סר רונלד כהן בא לתל אביב: קרן פורטלנד פתחה נציגות

תפעל בניהולו המקצועי של תא"ל (מיל.) עיבל גלעדי. תתמקד במימד הכלכלי של השלום. מעריכה: דיווידנד השלום לישראל: 5 מיליארד ד' לשנה. לפלשתינים - 850 מיליון ד'
שי פאוזנר |

קרן פורטלנד הכריזה היום על פתיחת משרד בישראל תחת ניהולם של היו"ר סיר רונלד כהן - יו"ר אייפקס וניהולו המקצועי של תא"ל (מיל.) עיבל גלעדי. הקרן נוסדה בבריטניה בראשית 2003 על ידי סיר רונלד כהן, סיר הארי סולומון וסיר מרטין גילברט . מנכ"ל הקרן הוא ג'ונתן קסטנבאום.

הקרן תתמקד במימד הכלכלי של השלום ותפעל לקידום ההשפעה של התפתחות כלכלית על תהליך השלום באיזור. בלב הקרן עומד החזון שלקהילה העסקית אחריות להשלים את המהלכים הפוליטים של תהליך השלום.

קרן פורטלנד חושפת מחקר מקיף על הפוטנציאל של הסקטור הפרטי הפלשתיני ביצירת מקומות עבודה ויציבות . המחקר אשר בוצע ע"י הקרן בהמלצת ממשלת בריטניה,מציע מגוון של דרכים ראליסטיות בהן התהליך הכלכלי יכול לקדם ולהשלים את תהליך השלום.

המחקר מגלה שחברות קטנות בבעלות משפחתית הן עמוד השדרה של המגזר הפרטי הפלשתיני. פחות מאחוז אחד מהחברות הרשומות ברשות הפלשתינית מעסיקות יותר מ-19 עובדים, בעוד 90% מהחברות מעסיקות פחות מ-5 עובדים. הגודל הממוצע של הפירמה הפרטית הפלשתינית עומד על 4.9 עובדים. התעסוקה בפירמות הפלשתיניות הצטמצמה בין השנים 1999-2004 ב-10% והתפוקה ירדה ב-39.5%.

עורכי המחקר מאמינים, כי אותן חברות ששרדו את השפל הכלכלי של תקופת הלחימה, נהנות מסיכוי גדול יותר לעתיד. ההתאוששות המהירה ביותר, לאחר הרגיעה הביטחונית, צפויה לחול בתחום התיירות. עתיד חיובי צפוי גם בתחומים אחרים ? החל משוק התקשורת ועד לתחום חציבת האבן והשיש.

דיווידנד השלום לפלשתינים: 1.16 מיליון משרות חדשות

בהמשך למחקר מעמיק מעריך הדו"ח, כי "דיווידנד השלום" ממנו תיהנה הכלכלה הפלשתינית יגיע ל-850 מיליון דולר לשנה ? שהם הכנסה נוספת של 460 דולר לכל מבוגר בשטחים. תוספת ההכנסה הזאת צפויה לתרום לעליית רמת ההשכלה ולהתפתחות תרבות יזמית. חברות קטנות שנסקרו במחקר צופות גידול של 400% במספר המועסקים עם חתימת הסכם שלום, וחברות בינוניות (למעלה מ-19 עובדים) צופות לגידול של 240%. תוספת התפוקה הצפויה בשתי קבוצות החברות האלה עומדת על 90%. בסך הכל, מדובר ביצירת 1.16 מיליון משרות חדשות, בכלכלה שהעסיקה בשנת 2002 כ- 486,000 עובדים, ודיווחה על 221,000 מובטלים, מתוך אוכלוסיה בוגרת של 1.856 מיליון.

דיווידנד השלום לישראל: 5 מיליארד ד' לשנה

הכלכלה הישראלית צפויה גם היא ליהנות מזינוק משמעותי בעקבות חתימת הסכמי שלום עם הפלשתינים. הדו"ח מעריך כי הכנסות בהיקף של 5 מיליארד דולר לשנה, שאבדו למשק כתוצאה מהאינתיפאדה, יזרמו עתה לכלכלה הישראלית.

על בסיס נתונים אלו בוחנת קרן פורטלנד את הדרכים בהם ניתן ליישם מספר רעיונות מפתח ביניהם - יצירת זרימת הון לתוך הסקטור הפרטי לשם עידוד יזמות ויוזמות של עסקים קטנים.

לדברי המייסד ויו"ר סיר רונלד כהן "מטרת קרן פורטלנד לעודד את המנוע הכלכלי של האזור על מנת ליצור יציבות ולרתום את נסיונם של אנשי העסקים לאתגר השלום"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.