מיטב: הנגיד פישר צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי

כלכלני בית ההשקעות מיטב סבורים כי בהחלטת הריבית של בנק ישראל מחר, יותיר הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, את הריבית ללא שינוי. בנק ישראל יצטרך לפקוח עין היטב על ההתפתחויות בשוק ההון בתקופה הקרובה, ולוודא כי העצבנות היא נקודתית וזמנית בלבד, מדגישים במיטב.

הכלכלנים מציינים כי בחודש הראשון לתפקידו זכה נגיד בנק ישראל לקבלת פנים חמה מאוד משוק ההון עם עליות בשיעורים נאים בשוק המניות ובשוק הסולידי. אך כבר בחודש השני בתפקיד זכה הנגיד לפגוש את הצד השני של המטבע, כשהמסחר בשוק ההון התנהל בעצבנות תוך תנודות יומיות חריפות וירידות בשוק המניות, כאשר במקביל שוק המט"ח התעורר מתרדמת ארוכה ושוק האג"ח ספג ירידות בעיקר על רקע הזיג-זג בשוק האג"ח האמריקאי.

למרות העצבנות בשוק ההון המקומי, בעיקר בחלקו השני של חודש יוני, הנגיד, בהחלטתו מחר על גובה הריבית במשק, צפוי להמשיך ולהותיר את הריבית ללא שינוי, מפני שמבחינת הגורמים הכלכליים המשפיעים, הסטטוס קוו בשווקים נשמר, פחות או יותר, גם בחודש האחרון.

כדאי לשים לב, מוסיפים כלכלני מיטב כי חלק לא מבוטל מהגורמים המהווים שיקול בהחלטת הנגיד, ממשיכים להצביע על תמיכה בהורדת הריבית. בנוסף, קצב הצמיחה של המשק ברבעון הראשון הואט באופן משמעותי והנגיד, לפני כניסתו לתפקיד, הודיע כי בין המשימות העיקריות שעומדות בעיניו בפני הבנק המרכזי ב-2005 ואילך, היא לאפשר הגדלת הצמיחה גם במחיר של עלייה מסוימת נוספת בשיעור האינפלציה.

לכאורה, המשקולת המרכזית שמעיקה על בנק ישראל היא הריבית בארה"ב, ולא גורמים מקומיים. זו, צפויה להמשיך ולעלות בסוף החודש ולהביא בכך את פער הריביות בין השקל לדולר עד לרמה הנמוכה ביותר מעולם: 0.25%. בהקשר זה, נזכיר, כי בראיון שקיים פרופ' סטנלי פישר ושפורסם בידיעות אחרונות ביום שישי האחרון, הוא התייחס לפרמיית הסיכון של ישראל (כ-1%) ולאפשרות שהריבית תעלה בעתיד.

כאמור, חלק מהגורמים המקומיים, שתמכו בהפחתות הריבית עד לפני 4 חודשים, עדיין מתקיימים ובראשם האינפלציה הנמוכה בפועל (עלייה של 0.2% ב-12 החודשים האחרונים), ונתוני התקציב החיוביים בפעילות הממשלה בשליש הראשון של השנה.

אך יש לשים לב שהעצבנות בשווקים בעת האחרונה הביאה לכך שבמספר פרמטרים המהווים שיקול בהחלטתו של הנגיד חלה הרעה, והם צפויים לחזק את החלטתו לטובת הותרת הריבית על כנה, זה חודש שישי ברציפות.

כך, התעורר שוק המט"ח ושער הדולר טיפס בשיעור חד בטווח זמן קצר יחסית, כאשר יחסי הגומלין בין השקל לדולר החלו, ככל הנראה, להיות מושפעים מצמצום פער הריביות בעיקר, וכמו כן מהשוואת שיעורי המס בין ני"ע זרים לני"ע ישראלים.

אך הנתון ה"מעיק" ביותר הוא, כאמור, הפרשי הריביות שקל- דולר והפרשי תשואות אג"ח ממשלת ישראל/ארה"ב. הירידה הצפויה בפער הריביות בין השקל לדולר לרמה הנמוכה ביותר מעולם אינה מעניקה מרחב תמרון מספק לבנק ישראל להמשיך ולהוריד את הריבית, מה גם שהתחזיות הן להמשך עליית הריבית בארה"ב.