חומ"ס נדל"ן ולווים ספציפיים ינווטו את דוחות הבנקים
בעוד כשבועיים יחלו הבנקים לפרסם את הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של 2005 (אם לא יהיו הדלפות ואזהרות רווח מהסוג שליווה את הדו"חות השנתיים). האנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה, מתמקד בשתי שאלות עיקריות אשר יעסיקו את המשקיעים בדו"חות הבנקים.
הפרשות לחובות מסופקים. ההפרשות בדו"חות הרבעון האחרון של 2004 היו גבוהות מהצפוי בכל הבנקים. ההפרשות הגבוהות לוו ברמיזות שמדובר ב"ניקוי אורוות" חד פעמי. להערכת בן זאב, צפויה ירידה בהפרשות לחובות מסופקים על רקע השיפור המתמשך במצב המשק וגם עקב העובדה שמדובר ב "רבעון קצר" מבחינת ההפרשות.
שתי הסתייגויות לכך הן ענף הנדל"ן (בו עדיין ההתאוששות איטית) ומספר לווים ספציפיים (טאואר). בנוסף לכך, חשוב לשים לב למצבת החובות הבעייתיים בכלל והאשראי שאינו
נושא הכנסה בפרט. להערכת בן זאב, אם אכן קיים תהליך של שיפור בתיק האשראי צפויה לו השפעה גם על סעיפים אלו. בעניין זה יש לשים לב לגידול החד שחל בסעיף אשראי המיועד לארגון מחדש בבנק לאומי. סעיף זה גדל ברבעון הרביעי בכ-1 מיליארד שקל (טאואר?).
בנק הפועלים. תוצאות הרבעון הראשון צפויות להיות מושפעות במידה רבה ביותר מתרומת רווחי ההון ממכירת סיגנצ'ר. יש לשים לב לעובדה שהמכירה צפויה להביא להגדלת הבונוס השנתי לעובדים בכ-250 מיליון שקל ולא ברור איזה חלק מהוצאה זו יירשם ברבעון הראשון של השנה. להערכת בן זאב, בנק הפועלים לא ירצה להציג רווח בקידומת 1 (מעל 1 מיליארד שקל) והוא יעדיף לנקוט מדיניות שמרנית הן בהפרשות לחובות מסופקים ובהפרשות לבונוס עבור העובדים.
מעבר לנקודות אלו, הגורמים שישפיעו על הדו"חות הם:
במדד המחירים חלה ירידה של 0.3% (ירידה של 0.2% ברבעון המקביל) המשמעות היא פגיעה קלה בהכנסות המימון של הבנקים ברבעון זה (שחיקה קלה של עודף הנכסים צמודי המדד של הבנקים).
העלייה במדדי אגרות החוב (1.7% באגרות החוב השקליות, ו-2.9% בצמודות למדד) עשויה להביא לרווחי מימון בגין התיק למסחר ובגין מימושים בתיק הזמין למכירה.
בן זאב מעריך כי, ההכנסות התפעוליות צפויות להמשיך ולצמוח ולהיות גבוהות, כאשר עיקר הגידול צפוי להיות בהכנסות מניירות ערך (גידול במחזורי המסחר) ובעמלות מדמי ניהול (בעיקר בזכות גידול בסך נכסי קרנות הנאמנות) וכן בהמשך הגידול בתרומת כרטיסי האשראי. ובנוסף מעריך כי ההוצאות התפעוליות צפויות לגדול על רקע עדכוני שכר, הפרשות לבונוס (בעיקר בבנק הפועלים) וכן צפוי גידול בהוצאות מחשוב (בעיקר בדיסקונט).
דיבידנד. בנק הפועלים הכריז על מדיניות חלוקת דיבידנד רבעונית והוא צפוי להכריז על דיבידנד בסך כ-500 מיליון שקל (תשואת דיבידנד של כ-2.6% ). בשורה התחתונה: בן זאב צופה שיפור ברווחי חמשת הבנקים, כאשר מלבד בנק הפועלים (השפעת סיגנצ'ר) צפוי שיפור חד בתוצאות הבינלאומי ודיסקונט.
בנק הפועלים בן זאב מעריך כי, הבנק צפוי לרשום רווחי שיא ברבעון (כ-1 מיליארד שקל) שיסתייעו במידה רבה מרווחי ההון הגבוהים שנבעו לבנק ממכירת מניות סיגנצ'ר. להערכת בן זאב, ברבעון זה ירשום הבנק רווח של כ-550-500 מיליון שקל נטו ממכירה זו. השפעה משנית שתהיה לרווחי ההון היא הגדלה משמעותית של תשלומי הבונוס לעובדים בגין רווחי 2005.
להערכת בן זאב, בהתבסס על תחזית הרווח לשנת 2005, צפוי הבונוס השנתי לעובדי הבנק לגדול מכ-420 מיליון שקל בשנת 2004 לכ- 700-650 מיליון שקל בשנת 2005. בעניין זה קיימת שאלה חשבונאית כיצד יבוצעו ההפרשות למענקים - האם ייזקפו מלוא ההפרשות כבר ברבעון הנוכחי, או שהן ייפרסו על פני ארבעת הרבעונים. בכל מקרה - התוצאה הצפויה היא גידול חד בהוצאות השכר בדו"ח רווח והפסד.
בנק לאומי רשם הפרשות גבוהות במיוחד לחובות מסופקים ברבעון האחרון של השנה, לאחר שברבעונים השני והשלישי אשתקד הדגיש הבנק כי מדיניות האשראי בתקופות שקדמו לכך היו שמרניות ומספקות. להערכת בן זאב, התייחסות זו תומכת בהערכה כי ברבעון זה נראה את לאומי חוזר לתוואי הפרשות נמוכות יחסית.
בנק דיסקונט רשם ברבעון האחרון של השנה הפרשות גבוהות במיוחד שכללו השלמת הפרשות בגין תבל והפרשות גבוהות בענף הנדל"ן (בעיקר בחברת הבת דיסקונט משכנתאות). להערכת בן זאב, ברבעון הנוכחי נראה חזרה להפרשות המתונות יחסית שאפיינו את הבנק במחצית הראשונה של 2004
בנק המזרחי צפוי להציג את הרבעון הראשון לאחר השלמת המיזוג עם טפחות. בעניין זה חשוב לראות האם חל שיפור בהכנסות המימון כתוצאה מניהול מאוחד של נכסים התחייבויות. נקודה חשובה נוספת היא ההפרשות לחובות מסופקים שהיו גבוהות ברבעון האחרון ולהערכת בן זאב, צפויות לשוב למסלול שאפיין את הבנק בתקופות שלפני כן.
הבנק הבינלאומי יציג לראשונה תוצאות מאוחדות עם בנק אינווסטק, אם כי להערכת בן זאב, ההשפעות האסטרטגיות החיוביות שיש למיזוג עדיין לא יבואו לידי ביטוי בתוצאות. להערכתו השיפור המשמעותי בתוצאות הבנק הבינלאומי צפוי במהלך 2005 בסעיף ההפרשות לחובות מסופקים וכבר ברבעון הנוכחי נראה את תחילת המגמה.
חובות בעייתיים וחובות מסופקים - האם הושלם ניקוי האורוות?
ההפרשות לחובות מסופקים ברבעון האחרון של 2004 היו גבוהות מהצפוי ולוו ב "לחישות" בנוגע לניקוי אורוות. השאלה הגדולה היא האם האורוות נקיות? מצבת החובות הבעייתיים והאשראי שאינו נושא הכנסה בפרט ממשיכה לעורר סימני דאגה, בעיקר בבנק הפועלים ובבנק דיסקונט. בן זאב סבור כי שני בנקים אלו הם הסובלים העיקריים מהתאוששות המאחרת לבוא בענף הנדל"ן.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".