תרדמה בשוק המט"ח: סטיות התקן ממשיכות לרדת

הדולר מוסיף הבוקר 0.06% סביב 4.3696 ש' והאירו מתחזק ב-0.19% סביב 5.656 ש'. דיסקונט: "השוק לא זז ואי אפשר להרוויח כששום דבר לא זז" פינוטק על הדולר בעולם: צפוי מסחר תנודתי-עצבני בתוך הטווחים
שרון שפורר |

הדולר מדשדש הבוקר עם עליה של 0.06%, סובב סביב שער של 4.3696 שקל, לאחר שאתמול נותר כמעט ללא שינוי, תוך ירידה מזערית בת 0.02% ושערו היציג נקבע בגובה 4.367 שקל. גם האירו מתחזק הבוקר וב-0.19% סובב סביב 5.656 שקל, לאחר שאתמול נותר גם הוא ללא שינוי ושערו היציג נקבע בגובה 5.6452 שקל.

מחדר העסקאות של בנק דיסקונט נמסר על "דממת אלחוט" בשוק המט"ח המקומי - מחזורים מצומצמים מאוד, ללא כל תנודתיות או עסקאות מיוחדות. "סטיות התקן ממשיכות לרדת", אומרים לנו בדיסקונט, שום דבר לא זז ואי אפשר להרוויח כששום דבר לא זז". ואולי זו הסיבה שהסוחרים מדירים רגליהם משוק המטבעות, ממתינים להתפתחות מעניינת בזירה ובנתיים מטיילים ברחבי הארץ, נהנים מחופשת חול המועד.

ואולי תגיע התפתחות מעניינת ביום שלישי הקרוב, אז צפוי יו"ר הפדרל רזרב להודיע על שיעור הריבית בארה"ב. הצפי הוא להעלאה נוספת - 8 במספר - בת רבע נקודות האחוז (0.25%) ל-3%. מאחר והריבית השקלית לא הועלתה נראה, כי מהלך שכזה עשוי לחזק את המטבע האמריקני אל מול רעהו הישראלי, אם כי בדיסקונט מציינים, כי עד כה להעלאות הריבית האחרונות בארה"ב לא היתה השפעה על שוק המט"ח המקומי.

טכנית, מעדכנים אותנו בבנק, רמת תמיכה קרובה לדולר מצויה בגובה 4.34 שקל ורמת התנגדות קרובה שוכנת בגובה 4.4 שקל.

העולם בעיניים של פינוטק

שרית ולדימירסקי יודעת לספר, כי הדולר נותר בטווח מסחר צר למרות הפרסום של התמ"ג האמריקני לרבעון הראשון של השנה בשיעור צמיחה של 3.1% בלבד. אנליסטים חזו שיפור בתמ"ג וציפו לשיפור ל-3.6%. אולם, שיפור זה לא התרחש ולאחר הפרסום החל להיסחר באופן תנודתי במיוחד. העובדה שהכלכלה האמריקנית לא צומחת בקצב מהיר יותר העלתה את נושא הסטגפלציה, מצב שבו הכלכלה לא צומחת אך יוצרת אינפלציה גבוהה מהנורמה. דיון בסוגיית הסטגפלציה האפשרית התחמם לאחר פרסום שה-PCE, הוצאות לצריכה עצמית, עוה ל-1.6% שנתית. למרות שכלכלנים רבים לא הכריזו על כך, נראה כי ארה"ב בהחלט בסכנה של סטגפלציה.

לגירעון במאזן המסחר היה את ההשפעה השלילית החזקה ביותר על התמ"ג ומוערך ששיעור ה"סחיבה" על הצמיחה עומד על כ-1.5%. העובדה שניתן לייחס את המצב הנוכחי לגירעון במאזן המסחר, סוגיה שלא צפויה למצוא פיתרון בחודשים הקרובים, מלחיצה את המשקיעים בדולר לטווח הרחוק והקרוב. למרות זאת, ברור לכל שהדולר, למרות הקשיים, דווקא לא נחלש.

אנליסטים, מייחסים את הרוגע היחסי בדולר לשתי סיבות עיקריות: העלאות ריבית צפויות בקרוב בארה"ב והרפרנדום הצפוי באירופה אשר עלול לסכן את מעמדו של האירו כמטבע אירופאי אחיד. היום, צפויים לפרסום ה-PMI של שיקגו ושיעור האינפלציה על בסיס מדד הליבה של ה-PCE. אנו לא מצפים לתנודות אשר עתידות להוות סיכון לטווח הנוכחי של הדולר. לכן, צפוי מסחר תנודתי ולסירוגין עצבני בתוך הטווחים.

במהלך הלילה, ולמרות נתוני תמ"ג מאכזבים מארה"ב, המשיך האירו להיחלש, כאשר ברמותיו הנמוכות חצה את רף ה-1.2900 לכיוון ה-1.2880. הסיבה העיקרית להמשך היחלשותו של האירו נובעת מהצפי בשווקים להורדת תחזית הצמיחה בגרמניה לרמת שפל של 1% לשנת 2005, דבר המעמיד באור חיובי את שיעור הצמיחה הנמוך (3.1%) שפורסם אתמול בארה"ב. דבריו של שר הכלכלה והתעסוקה הגרמני, וולפגנג קלמנט, תרמו למגמת היחלשות האירו כאשר הזהירו מפני הצורך בהורדת ריבית באירופה, נוכח המצב העגום בגרמניה.

במסגרת הנתונים הצפויים לפרסום היום, ממתין השוק לסדרת נתוני הסנטימנטים באירופה - סנטימנט הצרכן, הצפוי להראות על יציבות סביב 14-, וסנטימנט הכלכלה, הצפוי להראות על ירידה ל-97.2. כמו כן יפורסמו נתוני האקלים העסקי, הצפויים להראות על ירידה ל-0.14-, וכן נתוני סנטימנט התעשייה, הצפויים להראות על ירידה ל-9-. כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.2922. חשוב לציין כי כעת, לאחר שבחן האירו/דולר את רמת התמיכה ב-1.2880 וזינק חזרה, ניסיון פריצה מוצלח של רמה זו צפוי לכוון את הזוג לרמת שפל של 1.2830.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


צילום: ערן שחם, ראש בית הספר להייטק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: דוברות אוניברסיטת בר-אילןצילום: ערן שחם, ראש בית הספר להייטק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: דוברות אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן תשתף פעולה עם המכון האמריקאי ל-AI

שיתוף הפעולה עם USAII נועד לצמצם את הפער בכישורי AI, וישלב תוכניות הסמכה בינלאומיות של המכון בתוכניות הלימוד בבר-אילן, במטרה להכשיר את דור המנהיגים הבא לעידן הבינה המלאכותית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בר אילן

אוניברסיטת בר-אילן והמכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII) מכריזים על שותפות אסטרטגית שמטרתה קידום החינוך, פיתוח כח האדם והממשל בתחום ה- AI

המכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII), הינו מהמכונים המובילים בעולם של הסמכות בתחום הבינה המלאכותית. שיתוף הפעולה בין המכון לאוניברסיטת בר-אילן, יתמקד בהקניית ידע ומיומנויות לסטודנטים, אנשי מקצוע ומקבלי החלטות, כדי לאפשר להם להצליח בכלכלה המתפתחת במהירות שמונעת על ידי בינה מלאכותית. שילוב המצוינות האקדמית והמנהיגות המחקרית של אוניברסיטת בר-אילן עם תוכניות ההסמכה הגלובליות של USAII יסייע בגישור על הפער הקריטי בכישורי AI בין תעשיות ואזורים שונים בעולם.

ערן שחם, מנהל בית הספר להיי-טק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: "השותפות עם USAII מחזקת את מחויבותה של אוניברסיטת בר-אילן להכשרת הדור הבא של המנהיגים לאתגרים ולהזדמנויות שבעידן הבינה המלאכותית. יחד נעניק ללומדים כלים מעשיים, מסגרות אתיות ופרספקטיבה גלובלית בתחום הבינה המלאכותית. התכנים של המכון וההכנה לבחינת ההסמכה ישולבו כבר בקורס הקרוב של ביה"ס" .

במסגרת שיתוף הפעולה, אוניברסיטת בר-אילן תשלב בתוכניות האקדמיות והמקצועיות שלה את תוכניות ההסמכה המובילות של USAII , אשר נבנו כדי להעניק שילוב של כישורים טכניים ואסטרטגיים, כך שהבוגרים יהיו מוכנים לחדש ולהוביל בסביבות מונעות AI.

"עבור USAII זוהי זכות לשתף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן, מוסד עולמי מהמעלה הראשונה הנמצא בחזית המחקר והחדשנות" מציין מייק ספיית', סגן נשיא עולמי לצמיחה ושותפויות ב- USAII. "בעבודתנו המשותפת אנו לא רק מחזקים את תחום החינוך ב-AI בישראל, אלא גם תורמים לשיח הגלובלי על ממשל, אתיקה ויישום אחראי של בינה מלאכותית".