25 שנה לפיצוץ בועת הדוט.קום - מה למדנו, אם בכלל?
בדיוק לפני 25 שנה הגיע הנאסד"ק לשיא - ואז הוא קרס במעל 70% במשך 3 שנים; באותה תקופה חברות גייסו מיליארדים גם כשהן עדיין הפסידו רק כי הן רכבו על ההייפ של תחילת האינטרנט, אבל בסופו של דבר הבועה התפוצצה והמשקיעים הפסידו; מה למדנו מבועת הדוט.קום והאם אנחנו נמצאים בבועה דומה היום עם ה-AI?
לפני 25 שנה, ב-10.3.2000, הגיע מדד הנאסד"ק לשיא נכון לעד אז של 5,000 נקודות. תוך פחות מ-3 שנים הוא התרסק ב-72% לאזור ה-1,100 נקודות, והשנים האלה קיבלו את את השם "בועת הדוט.קום". השנים שקדמו לכך היו השנים הראשונות של האינטרנט שפרץ בשנת 1996 וצבר תאוצה. למרות שלא לכולם עדיין היה ברור מה אפשר לעשות עם האינטרנט, הם הבינו שיש שם כסף - לפי ההערכות בשנים האלה חברות גייסו מעל ל-250 מיליארד דולר בהנפקות פרטיות והנפקות לציבור. כל חברה ששמה בשם שלה את השילוב "דוט קום" (.com) הצליחה לגייס, לחלק מהחברות בכלל היה במקרה הטוב רק רעיון אבל הן בכל זאת הצליחו לגייס בגלל ההייפ, והסוף כמובן כבר ידוע.
אז 25 שנה עברו ומאז הגיע טרנד חדש שמשקיעים אוהבים לזרוק עליו כסף, AI, ובאופן טבעי לא מעט משקיעים מקבילים את מניות ה-AI למניות הטכנולוגיה של אותה תקופה ולבועת הדוט.קום. מה למדנו מהנפילה של שנת 2000 והאם ההיסטוריה תחזור על עצמה?
מחזורי השוק והערכות שווי
כשמסתכלים אחורה רואים שהשווקים הם מחזוריים, ובפרט שכל כמה זמן יש משבר שטורף את הקלפים - מבועת הצבעונים בהולנד במאה ה-17 או בועת הנדל"ן היפנית בשנות ה-80, כל השווקים עוברים מחזורים וכדאי להכיר אותם. טד מורטונסון, מנהל בבנק ההשקעות ביירד ומומחה לטכנולוגיה, מסביר כי למחזורי השוק יש חמישה שלבים מרכזיים: התלהבות יתר, שאננות, דאגה/פחד, פאניקה וכניעה. רק כאשר כל שלב מסוים מוצה, אפשר לראות שינויים בשוק אל עבר שלב אחר.
לדבריו של מורטונסון, השוק הנוכחי נמצא כעת בשלב של דאגה ופחד, מה שמרמז על כך שאולי עדיין יש מקום לירידות נוספות. "נראה מכירה משמעותית בתחילת אפריל בעקבות חששות מהאטה בצמיחה", הוא אומר. לטענתו, עונת הדוחות של הרבעון הראשון
תהיה מלאה בפספוסים של צפי האנליסטים ומתן תחזיות זהירות יותר, בייחוד בשל אי-הוודאות המתמשכת סביב מדיניות הסחר של הנשיא דונלד טראמפ.
- OpenAI מתרחבת והשותפות מממנות: כך החברה מתקדמת לעבר AGI
- לפי החוק: איך חברות ה־AI הסיניות מצליחות לעקוף את מגבלות השבבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, אחד הלקחים המרכזיים מהתפוצצות בועת הדוט.קום הוא הצורך במעקב צמוד אחר הערכות שווי של מניות. ג'וזפה סטה, נשיא חברת ההשקעות Reflexivity, מציין כי מכפיל הרווח החזוי של מדד S&P 500 הגיע לכ-24 בשנת 2000. בשנים האחרונות המדד נגע שוב ברמות דומות, עם שיא של 23 ב-2021 וחזרה לאותו טווח מוקדם יותר השנה. "גם ב-2000 וגם ב-2021 ראינו שהשוק מתקשה להחזיק מכפילי רווח מעל 23-24", מסביר סטה. "בכל פעם שמכפיל הרווח החזוי מגיע ל-22.5, אנחנו רואים שמגיע תיקון חד זמן קצר לאחר מכן".
עם זאת, הוא מציין כי השוק הנוכחי שונה במובנים מסוימים מזה של שנת 2000 - אז היו אינספור הפסדיות שקיבלו הערכות שווי ללא אחיזה במציאות.
כיום, אמנם קיימות חברות עם מכפילים גבוהים במיוחד, אך רבות מהן מציגות גם רווחים מרשימים שמגבים את השווי שלהן עד רמה מסוימת. דוגמה בולטת לכך היא אנבידיה, המובילה הבלתי מעורערת של מהפכת הבינה המלאכותית. החברה רשמה גידול של 788% בהכנסות מאז 2023, ובניגוד לציפיות,
היא נסחרת כיום במכפיל דומה ל-S&P 500 - למרות שצפויה להציג צמיחה של 75% בהכנסות השנה. אנבידיה נסחרת במכפיל 27 על הרווחים הצפויים לה השנה בעוד המכפיל של ה-S&P 500 עומד על 26.7.
האם אנחנו בבועה גם עכשיו?
אמנם השוק לעיתים מתנהג
באופוריה, אך לפעמים בבסיס יש לכך סיבה. סטה מזכיר כי הבטחות האינטרנט התגשמו בסופו של דבר - רק שהבועה עצמה הגיעה 10-15 שנים מוקדם מדי. הוא טוען שהתהליך דומה גם במקרה של הבינה המלאכותית: "תוך שנה וחצי ראינו התקדמות אדירה ביכולות ה-AI, וזה רק ממשיך להאיץ. איפה
נהיה בעוד חמש שנים? אולי הפעם זה באמת שונה". בזמן שבתחילת שנות ה-2000 רבות מהחברות שהתבססו על האינטרנט קרסו, הענקיות האמיתיות, כמו אמזון או איביי, לא רק ששרדו, אלא הפכו לחברות מובילות ומהגדולות בעולם.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
למעשה, במקרה של הבינה המלאכותית, לא כולם משוכנעים שבכלל מדובר בבועה, כמו למשל בריאן בלסקי, אסטרטג ההשקעות הראשי של BMO ואחד האנליסטים הוותיקים בוול סטריט: "עצם זה שהמחירים עולים, לא אומר שמדובר בבועה", הוא מסביר. "בשנת 1999-2000 נעשו דברים מטורפים. חברות רכשו חברות אחרות באמצעות מניות חסרות ערך. זה לא קורה עכשיו". בלסקי מוסיף כי אחת האינדיקציות הבולטות לכך שהשוק עדיין לא נמצא בשלב של בועה היא שוק ההנפקות, שנותר קריר יחסית במשך שנים ארוכות, ללא סימנים ממשיים להתעוררות.
"בבועה כולם עושים כסף", הוא אומר. "אם זה היה באמת בועה, היינו רואים גם את הבנקים הגדולים חוגגים. היינו רואים הנפקות ראשוניות ומשניות בהיקפים עצומים. היינו רואים מיזוגים ורכישות בהיקף מאסיבי. אבל זה לא קורה. בכל פעם שהשוק עולה, כולם אומרים 'זה הולך לקרוס, זה הולך לקרוס' אז המשקיעים מפחדים. אנחנו במצב שונה מאוד ממה שהיה בסוף שנות ה-90".
- 2.לרון 13/07/2025 10:39הגב לתגובה זוהופך לבועה בהמשך הדרך כי הרבה כסף בור ועם הארץ הדיוט אם תירצו אידיוט אולי רץ אחריו אחרי אותו חידוש והבלון מתנפח עד שמתפוצץ.והארועים השליליים כולל הקורונה ריבית אפס מלחמות כל אלה מנפחים בועות כי מי שאינו אופטימי אינו בשוק ההון והתרוצים תמיד רצים באותו כיוון הפעם זה אחרת פיספסת ואתה רוצה להוריד קנית פוטים ועוד שטויות מלומדות מרוב טיפשות
- 1.ארהב בחדלות פרעון 16/03/2025 20:24הגב לתגובה זוהבורסות בארהב ובישראל הולכים להתרסק.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותפגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”
איראן הודיעה כי תארח בימים הקרובים רצף ביקורי דיפלומטים בכירים מסעודיה ומטורקיה, שיקיימו בטהראן שיחות מדיניות על רקע המתיחות במזרח התיכון וההסלמה בזירות בין ישראל, רצועת עזה, לבנון וסוריה.
משרד החוץ האיראני מסר כי סגן שר החוץ הסעודי לעניינים
מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, יגיע לטהראן לצורך דיונים על היחסים הדו-צדדיים, לצד בחינת ההתפתחויות האזוריות. ההודעה לא כללה תאריך רשמי, אך לפי דיווחים סעודיים ופרסומים רשמיים באיראן, ביקורו כבר יצא לדרך ביום ראשון והוא זכה לקבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני,
עבאס עראקצ’י.
הביקור הסעודי מוגדר כחלק מסבב התייעצויות שממשלות סעודיה ואיראן מקיימות מאז חידוש היחסים בשנת 2023. הפגישות צפויות לעסוק בהעמקת ההידברות הבילטרלית ובמצב באזור. בפגישות קודמות בין הצדדים השתתפו גם בכירים ברמת הביטחון, כולל פגישת מזכיר
המועצה לביטחון לאומי, עלי לאריג'אני, עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בחודש ספטמבר האחרון.
במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת אף הוא בטהראן ביום ראשון וצפוי לקיים סדרת פגישות עם ההנהגה האיראנית. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, הדגיש
כי ביקורו של פידאן הוא "המשך לשורת ההתייעצויות הקבועות שמקיימת איראן עם מדינות האזור".
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הדובר האיראני, אחד הנושאים המרכזיים שיעמדו על הפרק הוא העימותים המתעצמים בין ישראל לגורמים שונים באזור, ובראשם המלחמה בעזה והמתיחות בגדה המערבית. לדבריו,
ישראל מהווה "את האיום הגדול ביותר על השלום והביטחון הבינלאומיים", והדגיש כי דפוס הפעולה הצבאי של ישראל בלבנון, בסוריה ובמדינות נוספות גורם לחשש גובר בקרב מדינות האזור.
