סר רונלד כהן בא לתל אביב: קרן פורטלנד פתחה נציגות

תפעל בניהולו המקצועי של תא"ל (מיל.) עיבל גלעדי. תתמקד במימד הכלכלי של השלום. מעריכה: דיווידנד השלום לישראל: 5 מיליארד ד' לשנה. לפלשתינים - 850 מיליון ד'
שי פאוזנר |

קרן פורטלנד הכריזה היום על פתיחת משרד בישראל תחת ניהולם של היו"ר סיר רונלד כהן - יו"ר אייפקס וניהולו המקצועי של תא"ל (מיל.) עיבל גלעדי. הקרן נוסדה בבריטניה בראשית 2003 על ידי סיר רונלד כהן, סיר הארי סולומון וסיר מרטין גילברט . מנכ"ל הקרן הוא ג'ונתן קסטנבאום.

הקרן תתמקד במימד הכלכלי של השלום ותפעל לקידום ההשפעה של התפתחות כלכלית על תהליך השלום באיזור. בלב הקרן עומד החזון שלקהילה העסקית אחריות להשלים את המהלכים הפוליטים של תהליך השלום.

קרן פורטלנד חושפת מחקר מקיף על הפוטנציאל של הסקטור הפרטי הפלשתיני ביצירת מקומות עבודה ויציבות . המחקר אשר בוצע ע"י הקרן בהמלצת ממשלת בריטניה,מציע מגוון של דרכים ראליסטיות בהן התהליך הכלכלי יכול לקדם ולהשלים את תהליך השלום.

המחקר מגלה שחברות קטנות בבעלות משפחתית הן עמוד השדרה של המגזר הפרטי הפלשתיני. פחות מאחוז אחד מהחברות הרשומות ברשות הפלשתינית מעסיקות יותר מ-19 עובדים, בעוד 90% מהחברות מעסיקות פחות מ-5 עובדים. הגודל הממוצע של הפירמה הפרטית הפלשתינית עומד על 4.9 עובדים. התעסוקה בפירמות הפלשתיניות הצטמצמה בין השנים 1999-2004 ב-10% והתפוקה ירדה ב-39.5%.

עורכי המחקר מאמינים, כי אותן חברות ששרדו את השפל הכלכלי של תקופת הלחימה, נהנות מסיכוי גדול יותר לעתיד. ההתאוששות המהירה ביותר, לאחר הרגיעה הביטחונית, צפויה לחול בתחום התיירות. עתיד חיובי צפוי גם בתחומים אחרים ? החל משוק התקשורת ועד לתחום חציבת האבן והשיש.

דיווידנד השלום לפלשתינים: 1.16 מיליון משרות חדשות

בהמשך למחקר מעמיק מעריך הדו"ח, כי "דיווידנד השלום" ממנו תיהנה הכלכלה הפלשתינית יגיע ל-850 מיליון דולר לשנה ? שהם הכנסה נוספת של 460 דולר לכל מבוגר בשטחים. תוספת ההכנסה הזאת צפויה לתרום לעליית רמת ההשכלה ולהתפתחות תרבות יזמית. חברות קטנות שנסקרו במחקר צופות גידול של 400% במספר המועסקים עם חתימת הסכם שלום, וחברות בינוניות (למעלה מ-19 עובדים) צופות לגידול של 240%. תוספת התפוקה הצפויה בשתי קבוצות החברות האלה עומדת על 90%. בסך הכל, מדובר ביצירת 1.16 מיליון משרות חדשות, בכלכלה שהעסיקה בשנת 2002 כ- 486,000 עובדים, ודיווחה על 221,000 מובטלים, מתוך אוכלוסיה בוגרת של 1.856 מיליון.

דיווידנד השלום לישראל: 5 מיליארד ד' לשנה

הכלכלה הישראלית צפויה גם היא ליהנות מזינוק משמעותי בעקבות חתימת הסכמי שלום עם הפלשתינים. הדו"ח מעריך כי הכנסות בהיקף של 5 מיליארד דולר לשנה, שאבדו למשק כתוצאה מהאינתיפאדה, יזרמו עתה לכלכלה הישראלית.

על בסיס נתונים אלו בוחנת קרן פורטלנד את הדרכים בהם ניתן ליישם מספר רעיונות מפתח ביניהם - יצירת זרימת הון לתוך הסקטור הפרטי לשם עידוד יזמות ויוזמות של עסקים קטנים.

לדברי המייסד ויו"ר סיר רונלד כהן "מטרת קרן פורטלנד לעודד את המנוע הכלכלי של האזור על מנת ליצור יציבות ולרתום את נסיונם של אנשי העסקים לאתגר השלום"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.