דוד קליין: סוכן הביטוח לא יעלם עקב בכר - אלא יתחזק
"יישום המלצות צוות בכר לא יהיה תחילת העידן של פתיחת התחרות בשוק ההון הישראלי, אלא המשכה הטבעי" כך אמר ד"ר דוד קליין, לשעבר נגיד בנק ישראל, בנאום בפני יותר מ-1,300 סוכני ביטוח בכנס "ביטוח ופיננסים 2005" אותו מקיימת באילת לשכת סוכני ביטוח.
ד"ר קליין ציטט את יוסי מנור, נשיא לשכת סוכני ביטוח, אמר כי בעשור הקרוב יהפוך סוכן הביטוח ליועץ האמין והמקצועי של העסקים ושל משקי הבית, תוך הרחבת תחומי פעילות ושל הסוכן.
"מושג הסוכן לא יעבור מהעולם, אלא יתפתח ויהווה כלי הפצה רלבנטי ומשמעותי ביותר עבור ציבור רחב של אנשים הדואגים לכספם ולגופי מימון. הסוכן ישווק לא רק ביטוח, אלא מגוון מוצרים פיננסיים תוך התמחויות בסוגי מוצרים ובפלחי לקוחות של משקי בית ועסקים", אמר ד"ר קליין.
הנגיד לשעבר הציג תמונה של התפתחות המשק הישראלי בעשורים האחרונים, ואמר כי העשור הקרוב החל מהשנה, יהיה עשור הבשלות של המשק בו הממשלה תתמקד ברגולציה וצריכה להשלים רפורמה במיסוי הכנסה מנכסים פיננסיים.
לדבריו, הבנקים המסחריים יצטרכו להתייעל כדי להתחרות מול גופים פיננסים חוץ-בנקאיים מקומיים וזרים. "התחרות תהיה הרבה יותר חריפה, וסביר להניח שמספרם של הבנקים יפחת", אמר ד"ר קליין. "חברות הביטוח יהפכו לספקי שירותים פיננסיים כוללים בהיקף שלא יירד מזה של הבנקים, כשמרכיב הביטוח הקלאסי יירד בחשיבותו בפעילויותיהם".
ד"ר קליין אף אמר כי "המושג חברת ביטוח כפי שאנו מכירים אותו יעבור מהעולם, והפעילות בתחום זה תנוהל ע"י חברה בת של חברת השקעות". "בעולם זה, יגדל הצורך ביעוץ מקצועי עצמאי, ובמקביל יורחבו יכולות הפצה של מוצרים פיננסיים דרך סוכנים ודרך אמצעים אלקטרוניים על בסיס מערכות מידע ומערכות ידע" אמר ד"ר דוד קליין.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
