פרשנות החקיקה

מאת: נדב הכהן, רו"ח

הכותב מנתח את פסק דין צינומנטל בע"מ נגד פקיד השומה למפעלים גדולים שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי.
עו"ד לילך דניאל |

על הצורך בפרשנות דינמית של החוק עמד נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בספרו פרשנות במשפט.

בין היתר, נכללו בעמוד 271 בכרך השני ("פרשנות החקיקה") המילים האלו:

"הציפייה של האדם המודרני היא להפעלה של חוק באופן התואם את צרכיו, ולא להפעלה ארכאית של חוק. בכך גם מוגבר אמון הציבור ברשות השופטת, הנותנת ביטוי נבון למדיניות החקיקה".

ואכן, בית המשפט העליון קבל את ההנחה כי במקרים מסוימים עשוי הפרשן (בית המשפט) להבין את החוק טוב יותר מיוצרו ובכך הריהו תורם להקטנת הפער בין לשון החוק לבין המציאות הדינמית, ודין חוקי המס אינו שונה במאומה מדינם של החוקים האחרים.

דוגמא מובהקת לפרשנות זו נוכל לדעתנו למצוא בפסיקתה של השופטת ברכה אופיר-תום, מיום 27.2.2005, בעניין ערעורה של חברת צינומנטל בע"מ נגד פקיד השומה למפעלים גדולים (עמ"ה 1059/98).

במקרה הנדון, המחלוקת התגלעה - בין היתר - בדבר פרשנות ההוראות שנכללו בסעיף 5ב. לחוק עידוד התעשייה (מיסים), התשכ"ט - 1969, וזו לשונו:

"חברה תעשייתית שהוכיחה להנחת דעתו של פקיד השומה כי בשנת המס היו לה הוצאות להנפקת מניות הנרשמות למסחר בבורסה תהא זכאית לנכותן בשלושה שיעורים שנתיים שווים, החל באותה שנה".

הצדדים הסכימו על כך שהמערערת ביצעה בשנת 1994 גיוס הון בבורסה, ועמדה בהוצאות הנפקה שהסתכמו בסך של כ-3.1 מיליוני ש"ח, כאשר ה"חבילה" כללה מניות ואופציות.

פקיד השומה (המשיב) טען כי ניתן לנכות (לפי הוראות סעיף 5ב. כאמור) רק את החלק היחסי של ההוצאות המתייחס לרכיב המניות שבחבילה, בעוד שהמערערת טענה כי מדרך הטבע אופציה לרכישת מניה כלולה במונח מניה, ובכל מקרה נתיב הפרשנות התכליתית מוליך למסקנה כי השמטת המונח "אופציה" אינה אמורה להביא לתוצאת מס מצמצמת ובלתי כלכלית.

השופטת אופיר-תום קבלה את עמדת המערערת וקבעה כי אין להפלות בין שני מכשירי ההון, שכן אין להניח כי כוונת המחוקק הייתה להתיר את ניכוי ההוצאות בגיוס הון בדרך של הנפקת מניות, ולא להתירן בעת גיוס הון בדרך של אופציות.

לאמור; בית המשפט דחה, במקרה צינומנטל, את מבחן הפרשנות "הטכנית" לטובת הפרשנות ה"כלכלית".

מעניין להשוות את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין "צינומנטל" עם החלטתו מיום 26.8.1999, בעניינו של יאיר דר (יאיר דר נגד פקיד שומה כפר-סבא, עמ"ה 1/98), שגם היא ניתנה בשעתה מפיה של השופטת אופיר-תום.

במקרהו של יאיר דר (המערער) קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בין היתר, כי אין בסיס לפרשנותו "הכלכלית" של פקיד השומה (המשיב), לפיה אין לאפשר את דחיית אירוע המס - בהתאם להוראות סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה - בשל אופציות סחירות.

בפסק הדין ציין בית המשפט, בין היתר, את הקושי המהותי לקבל את עמדתו של פקיד השומה המשיב (בעניינו של יאיר דר), בשל העובדה הפשוטה שאין עמדה זו מתיישבת כלל עם "לשונו הפשוטה והבהירה של הסעיף".

אשר על כן החליט בית המשפט לקבל את הערעור בעניינו של יאיר דר, ודחה באותו מקרה את הפרשנות ה"כלכלית" לטובת הפרשנות ה"טכנית".

ראוי לציין, כי פקיד השומה ערער על החלטת השופטת אופיר-תום בעניין יאיר דר, וביום 12.5.2004 נתקבל ערעורו של פקיד השומה בבית המשפט העליון (ע"א 7034/99).

פסק הדין ניתן ביום 12.5.2004 מפיה של השופטת א. חיות, בהסכמת הנשיא א. ברק והשופט א. ריבלין.

וכך נכתב (בין היתר) בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון:

"...הפירוש התכליתי לפיו אופציה סחירה הניתנת לעובד מהווה "טובת הנאה בשווה כסף", שיש למסותה במועד ההקצאה על פי סעיף 2(2) לפקודה (ולא לאפשר בשלה את דחיית אירוע המס; נ.ה.) מתיישב היטב עם ההלכה שנקבעה בעניין פקיד השומה נגד זילברשטיין ומינץ (ע"א 533/89).

כוונתי היא לכך שכאשר קיים הסדר ממצה בהוראות סעיף 2(2) לפקודה, ממנו ניתן לגזור הן את מקור החיוב והן את מועד החיוב, לא תחול הוראת סעיף 3(ט) לפקודה וזהו המצב בכל הנוגע למיסויין של אופציות סחירות..."

אין זה מן הנמנע, כי השופטת ברכה אופיר-תום הפנימה את המסר "שקבלה" מבית המשפט העליון, במקרהו של יאיר דר, וכתוצאה מכך בחרה לתת משקל יתר לפרשנות החקיקה בעמ"ה 1059/98...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.