בועה
צילום: Istock

25 שנה לפיצוץ בועת הדוט.קום - מה למדנו, אם בכלל?

בדיוק לפני 25 שנה הגיע הנאסד"ק לשיא - ואז הוא קרס במעל 70% במשך 3 שנים; באותה תקופה חברות גייסו מיליארדים גם כשהן עדיין הפסידו רק כי הן רכבו על ההייפ של תחילת האינטרנט, אבל בסופו של דבר הבועה התפוצצה והמשקיעים הפסידו; מה למדנו מבועת הדוט.קום והאם אנחנו נמצאים בבועה דומה היום עם ה-AI?

רוי שיינמן | (2)

לפני 25 שנה, ב-10.3.2000, הגיע מדד הנאסד"ק לשיא נכון לעד אז של 5,000 נקודות. תוך פחות מ-3 שנים הוא התרסק ב-72% לאזור ה-1,100 נקודות, והשנים האלה קיבלו את את השם "בועת הדוט.קום". השנים שקדמו לכך היו השנים הראשונות של האינטרנט שפרץ בשנת 1996 וצבר תאוצה. למרות שלא לכולם עדיין היה ברור מה אפשר לעשות עם האינטרנט, הם הבינו שיש שם כסף - לפי ההערכות בשנים האלה חברות גייסו מעל ל-250 מיליארד דולר בהנפקות פרטיות והנפקות לציבור. כל חברה ששמה בשם שלה את השילוב "דוט קום" (.com) הצליחה לגייס, לחלק מהחברות בכלל היה במקרה הטוב רק רעיון אבל הן בכל זאת הצליחו לגייס בגלל ההייפ, והסוף כמובן כבר ידוע.


אז 25 שנה עברו ומאז הגיע טרנד חדש שמשקיעים אוהבים לזרוק עליו כסף, AI, ובאופן טבעי לא מעט משקיעים מקבילים את מניות ה-AI למניות הטכנולוגיה של אותה תקופה ולבועת הדוט.קום. מה למדנו מהנפילה של שנת 2000 והאם ההיסטוריה תחזור על עצמה?


מחזורי השוק והערכות שווי

כשמסתכלים אחורה רואים שהשווקים הם מחזוריים, ובפרט שכל כמה זמן יש משבר שטורף את הקלפים - מבועת הצבעונים בהולנד במאה ה-17 או בועת הנדל"ן היפנית בשנות ה-80, כל השווקים עוברים מחזורים וכדאי להכיר אותם. טד מורטונסון, מנהל בבנק ההשקעות ביירד ומומחה לטכנולוגיה, מסביר כי למחזורי השוק יש חמישה שלבים מרכזיים: התלהבות יתר, שאננות, דאגה/פחד, פאניקה וכניעה. רק כאשר כל שלב מסוים מוצה, אפשר לראות שינויים בשוק אל עבר שלב אחר.


לדבריו של מורטונסון, השוק הנוכחי נמצא כעת בשלב של דאגה ופחד, מה שמרמז על כך שאולי עדיין יש מקום לירידות נוספות. "נראה מכירה משמעותית בתחילת אפריל בעקבות חששות מהאטה בצמיחה", הוא אומר. לטענתו, עונת הדוחות של הרבעון הראשון תהיה מלאה בפספוסים של צפי האנליסטים ומתן תחזיות זהירות יותר, בייחוד בשל אי-הוודאות המתמשכת סביב מדיניות הסחר של הנשיא דונלד טראמפ.


בנוסף, אחד הלקחים המרכזיים מהתפוצצות בועת הדוט.קום הוא הצורך במעקב צמוד אחר הערכות שווי של מניות. ג'וזפה סטה, נשיא חברת ההשקעות Reflexivity, מציין כי מכפיל הרווח החזוי של מדד S&P 500 הגיע לכ-24 בשנת 2000. בשנים האחרונות המדד נגע שוב ברמות דומות, עם שיא של 23 ב-2021 וחזרה לאותו טווח מוקדם יותר השנה. "גם ב-2000 וגם ב-2021 ראינו שהשוק מתקשה להחזיק מכפילי רווח מעל 23-24", מסביר סטה. "בכל פעם שמכפיל הרווח החזוי מגיע ל-22.5, אנחנו רואים שמגיע תיקון חד זמן קצר לאחר מכן".


עם זאת, הוא מציין כי השוק הנוכחי שונה במובנים מסוימים מזה של שנת 2000 - אז היו אינספור הפסדיות שקיבלו הערכות שווי ללא אחיזה במציאות. כיום, אמנם קיימות חברות עם מכפילים גבוהים במיוחד, אך רבות מהן מציגות גם רווחים מרשימים שמגבים את השווי שלהן עד רמה מסוימת. דוגמה בולטת לכך היא אנבידיה, המובילה הבלתי מעורערת של מהפכת הבינה המלאכותית. החברה רשמה גידול של 788% בהכנסות מאז 2023, ובניגוד לציפיות, היא נסחרת כיום במכפיל דומה ל-S&P 500 - למרות שצפויה להציג צמיחה של 75% בהכנסות השנה. אנבידיה נסחרת במכפיל 27 על הרווחים הצפויים לה השנה בעוד המכפיל של ה-S&P 500 עומד על 26.7.


האם אנחנו בבועה גם עכשיו?

אמנם השוק לעיתים מתנהג באופוריה, אך לפעמים בבסיס יש לכך סיבה. סטה מזכיר כי הבטחות האינטרנט התגשמו בסופו של דבר - רק שהבועה עצמה הגיעה 10-15 שנים מוקדם מדי. הוא טוען שהתהליך דומה גם במקרה של הבינה המלאכותית: "תוך שנה וחצי ראינו התקדמות אדירה ביכולות ה-AI, וזה רק ממשיך להאיץ. איפה נהיה בעוד חמש שנים? אולי הפעם זה באמת שונה". בזמן שבתחילת שנות ה-2000 רבות מהחברות שהתבססו על האינטרנט קרסו, הענקיות האמיתיות, כמו אמזון או איביי, לא רק ששרדו, אלא הפכו לחברות מובילות ומהגדולות בעולם.

קיראו עוד ב"גלובל"


למעשה, במקרה של הבינה המלאכותית, לא כולם משוכנעים שבכלל מדובר בבועה, כמו למשל בריאן בלסקי, אסטרטג ההשקעות הראשי של BMO ואחד האנליסטים הוותיקים בוול סטריט: "עצם זה שהמחירים עולים, לא אומר שמדובר בבועה", הוא מסביר. "בשנת 1999-2000 נעשו דברים מטורפים. חברות רכשו חברות אחרות באמצעות מניות חסרות ערך. זה לא קורה עכשיו". בלסקי מוסיף כי אחת האינדיקציות הבולטות לכך שהשוק עדיין לא נמצא בשלב של בועה היא שוק ההנפקות, שנותר קריר יחסית במשך שנים ארוכות, ללא סימנים ממשיים להתעוררות.


"בבועה כולם עושים כסף", הוא אומר. "אם זה היה באמת בועה, היינו רואים גם את הבנקים הגדולים חוגגים. היינו רואים הנפקות ראשוניות ומשניות בהיקפים עצומים. היינו רואים מיזוגים ורכישות בהיקף מאסיבי. אבל זה לא קורה. בכל פעם שהשוק עולה, כולם אומרים 'זה הולך לקרוס, זה הולך לקרוס' אז המשקיעים מפחדים. אנחנו במצב שונה מאוד ממה שהיה בסוף שנות ה-90".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 13/07/2025 10:39
    הגב לתגובה זו
    הופך לבועה בהמשך הדרך כי הרבה כסף בור ועם הארץ הדיוט אם תירצו אידיוט אולי רץ אחריו אחרי אותו חידוש והבלון מתנפח עד שמתפוצץ.והארועים השליליים כולל הקורונה ריבית אפס מלחמות כל אלה מנפחים בועות כי מי שאינו אופטימי אינו בשוק ההון והתרוצים תמיד רצים באותו כיוון הפעם זה אחרת פיספסת ואתה רוצה להוריד קנית פוטים ועוד שטויות מלומדות מרוב טיפשות
  • 1.
    ארהב בחדלות פרעון 16/03/2025 20:24
    הגב לתגובה זו
    הבורסות בארהב ובישראל הולכים להתרסק.
צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.

ייצור סמארטפונים (CHATGPT)ייצור סמארטפונים (CHATGPT)

המחיר של הסמארטפון שלכם הולך להתייקר

הביקוש האדיר של תעשיית ה-AI לשבבי זיכרון יוצר מחסור מתמשך שמקפיץ את עלויות הייצור, שיופיעו בהמשך במחירי הסמארטפונים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה סמארטפונים

אם אתם מתכננים לקנות סמארטפון חדש בחודשים הקרובים, כדאי שתכינו את הארנק. אחרי שנים של יציבות יחסית במחירי המכשירים, תעשיית השבבים העולמית נכנסת למחסור חדש, והפעם זה מגיע דווקא מהלב של כל טלפון: שבבי הזיכרון. הביקוש מתעשיית הבינה המלאכותית יוצר מחסור שמתגלגל בשקט לצרכן, ומייצר לחץ שמתרגם לעליית מחירים ממשית.

הסיפור מתחיל בשוק הגלובלי. תעשיית הזיכרונות, DRAM למכשירים סלולריים ו-NAND לאחסון, חווה עלייה חדה במחיר בעקבות שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות. יצרניות כמו סמסונג, SK הייניקס ומיקרון מסיטות חלקים גדולים מקווי הייצור לכיוון אחד בלבד: שבבי HBM, הזיכרון המהיר שמזין את מרכזי הנתונים ואת המאיצים של עולם הבינה המלאכותית. כל מאיץ גרפי של אנבידיה, כל שרת בינה מלאכותית חדש, דורש כמויות ענק של זיכרון, והביקוש הזה פשוט מחסל את היצע הזיכרון לשוק הצרכני, שמגיע בצורת עליית מחירים ממחשבים ניידים ועד סמארטפונים.

כשקווי ייצור מוגבלים הופכים ל"פרויקט AI", משהו אחר נדחק הצידה, ובמקרה הזה, המכשיר שנמצא בכיס של כל אחד מאיתנו. סמסונג כבר שלחה ללקוחות מכתבי עדכון על העלאת מחירים של עד 60% בסוגים שונים של שבבי זיכרון. שיאומי הודיעה בגלוי שהמחירים של מכשירי 2026 יתייקרו, והאשימה בכך ישירות את מחירי DRAM ו-NAND. יצרניות אחרות עדיין שומרות על שקט יחסי, אבל ברגע שהעלות במעלה השרשרת קופצת, היא לא נשארת שם אלא מגיעה עד לצרכן.

כדי להבין עד כמה המצב יוצא דופן, צריך להבין את המבנה הכלכלי של השוק. זיכרון הוא לא רכיב קטן שאפשר "להחליק" בקלות. במכשירים מסוימים הוא מגיע ל-15%-20% מהעלות הכוללת של הייצור. כשמחירי הזיכרון מזנקים בעשרות אחוזים, גם הדגם הכי בסיסי מושפע. החברות יכולות לנסות לספוג חלק מהעלייה, אבל לא לאורך זמן.

עד לשנים האחרונות, הביקוש בתחום היה דיי מחזורי. היו תקופות של ביקוש חזק לתעשייה כולה, והיו תקופות של שקט יחסי. הביקוש לסמארטפונים עצמו גם חווה התעוררות מחדש, כאשר מכירות האייפון 17 מוגדרות כהצלחה ביחס למכירות של דגמים קודמים, וגם יצרניות אחרות רושמות ביקושים ברקע החומרה המותאמת לבינה מלאוכתית.