פרשנות החקיקה

מאת: נדב הכהן, רו"ח

הכותב מנתח את פסק דין צינומנטל בע"מ נגד פקיד השומה למפעלים גדולים שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי.
עו"ד לילך דניאל |

על הצורך בפרשנות דינמית של החוק עמד נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בספרו פרשנות במשפט.

בין היתר, נכללו בעמוד 271 בכרך השני ("פרשנות החקיקה") המילים האלו:

"הציפייה של האדם המודרני היא להפעלה של חוק באופן התואם את צרכיו, ולא להפעלה ארכאית של חוק. בכך גם מוגבר אמון הציבור ברשות השופטת, הנותנת ביטוי נבון למדיניות החקיקה".

ואכן, בית המשפט העליון קבל את ההנחה כי במקרים מסוימים עשוי הפרשן (בית המשפט) להבין את החוק טוב יותר מיוצרו ובכך הריהו תורם להקטנת הפער בין לשון החוק לבין המציאות הדינמית, ודין חוקי המס אינו שונה במאומה מדינם של החוקים האחרים.

דוגמא מובהקת לפרשנות זו נוכל לדעתנו למצוא בפסיקתה של השופטת ברכה אופיר-תום, מיום 27.2.2005, בעניין ערעורה של חברת צינומנטל בע"מ נגד פקיד השומה למפעלים גדולים (עמ"ה 1059/98).

במקרה הנדון, המחלוקת התגלעה - בין היתר - בדבר פרשנות ההוראות שנכללו בסעיף 5ב. לחוק עידוד התעשייה (מיסים), התשכ"ט - 1969, וזו לשונו:

"חברה תעשייתית שהוכיחה להנחת דעתו של פקיד השומה כי בשנת המס היו לה הוצאות להנפקת מניות הנרשמות למסחר בבורסה תהא זכאית לנכותן בשלושה שיעורים שנתיים שווים, החל באותה שנה".

הצדדים הסכימו על כך שהמערערת ביצעה בשנת 1994 גיוס הון בבורסה, ועמדה בהוצאות הנפקה שהסתכמו בסך של כ-3.1 מיליוני ש"ח, כאשר ה"חבילה" כללה מניות ואופציות.

פקיד השומה (המשיב) טען כי ניתן לנכות (לפי הוראות סעיף 5ב. כאמור) רק את החלק היחסי של ההוצאות המתייחס לרכיב המניות שבחבילה, בעוד שהמערערת טענה כי מדרך הטבע אופציה לרכישת מניה כלולה במונח מניה, ובכל מקרה נתיב הפרשנות התכליתית מוליך למסקנה כי השמטת המונח "אופציה" אינה אמורה להביא לתוצאת מס מצמצמת ובלתי כלכלית.

השופטת אופיר-תום קבלה את עמדת המערערת וקבעה כי אין להפלות בין שני מכשירי ההון, שכן אין להניח כי כוונת המחוקק הייתה להתיר את ניכוי ההוצאות בגיוס הון בדרך של הנפקת מניות, ולא להתירן בעת גיוס הון בדרך של אופציות.

לאמור; בית המשפט דחה, במקרה צינומנטל, את מבחן הפרשנות "הטכנית" לטובת הפרשנות ה"כלכלית".

מעניין להשוות את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין "צינומנטל" עם החלטתו מיום 26.8.1999, בעניינו של יאיר דר (יאיר דר נגד פקיד שומה כפר-סבא, עמ"ה 1/98), שגם היא ניתנה בשעתה מפיה של השופטת אופיר-תום.

במקרהו של יאיר דר (המערער) קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בין היתר, כי אין בסיס לפרשנותו "הכלכלית" של פקיד השומה (המשיב), לפיה אין לאפשר את דחיית אירוע המס - בהתאם להוראות סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה - בשל אופציות סחירות.

בפסק הדין ציין בית המשפט, בין היתר, את הקושי המהותי לקבל את עמדתו של פקיד השומה המשיב (בעניינו של יאיר דר), בשל העובדה הפשוטה שאין עמדה זו מתיישבת כלל עם "לשונו הפשוטה והבהירה של הסעיף".

אשר על כן החליט בית המשפט לקבל את הערעור בעניינו של יאיר דר, ודחה באותו מקרה את הפרשנות ה"כלכלית" לטובת הפרשנות ה"טכנית".

ראוי לציין, כי פקיד השומה ערער על החלטת השופטת אופיר-תום בעניין יאיר דר, וביום 12.5.2004 נתקבל ערעורו של פקיד השומה בבית המשפט העליון (ע"א 7034/99).

פסק הדין ניתן ביום 12.5.2004 מפיה של השופטת א. חיות, בהסכמת הנשיא א. ברק והשופט א. ריבלין.

וכך נכתב (בין היתר) בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון:

"...הפירוש התכליתי לפיו אופציה סחירה הניתנת לעובד מהווה "טובת הנאה בשווה כסף", שיש למסותה במועד ההקצאה על פי סעיף 2(2) לפקודה (ולא לאפשר בשלה את דחיית אירוע המס; נ.ה.) מתיישב היטב עם ההלכה שנקבעה בעניין פקיד השומה נגד זילברשטיין ומינץ (ע"א 533/89).

כוונתי היא לכך שכאשר קיים הסדר ממצה בהוראות סעיף 2(2) לפקודה, ממנו ניתן לגזור הן את מקור החיוב והן את מועד החיוב, לא תחול הוראת סעיף 3(ט) לפקודה וזהו המצב בכל הנוגע למיסויין של אופציות סחירות..."

אין זה מן הנמנע, כי השופטת ברכה אופיר-תום הפנימה את המסר "שקבלה" מבית המשפט העליון, במקרהו של יאיר דר, וכתוצאה מכך בחרה לתת משקל יתר לפרשנות החקיקה בעמ"ה 1059/98...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני (רמי זרנגר)

יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה

מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה

ליאור דנקנר |

דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.

גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.


בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים

המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.

המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.

להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל