בועה
צילום: Istock

25 שנה לפיצוץ בועת הדוט.קום - מה למדנו, אם בכלל?

בדיוק לפני 25 שנה הגיע הנאסד"ק לשיא - ואז הוא קרס במעל 70% במשך 3 שנים; באותה תקופה חברות גייסו מיליארדים גם כשהן עדיין הפסידו רק כי הן רכבו על ההייפ של תחילת האינטרנט, אבל בסופו של דבר הבועה התפוצצה והמשקיעים הפסידו; מה למדנו מבועת הדוט.קום והאם אנחנו נמצאים בבועה דומה היום עם ה-AI?

רוי שיינמן | (2)

לפני 25 שנה, ב-10.3.2000, הגיע מדד הנאסד"ק לשיא נכון לעד אז של 5,000 נקודות. תוך פחות מ-3 שנים הוא התרסק ב-72% לאזור ה-1,100 נקודות, והשנים האלה קיבלו את את השם "בועת הדוט.קום". השנים שקדמו לכך היו השנים הראשונות של האינטרנט שפרץ בשנת 1996 וצבר תאוצה. למרות שלא לכולם עדיין היה ברור מה אפשר לעשות עם האינטרנט, הם הבינו שיש שם כסף - לפי ההערכות בשנים האלה חברות גייסו מעל ל-250 מיליארד דולר בהנפקות פרטיות והנפקות לציבור. כל חברה ששמה בשם שלה את השילוב "דוט קום" (.com) הצליחה לגייס, לחלק מהחברות בכלל היה במקרה הטוב רק רעיון אבל הן בכל זאת הצליחו לגייס בגלל ההייפ, והסוף כמובן כבר ידוע.


אז 25 שנה עברו ומאז הגיע טרנד חדש שמשקיעים אוהבים לזרוק עליו כסף, AI, ובאופן טבעי לא מעט משקיעים מקבילים את מניות ה-AI למניות הטכנולוגיה של אותה תקופה ולבועת הדוט.קום. מה למדנו מהנפילה של שנת 2000 והאם ההיסטוריה תחזור על עצמה?


מחזורי השוק והערכות שווי

כשמסתכלים אחורה רואים שהשווקים הם מחזוריים, ובפרט שכל כמה זמן יש משבר שטורף את הקלפים - מבועת הצבעונים בהולנד במאה ה-17 או בועת הנדל"ן היפנית בשנות ה-80, כל השווקים עוברים מחזורים וכדאי להכיר אותם. טד מורטונסון, מנהל בבנק ההשקעות ביירד ומומחה לטכנולוגיה, מסביר כי למחזורי השוק יש חמישה שלבים מרכזיים: התלהבות יתר, שאננות, דאגה/פחד, פאניקה וכניעה. רק כאשר כל שלב מסוים מוצה, אפשר לראות שינויים בשוק אל עבר שלב אחר.


לדבריו של מורטונסון, השוק הנוכחי נמצא כעת בשלב של דאגה ופחד, מה שמרמז על כך שאולי עדיין יש מקום לירידות נוספות. "נראה מכירה משמעותית בתחילת אפריל בעקבות חששות מהאטה בצמיחה", הוא אומר. לטענתו, עונת הדוחות של הרבעון הראשון תהיה מלאה בפספוסים של צפי האנליסטים ומתן תחזיות זהירות יותר, בייחוד בשל אי-הוודאות המתמשכת סביב מדיניות הסחר של הנשיא דונלד טראמפ.


בנוסף, אחד הלקחים המרכזיים מהתפוצצות בועת הדוט.קום הוא הצורך במעקב צמוד אחר הערכות שווי של מניות. ג'וזפה סטה, נשיא חברת ההשקעות Reflexivity, מציין כי מכפיל הרווח החזוי של מדד S&P 500 הגיע לכ-24 בשנת 2000. בשנים האחרונות המדד נגע שוב ברמות דומות, עם שיא של 23 ב-2021 וחזרה לאותו טווח מוקדם יותר השנה. "גם ב-2000 וגם ב-2021 ראינו שהשוק מתקשה להחזיק מכפילי רווח מעל 23-24", מסביר סטה. "בכל פעם שמכפיל הרווח החזוי מגיע ל-22.5, אנחנו רואים שמגיע תיקון חד זמן קצר לאחר מכן".


עם זאת, הוא מציין כי השוק הנוכחי שונה במובנים מסוימים מזה של שנת 2000 - אז היו אינספור הפסדיות שקיבלו הערכות שווי ללא אחיזה במציאות. כיום, אמנם קיימות חברות עם מכפילים גבוהים במיוחד, אך רבות מהן מציגות גם רווחים מרשימים שמגבים את השווי שלהן עד רמה מסוימת. דוגמה בולטת לכך היא אנבידיה, המובילה הבלתי מעורערת של מהפכת הבינה המלאכותית. החברה רשמה גידול של 788% בהכנסות מאז 2023, ובניגוד לציפיות, היא נסחרת כיום במכפיל דומה ל-S&P 500 - למרות שצפויה להציג צמיחה של 75% בהכנסות השנה. אנבידיה נסחרת במכפיל 27 על הרווחים הצפויים לה השנה בעוד המכפיל של ה-S&P 500 עומד על 26.7.


האם אנחנו בבועה גם עכשיו?

אמנם השוק לעיתים מתנהג באופוריה, אך לפעמים בבסיס יש לכך סיבה. סטה מזכיר כי הבטחות האינטרנט התגשמו בסופו של דבר - רק שהבועה עצמה הגיעה 10-15 שנים מוקדם מדי. הוא טוען שהתהליך דומה גם במקרה של הבינה המלאכותית: "תוך שנה וחצי ראינו התקדמות אדירה ביכולות ה-AI, וזה רק ממשיך להאיץ. איפה נהיה בעוד חמש שנים? אולי הפעם זה באמת שונה". בזמן שבתחילת שנות ה-2000 רבות מהחברות שהתבססו על האינטרנט קרסו, הענקיות האמיתיות, כמו אמזון או איביי, לא רק ששרדו, אלא הפכו לחברות מובילות ומהגדולות בעולם.

קיראו עוד ב"גלובל"


למעשה, במקרה של הבינה המלאכותית, לא כולם משוכנעים שבכלל מדובר בבועה, כמו למשל בריאן בלסקי, אסטרטג ההשקעות הראשי של BMO ואחד האנליסטים הוותיקים בוול סטריט: "עצם זה שהמחירים עולים, לא אומר שמדובר בבועה", הוא מסביר. "בשנת 1999-2000 נעשו דברים מטורפים. חברות רכשו חברות אחרות באמצעות מניות חסרות ערך. זה לא קורה עכשיו". בלסקי מוסיף כי אחת האינדיקציות הבולטות לכך שהשוק עדיין לא נמצא בשלב של בועה היא שוק ההנפקות, שנותר קריר יחסית במשך שנים ארוכות, ללא סימנים ממשיים להתעוררות.


"בבועה כולם עושים כסף", הוא אומר. "אם זה היה באמת בועה, היינו רואים גם את הבנקים הגדולים חוגגים. היינו רואים הנפקות ראשוניות ומשניות בהיקפים עצומים. היינו רואים מיזוגים ורכישות בהיקף מאסיבי. אבל זה לא קורה. בכל פעם שהשוק עולה, כולם אומרים 'זה הולך לקרוס, זה הולך לקרוס' אז המשקיעים מפחדים. אנחנו במצב שונה מאוד ממה שהיה בסוף שנות ה-90".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 13/07/2025 10:39
    הגב לתגובה זו
    הופך לבועה בהמשך הדרך כי הרבה כסף בור ועם הארץ הדיוט אם תירצו אידיוט אולי רץ אחריו אחרי אותו חידוש והבלון מתנפח עד שמתפוצץ.והארועים השליליים כולל הקורונה ריבית אפס מלחמות כל אלה מנפחים בועות כי מי שאינו אופטימי אינו בשוק ההון והתרוצים תמיד רצים באותו כיוון הפעם זה אחרת פיספסת ואתה רוצה להוריד קנית פוטים ועוד שטויות מלומדות מרוב טיפשות
  • 1.
    ארהב בחדלות פרעון 16/03/2025 20:24
    הגב לתגובה זו
    הבורסות בארהב ובישראל הולכים להתרסק.
אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותאנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות

צעד אחר צעד: איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין

מאמץ ממוקד של ג’נסן הואנג מול ממשל טראמפ, בניית ערוצי השפעה ישירים והצגת טיעון כלכלי־אסטרטגי הובילו להקלה במגבלות היצוא - על רקע מחלוקת מתמשכת בקונגרס ובמערכת הביטחון

אדיר בן עמי |

החלטת ממשל טראמפ להסיר חלק מהמגבלות על יצוא שבבי הדור המתקדם לסין סימנה מפנה משמעותי במעמדה של אנבידיה NVIDIA Corp. -3.27%  בזירת קבלת ההחלטות בוושינגטון. מאחורי ההקלה הרגולטורית עמד מאמץ מדיני־עסקי מרוכז, שהובל כמעט אישית על ידי מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שבעבר כמעט שלא פעל בזירה הפוליטית האמריקאית.


שחקנים הפועלים מול הבית הלבן תיארו את ההישג של אנבידיה ככזה שנבנה צעד אחר צעד, לאחר שהחברה נתקלה לראשונה בהגבלות על הדגם H20 הגבלות שהיו חלק ממסגרת רחבה יותר של עימות טכנולוגי בין וושינגטון לבייג'ינג. ההחלטה הרחיבה את תחושת הדחיפות בחברה להבין כיצד מתקבלות החלטות בממשל טראמפ, במיוחד כאשר הנשיא עצמו נוטה לשנות עמדות במהירות ולפעול מחוץ לערוצים הממסדיים של הסוכנויות הפדרליות.


על פי גורמים המכירים מקרוב את התהליך, הואנג הגיע לשיחות הראשונות בחשדנות רבה כלפי הצורך בבניית ערוץ ישיר עם נשיא שמוניטין חוסר היציבות מלווה אותו שנים. אך בהדרגה הבין כי ללא מעורבות אקטיבית, אנבידיה עלולה למצוא עצמה מודרת מהשוק הגדול בעולם ליישומי בינה מלאכותית ,שוק שבפועל מהווה מנוף לשימור ההובלה הטכנולוגית של החברה. הגישה הזהירה השתנתה כאשר הואנג קיבל גישה ישירה לצמרת הממשל. דלתות שנפתחו באמצעות הקשר עם מזכיר מסחר הווארד לוטניק אפשרו לחברה מסלול מואץ לשיח עם הנשיא עצמו. הואנג, שלא היה חלק מהגל הראשוני של מנהיגי חברות הטכנולוגיה שהגיעו להישבע אמונים לנשיא בטקסים פומביים, הצליח לייצר מסלול אישי שאינו תלוי בצילומי יח"צ או במפגני נאמנות פוליטיים.


במקביל, אנבידיה הרחיבה את מעורבותה בזירה הציבורית בוושינגטון. בשונה מענקיות טכנולוגיה אחרות, החברה פעלה לאורך שנים עם פעילות מצומצמת יחסית מול מקבלי ההחלטות. החמרת מגבלות היצוא על שבבים חייבה אותה להגביר את הנוכחות בבירה, תוך הקמת צוות ייעודי בתוך החברה והפחתת התלות בלוביסטים ובארגונים חיצוניים, מתוך תפיסה שמדובר בסוגיה מרכזית לאסטרטגיה העסקית שלה.


החשש של גורמי הביטחון והטענה של אנבידיה

כדי להתמודד עם הלחצים מצד גורמי ביטחון, אנבידיה פיתחה טיעון מרכזי: חסימה אמריקאית עלולה להוביל את סין להאיץ מאמצי פיתוח שבבים מקומיים ואף לצמצם את הפער הטכנולוגי. החברה הציגה למחוקקים ולממשל נתונים שלפיהם יצרנים סיניים כבר זזים במהירות לנצל חלל תחרותי שנוצר עקב ההגבלות על חברות אמריקאיות.