דוד קליין: סוכן הביטוח לא יעלם עקב בכר - אלא יתחזק

"מושג הסוכן לא יעבור מהעולם, אלא יתפתח ויהווה כלי הפצה רלבנטי ומשמעותי ביותר עבור ציבור רחב של אנשים הדואגים לכספם ולגופי מימון", אמר הנגיד לשעבר ד"ר קליין
חזי שטרנליכט |

"יישום המלצות צוות בכר לא יהיה תחילת העידן של פתיחת התחרות בשוק ההון הישראלי, אלא המשכה הטבעי" כך אמר ד"ר דוד קליין, לשעבר נגיד בנק ישראל, בנאום בפני יותר מ-1,300 סוכני ביטוח בכנס "ביטוח ופיננסים 2005" אותו מקיימת באילת לשכת סוכני ביטוח.

ד"ר קליין ציטט את יוסי מנור, נשיא לשכת סוכני ביטוח, אמר כי בעשור הקרוב יהפוך סוכן הביטוח ליועץ האמין והמקצועי של העסקים ושל משקי הבית, תוך הרחבת תחומי פעילות ושל הסוכן.

"מושג הסוכן לא יעבור מהעולם, אלא יתפתח ויהווה כלי הפצה רלבנטי ומשמעותי ביותר עבור ציבור רחב של אנשים הדואגים לכספם ולגופי מימון. הסוכן ישווק לא רק ביטוח, אלא מגוון מוצרים פיננסיים תוך התמחויות בסוגי מוצרים ובפלחי לקוחות של משקי בית ועסקים", אמר ד"ר קליין.

הנגיד לשעבר הציג תמונה של התפתחות המשק הישראלי בעשורים האחרונים, ואמר כי העשור הקרוב החל מהשנה, יהיה עשור הבשלות של המשק בו הממשלה תתמקד ברגולציה וצריכה להשלים רפורמה במיסוי הכנסה מנכסים פיננסיים.

לדבריו, הבנקים המסחריים יצטרכו להתייעל כדי להתחרות מול גופים פיננסים חוץ-בנקאיים מקומיים וזרים. "התחרות תהיה הרבה יותר חריפה, וסביר להניח שמספרם של הבנקים יפחת", אמר ד"ר קליין. "חברות הביטוח יהפכו לספקי שירותים פיננסיים כוללים בהיקף שלא יירד מזה של הבנקים, כשמרכיב הביטוח הקלאסי יירד בחשיבותו בפעילויותיהם".

ד"ר קליין אף אמר כי "המושג חברת ביטוח כפי שאנו מכירים אותו יעבור מהעולם, והפעילות בתחום זה תנוהל ע"י חברה בת של חברת השקעות". "בעולם זה, יגדל הצורך ביעוץ מקצועי עצמאי, ובמקביל יורחבו יכולות הפצה של מוצרים פיננסיים דרך סוכנים ודרך אמצעים אלקטרוניים על בסיס מערכות מידע ומערכות ידע" אמר ד"ר דוד קליין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.