עקב הירידות עדיף להתרכז במניות של חברות גדולות
אנו עדים לירידות שערים בשוק המניות הישראלי בימים האחרונים, ירידות השערים האלה גורמות לחששות בקרב חלק מהמשקיעים לתחילתה של מגמת ירידות, מנגד יש לזכור שמבחינה כלכלית לא קרה בימים האחרונים שום ארוע מהותי שמצדיק ירידות שערים.
לדעתי אי הוודאות שנוצרה עקב הקירבה למועד תכנית ההתנתקות אשר עשוייה להשליך גם על יציבות הממשלה היא הגורם העיקרי לירידות השערים בשוק המניות. החשש שהיה קיים בשבועות האחרונים מפני מכירות מניות על ידי המשקיעים הזרים מתגבר בימים האחרונים אך עדיין לא רואים מכירות מהותיות מצד הזרים.
לאור חולשת השוק בימים האחרונים מומלץ לגבי האפיק המנייתי להתרכז במניות של חברות גדולות וצומחות ולא במניות שמחירן גבוה מערכן הכלכלי, גם היום אנחנו עדים לסלקטיביות מסויימת בשוק המניות. לאור מגמת התחזקות הדולר כדאי לבחור גם מניות של חברות מוטות ייצוא.
שוק האופציות
הירידות בשוק גורמות לעלייה בסטיות התקן הגלומות במחירי האופציות – בשורה רעה לכותבי האוכפים. אם לפני שבוע- שבועיים ראינו אינטרס של שחקני המעו"ף לפקיעה במדד גבוה הרי שכרגע לחץ המכירות על שוק המניות פועל נגד אותם שחקני מעו"ף.
השבוע תחול פקיעת האופציות לחודש יוני, צפויה להיות פקיעה סוערת שאי הוודאות לגביה הוא גדול יחסית לפקיעות הקודמות עקב הסיבות שמניתי לעיל.
מאת: אפי שמש
אין בסקירה זו משום המלצה לבצע פעולות קנייה או מכירה כלשהן והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הכותב הוא מנהל השקעות בכיר ב: U - בנק ועשוי לפעול בניירות הערך המצויינים בכתבה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
