תשר לא יחשב כשכר עבודה - הצעת חוק
ביום 30.5.2005 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 23) (תשלום לעובד בידי מי שאינו המעביד), התשס"ה-2005 (להלן – הצעת החוק).
מטרת הצעת החוק להסדיר במפורש את מעמדו המשפטי של תשלום שמקבל עובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו, ממי שאינו מעבידו. זאת, על רקע תלונות בדבר ניצול קשה של עובדים בענפי עבודה שבהם נהוג לשלם תשר (טיפ) לעובדים ובעיקר בענף המלצרות ולפיהן במקרים רבים מתייחסים מעבידים להשתכרותו של העובד ככוללת גם סכומי תשר המשולמים לו במישרין על ידי מקבלי השירות, על פי רוחב ידם ורצונם. כתוצאה מכך נפגעות זכויותיהם הבסיסיות של העובדים בענפים אלה, כגון הזכות לשכר מינימום, וזכויות סוציאליות אחרות הנובעות מגובה השכר המשולם לעובד (כמו דמי חופשה, דמי מחלה ופיצויי פיטורים). להלן עיקרי ההצעה:
מוצע לתקן את חוק הגנת השכר התשי"ח-1958 (להלן - החוק), ולקבוע כי תשלום המשולם לעובד בידי מי שאינו מעבידו או מי מטעמו, עקב עבודה שביצע העובד ובמשך עבודתו, אשר מתקיימים בו התנאים שבהגדרה "תשר" המוצעת, לא ייחשב כשכר עבודה. מוצע להגדיר תשר כתשלום לעובד בידי מי שאינו המעביד, שניתן לו עקב עבודתו ובמשך עבודתו ושנותן התשלום לא נדרש לשלמו אלא עשה זאת מרצונו על פי רוחב ידו ורצונו ואשר מתקיים לגביו אחד מאלה:
1. הוא ניתן במישרין לעובד ולא הועבר על ידי העובד לגורם הקשור במעביד או במקום העבודה; באופן כזה למעביד אין שליטה או פיקוח על התשלום;
2. הוא אינו בגדר שכר העבודה הקבוע בהוראות הסכם קיבוצי כללי שהורחבו בצו הרחבה, ואשר חלות על העובד, ובלבד שההוראות האמורות אושרו לענין זה על ידי שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר הרווחה. זאת, מתוך הנחה שבהסכם קיבוצי כאמור מובטחים תנאים בסיסיים הוגנים לעובד מבחינת שכרו, הזכויות הסוציאליות הנלוות לשכר ופירוט השכר, ועל כן אין צורך בהתערבות המחוקק לענין תשר במקרים אלה. אישור שר התעשיה המסחר והתעסוקה והסכמת שר הרווחה להוראות המורחבות, נדרש כדי להבטיח שהן לא יוצרות תחום רחב מדי של תשלומים שהם בגדר תשרים אשר אי הכללתם כשכר עבודה עלול בסופו של דבר לפגוע בזכויותיהם של העובדים.
בהצעת החוק מוצע לתקן גם את חוק שכר מינימום, כמפורט להלן:
סעיף 3 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן - חוק שכר מינימום), שענינו חישוב השכר לענין שכר המינימום, קובע בסעיף קטן (א) כי השכר שיובא בחשבון לענין שכר המינימום יהיה שכר העבודה שמשלם מעביד לעובדו בעד יום עבודה רגיל כנהוג במקום עבודתו. סעיף קטן (ב) מפרט את רכיבי השכר שיובאו בחשבון לענין סעיף קטן (א).
מוצע לתקן את סעיף 3(ב) לחוק שכר מינימום ולקבוע כי תשלום ששולם לעובד בידי מי שאינו המעביד או מי מטעמו ואינו תשר כהגדרתו בהצעת החוק, יובא במנין רכיבי השכר המובאים בחשבון לצורך חישוב שכר מינימום.
התיקון המוצע נועד להבהיר כי תשר כהגדרתו המוצעת אינו שכר עבודה, ומכאן שעובד זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה, המבוסס על תשלומים שאינם בגדר תשר, שלא יפחת משכר מינימום, וכן זכאי להבטחת זכויותיו הסוציאליות ולקבלת פירוט שכר, וזאת גם כאשר בנוסף לשכר העבודה הוא מקבל במהלך עבודתו תשר.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
נהגי מוניות בנתב"ג מאיימים לשבות בערב החג: ההתנגדות לאובר עולה מדרגה
ארגון נהגי המוניות הכריז על שביתה לקראת ראש השנה במחאה על כוונת משרד התחבורה להכניס את אובר לפעילות חוקית בישראל. רשות שדות התעופה נערכת לעומסים ולפתרונות תחבורתיים
שוב מאבק בין נהגי המוניות למשרד התחבורה, והפעם סביב היוזמה לשילוב שירות הנסיעות של אובר בישראל. ערב ראש השנה, כשבנתב"ג צפויים לעבור קרוב ל-86 אלף נוסעים ב-516 טיסות נכנסות ויוצאות, עשרות נהגי מוניות צפויים לפתוח בשיבוש תחבורתי כחלק מ"שביתה איטלקית" מקומית במחאה על כוונת המשרד לאפשר לאפליקציית Uber לפעול בישראל.
השיבוש צפוי לכלול אי הגעה של נהגים לנמל התעופה, מה שעלול לפגוע בזמינות שירותי המוניות במקום. עם זאת, מדובר ביוזמה של הארגון הקטן מבין שלושת הארגונים המייצגים את נהגי המוניות. שני הגופים המרכזיים, התאחדות נהגי המוניות בראשות כפיר בן זינו, והתאגדות נהגי המוניות מפורום העצמאים בהסתדרות בראשות זהר גולן, חלוקים ביניהם על אופי המאבק.
בן זינו, המייצג כ-5,000 נהגים, הודיע כי הארגון בראשותו יחל בצעדי שיבוש כבר מהערב, אך לא יחריף אותם בצורה שתקשה על הציבור בתקופת החג. לדבריו, אם לא יתקבל מענה מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, יישקל מהלך של הקמת מפלגה חדשה שתאגד נהגי מוניות ונציגי תחבורה ציבורית. מנגד, זהר גולן סבור כי שביתה אינה מוצדקת בשלב זה, וטוען כי ראוי לפעול רק לאחר שייגמרו כל האמצעים האחרים. לפי דבריו, הארגון יכנס דיון אחרי החג לגיבוש מהלכים אפשריים, אך מדגיש כי אם יוחלט על שביתה, היא תכלול את כלל הארץ ולא תתמקד רק בנתב"ג.
ברשות שדות התעופה נערכים למחסור במוניות באמצעות הפעלת קווים חלופיים של שאטלים ישירים ממרכז השדה לערים המרכזיות. בתיאום עם רכבת ישראל, נבחנת אפשרות להרחיב את תדירות הרכבות שיוצאות מהשדה, כולל במהלך ימי החג. ברשות מבקשים מהציבור להיערך בהתאם ולהעדיף שימוש בתחבורה ציבורית או הגעה ברכב פרטי.
- ועדת המחירים ממליצה על הפחתת תעריף בסיס במוניות והוספת תוספת לנסיעות ארוכות
- נסיעה במונית ב-300 שקל מנתניה לנתב"ג - ולמה אין אובר בישראל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היערכות זו נמשכת גם לימי החג עצמם, מאחר שגם בהם עלול להימשך המחסור במוניות. הרשות שוקלת להפעיל שירות אוטובוסים גם בחג עצמו, אם יתברר שהביקוש עולה על ההיצע.
