דולר שקל - בעקבות המגמה העולמית
התחזקותו של הדולר בעולם, מזכירה לנו שמדינתנו הקטנטונת אינה בבחינת אי בודד. המטבע האמריקני שבשבועות האחרונים הולך ומחמם מנועים מול היורו ושאר המטבעות העיקריים, מגלה מגמה זהה גם מול השקל המקומי. אחרי תקופת שחיקה לא קצרה שבמרכזה פגש הדולר פעמיים את רמת 4.28 שקלים, נראה כאילו המשוואה הטכנית מוכנה לשנות את פניה.
1. סיום מגמת הירידה: ההסטוריה הטכנית המשתרעת על פרק זמן של יותר מ-100 שנה לימדה אותנו שבמרבית המקרים, בלימתן של מגמות ירידה ארוכות טווח משולות לבלימתה של משאית דוהרת. תהליך ההאטה והעצירה הסופיים דורשים פרק זמן ארוך, וכמו שקיימת טכניקה שבמרכזה אתה נזקק להורדת הילוכים הדרגתית ופמפום דוושת הבלם, כך נבלמת מגמת ירידה. הבלימה הדרגתית והמעבר מירידה לעלייה אורך פרק זמן לא מבוטל.
אם נבחן את הדינמיקה בין הדולר לשקל, נוכל לראות את הירידה שדרדרה את המטבע האמריקני לשפל של 4.2736 שקלים לדולר. שפל שנרשם בשליש הראשון של דצמבר 2004. בגרף הנרות אפשר לראות בבירור את תבנית "הפטיש" שהתפתחה באותו יום. תבנית זו המתאפיינת בצללית תחתונה ארוכה מלמדת על קונים מאסיביים הרובצים סביב רמה זו. את ההוכחה להיותה של רמת 4.27 בבחינת רמת תמיכה משמעותית קיבלנו חודשים מספר מאוחר יותר. באמצע מארס השנה קרס הדולר לאזור 4.2536 שקלים לדולר ומשם, שוב תוך יצירת תבנית "פטיש", החל המטבע האמריקני להתחזק.
דינמיקה זו שבמרכזה נגיעה כפולה ברמת תחתית אשר הוכיחה עצמה כרמת תמיכה חזקה, סותמת את הגולל על היחלשותו של הדולר. אפשר לומר שרמת 4.27 היא בבחינת תחתית אחרונה וסיכוייה להישבר מטה קלושים למדי.
מנגד, נשאלת השאלה לגבי פוטנציאל העלייה של הדולר. אחרי שנגע בפעם הראשונה ברמת 4.27 שקלים לדולר. התחזק הדולר עד לשיא של 4.4162 אותו לא שבר.
מתי תגיע השבירה?
השאלה היא לגבי סיכויי של הדולר להמשיך מעלה. כדי לענות לשאלה זו יש להעיף מבט על מהלך העליות האחרון.
1. על גרף הנרות היומי אפשר לראות נתון מעניין ובעל חשיבות ראשונה במעלה. גל העליות הרציף האחרון החל ברמת 4.2536 והסתיים ברמת 4.3940 שקל לדולר. מנקודה זו החל הדולר להיחלש, כאשר נסיגתו זו נבלמה ברמת 4.3470. כלומר, אם נחתוך את גל העליות האחרון, הרי שנסיגתו של הדולר מייצגת תיקון טכני שתם סביב 33% מהמהלך המגמתי שקדם לו. אירוע זה מעיד על עוצמה ומעלה את הסבירות - לכך שהדולר צפוי להמשיך ולהתחזק מעבר לפסגה הקודמת.
2. היבט נוסף הוא המומנטום. מבט על הגרף ושימוש במדדי עוצמה מעלים את הסבירות, כי הדולר צפוי להתחזק מול המטבע המקומי.
מסקנות: הטווח הקצר, זה של הימים הקרובים, מסמן את הדולר כמועמד לצאת למהלך עליות. הסביבה הטכנית מוכנה, המשוואה עברה את השינוי הדרוש והדולר, שסבל לא מעט זמן מנחיתות מול המטבע המקומי עושה את הסימנים הדרושים להיפוך מגמה.
*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
