפעם האחרונה, לפני כשנה הונפקו שורה של חברות כולל חברת הסייבר רובריק, חברת השבבים אסטרה לאבס ופלטפורמת הפורומים הפופולארית רדיט. על אף שההנפקות הללו זכו להצלחה ולעניין מצד המשקיעים הן לא הצליחו לגרור אחריהן שטף של חברות שירשמו את מניותיהן למסחר.

קיראו עוד ב"גלובל"


במהלך השנה החולפת אמנם בוצעו 225 הנפקות ראשוניות, עליה של כ-46% ביחס לשנת 2023 אז עמד מספר ההנפקות על 155. עם זאת, הנתונים עדיין רחוקים בהרבה מאלו שנרשמו במהלך גל ההנפקות הקודם, שהביא למספר שיא של 1035 הנפקות  במהלך שנת 2021. זאת לאחר שבמהלך שנת 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, בוצעו 480 הנפקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -17.58%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

מודרנה מטפסת 6%, רובין הוד יורדת 4%; המדדים עולים עד 0.3%

המדד המועדף על הפד נותר יציב בספטמבר, עם ירידה קלה בקצב השנתי ל-2.8%, בעוד הצריכה הריאלית נחלשה; בנוסף, התפרסם מדד אמון הצרכנים של דצמבר, שעלה ל-53.3 נקודות; עסקת נטפליקס וורנר ברוס שולחת גלים הפוכים לשתי החברות ולסקטור כולו; הביטקוין חוזר למגמת ירידה והזהב חוזר לעלות; מה קורה בחברת ההלבשה התחתונה שמזנקת? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

העליות במדדי הדגל של וול סטריט מתחזקות, לאחר פרסום מדד ה-PCE, כשה-S&P500 עולה עד 0.3%, הדאו גם הוא עולה בשיעור דומה וכך גם הנאסד"ק.

אינפלציית הליבה במדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, מדד ההוצאות לצריכה פרטית (Core PCE), נותרה יציבה בספטמבר עם עלייה של 0.2% בחישוב חודשי, זהה לצפי האנליסטים. בחישוב שנתי נרשמה עלייה של 2.8%, ירידה קלה לעומת התחזיות ונתון אוגוסט שעמדו על 2.9%. 

מדד ה-PCE הכללי, הכולל גם מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש, בהתאם לציפיות ולנתון הקודם, ובחתך שנתי האינפלציה הכללית עלתה ל-2.8% לעומת 2.7% באוגוסט. במקביל, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3%, אך קצב הצריכה הריאלית נעצר לאחר עלייה קודמת של 0.2%. ההכנסה הפרטית צמחה ב-0.4%, מעט מעל הצפי, בעיקר בזכות עלייה בשכר ובהכנסות מנכסים פיננסיים. 

וכך, כשהאינפלציה יורדת והצמיחה מאטה, הציפיה להורדת הריבית בשבוע הבא רק הולכת וגוברת. 

בנוסף, מדד אמון הצרכנים התפרסם, ועלה בדצמבר ל-53.3 נקודות, מעל הצפי וגבוה מבנובמבר, בעיקר בזכות שיפור בציפיות לעתיד. בעוד שתפיסת המצב הנוכחי כמעט לא השתנתה, הצרכנים, במיוחד צעירים, דיווחו על אופטימיות גדולה יותר לגבי מצבם הפיננסי. עם זאת, רבים עדיין מרגישים את העומס של המחירים הגבוהים. ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים ירדו ל-4.1%, הנמוך ביותר מאז ינואר, וציפיות האינפלציה לחמש שנים ירדו ל-3.2%.


בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות


מאקרו

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין טען בריאיון ל-India Today כי אין סיבה שהודו לא תיהנה מאותן זכויות של ארה"ב בכל הנוגע לרכישת דלק מרוסיה, במיוחד כשוושינגטון עדיין רוכשת ממנה דלק גרעיני לכורי הכוח שלה. פוטין הדגיש כי אם ארה"ב רשאית לרכוש אורניום מרוסיה, גם להודו מגיעה הזכות לעשות זאת, וכי מוסקבה מוכנה לדון בנושא עם הנשיא טראמפ. הדברים נאמרו על רקע ביקורו הרשמי בניו דלהי, שבמסגרתו הוא ומודי הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי במגוון תחומים ולהאיץ את ההתקדמות לעבר יעד סחר דו־צדדי של 100 מיליארד דולר עד 2030. פוטין ציין שרוסיה מוכנה להמשיך לספק דלק להודו ללא הפרעה, גם על רקע מכסי העונשין שהטילה ארה"ב על מוצרים הודיים בעקבות רכישות הנפט הרוסי, יבוא שהודו כבר צמצמה בשנה האחרונה.