25 שנה לפיצוץ בועת הדוט.קום - מה למדנו, אם בכלל?
בדיוק לפני 25 שנה הגיע הנאסד"ק לשיא - ואז הוא קרס במעל 70% במשך 3 שנים; באותה תקופה חברות גייסו מיליארדים גם כשהן עדיין הפסידו רק כי הן רכבו על ההייפ של תחילת האינטרנט, אבל בסופו של דבר הבועה התפוצצה והמשקיעים הפסידו; מה למדנו מבועת הדוט.קום והאם אנחנו נמצאים בבועה דומה היום עם ה-AI?
לפני 25 שנה, ב-10.3.2000, הגיע מדד הנאסד"ק לשיא נכון לעד אז של 5,000 נקודות. תוך פחות מ-3 שנים הוא התרסק ב-72% לאזור ה-1,100 נקודות, והשנים האלה קיבלו את את השם "בועת הדוט.קום". השנים שקדמו לכך היו השנים הראשונות של האינטרנט שפרץ בשנת 1996 וצבר תאוצה. למרות שלא לכולם עדיין היה ברור מה אפשר לעשות עם האינטרנט, הם הבינו שיש שם כסף - לפי ההערכות בשנים האלה חברות גייסו מעל ל-250 מיליארד דולר בהנפקות פרטיות והנפקות לציבור. כל חברה ששמה בשם שלה את השילוב "דוט קום" (.com) הצליחה לגייס, לחלק מהחברות בכלל היה במקרה הטוב רק רעיון אבל הן בכל זאת הצליחו לגייס בגלל ההייפ, והסוף כמובן כבר ידוע.
אז 25 שנה עברו ומאז הגיע טרנד חדש שמשקיעים אוהבים לזרוק עליו כסף, AI, ובאופן טבעי לא מעט משקיעים מקבילים את מניות ה-AI למניות הטכנולוגיה של אותה תקופה ולבועת הדוט.קום. מה למדנו מהנפילה של שנת 2000 והאם ההיסטוריה תחזור על עצמה?
מחזורי השוק והערכות שווי
כשמסתכלים אחורה רואים שהשווקים הם מחזוריים, ובפרט שכל כמה זמן יש משבר שטורף את הקלפים - מבועת הצבעונים בהולנד במאה ה-17 או בועת הנדל"ן היפנית בשנות ה-80, כל השווקים עוברים מחזורים וכדאי להכיר אותם. טד מורטונסון, מנהל בבנק ההשקעות ביירד ומומחה לטכנולוגיה, מסביר כי למחזורי השוק יש חמישה שלבים מרכזיים: התלהבות יתר, שאננות, דאגה/פחד, פאניקה וכניעה. רק כאשר כל שלב מסוים מוצה, אפשר לראות שינויים בשוק אל עבר שלב אחר.
לדבריו של מורטונסון, השוק הנוכחי נמצא כעת בשלב של דאגה ופחד, מה שמרמז על כך שאולי עדיין יש מקום לירידות נוספות. "נראה מכירה משמעותית בתחילת אפריל בעקבות חששות מהאטה בצמיחה", הוא אומר. לטענתו, עונת הדוחות של הרבעון הראשון
תהיה מלאה בפספוסים של צפי האנליסטים ומתן תחזיות זהירות יותר, בייחוד בשל אי-הוודאות המתמשכת סביב מדיניות הסחר של הנשיא דונלד טראמפ.
- הביקוש בשיא: מיקרוסופט השקיעה כבר 60 מיליארד דולר בתשתיות AI
- מיקרוסופט תשקיע 8 מיליארד דולר באיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, אחד הלקחים המרכזיים מהתפוצצות בועת הדוט.קום הוא הצורך במעקב צמוד אחר הערכות שווי של מניות. ג'וזפה סטה, נשיא חברת ההשקעות Reflexivity, מציין כי מכפיל הרווח החזוי של מדד S&P 500 הגיע לכ-24 בשנת 2000. בשנים האחרונות המדד נגע שוב ברמות דומות, עם שיא של 23 ב-2021 וחזרה לאותו טווח מוקדם יותר השנה. "גם ב-2000 וגם ב-2021 ראינו שהשוק מתקשה להחזיק מכפילי רווח מעל 23-24", מסביר סטה. "בכל פעם שמכפיל הרווח החזוי מגיע ל-22.5, אנחנו רואים שמגיע תיקון חד זמן קצר לאחר מכן".
עם זאת, הוא מציין כי השוק הנוכחי שונה במובנים מסוימים מזה של שנת 2000 - אז היו אינספור הפסדיות שקיבלו הערכות שווי ללא אחיזה במציאות.
כיום, אמנם קיימות חברות עם מכפילים גבוהים במיוחד, אך רבות מהן מציגות גם רווחים מרשימים שמגבים את השווי שלהן עד רמה מסוימת. דוגמה בולטת לכך היא אנבידיה, המובילה הבלתי מעורערת של מהפכת הבינה המלאכותית. החברה רשמה גידול של 788% בהכנסות מאז 2023, ובניגוד לציפיות,
היא נסחרת כיום במכפיל דומה ל-S&P 500 - למרות שצפויה להציג צמיחה של 75% בהכנסות השנה. אנבידיה נסחרת במכפיל 27 על הרווחים הצפויים לה השנה בעוד המכפיל של ה-S&P 500 עומד על 26.7.
האם אנחנו בבועה גם עכשיו?
אמנם השוק לעיתים מתנהג
באופוריה, אך לפעמים בבסיס יש לכך סיבה. סטה מזכיר כי הבטחות האינטרנט התגשמו בסופו של דבר - רק שהבועה עצמה הגיעה 10-15 שנים מוקדם מדי. הוא טוען שהתהליך דומה גם במקרה של הבינה המלאכותית: "תוך שנה וחצי ראינו התקדמות אדירה ביכולות ה-AI, וזה רק ממשיך להאיץ. איפה
נהיה בעוד חמש שנים? אולי הפעם זה באמת שונה". בזמן שבתחילת שנות ה-2000 רבות מהחברות שהתבססו על האינטרנט קרסו, הענקיות האמיתיות, כמו אמזון או איביי, לא רק ששרדו, אלא הפכו לחברות מובילות ומהגדולות בעולם.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
למעשה, במקרה של הבינה המלאכותית, לא כולם משוכנעים שבכלל מדובר בבועה, כמו למשל בריאן בלסקי, אסטרטג ההשקעות הראשי של BMO ואחד האנליסטים הוותיקים בוול סטריט: "עצם זה שהמחירים עולים, לא אומר שמדובר בבועה", הוא מסביר. "בשנת 1999-2000 נעשו דברים מטורפים. חברות רכשו חברות אחרות באמצעות מניות חסרות ערך. זה לא קורה עכשיו". בלסקי מוסיף כי אחת האינדיקציות הבולטות לכך שהשוק עדיין לא נמצא בשלב של בועה היא שוק ההנפקות, שנותר קריר יחסית במשך שנים ארוכות, ללא סימנים ממשיים להתעוררות.
"בבועה כולם עושים כסף", הוא אומר. "אם זה היה באמת בועה, היינו רואים גם את הבנקים הגדולים חוגגים. היינו רואים הנפקות ראשוניות ומשניות בהיקפים עצומים. היינו רואים מיזוגים ורכישות בהיקף מאסיבי. אבל זה לא קורה. בכל פעם שהשוק עולה, כולם אומרים 'זה הולך לקרוס, זה הולך לקרוס' אז המשקיעים מפחדים. אנחנו במצב שונה מאוד ממה שהיה בסוף שנות ה-90".
- 2.לרון 13/07/2025 10:39הגב לתגובה זוהופך לבועה בהמשך הדרך כי הרבה כסף בור ועם הארץ הדיוט אם תירצו אידיוט אולי רץ אחריו אחרי אותו חידוש והבלון מתנפח עד שמתפוצץ.והארועים השליליים כולל הקורונה ריבית אפס מלחמות כל אלה מנפחים בועות כי מי שאינו אופטימי אינו בשוק ההון והתרוצים תמיד רצים באותו כיוון הפעם זה אחרת פיספסת ואתה רוצה להוריד קנית פוטים ועוד שטויות מלומדות מרוב טיפשות
- 1.ארהב בחדלות פרעון 16/03/2025 20:24הגב לתגובה זוהבורסות בארהב ובישראל הולכים להתרסק.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
