מעלות: אנגל משאבים הפרה אמות מידה פיננסיות שאימצה
חברת הדירוג, מעלות הודיעה אמש (ראשון), כי הדירוג A מינוס לסדרות האג"ח במחזור של אנגל משאבים ופיתוח מצוי בתהליך בחינה מחדש (Watch List) משתי סיבות.
האחת - דיווח מיידי של החברה מה-6 באפריל, לפיו התקשרה עם קבוצת משקיעים פרטיים מחו"ל במסמך עקרונות למכירת מלוא זכויותיה בתשעה מקבצי דיור (קיימים ובהקמה). במעלות מציינים, כי החברה דיווחה שהעסקה מותנית בין היתר בבדיקת נאותות על ידי הרוכש, בקבלת אישור עמידר ובאישורים מרשויות אחרות.
על פי מסמך העקרונות, אנגל תמכור את מלוא זכויותיה בתשעה מקבצי דיור הכוללים 1,420 יחידות דיור המושכרות לממשלת ישראל, מתוכם 7 מקבצים מאוכלסים, הכוללים 1,072 יחידות דיור ו-2 מקבצים הכוללים 348 יחידות דיור, אשר בנייתם טרם הושלמה. ההיקף הכולל של העסקה צפוי להסתכם בכ-376 מיליון שקל וצפוי להניב לאנגל משאבים רווח הון לפני מס של כ-90 מיליון שקל. לאחר השלמת העסקה יוותרו לחברה 50% מהזכויות במקבץ דיור אחד הנמצא בשחב הייזום.
סיבה נוספת שהעלתה את הצורך לבדיקת הדירוג מחדש היא תוצאותיה הכספיות של החברה. במעלות מעריכים, כי אנגל משאבים ופיתוח הפרה אמות מידה פיננסיות שאומצו על ידה במסגרת מתאר עסקת ג'נרל וכן במסגרת הנפקת האג"ח שבוצעה ב-3 בפברואר.
אנגל משאבים ופיתוח (לשעבר דנבאר משאבים) פועלת בתחום הנדל"ן בארץ, במרכז ובמזרח אירופה ובארה"ב. החברה, בעצמה ובאמצעות חברות מוחזקות, עוסקת בהשקעות בנדל"ן להשכרה, יזום וניהול פרוייקטים בענף הבניה. החברה מחזיקה בדנבאר נכסים העוסקת בעיקר בשיווק וביעוץ בתחום הנדל"ן העסקי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
