אנבידיה ג'נסן הואנג
צילום: טוויטר
ענקית בנפילה

השבוע השחור של אנבידיה - נפלה כבר ב-20%

הירידה במניית אנבידיה משקפת שינוי עמוק בשוק ה-AI כשמודל DeepSeek הסיני מציע חלופה
חסכונית בעוד מיקרוסופט ומטא מפתחות שבבים משלהן והשאלה המרכזית היא האם האימפריה של ג'נסן הואנג מתחילה להתערער

אדיר בן עמי | (4)

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. יורדת: האם מיקרוסופט ומטא עדיין תלויות בה או שהשוק משתנה? 

שבוע קשה עובר על אנבידיה, נתחיל מהסוף - ענקיות הטק: מיקרוסופט Microsoft Corp 1.07%  ומטא Meta Platforms פרסמו אתמול דוחות כספיים. השתיים ממשיכות להשקיע ב-AI – אבל עם הסתייגויות. זה לא טוב לאנבידיה. המשקיעים קיוו שהדוחות של מיקרוסופט ומטא יוכיחו שהתלות באנבידיה נשארת חזקה, אבל המציאות קצת יותר מסובכת. מצד אחד, שתי החברות הוציאו סכומי עתק על מרכזי נתונים לתשתיות AI – מיקרוסופט דיווחה על השקעה של 14.6 מיליארד דולר ברבעון, ומטא השקיעה סכומים דומים. זה נשמע מבטיח, אבל יש פה כמה סימני שאלה גדולים.


מיקרוסופט הודיעה שהקצב של ההשקעות יואט בשנה הבאה, כלומר שהצמיחה המטורפת שהייתה עד עכשיו לא תימשך באותו קצב. מטא אמנם הכריזה שהיא תמשיך להשקיע "מאות מיליארדי דולרים" בבינה מלאכותית בטווח הארוך, אבל במקביל ציינה בפירוש שהיא מחזקת את השימוש בשבבים משלה.


וזה אולי הדבר המדאיג ביותר מבחינת אנבידיה – החברות הגדולות מתחילות לייצר שבבים בעצמן. מטא, למשל, עובדת עם ברודקום על פיתוח שבבי AI פנימיים, שאמורים להחליף חלק מהשבבים של אנבידיה. גם מיקרוסופט מפתחת שבבים משלה, כשהיא הציגה לאחרונה את ה-MaiA AI, שמיועד להפחית את הצורך בשבבים חיצוניים.


אבל, זה ממש לא הצרה היחידה של אנבידיה. השבוע התחיל קשה עבור אנבידיה – ולא במקרה. על רקע חדשות על מודל AI זול מסין והגבלות אפשריות נוספות על יצוא שבבים לסין, המניה ספגה ירידות חדות. גם הדוחות של מיקרוסופט ומטא, שלכאורה היו אמורים להרגיע את המשקיעים, לא הצליחו לשנות את המגמה. האם שליטת אנבידיה בעולם ה-AI מתחילה להיחלש?


אנחנו רוצים להזכיר לכם שאין דבר כזה רווחיות תפעולית של 70% בשוק השבבים. כשזה קיים זה מעיד על כשל שוק, אי תחרות ויכולת של המובילה למכור ביוקר. כשזה קיים זה מציף את השוק במתחרות וכך בהדרגה המרווחים יורדים. זה לא באמת אפרי לאורך זמן. כולם מבינים שהמצב של אנביידה עם הרווחיות המדהימה שלה הוא זמני והשמתחרות בהדרגה ייכנסו לשוק. השאלה הגדולה באיזה שלב זה יהיה. האם כשאנבידיה תהיה פי 2 מהיום במכירות ואז השחיקה ברווחיות לא תורגש בשל העלייה במכירות, או שזה יהיה בשלב מוקדם יותר. במילים אחרות, השאלה הגדולה היא מה חזק יותר - העלייה במכירות או השחיקה ברווחיות.


על פניו, העלייה במכירות עוצמתית, אבל כאמור יש תקלות וכשאתה מחזיק ב-92% מהשוק, התקלות האלו יכולות להיות דרמטיות לרווח ולמחיר המניה. 

אנבידיה מחזיקה בנתח שוק של 92% משוק המעבדים הגרפיים לבינה מלאכותית. AMD רחוקה מאוד מאחור עם 4%, והשאר מחולק בין כמה שחקנים קטנים. השליטה הכמעט מוחלטת הזו עוררה גם את הרגולטורים בארה"ב, שכבר פתחו בחקירות הגבלים עסקיים נגדה. אבל גם בלי הפיקוח הממשלתי, נראה שהאתגר האמיתי מגיע מהשוק עצמו. ג'יי.פי מורגן מצביעים על כמה גורמים שעלולים להחליש את אנבידיה:

קיראו עוד ב"גלובל"


  • AMD – אמנם בפער, אבל מפתחת שבבים חדשים עם תחרותיות גבוהה.
  • אינטל – השיקה לאחרונה את מעבד "גאודי 3", שמחירו נמוך ב־30%־60% מזה של אנבידיה.
  • ענקיות הטכנולוגיה – גוגל, אמזון, מיקרוסופט ואפל כבר מפתחות שבבים משלהן, שייתכן שבעתיד יפחיתו משמעותית את התלות באנבידיה.

כשהסתכלו על ההיסטוריה, מציינים האנליסטים כי כמעט כל חברה ששלטה בשוק שלה בצורה כה מובהקת – איבדה בסוף את מעמדה. הדוגמאות הבולטות הן IBM, ג'נרל אלקטריק, סיסקו, נוקיה ואקסון מוביל. רק שתיים הצליחו להימנע מהתהליך הזה (בינתיים): מיקרוסופט ואפל.


> קריאה חשובה: מה יקרה ביום שבו אנבידיה תאכזב את המשקיעים?



סין משנה את כללי המשחק עם AI זול יותר

מה שבאמת טלטל את אנבידיה השבוע היה הדיווח על DeepSeek, מודל בינה מלאכותית חדש שמגיע מסין ומבטיח לספק יכולות מתקדמות בעלות נמוכה בהרבה מהמקובל בשוק. מדובר במשהו שלא ראינו עד עכשיו – טכנולוגיה שמסוגלת להתחרות במודלים כמו GPT-4 אבל עם שימוש מופחת במשאבי חומרה.


במילים אחרות, אם DeepSeek באמת עובד כמו שהם טוענים, זה יכול לשנות לחלוטין את חוקי המשחק. עד היום, הפיתוח של AI ברמה גבוהה היה תלוי בכוח עיבוד עצום, כלומר – בכמות אדירה של שבבים של אנבידיה. אבל אם פתאום אפשר להגיע לאותן תוצאות עם פחות שבבים, הביקוש לשבבים המתקדמים והיקרים של אנבידיה עלול להיפגע בצורה משמעותית.


וזה לא נגמר כאן. אם DeepSeek באמת מצליח לחסוך משאבי מחשוב, זה אומר שגם חברות ענק כמו מיקרוסופט, מטא, אמזון וגוגל יכולות להתחיל לחפש אלטרנטיבות. השוק כולו עלול לזוז לכיוון חדש שבו לא צריך כמויות מטורפות של שבבים כדי להפעיל את מערכות ה-AI הכי מתקדמות.



הגבלות יצוא לשוק הסיני מוסיפות לחץ

כאילו שזה לא מספיק, ממשל טראמפ בוחן הטלת הגבלות נוספות על יצוא שבבי AI לסין. זה לא חדש – כבר ב-2023 הוטלו מגבלות שאסרו על מכירת השבבים החזקים ביותר של אנבידיה לסין, אבל כעת יש דיבורים על הרחבת ההגבלות ואולי אפילו איסור כמעט מוחלט על יצוא של שבבים מתקדמים לסין.


למה זה חשוב? כי סין היא אחד השווקים הגדולים ביותר של אנבידיה. אם ההגבלות החדשות ייכנסו לתוקף, החברה תצטרך למצוא דרכים לפצות על אובדן ההכנסות מהשוק הסיני – וזה לא דבר פשוט.



האם "פרויקט סטארגייט" יציל את אנבידיה?

בתוך כל הבלגן הזה, יש גם נקודת אור מסוימת. דיווחים בארה"ב טוענים שסופטבנק שוקלת להשקיע בין 15 ל-25 מיליארד דולר ב-OpenAI, היוצרת של ChatGPT. בנוסף, פרויקט Stargate – יוזמה משותפת של OpenAI, אורקל וסופטבנק – מתכנן השקעה של עד 500 מיליארד דולר בתשתיות AI. אנבידיה היא אחת השותפות הטכנולוגיות בפרויקט, כך שאם המיזם הזה אכן ייצא לפועל, זה עשוי לספק לה הכנסות משמעותיות. אבל גם פה יש שאלה – האם Stargate ישתמש רק בשבבים של אנבידיה, או שגם שם יתחילו לחפש חלופות זולות יותר?


אז מה יהיה?

אנבידיה עדיין שחקנית ענקית בשוק ה-AI, אבל הפער בינה לבין המתחרות מתחיל להצטמצם. אם בעבר אף אחד לא הצליח להציע אלטרנטיבה אמיתית, עכשיו יש יותר ויותר פתרונות שיכולים להפחית את התלות בשבבים שלה.


אם טכנולוגיות כמו DeepSeek באמת יוכיחו את עצמן, החברות הגדולות לא יצטרכו כמויות כאלה גדולות של שבבים חזקים.

אם הממשל בארה"ב יגביר את ההגבלות על יצוא לסין, אנבידיה תאבד שוק עצום שקשה יהיה להחליף.

אם מיקרוסופט, מטא וחברות נוספות יצליחו לפתח שבבים משלהן, הן יקטינו משמעותית את הרכישות מאנבידיה.

ועדיין, מדובר בחברה עם יתרון טכנולוגי מובהק ושוק של טריליוני דולרים שמתבסס על החומרה שלה. אבל ברור שהשנים הקרובות לא יהיו קלות כמו שהיו עד עכשיו.



תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שחר 31/01/2025 08:41
    הגב לתגובה זו
    הניתוח מניח שהשוק מבוסס על מי עושה chatgpt עם פחות ציפים.. זה אפילו לא מאית מהשוק
  • 3.
    צריך להבין 30/01/2025 22:03
    הגב לתגובה זו
    הטכנולוגיה של כל המוזכרים זהה כולם חוץ מאינטל מיוצרים בtsm.ההבדל בביצועים לא כזה שמשנה עולמות ומצדיק מחירים מנופחים היא צריכה להחצך בחצי כי תוך שנה אינטל תשיג אותה
  • 2.
    דעה 30/01/2025 20:31
    הגב לתגובה זו
    עד עכשיו לא וואו ואם זה ימשיך השוק יחזור לאחור.
  • 1.
    ניתוח מצוין תמשיכו כך (ל"ת)
    רני 30/01/2025 19:35
    הגב לתגובה זו
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.