מיטב: הנגיד פישר צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי
כלכלני בית ההשקעות מיטב סבורים כי בהחלטת הריבית של בנק ישראל מחר, יותיר הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, את הריבית ללא שינוי. בנק ישראל יצטרך לפקוח עין היטב על ההתפתחויות בשוק ההון בתקופה הקרובה, ולוודא כי העצבנות היא נקודתית וזמנית בלבד, מדגישים במיטב.
הכלכלנים מציינים כי בחודש הראשון לתפקידו זכה נגיד בנק ישראל לקבלת פנים חמה מאוד משוק ההון עם עליות בשיעורים נאים בשוק המניות ובשוק הסולידי. אך כבר בחודש השני בתפקיד זכה הנגיד לפגוש את הצד השני של המטבע, כשהמסחר בשוק ההון התנהל בעצבנות תוך תנודות יומיות חריפות וירידות בשוק המניות, כאשר במקביל שוק המט"ח התעורר מתרדמת ארוכה ושוק האג"ח ספג ירידות בעיקר על רקע הזיג-זג בשוק האג"ח האמריקאי.
למרות העצבנות בשוק ההון המקומי, בעיקר בחלקו השני של חודש יוני, הנגיד, בהחלטתו מחר על גובה הריבית במשק, צפוי להמשיך ולהותיר את הריבית ללא שינוי, מפני שמבחינת הגורמים הכלכליים המשפיעים, הסטטוס קוו בשווקים נשמר, פחות או יותר, גם בחודש האחרון.
כדאי לשים לב, מוסיפים כלכלני מיטב כי חלק לא מבוטל מהגורמים המהווים שיקול בהחלטת הנגיד, ממשיכים להצביע על תמיכה בהורדת הריבית. בנוסף, קצב הצמיחה של המשק ברבעון הראשון הואט באופן משמעותי והנגיד, לפני כניסתו לתפקיד, הודיע כי בין המשימות העיקריות שעומדות בעיניו בפני הבנק המרכזי ב-2005 ואילך, היא לאפשר הגדלת הצמיחה גם במחיר של עלייה מסוימת נוספת בשיעור האינפלציה.
לכאורה, המשקולת המרכזית שמעיקה על בנק ישראל היא הריבית בארה"ב, ולא גורמים מקומיים. זו, צפויה להמשיך ולעלות בסוף החודש ולהביא בכך את פער הריביות בין השקל לדולר עד לרמה הנמוכה ביותר מעולם: 0.25%. בהקשר זה, נזכיר, כי בראיון שקיים פרופ' סטנלי פישר ושפורסם בידיעות אחרונות ביום שישי האחרון, הוא התייחס לפרמיית הסיכון של ישראל (כ-1%) ולאפשרות שהריבית תעלה בעתיד.
כאמור, חלק מהגורמים המקומיים, שתמכו בהפחתות הריבית עד לפני 4 חודשים, עדיין מתקיימים ובראשם האינפלציה הנמוכה בפועל (עלייה של 0.2% ב-12 החודשים האחרונים), ונתוני התקציב החיוביים בפעילות הממשלה בשליש הראשון של השנה.
אך יש לשים לב שהעצבנות בשווקים בעת האחרונה הביאה לכך שבמספר פרמטרים המהווים שיקול בהחלטתו של הנגיד חלה הרעה, והם צפויים לחזק את החלטתו לטובת הותרת הריבית על כנה, זה חודש שישי ברציפות.
כך, התעורר שוק המט"ח ושער הדולר טיפס בשיעור חד בטווח זמן קצר יחסית, כאשר יחסי הגומלין בין השקל לדולר החלו, ככל הנראה, להיות מושפעים מצמצום פער הריביות בעיקר, וכמו כן מהשוואת שיעורי המס בין ני"ע זרים לני"ע ישראלים.
אך הנתון ה"מעיק" ביותר הוא, כאמור, הפרשי הריביות שקל- דולר והפרשי תשואות אג"ח ממשלת ישראל/ארה"ב. הירידה הצפויה בפער הריביות בין השקל לדולר לרמה הנמוכה ביותר מעולם אינה מעניקה מרחב תמרון מספק לבנק ישראל להמשיך ולהוריד את הריבית, מה גם שהתחזיות הן להמשך עליית הריבית בארה"ב.
.jpg)
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.