דוד קליין: סוכן הביטוח לא יעלם עקב בכר - אלא יתחזק
"יישום המלצות צוות בכר לא יהיה תחילת העידן של פתיחת התחרות בשוק ההון הישראלי, אלא המשכה הטבעי" כך אמר ד"ר דוד קליין, לשעבר נגיד בנק ישראל, בנאום בפני יותר מ-1,300 סוכני ביטוח בכנס "ביטוח ופיננסים 2005" אותו מקיימת באילת לשכת סוכני ביטוח.
ד"ר קליין ציטט את יוסי מנור, נשיא לשכת סוכני ביטוח, אמר כי בעשור הקרוב יהפוך סוכן הביטוח ליועץ האמין והמקצועי של העסקים ושל משקי הבית, תוך הרחבת תחומי פעילות ושל הסוכן.
"מושג הסוכן לא יעבור מהעולם, אלא יתפתח ויהווה כלי הפצה רלבנטי ומשמעותי ביותר עבור ציבור רחב של אנשים הדואגים לכספם ולגופי מימון. הסוכן ישווק לא רק ביטוח, אלא מגוון מוצרים פיננסיים תוך התמחויות בסוגי מוצרים ובפלחי לקוחות של משקי בית ועסקים", אמר ד"ר קליין.
הנגיד לשעבר הציג תמונה של התפתחות המשק הישראלי בעשורים האחרונים, ואמר כי העשור הקרוב החל מהשנה, יהיה עשור הבשלות של המשק בו הממשלה תתמקד ברגולציה וצריכה להשלים רפורמה במיסוי הכנסה מנכסים פיננסיים.
לדבריו, הבנקים המסחריים יצטרכו להתייעל כדי להתחרות מול גופים פיננסים חוץ-בנקאיים מקומיים וזרים. "התחרות תהיה הרבה יותר חריפה, וסביר להניח שמספרם של הבנקים יפחת", אמר ד"ר קליין. "חברות הביטוח יהפכו לספקי שירותים פיננסיים כוללים בהיקף שלא יירד מזה של הבנקים, כשמרכיב הביטוח הקלאסי יירד בחשיבותו בפעילויותיהם".
ד"ר קליין אף אמר כי "המושג חברת ביטוח כפי שאנו מכירים אותו יעבור מהעולם, והפעילות בתחום זה תנוהל ע"י חברה בת של חברת השקעות". "בעולם זה, יגדל הצורך ביעוץ מקצועי עצמאי, ובמקביל יורחבו יכולות הפצה של מוצרים פיננסיים דרך סוכנים ודרך אמצעים אלקטרוניים על בסיס מערכות מידע ומערכות ידע" אמר ד"ר דוד קליין.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
