אופטימיות בענף ההון סיכון: 2005 - הטובה מאז הבועה

תוצאות סקר ה-VC Indicator לרבעון הראשון של 2005 מגלות אופטימיות, מציינים בפירמת רואי החשבון, דלויט-בריטמן-אלמגור. אחד השותפים, רו"ח הנדלר: ניכרת התאוששות בתעשייה
חזי שטרנליכט |

קבוצת ההיי-טק של דלויט-בריטמן-אלמגור פרסמה היום את תוצאות סקר ה-VC Indicator לרבעון הראשון של 2005. מדובר בסקר הציפיות לששת החודשים הבאים. לדברי אחד השותפים בפירמה, רו"ח איל הנדלר, שהוא בתפקידו ראש תחום ההיי-טק ב-Deloitte בריטמן אלמגור, נרשמה ברבעון הזה מגמת השיפור ברמת הציפיות של הקרנות בנוגע למצב הכלכלי העתידי. מגמה זאת ממשיכה את הרבעונים הקודמים והיא צופה כי שנת 2005 תהיה טובה יותר משנת 2004, השנה הטובה ביותר שידע השוק מאז התפוצצות הבועה.

"ניכרת התאוששות בתעשייה ובמשק בכלל ובהיי-טק בפרט. ישנן השקעות חדשות רבות ואוירה חיובית אשר משפיעים על הציפיות של הקרנות" אומר הנדלר. הסקר של פירמת רואי החשבון מתקיים מדי רבעון ונערך זו הפעם ה-14 ברציפות. תוצאותיו מייצגות תשובותיהם של שותפים ומנהלי השקעות ב-47 קרנות הון סיכון ובכללן כל הקרנות הגדולות בארץ.

ברבעון זה נמשכת מגמת העלייה ברמת הציפיות בנוגע לשיפור באקלים הכלכלי, מאז הירידה אשר התרחשה בסקר הרבעון השלישי בשנת 2004, ואשר הושפעה מההתרחשויות הביטחוניות והפוליטיות. 78% מהמנהלים צופים, כי המצב הכלכלי ישתפר במהלך ששת החודשים הקרובים (עליה מ-60% ברבעון הקודם) ואף מנהל אינו מעריך, כי תתרחש הרעה במצב המשק.

הקרנות והמשקיעים ממשיכים לפנות אל חברות ה-seed. החברות ימשיכו לגייס כספים: 62% צופים, כי תירשם עליה של עד 25% במספר החברות אשר יגייסו כסף ביחס לשנת 2004, 26% צופים כי מספר זה יהיה אף גדול יותר.

באשר לחברות בהן יבחרו הקרנות להשקיע, כמו בשלושת הרבעונים הקודמים, ממשיכה ומתגברת התעניינות הקרנות בחברות ה-seed, כאשר 24% (לעומת 21% ברבעון הקודם) מהמנהלים מאמינים, כי מרבית השקעותיהם יהיו בחברות צעירות. "מספר קרנות מהמובילות בארץ כבר גייסו קרנות המשך, ומספר רב של קרנות נמצאות בתהליך של גיוס קרן חדשה. לקרנות אלה כסף רב יותר ואורך חיים ארוך יותר, המאפשר להן להשקיע בסבבים מוקדמים יותר" מסביר הנדלר. "כמו כן, בתקופה האחרונה אנו עדים לעליה במספר היזמים וחברות חדשות בשוק הזקוקים לגיוסי הון.

היות ולקראת סוף 2004 שוויין של החברות הטובות כבר החל לעלות, וכיום קשה מאד למצוא "מציאות", פונים המשקיעים אל חברות חדשות". לריבוי ההשקעות, ריבוי המשקיעים ולעליה ההדרגתית אך יציבה במספר היזמויות החדשות, צפויה להיות השפעה על שווי החברות, כאשר 57% צופים, כי שווי ההשקעות ימשיך לעלות בחצי שנה הקרובה.

כל הענפים ימשיכו ליהנות מהתעניינות גוברת של הקרנות, כאשר הבולטים, הם הוויירלס והטלקום, ההומלנד סקיוריטי והאינטרנט. בתחום הביוטק, נכרה עליה במספר ההשקעות במהלך הרבעון האחרון, והיא צפויה להמשך גם בחודשים הקרובים.

הקרנות מגייסות כספים ומבצעות אקזיטים

הקרנות יפנו מאמצים רבים בששת החודשים הקרובים גם אל גיוס כספים חדשים, כאשר 23% השיבו כי ישקיעו בכך את מירב מאמציהם לעומת 15% שהשיבו כך ברבעון הקודם. אל מול זה נרשמת ירידה במספר הקרנות אשר השיבו, כי ישקיעו את מרבית זמנם בניהול הפורטפוליו (43% ברבעון הנוכחי מול 50% ברבעון הקודם). "היות ומרבית הקרנות הישראליות גויסו לכל המאוחר במהלך שנת 2001, הקרנות מסיימות את שלב "ההשקעה" של הקרן, ובמקביל כספן של חלק מהקרנות אוזל, ולכן הן חייבות לגיס כספים חדשים", אומר הנדלר. "גיוס הכספים חוזר להיות עיסוק מרכזי בפעילות הקרנות, עיסוק אשר התחדש בעיקר באחרונה".

בנוסף, בהמשך לעליה במספר האקזיטים בחודשים האחרונים, נרשמת עליה במספר הקרנות הצופות, כי יבצעו אקזיט מחברות בתיק ההשקעות שלהן במהלך שנת 2005: 39% ממנהלי הקרנות צופים, כי יבצעו אקזיט מיותר מ-10% מחברות הפורטפוליו ו-53% צופים, כי יבצעו אקזיט מבין 5 עד 10 אחוזים מחברות הפורטפוליו.

יותר משקיעים זרים יותר רכישות ופחות הנפקות ערך האקזיט צפוי לעלות הציפייה למעורבות המשקיעים הזרים במשק מגיעה לשיא חדש, כאשר 78% מעריכים, כי מעורבותם בשוק הישראלי תגבר. זאת לעומת 56% ברבעון הקודם.

הנדלר: "האקלים הכלכלי משתפר, ההתנתקות ההולכת וקרבה, ריבוי חברות ישראליות איכותיות ובשלות וריבוי יזמויות חדשות, מעודדים פעילות זרה בארץ. פעילות זו באה לידי ביטוי גם על ידי ריבוי החברות הבינלאומיות אשר מחפשות רכישות פה בארץ מקרב החברות הישראליות. הזדמנויות אלה מהוות אופציה לאקזיט עבור חברות רבות, בשונה מההנפקה אשר בעבר נתפסה כאופציה המועדפת". מרבית מנהלי הקרנות (67%), מעריכים כי בין 5 ל-10 חברות נוספות יירכשו במהלך ששת החודשים הקרובים על ידי חברות זרות. 7% צופים, כי מספר זה יהיה אף גבוה יותר.

אל מול העלייה בציפיות לעסקות רכש ומיזוג, יורדות הציפיות לגבי מספר ההנפקות הצפויות ב-2005: 65% צופים, כי פחות מ-5 חברות יונפקו במהלך מחצית השנה הקרובה לעומת 58% ברבעון הקודם. 33% צופים הנפקה של בין 5 ל-10 חברות ורק-2% צופים מספר גבוה יותר. "הערכות הקרנות מושפעות מהפעילות המועטת שאפיינה את שוק ההנפקות הראשוניות (בעיקר בנאסד"ק) מאז תחילת השנה, יותר מיזוגים ורכישות, פחות הנפקות", אומר הנדלר.

כאשר בכל זאת מדובר בהנפקה, מסיבות נוספות כגון הלך הרוח של המשקיעים בנאסד"ק, הרגולציות החדשות (סרביינס אוקסלי), העלויות והסיכונים ועוד, קרנות רבות בוחנות אופציות אחרות להנפקות, אופציות אשר בעבר לא עלו על הפרק, כגון הנפקות בבורסת ה-AIM בלונדון, הנפקות בבורסת סינגפור ועוד.

ניתן לראות כי הבורסה בלונדון (AIM) אכן נהנית בתקופה האחרונה מעדנה בקרב חברות ישראליות, אך לראשונה אנו עדים להתבטאות דומה גם מצד הקרנות עצמן. בניגוד לרבעון השני של 2004 בו השיבו כל מנהלי ההשקעות בקרנות כי בורסת נאסד"ק הינה הרלוונטית ביותר עבור חברה ישראלית אשר מעונינת להנפיק, ברבעון הנוכחי 15% מהמנהלים השיבו, כי הבורסה בלונדון היא הקורצת ביותר עבור חברות ישראליות הרוצות לצאת לציבור.

במקביל 72% ממנהלי הקרנות מעריכים כי ערכי האקזיטים צפויים גם כן לעלות במהלך התקופה הקרובה, ואף לא אחד מהמנהלים צופה ירידה בשוויים.

אל נתונים אלה מצטרפת גם הציפייה של הקרנות באשר לשווי של הנאסד"ק. למרות שאף אחד מהמנהלים אינו מאמין, כי השווי עתיד לרדת בתקופה הקרובה, 70% מאמינים כי ערכו יעלה בלא יותר מ-10% ו-19% צופים כי לא ישתנה.

באשר להשפעת חוק סרביינס אוקסלי על ההחלטה אם לצאת להנפקה או להעדיף מיזוג או רכישה, רק 19% הודו כי התקנות החדשות נכנסו למערכת השיקולים ואילו 40% טוענים כי את השפעת התקנות על בחירתם מוקדם מדי לקבוע.

החברות יגבירו פעילות במזרח

השווקים במזרח אסיה מושכים יותר ויותר תשומת לב, כאשר הרוב המוחלט של המנהלים (92%) צופה כי לפעילות העסקית המתעוררת באזור, אשר הופכת למשמעותית יותר ויותר, תהיה השפעה גוברת והולכת על השוק המקומי. בנוסף נצפית מגמה של מיקור חוץ, עבור תחומים כגון מרכזי שירות ופיתוח, למדינות בהן כוח העבודה זול יותר.

36% מאמינים, כי מעל ל-10% מחברות הפורטפוליו שלהם יבססו נציגות כזו או אחרת באחת מהמדינות המזרח אסייתיות - שיעור גבוה מאוד. להערכתו של הנדלר, אין ספק כי עקב הפוטנציאל בנושא מיקור חוץ, יכנסו עוד חברות ישראל לשוק הנ"ל בנישות איכותיות ומתוחכמות יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.