סר רונלד כהן בא לתל אביב: קרן פורטלנד פתחה נציגות
קרן פורטלנד הכריזה היום על פתיחת משרד בישראל תחת ניהולם של היו"ר סיר רונלד כהן - יו"ר אייפקס וניהולו המקצועי של תא"ל (מיל.) עיבל גלעדי. הקרן נוסדה בבריטניה בראשית 2003 על ידי סיר רונלד כהן, סיר הארי סולומון וסיר מרטין גילברט . מנכ"ל הקרן הוא ג'ונתן קסטנבאום.
הקרן תתמקד במימד הכלכלי של השלום ותפעל לקידום ההשפעה של התפתחות כלכלית על תהליך השלום באיזור. בלב הקרן עומד החזון שלקהילה העסקית אחריות להשלים את המהלכים הפוליטים של תהליך השלום.
קרן פורטלנד חושפת מחקר מקיף על הפוטנציאל של הסקטור הפרטי הפלשתיני ביצירת מקומות עבודה ויציבות . המחקר אשר בוצע ע"י הקרן בהמלצת ממשלת בריטניה,מציע מגוון של דרכים ראליסטיות בהן התהליך הכלכלי יכול לקדם ולהשלים את תהליך השלום.
המחקר מגלה שחברות קטנות בבעלות משפחתית הן עמוד השדרה של המגזר הפרטי הפלשתיני. פחות מאחוז אחד מהחברות הרשומות ברשות הפלשתינית מעסיקות יותר מ-19 עובדים, בעוד 90% מהחברות מעסיקות פחות מ-5 עובדים. הגודל הממוצע של הפירמה הפרטית הפלשתינית עומד על 4.9 עובדים. התעסוקה בפירמות הפלשתיניות הצטמצמה בין השנים 1999-2004 ב-10% והתפוקה ירדה ב-39.5%.
עורכי המחקר מאמינים, כי אותן חברות ששרדו את השפל הכלכלי של תקופת הלחימה, נהנות מסיכוי גדול יותר לעתיד. ההתאוששות המהירה ביותר, לאחר הרגיעה הביטחונית, צפויה לחול בתחום התיירות. עתיד חיובי צפוי גם בתחומים אחרים ? החל משוק התקשורת ועד לתחום חציבת האבן והשיש.
דיווידנד השלום לפלשתינים: 1.16 מיליון משרות חדשות
בהמשך למחקר מעמיק מעריך הדו"ח, כי "דיווידנד השלום" ממנו תיהנה הכלכלה הפלשתינית יגיע ל-850 מיליון דולר לשנה ? שהם הכנסה נוספת של 460 דולר לכל מבוגר בשטחים. תוספת ההכנסה הזאת צפויה לתרום לעליית רמת ההשכלה ולהתפתחות תרבות יזמית. חברות קטנות שנסקרו במחקר צופות גידול של 400% במספר המועסקים עם חתימת הסכם שלום, וחברות בינוניות (למעלה מ-19 עובדים) צופות לגידול של 240%. תוספת התפוקה הצפויה בשתי קבוצות החברות האלה עומדת על 90%. בסך הכל, מדובר ביצירת 1.16 מיליון משרות חדשות, בכלכלה שהעסיקה בשנת 2002 כ- 486,000 עובדים, ודיווחה על 221,000 מובטלים, מתוך אוכלוסיה בוגרת של 1.856 מיליון.
דיווידנד השלום לישראל: 5 מיליארד ד' לשנה
הכלכלה הישראלית צפויה גם היא ליהנות מזינוק משמעותי בעקבות חתימת הסכמי שלום עם הפלשתינים. הדו"ח מעריך כי הכנסות בהיקף של 5 מיליארד דולר לשנה, שאבדו למשק כתוצאה מהאינתיפאדה, יזרמו עתה לכלכלה הישראלית.
על בסיס נתונים אלו בוחנת קרן פורטלנד את הדרכים בהם ניתן ליישם מספר רעיונות מפתח ביניהם - יצירת זרימת הון לתוך הסקטור הפרטי לשם עידוד יזמות ויוזמות של עסקים קטנים.
לדברי המייסד ויו"ר סיר רונלד כהן "מטרת קרן פורטלנד לעודד את המנוע הכלכלי של האזור על מנת ליצור יציבות ולרתום את נסיונם של אנשי העסקים לאתגר השלום"
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
