דוד קליין: סוכן הביטוח לא יעלם עקב בכר - אלא יתחזק

"מושג הסוכן לא יעבור מהעולם, אלא יתפתח ויהווה כלי הפצה רלבנטי ומשמעותי ביותר עבור ציבור רחב של אנשים הדואגים לכספם ולגופי מימון", אמר הנגיד לשעבר ד"ר קליין
חזי שטרנליכט |

"יישום המלצות צוות בכר לא יהיה תחילת העידן של פתיחת התחרות בשוק ההון הישראלי, אלא המשכה הטבעי" כך אמר ד"ר דוד קליין, לשעבר נגיד בנק ישראל, בנאום בפני יותר מ-1,300 סוכני ביטוח בכנס "ביטוח ופיננסים 2005" אותו מקיימת באילת לשכת סוכני ביטוח.

ד"ר קליין ציטט את יוסי מנור, נשיא לשכת סוכני ביטוח, אמר כי בעשור הקרוב יהפוך סוכן הביטוח ליועץ האמין והמקצועי של העסקים ושל משקי הבית, תוך הרחבת תחומי פעילות ושל הסוכן.

"מושג הסוכן לא יעבור מהעולם, אלא יתפתח ויהווה כלי הפצה רלבנטי ומשמעותי ביותר עבור ציבור רחב של אנשים הדואגים לכספם ולגופי מימון. הסוכן ישווק לא רק ביטוח, אלא מגוון מוצרים פיננסיים תוך התמחויות בסוגי מוצרים ובפלחי לקוחות של משקי בית ועסקים", אמר ד"ר קליין.

הנגיד לשעבר הציג תמונה של התפתחות המשק הישראלי בעשורים האחרונים, ואמר כי העשור הקרוב החל מהשנה, יהיה עשור הבשלות של המשק בו הממשלה תתמקד ברגולציה וצריכה להשלים רפורמה במיסוי הכנסה מנכסים פיננסיים.

לדבריו, הבנקים המסחריים יצטרכו להתייעל כדי להתחרות מול גופים פיננסים חוץ-בנקאיים מקומיים וזרים. "התחרות תהיה הרבה יותר חריפה, וסביר להניח שמספרם של הבנקים יפחת", אמר ד"ר קליין. "חברות הביטוח יהפכו לספקי שירותים פיננסיים כוללים בהיקף שלא יירד מזה של הבנקים, כשמרכיב הביטוח הקלאסי יירד בחשיבותו בפעילויותיהם".

ד"ר קליין אף אמר כי "המושג חברת ביטוח כפי שאנו מכירים אותו יעבור מהעולם, והפעילות בתחום זה תנוהל ע"י חברה בת של חברת השקעות". "בעולם זה, יגדל הצורך ביעוץ מקצועי עצמאי, ובמקביל יורחבו יכולות הפצה של מוצרים פיננסיים דרך סוכנים ודרך אמצעים אלקטרוניים על בסיס מערכות מידע ומערכות ידע" אמר ד"ר דוד קליין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.