דולר שקל - בעקבות המגמה העולמית
התחזקותו של הדולר בעולם, מזכירה לנו שמדינתנו הקטנטונת אינה בבחינת אי בודד. המטבע האמריקני שבשבועות האחרונים הולך ומחמם מנועים מול היורו ושאר המטבעות העיקריים, מגלה מגמה זהה גם מול השקל המקומי. אחרי תקופת שחיקה לא קצרה שבמרכזה פגש הדולר פעמיים את רמת 4.28 שקלים, נראה כאילו המשוואה הטכנית מוכנה לשנות את פניה.
1. סיום מגמת הירידה: ההסטוריה הטכנית המשתרעת על פרק זמן של יותר מ-100 שנה לימדה אותנו שבמרבית המקרים, בלימתן של מגמות ירידה ארוכות טווח משולות לבלימתה של משאית דוהרת. תהליך ההאטה והעצירה הסופיים דורשים פרק זמן ארוך, וכמו שקיימת טכניקה שבמרכזה אתה נזקק להורדת הילוכים הדרגתית ופמפום דוושת הבלם, כך נבלמת מגמת ירידה. הבלימה הדרגתית והמעבר מירידה לעלייה אורך פרק זמן לא מבוטל.
אם נבחן את הדינמיקה בין הדולר לשקל, נוכל לראות את הירידה שדרדרה את המטבע האמריקני לשפל של 4.2736 שקלים לדולר. שפל שנרשם בשליש הראשון של דצמבר 2004. בגרף הנרות אפשר לראות בבירור את תבנית "הפטיש" שהתפתחה באותו יום. תבנית זו המתאפיינת בצללית תחתונה ארוכה מלמדת על קונים מאסיביים הרובצים סביב רמה זו. את ההוכחה להיותה של רמת 4.27 בבחינת רמת תמיכה משמעותית קיבלנו חודשים מספר מאוחר יותר. באמצע מארס השנה קרס הדולר לאזור 4.2536 שקלים לדולר ומשם, שוב תוך יצירת תבנית "פטיש", החל המטבע האמריקני להתחזק.
דינמיקה זו שבמרכזה נגיעה כפולה ברמת תחתית אשר הוכיחה עצמה כרמת תמיכה חזקה, סותמת את הגולל על היחלשותו של הדולר. אפשר לומר שרמת 4.27 היא בבחינת תחתית אחרונה וסיכוייה להישבר מטה קלושים למדי.
מנגד, נשאלת השאלה לגבי פוטנציאל העלייה של הדולר. אחרי שנגע בפעם הראשונה ברמת 4.27 שקלים לדולר. התחזק הדולר עד לשיא של 4.4162 אותו לא שבר.
מתי תגיע השבירה?
השאלה היא לגבי סיכויי של הדולר להמשיך מעלה. כדי לענות לשאלה זו יש להעיף מבט על מהלך העליות האחרון.
1. על גרף הנרות היומי אפשר לראות נתון מעניין ובעל חשיבות ראשונה במעלה. גל העליות הרציף האחרון החל ברמת 4.2536 והסתיים ברמת 4.3940 שקל לדולר. מנקודה זו החל הדולר להיחלש, כאשר נסיגתו זו נבלמה ברמת 4.3470. כלומר, אם נחתוך את גל העליות האחרון, הרי שנסיגתו של הדולר מייצגת תיקון טכני שתם סביב 33% מהמהלך המגמתי שקדם לו. אירוע זה מעיד על עוצמה ומעלה את הסבירות - לכך שהדולר צפוי להמשיך ולהתחזק מעבר לפסגה הקודמת.
2. היבט נוסף הוא המומנטום. מבט על הגרף ושימוש במדדי עוצמה מעלים את הסבירות, כי הדולר צפוי להתחזק מול המטבע המקומי.
מסקנות: הטווח הקצר, זה של הימים הקרובים, מסמן את הדולר כמועמד לצאת למהלך עליות. הסביבה הטכנית מוכנה, המשוואה עברה את השינוי הדרוש והדולר, שסבל לא מעט זמן מנחיתות מול המטבע המקומי עושה את הסימנים הדרושים להיפוך מגמה.
*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
