דולר שקל - בעקבות המגמה העולמית
התחזקותו של הדולר בעולם, מזכירה לנו שמדינתנו הקטנטונת אינה בבחינת אי בודד. המטבע האמריקני שבשבועות האחרונים הולך ומחמם מנועים מול היורו ושאר המטבעות העיקריים, מגלה מגמה זהה גם מול השקל המקומי. אחרי תקופת שחיקה לא קצרה שבמרכזה פגש הדולר פעמיים את רמת 4.28 שקלים, נראה כאילו המשוואה הטכנית מוכנה לשנות את פניה.
1. סיום מגמת הירידה: ההסטוריה הטכנית המשתרעת על פרק זמן של יותר מ-100 שנה לימדה אותנו שבמרבית המקרים, בלימתן של מגמות ירידה ארוכות טווח משולות לבלימתה של משאית דוהרת. תהליך ההאטה והעצירה הסופיים דורשים פרק זמן ארוך, וכמו שקיימת טכניקה שבמרכזה אתה נזקק להורדת הילוכים הדרגתית ופמפום דוושת הבלם, כך נבלמת מגמת ירידה. הבלימה הדרגתית והמעבר מירידה לעלייה אורך פרק זמן לא מבוטל.
אם נבחן את הדינמיקה בין הדולר לשקל, נוכל לראות את הירידה שדרדרה את המטבע האמריקני לשפל של 4.2736 שקלים לדולר. שפל שנרשם בשליש הראשון של דצמבר 2004. בגרף הנרות אפשר לראות בבירור את תבנית "הפטיש" שהתפתחה באותו יום. תבנית זו המתאפיינת בצללית תחתונה ארוכה מלמדת על קונים מאסיביים הרובצים סביב רמה זו. את ההוכחה להיותה של רמת 4.27 בבחינת רמת תמיכה משמעותית קיבלנו חודשים מספר מאוחר יותר. באמצע מארס השנה קרס הדולר לאזור 4.2536 שקלים לדולר ומשם, שוב תוך יצירת תבנית "פטיש", החל המטבע האמריקני להתחזק.
דינמיקה זו שבמרכזה נגיעה כפולה ברמת תחתית אשר הוכיחה עצמה כרמת תמיכה חזקה, סותמת את הגולל על היחלשותו של הדולר. אפשר לומר שרמת 4.27 היא בבחינת תחתית אחרונה וסיכוייה להישבר מטה קלושים למדי.
מנגד, נשאלת השאלה לגבי פוטנציאל העלייה של הדולר. אחרי שנגע בפעם הראשונה ברמת 4.27 שקלים לדולר. התחזק הדולר עד לשיא של 4.4162 אותו לא שבר.
מתי תגיע השבירה?
השאלה היא לגבי סיכויי של הדולר להמשיך מעלה. כדי לענות לשאלה זו יש להעיף מבט על מהלך העליות האחרון.
1. על גרף הנרות היומי אפשר לראות נתון מעניין ובעל חשיבות ראשונה במעלה. גל העליות הרציף האחרון החל ברמת 4.2536 והסתיים ברמת 4.3940 שקל לדולר. מנקודה זו החל הדולר להיחלש, כאשר נסיגתו זו נבלמה ברמת 4.3470. כלומר, אם נחתוך את גל העליות האחרון, הרי שנסיגתו של הדולר מייצגת תיקון טכני שתם סביב 33% מהמהלך המגמתי שקדם לו. אירוע זה מעיד על עוצמה ומעלה את הסבירות - לכך שהדולר צפוי להמשיך ולהתחזק מעבר לפסגה הקודמת.
2. היבט נוסף הוא המומנטום. מבט על הגרף ושימוש במדדי עוצמה מעלים את הסבירות, כי הדולר צפוי להתחזק מול המטבע המקומי.
מסקנות: הטווח הקצר, זה של הימים הקרובים, מסמן את הדולר כמועמד לצאת למהלך עליות. הסביבה הטכנית מוכנה, המשוואה עברה את השינוי הדרוש והדולר, שסבל לא מעט זמן מנחיתות מול המטבע המקומי עושה את הסימנים הדרושים להיפוך מגמה.
*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
