סר רונלד כהן בא לתל אביב: קרן פורטלנד פתחה נציגות

תפעל בניהולו המקצועי של תא"ל (מיל.) עיבל גלעדי. תתמקד במימד הכלכלי של השלום. מעריכה: דיווידנד השלום לישראל: 5 מיליארד ד' לשנה. לפלשתינים - 850 מיליון ד'
שי פאוזנר |

קרן פורטלנד הכריזה היום על פתיחת משרד בישראל תחת ניהולם של היו"ר סיר רונלד כהן - יו"ר אייפקס וניהולו המקצועי של תא"ל (מיל.) עיבל גלעדי. הקרן נוסדה בבריטניה בראשית 2003 על ידי סיר רונלד כהן, סיר הארי סולומון וסיר מרטין גילברט . מנכ"ל הקרן הוא ג'ונתן קסטנבאום.

הקרן תתמקד במימד הכלכלי של השלום ותפעל לקידום ההשפעה של התפתחות כלכלית על תהליך השלום באיזור. בלב הקרן עומד החזון שלקהילה העסקית אחריות להשלים את המהלכים הפוליטים של תהליך השלום.

קרן פורטלנד חושפת מחקר מקיף על הפוטנציאל של הסקטור הפרטי הפלשתיני ביצירת מקומות עבודה ויציבות . המחקר אשר בוצע ע"י הקרן בהמלצת ממשלת בריטניה,מציע מגוון של דרכים ראליסטיות בהן התהליך הכלכלי יכול לקדם ולהשלים את תהליך השלום.

המחקר מגלה שחברות קטנות בבעלות משפחתית הן עמוד השדרה של המגזר הפרטי הפלשתיני. פחות מאחוז אחד מהחברות הרשומות ברשות הפלשתינית מעסיקות יותר מ-19 עובדים, בעוד 90% מהחברות מעסיקות פחות מ-5 עובדים. הגודל הממוצע של הפירמה הפרטית הפלשתינית עומד על 4.9 עובדים. התעסוקה בפירמות הפלשתיניות הצטמצמה בין השנים 1999-2004 ב-10% והתפוקה ירדה ב-39.5%.

עורכי המחקר מאמינים, כי אותן חברות ששרדו את השפל הכלכלי של תקופת הלחימה, נהנות מסיכוי גדול יותר לעתיד. ההתאוששות המהירה ביותר, לאחר הרגיעה הביטחונית, צפויה לחול בתחום התיירות. עתיד חיובי צפוי גם בתחומים אחרים ? החל משוק התקשורת ועד לתחום חציבת האבן והשיש.

דיווידנד השלום לפלשתינים: 1.16 מיליון משרות חדשות

בהמשך למחקר מעמיק מעריך הדו"ח, כי "דיווידנד השלום" ממנו תיהנה הכלכלה הפלשתינית יגיע ל-850 מיליון דולר לשנה ? שהם הכנסה נוספת של 460 דולר לכל מבוגר בשטחים. תוספת ההכנסה הזאת צפויה לתרום לעליית רמת ההשכלה ולהתפתחות תרבות יזמית. חברות קטנות שנסקרו במחקר צופות גידול של 400% במספר המועסקים עם חתימת הסכם שלום, וחברות בינוניות (למעלה מ-19 עובדים) צופות לגידול של 240%. תוספת התפוקה הצפויה בשתי קבוצות החברות האלה עומדת על 90%. בסך הכל, מדובר ביצירת 1.16 מיליון משרות חדשות, בכלכלה שהעסיקה בשנת 2002 כ- 486,000 עובדים, ודיווחה על 221,000 מובטלים, מתוך אוכלוסיה בוגרת של 1.856 מיליון.

דיווידנד השלום לישראל: 5 מיליארד ד' לשנה

הכלכלה הישראלית צפויה גם היא ליהנות מזינוק משמעותי בעקבות חתימת הסכמי שלום עם הפלשתינים. הדו"ח מעריך כי הכנסות בהיקף של 5 מיליארד דולר לשנה, שאבדו למשק כתוצאה מהאינתיפאדה, יזרמו עתה לכלכלה הישראלית.

על בסיס נתונים אלו בוחנת קרן פורטלנד את הדרכים בהם ניתן ליישם מספר רעיונות מפתח ביניהם - יצירת זרימת הון לתוך הסקטור הפרטי לשם עידוד יזמות ויוזמות של עסקים קטנים.

לדברי המייסד ויו"ר סיר רונלד כהן "מטרת קרן פורטלנד לעודד את המנוע הכלכלי של האזור על מנת ליצור יציבות ולרתום את נסיונם של אנשי העסקים לאתגר השלום"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.41%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.