טכנית במעו"ף: השוק הופך לרגיש ופגיע יותר
תזכורת: שבוע המסחר האחרון סדק במידה מסוימת את בטחונו העצמי של השוק. מדד המעו"ף שידע בשבועות האחרונים עליות רציפות, נבלם קמעא. אלא שלבלימה זו נוספו איתותי חולשה הפוגמים בכושר הטיפוס שלו, לפחות בטווח הקצר. הגם שהכיוון הכללי עודנו מעלה, וסביר להניח שהפסגה האחרונה מצויה אי שם באופק, הרי שלפי כל הסימנים, מוריד שוק המניות המקומי הילוך.
העניין הוא - שעד לנקודת הזמן הנוכחי, קשה לדעת משמעותה של הבלימה. האם היא תהיה לצורך דשדוש או לצורך ירידה עמוקה יותר מאלו אליהן הורגלנו. ברמת העיקרון, כל משקיע חייב לוודא מיקומן של הוראות לקטיעת הפסד ורווח עבור כל מניה ומניה בתיק ההשקעות שלו.
הנחת עבודה: למרות שהנחת העבודה ארוכת הטווח ממשיכה לתמוך בשוק עולה - ועל רקע זה צפויה רמת 664 הנקודות להישבר כלפי מעלה בשלב כלשהו, הרי שבטווח הקצר השוק פגיע ועלול לסבול מתנודתיות ומירידות שערים.
איכותה של מגמה: אין דינה של מגמת עלייה אחת כדינה של מגמת עלייה אחרת. כל מגמת עלייה יכולה להימדד לאור מדדי איכות הקובעים את עוצמתה ואת יכולת ההמשכיות שלה. קיימים מספר פרמטרים מרכזיים בהם נעשה שימוש לצורך קביעת איכות המגמה:
1. כיוונן של נקודות השיא ונקודות השפל חייב להצביע באופן ברור מעלה.
2. מחזורי מסחר - מחזורי המסחר חייבים להתרחב עם כל קביעת שיא חדש ולהתכווץ בעיתות של תיקונים טכניים - מבט על גרף העמודות היומי של מדד המעו"ף יחשוף אמת לא נעימה ולפיה בגל העליות המינורי האחרון, 626-664, נטו מחזורי המסחר להישאר מצומקים למדי ולא להתרחב כנדרש.
3. רמות התנגדות - התהליך המקובל הוא שכל רמת התנגדות הנשברת כלפי מעלה, אמורה להחליף תפקיד ולשמש כרמת תמיכה. ירידות המחירים של יום חמישי האחרון דרדרו את מדד המעו"ף מתחת לרמת 653 הנקודות. רמה זו ששימשה בעבר כרמת התנגדות, היתה אמורה לשמש כעת כרמת תמיכה. היא כשלה.
4. תיקונים טכניים - התיקונים הטכניים אמורים להסתיים ברמות שבין 38.2%-61.8% מהמהלך המגמתי שקדם להם. לפחות בסעיף זה אין עדיין טענות.
5. מדדי מומנטום - מדדי מומנטום הם במהותם כלים האמורים לחפוף את כיוונו של השוק או להוביל אותו. להקדים את המגמה. בכל מגמת העלייה אמורים מדדי המומנטום להצביע על עוצמה. בחינה מהירה של מספר מדדי מומנטום מקובלים מלמדת בבירור על ירידה בתנופה ובעוצמת השוק. אם נבחן את איכותה של מגמת העלייה בשוק, הרי שנגיע למסקנה שהיא אינה כתמול שלשום. הפרמטרים שעד לפני תקופת קצרה לא ארוכה היו חיוביים רובם ככולם, נוטים לחולשה ומעידים שמשהו בשוק משתנה. המסר המרכזי הוא שרמת הסיכון עולה.
4. נקודות לציון - יש לשים לב לרמת 625 הנקודות. רמה זו תשמש כרמה הקריטית של השבוע הנוכחי. כל נסיגה עד לרמה זו תהיה נסיגה לגיטימית ולמעשה תעיד שמדד המעו"ף מחליף כיוון מעלייה לדשדוש. שבירתה מטה תחייב בחינה חוזרת של מגמת העלייה המשנית.
מסקנות: בסקירה האחרונה כתבתי על יום היעד המצוי ב-21 למארס. בשבוע האחרון נשאלתי רבות אודות הצפוי להתרחש ביום זה. האמת היא שאינני יודע. אלא שכאשר אני בוחן את התנהגות השוק - ולוקח בחשבון את הקרבה ליום היעד ואת החולשה הקיימת, המסר הוא שהתנהגות השוק עוברת שינוי. דשדוש או ירידה? מוקדם מדי מכדי לדעת. המסר המרכזי הוא, שרמת הסיכון בשוק עולה ומדד המעו"ף הופך לרגיש יותר ופגיע יותר לעומת התקופה הקודמת.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מאת: אייל גורביץ'.
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- נעילה שלילית בוול-סטריט; טילריי זינקה ב-21%, סולאראדג׳ קפצה ב-8%
- ארה"ב אישרה מכירת שבבי אנבידיה לאיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
