דולר שקל - בעקבות המגמה העולמית

אם נחתוך את גל העליות האחרון, הרי שנסיגתו של הדולר מייצגת תיקון טכני שתם סביב 33% מהמהלך המגמתי שקדם לו. נראה כאילו המשוואה הטכנית מוכנה לשנות את פניה
אייל גורביץ |

התחזקותו של הדולר בעולם, מזכירה לנו שמדינתנו הקטנטונת אינה בבחינת אי בודד. המטבע האמריקני שבשבועות האחרונים הולך ומחמם מנועים מול היורו ושאר המטבעות העיקריים, מגלה מגמה זהה גם מול השקל המקומי. אחרי תקופת שחיקה לא קצרה שבמרכזה פגש הדולר פעמיים את רמת 4.28 שקלים, נראה כאילו המשוואה הטכנית מוכנה לשנות את פניה.

1. סיום מגמת הירידה: ההסטוריה הטכנית המשתרעת על פרק זמן של יותר מ-100 שנה לימדה אותנו שבמרבית המקרים, בלימתן של מגמות ירידה ארוכות טווח משולות לבלימתה של משאית דוהרת. תהליך ההאטה והעצירה הסופיים דורשים פרק זמן ארוך, וכמו שקיימת טכניקה שבמרכזה אתה נזקק להורדת הילוכים הדרגתית ופמפום דוושת הבלם, כך נבלמת מגמת ירידה. הבלימה הדרגתית והמעבר מירידה לעלייה אורך פרק זמן לא מבוטל.

אם נבחן את הדינמיקה בין הדולר לשקל, נוכל לראות את הירידה שדרדרה את המטבע האמריקני לשפל של 4.2736 שקלים לדולר. שפל שנרשם בשליש הראשון של דצמבר 2004. בגרף הנרות אפשר לראות בבירור את תבנית "הפטיש" שהתפתחה באותו יום. תבנית זו המתאפיינת בצללית תחתונה ארוכה מלמדת על קונים מאסיביים הרובצים סביב רמה זו. את ההוכחה להיותה של רמת 4.27 בבחינת רמת תמיכה משמעותית קיבלנו חודשים מספר מאוחר יותר. באמצע מארס השנה קרס הדולר לאזור 4.2536 שקלים לדולר ומשם, שוב תוך יצירת תבנית "פטיש", החל המטבע האמריקני להתחזק.

דינמיקה זו שבמרכזה נגיעה כפולה ברמת תחתית אשר הוכיחה עצמה כרמת תמיכה חזקה, סותמת את הגולל על היחלשותו של הדולר. אפשר לומר שרמת 4.27 היא בבחינת תחתית אחרונה וסיכוייה להישבר מטה קלושים למדי.

מנגד, נשאלת השאלה לגבי פוטנציאל העלייה של הדולר. אחרי שנגע בפעם הראשונה ברמת 4.27 שקלים לדולר. התחזק הדולר עד לשיא של 4.4162 אותו לא שבר.

מתי תגיע השבירה?

השאלה היא לגבי סיכויי של הדולר להמשיך מעלה. כדי לענות לשאלה זו יש להעיף מבט על מהלך העליות האחרון.

1. על גרף הנרות היומי אפשר לראות נתון מעניין ובעל חשיבות ראשונה במעלה. גל העליות הרציף האחרון החל ברמת 4.2536 והסתיים ברמת 4.3940 שקל לדולר. מנקודה זו החל הדולר להיחלש, כאשר נסיגתו זו נבלמה ברמת 4.3470. כלומר, אם נחתוך את גל העליות האחרון, הרי שנסיגתו של הדולר מייצגת תיקון טכני שתם סביב 33% מהמהלך המגמתי שקדם לו. אירוע זה מעיד על עוצמה ומעלה את הסבירות - לכך שהדולר צפוי להמשיך ולהתחזק מעבר לפסגה הקודמת.

2. היבט נוסף הוא המומנטום. מבט על הגרף ושימוש במדדי עוצמה מעלים את הסבירות, כי הדולר צפוי להתחזק מול המטבע המקומי.

מסקנות: הטווח הקצר, זה של הימים הקרובים, מסמן את הדולר כמועמד לצאת למהלך עליות. הסביבה הטכנית מוכנה, המשוואה עברה את השינוי הדרוש והדולר, שסבל לא מעט זמן מנחיתות מול המטבע המקומי עושה את הסימנים הדרושים להיפוך מגמה.

*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.