טכנית במעו"ף: השוק הופך לרגיש ופגיע יותר
תזכורת: שבוע המסחר האחרון סדק במידה מסוימת את בטחונו העצמי של השוק. מדד המעו"ף שידע בשבועות האחרונים עליות רציפות, נבלם קמעא. אלא שלבלימה זו נוספו איתותי חולשה הפוגמים בכושר הטיפוס שלו, לפחות בטווח הקצר. הגם שהכיוון הכללי עודנו מעלה, וסביר להניח שהפסגה האחרונה מצויה אי שם באופק, הרי שלפי כל הסימנים, מוריד שוק המניות המקומי הילוך. העניין הוא - שעד לנקודת הזמן הנוכחי, קשה לדעת משמעותה של הבלימה. האם היא תהיה לצורך דשדוש או לצורך ירידה עמוקה יותר מאלו אליהן הורגלנו. ברמת העיקרון, כל משקיע חייב לוודא מיקומן של הוראות לקטיעת הפסד ורווח עבור כל מניה ומניה בתיק ההשקעות שלו. הנחת עבודה: למרות שהנחת העבודה ארוכת הטווח ממשיכה לתמוך בשוק עולה - ועל רקע זה צפויה רמת 664 הנקודות להישבר כלפי מעלה בשלב כלשהו, הרי שבטווח הקצר השוק פגיע ועלול לסבול מתנודתיות ומירידות שערים. איכותה של מגמה: אין דינה של מגמת עלייה אחת כדינה של מגמת עלייה אחרת. כל מגמת עלייה יכולה להימדד לאור מדדי איכות הקובעים את עוצמתה ואת יכולת ההמשכיות שלה. קיימים מספר פרמטרים מרכזיים בהם נעשה שימוש לצורך קביעת איכות המגמה: 1. כיוונן של נקודות השיא ונקודות השפל חייב להצביע באופן ברור מעלה. 2. מחזורי מסחר - מחזורי המסחר חייבים להתרחב עם כל קביעת שיא חדש ולהתכווץ בעיתות של תיקונים טכניים - מבט על גרף העמודות היומי של מדד המעו"ף יחשוף אמת לא נעימה ולפיה בגל העליות המינורי האחרון, 626-664, נטו מחזורי המסחר להישאר מצומקים למדי ולא להתרחב כנדרש. 3. רמות התנגדות - התהליך המקובל הוא שכל רמת התנגדות הנשברת כלפי מעלה, אמורה להחליף תפקיד ולשמש כרמת תמיכה. ירידות המחירים של יום חמישי האחרון דרדרו את מדד המעו"ף מתחת לרמת 653 הנקודות. רמה זו ששימשה בעבר כרמת התנגדות, היתה אמורה לשמש כעת כרמת תמיכה. היא כשלה. 4. תיקונים טכניים - התיקונים הטכניים אמורים להסתיים ברמות שבין 38.2%-61.8% מהמהלך המגמתי שקדם להם. לפחות בסעיף זה אין עדיין טענות. 5. מדדי מומנטום - מדדי מומנטום הם במהותם כלים האמורים לחפוף את כיוונו של השוק או להוביל אותו. להקדים את המגמה. בכל מגמת העלייה אמורים מדדי המומנטום להצביע על עוצמה. בחינה מהירה של מספר מדדי מומנטום מקובלים מלמדת בבירור על ירידה בתנופה ובעוצמת השוק. אם נבחן את איכותה של מגמת העלייה בשוק, הרי שנגיע למסקנה שהיא אינה כתמול שלשום. הפרמטרים שעד לפני תקופת קצרה לא ארוכה היו חיוביים רובם ככולם, נוטים לחולשה ומעידים שמשהו בשוק משתנה. המסר המרכזי הוא שרמת הסיכון עולה. 4. נקודות לציון - יש לשים לב לרמת 625 הנקודות. רמה זו תשמש כרמה הקריטית של השבוע הנוכחי. כל נסיגה עד לרמה זו תהיה נסיגה לגיטימית ולמעשה תעיד שמדד המעו"ף מחליף כיוון מעלייה לדשדוש. שבירתה מטה תחייב בחינה חוזרת של מגמת העלייה המשנית. מסקנות: בסקירה האחרונה כתבתי על יום היעד המצוי ב-21 למארס. בשבוע האחרון נשאלתי רבות אודות הצפוי להתרחש ביום זה. האמת היא שאינני יודע. אלא שכאשר אני בוחן את התנהגות השוק - ולוקח בחשבון את הקרבה ליום היעד ואת החולשה הקיימת, המסר הוא שהתנהגות השוק עוברת שינוי. דשדוש או ירידה? מוקדם מדי מכדי לדעת. המסר המרכזי הוא, שרמת הסיכון בשוק עולה ומדד המעו"ף הופך לרגיש יותר ופגיע יותר לעומת התקופה הקודמת. *אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. *הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר. מאת: אייל גורביץ'.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
