היום יפרסם המשנה לנגיד בנק ישראל, הד"ר סוקולר, את החלטתו לגבי הריבית השקלית בחודש אפריל. בחברת ההשקעות מיטב סוקרים את הגורמים שישפיעו על ההחלטה החשובה. ההחלטה הצפויה, לדעתם היא כי ממלא מקום הנגיד יותיר את הריבית לחודש אפריל 2005 ללא שינוי: 3.5%.

העלייה בציפיות שוק ההון לאינפלציה ובציפיות החזאים לאינפלציה, ירידת פער הריביות לרמה הנמוכה ביותר מעולם וירידת פער התשואות בין אג"ח ארוך של ממשלת ישראל ואג"ח ארוך של ממשלת ארה"ב, מדברים כולם בעד הותרת הריבית על כנה.

עוד מוסיפים במיטב, כי היציבות בשוק המט"ח (למעט היומיים האחרונים), מגמת האינפלציה בפועל, והריבית הריאלית שבמונחים שנתיים עדיין אינה נמוכה, תומכים בהפחתה קלה של הריבית, אך ככל הנראה, מ"מ הנגיד לא יבחר באפשרות זו.

בנוסף לכך מעריכים הכלכלנים של מיטב, כי עננת התקציב שליוותה את כל הגורמים הנ"ל ברקע ואיימה לגרום טלטלה בשווקים הסולידיים במקרה של כשלון הממשלה בהעברתו בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, הוסרה, כך שבעניין זה יכול כעת הנגיד להסיר דאגה מליבו.

בחודש שעבר היו הדעות בין הכלכלנים השונים חלוקות בנוגע להחלטה הצפויה של בנק ישראל על גובה הריבית במשק, בין הורדה קלה נוספת להותרת הריבית ללא שינוי. לבסוף, למרות שחלק לא מבוטל מהגורמים המהווים שיקול בהחלטה, המשיכו להצביע על תמיכה בהורדת הריבית, החליט מ"מ נגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה, ובכך בעצם רמז, כי, ככל הנראה, תהליך הורדת הריבית הגיע לסיומו, לפחות כל זמן שהסטטוס קוו הנוכחי יישמר בשווקים.

לכאורה, חלק מהגורמים שתמכו בהפחתות הריבית עד לפני חודשיים עדיין מתקיימים. האינפלציה הנמוכה בפועל (עלייה של 0.8% ב-12 החודשים האחרונים), היציבות בשערו של השקל למרות הצמצום בפער הריביות והשוואת שיעורי המס בין ני"ע זרים לני"ע ישראליים, ההתקדמות בנושא המדיני - בטחוני, והמגמה הנמשכת של תנועות הון במט"ח פנימה למשק, מהווים כר נוח לנגיד להוריד את הריבית.

אך במספר פרמטרים המהווים שיקול מרכזי בהחלטתו של הנגיד חלה הרעה, והם יהיו אלה שיכריעו, ככל הנראה, לטובת הותרת הריבית על כנה, זה חודש שני ברציפות: ראשית: ציפיות האינפלציה: אלה, כפי שהן נגזרות משוק ההון, עלו באחרונה לרמה של 2.0% לשנה הקרובה. זהו אמנם אמצע טווח יעד האינפלציה של הממשלה, אך ציפיות אלה מצויות במגמת עלייה כבר במשך מספר שבועות. ממוצע ציפיות החזאים ל-12 חודשים עלה גם הוא באחרונה לרמה של 2.2%.

שנית: הפרשי הריביות שקל-דולר והפרשי תשואות אג"ח ממשלת ישראל/ארה"ב: העלאת הריבית בארה"ב לרמה של 2.75% הקטינה את פער הריביות בין השקל לדולר לרמה הנמוכה ביותר מעולם: 0.75%. רמה זו אינה מעניקה מרחב תמרון מספק לבנק ישראל להמשיך ולהוריד את הריבית, מה גם שהתחזיות הן להמשך עליית הריבית בארה"ב, מהלך שצפוי לצמצם עוד יותר את הפער.

פרמיית הסיכון של ישראל אמנם ירדה משמעותית בשנה האחרונה, וכתוצאה מכך מגיב בינתיים שוק המט"ח באיפוק יחסית מול צמצום הפער. להערכת מומחי מיטב, פער ריביות של 0.5% בין הדולר לשקל, יהיה הנקודה בה יאלץ הנגיד לבחון מחדש את השפעתו של פרמטר זה.

הציפייה להמשך תהליך עליית הריבית בארה"ב גררה בין היתר גם עלייה בתשואות לפדיון של איגרות החוב הארוכות של ממשלת ארה"ב, שצמצמה את הפרשי התשואות בין אג"ח זה לבין האג"ח של ממשלת ישראל לרמה הנמוכה מ-2.0%.

שלישית: מגמת הריבית הריאלית לזמן ארוך: זו שמרה על יציבות ובימים האחרונים עלתה מעט. התשואה לפדיון עלתה לרמה של 3.8% באג"ח הצמודות הארוכות ול-6.6% באג"ח השקליות מסוג שחר. לגורם זה מייחס בנק ישראל חשיבות מיוחדת בבואו להחליט על מדיניות הריבית.

הקושי בו נתקלה הממשלה בהעברת התקציב בכנסת בקריאה שנייה ושלישית היה אמור להיות נתון נקודתי חשוב נוסף אליו צריך היה מ"מ הנגיד לשים לב. אך הפתרון שהוצג אתמול בלילה, אשר הבטיח רוב לממשלה בהצבעה על התקציב בכנסת בהמשך השבוע, הסיר עננה זו, שהייתה עשויה לגרום לטלטלה חזקה בשוק ההון המקומי, במקרה של כשלון ממשלתי בהשגת רוב.