מי מפחיד יותר את המשקיעים ברחוב אחד העם?
גרינספאן שוב מנהל אותנו. נכון, כבר כתבתי פה כמה פעמים בשבועות האחרונים על כך ששוק המניות בתל אביב הולך להתיישר לצד המצב הפוליטי, ולהתאים את עצמו לכותרות הפוליטיות בעיתונים ואתרי האינטרנט החדשותיים יותר מכל דבר אחר בתקופה הקרובה. אך בשבועיים הקרובים תלך ותגדל לצד האיום של הליכה לבחירות גם השפעת המצב מעבר לים - בניו יורק וושינגטון. מעתה אסור למשקיעים להתעלם ממה שקורה שם, כפי שרבים מהם עשו בינואר ובתחילת החודש הנוכחי.
בשלושת השבועות הקרובים צפוי המשק האמריקני להיכנס לעמדת המתנה בה יצפו הפעילים בו לתחילת מסע של הריבית המוניטרית שם צפונה. אלן גרינספאן - המנהל את 'ההצגה' במשק האמריקני אמר בשבוע שעבר בשתי הזדמנויות כי זו למעשה הכוונה שלו. מכאן ועד תחילת ההתכוננות של המשקיעים בבורסות בארה"ב לשינוי רדיקלי ביחס של הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב) נותרו כנראה ימים ספורים בלבד.
למה זה כל כך חשוב עכשיו לגבינו? טוב זה חשוב תמיד, אבל אין ספק שבתקופה שבין אוקטובר 2004 לאמצע פברואר 2005 קרה פה דבר שמשנה למעשה את כללי משחק בבורסה של רחוב אחד העם. גם אם שמעתם כבר דברים על כך, אני משוכנע שאיש לא אומר בגלוי כי הבורסה התל אביבית הפכה לאחר 4 שנות התעלמות כמעט טוטאלית של העולם ממנה - לשוק יעד אמיתי למשקיעים זרים. מי ש"שוחה" בשוק בחודשים האחרונים יודע זאת - אך תמיד מעניין לגלות את המספר האמיתי - שכן בנק ישראל גילה לנו כי היקף ההשקעות של תושבי חוץ בבורסה בת"א גדלו בינואר 2005 ב-599 מיליון דולר, 14.5% יותר מאשר בכל שנת 2004, שהסתכמה בעלייה של 523 מיליון דולר.
OK אז זה מסביר באופן כללי שיש פה הרבה פעילות זרה בבורסה. אז מה, תשאלו?
אם כן, הרשו לי לחבוש לרגע את כובע הנביא (נכון שנבואה קשורה תמיד לטיפשות - אבל...) ולנחש שהכסף הגדול הזה לא עומד להישאר פה. באופן פשטני ביותר אפשר כמעט להבטיח - כי אם האמונה של הפעילים בשווקים האמריקניים שגרינספאן ימשיך להעלות את הריבית גם בהמשך - תצמח, הרי שצפויה לנו פעולת חיתוך עמוקה של ההשקעות הזרות פה. כל בר דעת יבין, כי כשמתחילה עלייה מתמשכת בריבית האמריקנית - האג"ח הממשלתי שם צפוי למשוך מיידית משקיעים רבים שנואשו מהשוק שלהם - עד כדי כך שהם שלחו את הכסף שלהם להתחמם רחוק כל כך מהבית תחת השמש התל אביבית - אי שם במזרח התיכון.
המשקיעים הזרים נטועים - נכון לימים אלה - עמוק במניות הכבדות בשוק המניות של תל אביב, ובראשן מניות הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי. לא היינו צריכים באמת את האמירה בסוף השבוע של צבי זיו, מנכ"ל הפועלים כדי לדעת זאת. אך לשמוע ממנכ"ל הפועלים שהוא חושש מהיום בו הזרים יעזבו את הבורסה שלנו, זו בהחלט גושפנקה שהוא נותן לפחדים של כולנו. האמירה שלו היתה השבוע ל"אקדח הזנק" רועש שהאיר מריבצם גם משקיעים שסברוף כי המצב רחוק עוד מלהיות מסוכן.
עתה יש לחכות ל-20 במארס, אז יכריז אלן גרינספאן על ההורדה הראשונה בסדרת הורדות שצופים כי יכריז - ולראות כמה עמוק יהיה החיתוך בהשקעות הזרות פה. תאריך היעד הבא אם כן, הוא סביב ה-15 באפריל. שם כבר נדע היטב - לאחר פרסום הנתונים של בנק ישראל בעניין זה - אם הזרים השאירו אותנו שוב לבד. בנתיים הממשלה שלנו חייבת לשוק ההון שעשה לה כל כך טוב ב-10 החודשים האחרונים, תקציב סגור וחתום שיבטיח יציבות במשק שלנו. זאת כדי שלפחות אנחנו - שנשאר פה תמיד, תקועים בשוק המניות הביתי שלנו - נמשיך להשקיע בו.
תוסיף עוד קיסם למדורה. בשנת 1996 הייתי חלק מצוות שניהל את תערוכת אינטרנט-וורלד הראשונה בישראל. היו אז משהו כמו 250 אלף בתי אב מחוברים לרשת האינטרנט בישראל - אולי פחות. בפתח התערוכה 'זרק' נציג אחד מיצרני תוכנות ההגנה על המחשב "פצצה" תקשורתית לאוויר והבטיח, כי ביומה האחרון של התערוכה הוא יקיים תחרות בין פורצי אתרים (האקרים) ומבטיח כי מי מהם שיצליח לעבור את המחסום של התוכנה שלו יזכה במחשב אישי. 30 נערים זבי חוטם וחדורי מוטיבציה עלו שם לגמר - בשורה התחתונה מחירו של מחשב אישי עמד אז על כ-6,500 שקלים והסיפור הזה עלה לאותו יצרן תוכנות הגנה 45,500 שקל. תעשו חשבון.
אנחנו - משמשי המחשב גולשי האינטרנט כבר למדנו לחיות עם הטפילים הללו - אנחנו קוראים להם בשמות כמו וירוס, רוגלה, חדירה, סוס טרויאני ועוד ועוד... בכל מחקר שוק שבוצע בשנים האחרונות בעניין זה מגלים החוקרים, כי הגנה הרמטית מפני מתקיפי מחשבים באינטרנט היא עניין בלתי אפשרי. את זה שכחו כנראה בחברת פינג'אן הישראלית, שמסרה אתמול לעיתונות, כי מעתה יצורף למוצרי ההגנה למחשבים שהיא מייצרת הסכם ערבות שאין דומה לו בעולם, המבטיח "אפס הדבקות בווירוסים".
החברה מישראל אף הולכת רחוק יותר ומתחייבת לפצות בכסף רוכשי תוכנות שלה שהמחשב שלהם ידבק בווירוס. מה ששכחו בפינג'אן הוא, כי האינטרנט הפכה מזמן ל"קומזיץ" של המאה ה-21 וסביב קומזיץ הרי כולכם יודעים, שותים קפה מהפינג'אן ומספרים מעשיות גבורה. לפעמים לא ממש מדוייקות אך לפעמים הן כן. ההאקרים ומפתחי הוירוסים רואים באינטרנט "לול תרנגולים" שממנו אפשר לגנוב תרנגולת ולצלות בקומזיץ הבא - כלומר, לפרוץ למחשב שלי או שלכם ולספר לחבר'ה.
בשביל האנשים הללו המצאנו ענף תעשייה שלם שעוסק ב"סיכול ממוקד" של ניסיונות לפגוע במחשבים - ענף האנטי-וירוס והפיירוול, מה גם שפינג'אן שכחו כנראה, שמה שאדם בונה אדם אחר יוכל תמיד להרוס. התוכנות שבהן אנחנו משתמשים נוצרים על ידי אנשים הדומים מאוד לאלה שפורצים אותן בסופו של דבר. והגלגל הזה ימשיך להתגלגל כך נראה - לעולם. סיכולים ממוקדים לא פותרים שום בעיה - הרי את זה כבר למדנו. גם כאן, נאלץ למצוא פשרה ולחיות בשלום עם ההאקרים - כמו שחיים עמים שלא ממש מתים אחד על השני בשכנות שקטה בעולם האמיתי.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הנפקת דוראל ארה״ב מתקרבת והאקזיט של יוסי כהן קרוב מתמיד
דוראל דוראל אנרגיה -0.72% במומנטום חיובי, מתחילת השנה היא זינקה כבר 131% והשווי שלה נע על כ-5.2 מיליארד שקל. מאחורי הזינוקים עומדות לא רק תוצאות חזקות אלא גם קידום דה-פקטו של אחד המהלכים שהיא מקדמת למעלה משנה, במקביל לפרסום הדו"חות לרבעון השלישי, דוראל דיווחה כי הגדילה את חלקה בחברה-הבת האמריקאית Doral LLC ב-10% לפי שווי שנע בין 1.8 ל-2 מיליארד דולר, וגם השאירה לעצמה אופציה לרכוש עד 40.9% מהחברה. מבחינת דוראל, זה עוד אבן דרך בהכנות לקראת הנפקת הפעילות בארה"ב, אותה היא שואפת לבצע לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר ולגייס כ-400-500 מיליון דולר.
יוני חנציס, מנכ״ל דוראל השתתף בוועידה הכלכלית של ביזפורטל, שאלנו אותו מה הוא חושב על המניה אחרי שיותר משהכפילה את עצמה מתחילת השנה - דוראל זינקה האם המניה יקרה? ״השוק רק מתחיל להבין את האירוע״
אבל כפי שכבר ניתחנו וציינו כאן בעבר, מי שמסתמן כאחד הנהנים המרכזיים מהמהלך הוא יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, שמכהן כדירקטור ב-Doral LLC. כהן קיבל ב-2021 חבילת אופציות לרכישת 37.4 אלף מניות של החברה-הבת במחיר מימוש של 802 דולר למניה, מחיר ששיקף באותו זמן שווי חברה של כמיליארד דולר. בגלל דילול שבוצע עם השנים, האופציות מגלמות כיום כ-1.8% מהחברה במקרה של מימוש.
חשוב לומר שמה שאתם שומעים כעת זה הדרך של החברה ״להרגיש״ את השוק, זורקים מספרים, והערכות שווי ומנסים להעריך את התגובה של השוק בנושא, זה למשל היה גם הסיפור בהנפקה של רשף, הבת של ארית, הפריחו מספרים באוויר וירדו מהמהלך לאחר שהשוק הביע את
דעתו והוריד המניה של ארית. זה בכלל לא אומר שזה המצב כאן אבל אם נניח וההנפקה אכן תתבצע לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר, שווי המניות שכהן יוכל לקבל עומד על סביב 35 מיליון דולר כשהוא יצטרך להוסיף השקעה של 3 מיליון דולר, כלומר רווח אפשרי של כ-32 מיליון דולר. בנוסף
נקבע עבורו מענק של 2 מיליון דולר במקרה של הנפקה, כך שהפוטנציאל הכולל עבורו עומד על כ-34 מיליון דולר.
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד לא מזמן החזיקה דוראל ב-26% מ-Doral LLC, בעוד השותף המקומי CAG החזיק בכ-22%. במסגרת העסקה האחרונה דוראל רכשה מ-CAG 10% נוספים, מה שהעלה את חלקה ל-36%, וקיבלה במקביל אופציה לרכוש עוד כ־4.9% בהמשך - אופציה שיכולה להעלות את ההחזקה לכ-40.9%. התמורה שמשלמת דוראל ל-CAG יכולה להגיע עד 67 מיליון דולר, והיא בנויה משילוב של מזומן, תשלום במניות USA Doral ותשלום נוסף שיתבצע רק אם תצא לפועל הנפקה או עסקה בשווי גבוה.
