מס על תווי קניה: לפי סכום נקוב או זה ששולם בפועל?

רו"ח אלכס סוטובסקי: בדרך כלל, המעביד קונה את התלושים בשווי הנמוך בכ-20% מהשווי הנקוב עליהם - כדאי לשלם מס על פי גובה קניית התלוש ולהיכנס למו"מ עם רשויות המס. על מתנות, מיסים ומה שביניהם...
שרון שפורר |

מסקרים שנערכו לקראת הפסח עולה, כי מרבית בעלי העסקים מתכוונים לתת לעובדיהם מתנה לחג, כאשר חלקם יעשו זאת בצורת מתנה ממש, חלקם בצורת תלושי קניה וחלקם ככסף מזומן.

לדברי רו"ח אלכס סוטובסקי, לא רק העובד נהנה מהמתנה לחג, אלא גם רשויות המס. "החוק מתייחס למתנה לחג כאל טובת הנאה של העובד" אומר רו"ח סוטובסקי. "מסיבה זו המתנה נחשבת כחלק מההכנסה של העובד והיא חייבת במס הכנסה ובביטוח לאומי, על פי גובה מדרגת המס של העובד. במקרה זה, עובד שלא מגיע לסף המס, העומד כיום על כ-4,000 שקל לגבר וכ-4,500 שקל לאישה ללא ילדים, לא ישלם מס גם על המתנה. חשוב לציין כי ההכנסה הקובעת את מדרגת המס וגובה המס כוללת גם את שווי המתנה".

מי משלם את המס, העובד או המעביד?, שואל סטובסקי ועונה: ""באופן עקרוני המס בגין המתנה חל על העובד, והתשלום עבורו יירד מההכנסה ברוטו שלו. אולם, צריך לקחת בחשבון כי מטרת המתנה היא לתת הטבה לעובד מתוך ראיה עסקית כי עובד מרוצה יהיה עובד טוב ויעיל יותר. מסיבה זו, מרבית בעלי העסקים מגלמים את שווי ההטבה ומוסיפים לתלוש המשכורת של העובד את הסכום אותו ישלם העובד, על מנת שהמתנה תהיה בסופו של דבר מתנה נטו".

ומסתבר שאין הבדל בין מתנה, לבין תלושי קניה או כסף של ממש. "מה שקובע את גובה המס הוא שוויה הכספי של המתנה".

לדברי רו"ח סוטובסקי הנושא של תלושי קנייה שונה מעט ולגביו אין הוראות ברורות בנושא. בדרך כלל, המעביד קונה את התלושים בשווי הנמוך בכ-20% מהשווי הנקוב עליהם, ונשאלת השאלה האם המיסוי אותו ישלם העובד הוא על פי הסכום הנקוב בתלוש או על פי ערך קניית התלוש. לדברי רו"ח סוטובסקי, כדאי לשלם מס על פי גובה קניית התלוש, ובמידה ורשויות המס ידרשו מס גבוה יותר, להיכנס איתם למו"מ.

עוד מסביר סוטובסקי, כי חופשה בבית מלון היא טובת הנאה החייבת במס. אולם, ניתן להפוך את החופשה להשתלמות הנעשית לטובת המעביד ולא לטובת העובד. בעל העסק יצטרך להוכיח, כי אכן היציאה למלון הייתה לשם השתלמות ואז הדבר יוכר כהוצאה מוכרת והעובד לא ימוסה. בגלל שגם ברשויות המס יודעים כי "השתלמות" באילת או בכל אזור נופש אחר כוללת גם טובת הנאה לעובד, לעיתים פקיד השומה ידרוש להפריד בין ההנאה ובין ההשתלמות ולחייב במס את העובד. בכל מקרה, בני משפחה של העובד אינם כלולים בהשתלמות והתשלום עבורם יחוייב במס.

באשר למתנות לספקים או ללקוחות מציין הרו"ח, כי "החוק מתיר להעניק לספקים וללקוחות מתנה בשווי של עד 170 שקל, שתוכר כהוצאה מוכרת. אין הגבלה על מספר המתנות שניתן לחלק ואין הגבלה על סוג המתנה".

ואם כבר מדברים על מתנות, מה לגבי מתנה לרגל אירוע אישי של העובד? לדברי סוטובסקי, "גם במקרה זה, החוק מתיר להעניק מתנה לרגל אירוע אישי, מתנה שתהיה מוכרת במס, עד לגובה של 170 שקל עבור כל אירוע".

סוטובסקי מסביר כיצד ניתן לעקוף את תשלום המס ובכל זאת להעניק לעובד מתנה: "במקרה ולעובד אין קרן השתלמות או קופת גמל, ניתן להעניק לו במקום מתנה, הפקדה לאחת מתוכניות החסכון הללו. ההפקדה, עד הגובה המקסימלי הקבוע בחוק, אינה ממוסה ובסופו של דבר העובד יקבל את הכסף, במזומן הפטור ממס, בתוספת ריבית והצמדה. יחד עם זאת חשוב לזכור כי מדובר בתוכניות חסכון של 6 שנים לפחות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה