מכירת רכב מסחרי לאחר חודש יוני 2005

מאת: אמיר סוראיה, רו"ח

הכותב עונה על השאלה האם מכירת רכב מסחרי שנקנה בחודש פברואר 2004 ונמכר בחודש יוני 2005 חייבת במע"מ, בהינתן שהחל מחודש יוני 2005 לא ניתן לקזז מס תשומות ברכישת רכב מסוג זה.
עו"ד לילך דניאל |

שאלה

בחודש פברואר 2004 רכש עוסק רכב מסחרי קטן וקיזז את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה כדין. בחודש יוני 2005 מכר העוסק את הרכב. האם מכירת הרכב חייבת במע"מ, בהינתן שהחל מחודש יוני 2005 לא ניתן לקזז מס תשומות ברכישת רכב מסוג זה?

תשובה

מכירת ציוד (נכס הון) של עסק הינה עסקה אשר, ככלל, חייבת במס ערך מוסף (להלן: "מס"), בהתאם לסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "החוק"). כלי רכב עסקיים הינם רכוש קבוע בעסק (או מלאי, בידי עוסק שעסקו מכירת כלי רכב), ועל כן מכירתם חייבת במס.

סעיף 31(4) לחוק מעניק פטור ממס במכירת נכס שעל פי דין לא ניתן היה לנכות את מס התשומות ברכישתו. תכלית הפטור האמור הינה למנוע עיוות מס בהטלת מע"מ על מכירת נכסים אשר מס התשומות ברכישתם לא הותר לניכוי. יודגש כי הפטור אינו חל במקרים בהם ניתן היה לנכות את מס התשומות, אולם, מסיבה כלשהיא, מס התשומות לא נוכה בפועל.

תקנה 14 לתקנות מע"מ, התשל"ו – 1976, אוסרת ניכוי מס תשומות ברכישת כלי רכב פרטיים, ולמן 1 ביוני 2005 לרבות רכבים מסחריים קטנים, למעט מספר מצומצם של חריגים (להרחבה בנושא ראה גם רשימתו של רמי אריה עו"ד (רו"ח) מיום 14.4.05 - טיפים להמשך קבלת החזרי מע"מ ברכישת רכב).

במקרה דנן, ניתן היה לנכות את מס התשומות ברכישת הרכב, בהיותו רכב מסחרי בהתאם להגדרה דאז (ומס התשומות אכן נוכה בפועל). כפועל יוצא, מכירת הרכב אינה בתחולת סעיף 31(4) לחוק, ועל כן חייבת במס.

יש להדגיש כי מכירת רכב פרטי-עסקי, אשר לא ניתן היה לנכות את מס התשומות ברכישתו (בהתאם לתקנה 14 לעיל), פטורה ממס בהתאם לסעיף 31(4) לחוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.