דולר שקל - בעקבות המגמה העולמית

אם נחתוך את גל העליות האחרון, הרי שנסיגתו של הדולר מייצגת תיקון טכני שתם סביב 33% מהמהלך המגמתי שקדם לו. נראה כאילו המשוואה הטכנית מוכנה לשנות את פניה
אייל גורביץ |

התחזקותו של הדולר בעולם, מזכירה לנו שמדינתנו הקטנטונת אינה בבחינת אי בודד. המטבע האמריקני שבשבועות האחרונים הולך ומחמם מנועים מול היורו ושאר המטבעות העיקריים, מגלה מגמה זהה גם מול השקל המקומי. אחרי תקופת שחיקה לא קצרה שבמרכזה פגש הדולר פעמיים את רמת 4.28 שקלים, נראה כאילו המשוואה הטכנית מוכנה לשנות את פניה.

1. סיום מגמת הירידה: ההסטוריה הטכנית המשתרעת על פרק זמן של יותר מ-100 שנה לימדה אותנו שבמרבית המקרים, בלימתן של מגמות ירידה ארוכות טווח משולות לבלימתה של משאית דוהרת. תהליך ההאטה והעצירה הסופיים דורשים פרק זמן ארוך, וכמו שקיימת טכניקה שבמרכזה אתה נזקק להורדת הילוכים הדרגתית ופמפום דוושת הבלם, כך נבלמת מגמת ירידה. הבלימה הדרגתית והמעבר מירידה לעלייה אורך פרק זמן לא מבוטל.

אם נבחן את הדינמיקה בין הדולר לשקל, נוכל לראות את הירידה שדרדרה את המטבע האמריקני לשפל של 4.2736 שקלים לדולר. שפל שנרשם בשליש הראשון של דצמבר 2004. בגרף הנרות אפשר לראות בבירור את תבנית "הפטיש" שהתפתחה באותו יום. תבנית זו המתאפיינת בצללית תחתונה ארוכה מלמדת על קונים מאסיביים הרובצים סביב רמה זו. את ההוכחה להיותה של רמת 4.27 בבחינת רמת תמיכה משמעותית קיבלנו חודשים מספר מאוחר יותר. באמצע מארס השנה קרס הדולר לאזור 4.2536 שקלים לדולר ומשם, שוב תוך יצירת תבנית "פטיש", החל המטבע האמריקני להתחזק.

דינמיקה זו שבמרכזה נגיעה כפולה ברמת תחתית אשר הוכיחה עצמה כרמת תמיכה חזקה, סותמת את הגולל על היחלשותו של הדולר. אפשר לומר שרמת 4.27 היא בבחינת תחתית אחרונה וסיכוייה להישבר מטה קלושים למדי.

מנגד, נשאלת השאלה לגבי פוטנציאל העלייה של הדולר. אחרי שנגע בפעם הראשונה ברמת 4.27 שקלים לדולר. התחזק הדולר עד לשיא של 4.4162 אותו לא שבר.

מתי תגיע השבירה?

השאלה היא לגבי סיכויי של הדולר להמשיך מעלה. כדי לענות לשאלה זו יש להעיף מבט על מהלך העליות האחרון.

1. על גרף הנרות היומי אפשר לראות נתון מעניין ובעל חשיבות ראשונה במעלה. גל העליות הרציף האחרון החל ברמת 4.2536 והסתיים ברמת 4.3940 שקל לדולר. מנקודה זו החל הדולר להיחלש, כאשר נסיגתו זו נבלמה ברמת 4.3470. כלומר, אם נחתוך את גל העליות האחרון, הרי שנסיגתו של הדולר מייצגת תיקון טכני שתם סביב 33% מהמהלך המגמתי שקדם לו. אירוע זה מעיד על עוצמה ומעלה את הסבירות - לכך שהדולר צפוי להמשיך ולהתחזק מעבר לפסגה הקודמת.

2. היבט נוסף הוא המומנטום. מבט על הגרף ושימוש במדדי עוצמה מעלים את הסבירות, כי הדולר צפוי להתחזק מול המטבע המקומי.

מסקנות: הטווח הקצר, זה של הימים הקרובים, מסמן את הדולר כמועמד לצאת למהלך עליות. הסביבה הטכנית מוכנה, המשוואה עברה את השינוי הדרוש והדולר, שסבל לא מעט זמן מנחיתות מול המטבע המקומי עושה את הסימנים הדרושים להיפוך מגמה.

*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.