סר רונלד כהן בא לתל אביב: קרן פורטלנד פתחה נציגות
קרן פורטלנד הכריזה היום על פתיחת משרד בישראל תחת ניהולם של היו"ר סיר רונלד כהן - יו"ר אייפקס וניהולו המקצועי של תא"ל (מיל.) עיבל גלעדי. הקרן נוסדה בבריטניה בראשית 2003 על ידי סיר רונלד כהן, סיר הארי סולומון וסיר מרטין גילברט . מנכ"ל הקרן הוא ג'ונתן קסטנבאום.
הקרן תתמקד במימד הכלכלי של השלום ותפעל לקידום ההשפעה של התפתחות כלכלית על תהליך השלום באיזור. בלב הקרן עומד החזון שלקהילה העסקית אחריות להשלים את המהלכים הפוליטים של תהליך השלום.
קרן פורטלנד חושפת מחקר מקיף על הפוטנציאל של הסקטור הפרטי הפלשתיני ביצירת מקומות עבודה ויציבות . המחקר אשר בוצע ע"י הקרן בהמלצת ממשלת בריטניה,מציע מגוון של דרכים ראליסטיות בהן התהליך הכלכלי יכול לקדם ולהשלים את תהליך השלום.
המחקר מגלה שחברות קטנות בבעלות משפחתית הן עמוד השדרה של המגזר הפרטי הפלשתיני. פחות מאחוז אחד מהחברות הרשומות ברשות הפלשתינית מעסיקות יותר מ-19 עובדים, בעוד 90% מהחברות מעסיקות פחות מ-5 עובדים. הגודל הממוצע של הפירמה הפרטית הפלשתינית עומד על 4.9 עובדים. התעסוקה בפירמות הפלשתיניות הצטמצמה בין השנים 1999-2004 ב-10% והתפוקה ירדה ב-39.5%.
עורכי המחקר מאמינים, כי אותן חברות ששרדו את השפל הכלכלי של תקופת הלחימה, נהנות מסיכוי גדול יותר לעתיד. ההתאוששות המהירה ביותר, לאחר הרגיעה הביטחונית, צפויה לחול בתחום התיירות. עתיד חיובי צפוי גם בתחומים אחרים ? החל משוק התקשורת ועד לתחום חציבת האבן והשיש.
דיווידנד השלום לפלשתינים: 1.16 מיליון משרות חדשות
בהמשך למחקר מעמיק מעריך הדו"ח, כי "דיווידנד השלום" ממנו תיהנה הכלכלה הפלשתינית יגיע ל-850 מיליון דולר לשנה ? שהם הכנסה נוספת של 460 דולר לכל מבוגר בשטחים. תוספת ההכנסה הזאת צפויה לתרום לעליית רמת ההשכלה ולהתפתחות תרבות יזמית. חברות קטנות שנסקרו במחקר צופות גידול של 400% במספר המועסקים עם חתימת הסכם שלום, וחברות בינוניות (למעלה מ-19 עובדים) צופות לגידול של 240%. תוספת התפוקה הצפויה בשתי קבוצות החברות האלה עומדת על 90%. בסך הכל, מדובר ביצירת 1.16 מיליון משרות חדשות, בכלכלה שהעסיקה בשנת 2002 כ- 486,000 עובדים, ודיווחה על 221,000 מובטלים, מתוך אוכלוסיה בוגרת של 1.856 מיליון.
דיווידנד השלום לישראל: 5 מיליארד ד' לשנה
הכלכלה הישראלית צפויה גם היא ליהנות מזינוק משמעותי בעקבות חתימת הסכמי שלום עם הפלשתינים. הדו"ח מעריך כי הכנסות בהיקף של 5 מיליארד דולר לשנה, שאבדו למשק כתוצאה מהאינתיפאדה, יזרמו עתה לכלכלה הישראלית.
על בסיס נתונים אלו בוחנת קרן פורטלנד את הדרכים בהם ניתן ליישם מספר רעיונות מפתח ביניהם - יצירת זרימת הון לתוך הסקטור הפרטי לשם עידוד יזמות ויוזמות של עסקים קטנים.
לדברי המייסד ויו"ר סיר רונלד כהן "מטרת קרן פורטלנד לעודד את המנוע הכלכלי של האזור על מנת ליצור יציבות ולרתום את נסיונם של אנשי העסקים לאתגר השלום"
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
