מי מפחיד יותר את המשקיעים ברחוב אחד העם?
גרינספאן שוב מנהל אותנו. נכון, כבר כתבתי פה כמה פעמים בשבועות האחרונים על כך ששוק המניות בתל אביב הולך להתיישר לצד המצב הפוליטי, ולהתאים את עצמו לכותרות הפוליטיות בעיתונים ואתרי האינטרנט החדשותיים יותר מכל דבר אחר בתקופה הקרובה. אך בשבועיים הקרובים תלך ותגדל לצד האיום של הליכה לבחירות גם השפעת המצב מעבר לים - בניו יורק וושינגטון. מעתה אסור למשקיעים להתעלם ממה שקורה שם, כפי שרבים מהם עשו בינואר ובתחילת החודש הנוכחי.
בשלושת השבועות הקרובים צפוי המשק האמריקני להיכנס לעמדת המתנה בה יצפו הפעילים בו לתחילת מסע של הריבית המוניטרית שם צפונה. אלן גרינספאן - המנהל את 'ההצגה' במשק האמריקני אמר בשבוע שעבר בשתי הזדמנויות כי זו למעשה הכוונה שלו. מכאן ועד תחילת ההתכוננות של המשקיעים בבורסות בארה"ב לשינוי רדיקלי ביחס של הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב) נותרו כנראה ימים ספורים בלבד.
למה זה כל כך חשוב עכשיו לגבינו? טוב זה חשוב תמיד, אבל אין ספק שבתקופה שבין אוקטובר 2004 לאמצע פברואר 2005 קרה פה דבר שמשנה למעשה את כללי משחק בבורסה של רחוב אחד העם. גם אם שמעתם כבר דברים על כך, אני משוכנע שאיש לא אומר בגלוי כי הבורסה התל אביבית הפכה לאחר 4 שנות התעלמות כמעט טוטאלית של העולם ממנה - לשוק יעד אמיתי למשקיעים זרים. מי ש"שוחה" בשוק בחודשים האחרונים יודע זאת - אך תמיד מעניין לגלות את המספר האמיתי - שכן בנק ישראל גילה לנו כי היקף ההשקעות של תושבי חוץ בבורסה בת"א גדלו בינואר 2005 ב-599 מיליון דולר, 14.5% יותר מאשר בכל שנת 2004, שהסתכמה בעלייה של 523 מיליון דולר.
OK אז זה מסביר באופן כללי שיש פה הרבה פעילות זרה בבורסה. אז מה, תשאלו?
אם כן, הרשו לי לחבוש לרגע את כובע הנביא (נכון שנבואה קשורה תמיד לטיפשות - אבל...) ולנחש שהכסף הגדול הזה לא עומד להישאר פה. באופן פשטני ביותר אפשר כמעט להבטיח - כי אם האמונה של הפעילים בשווקים האמריקניים שגרינספאן ימשיך להעלות את הריבית גם בהמשך - תצמח, הרי שצפויה לנו פעולת חיתוך עמוקה של ההשקעות הזרות פה. כל בר דעת יבין, כי כשמתחילה עלייה מתמשכת בריבית האמריקנית - האג"ח הממשלתי שם צפוי למשוך מיידית משקיעים רבים שנואשו מהשוק שלהם - עד כדי כך שהם שלחו את הכסף שלהם להתחמם רחוק כל כך מהבית תחת השמש התל אביבית - אי שם במזרח התיכון.
המשקיעים הזרים נטועים - נכון לימים אלה - עמוק במניות הכבדות בשוק המניות של תל אביב, ובראשן מניות הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי. לא היינו צריכים באמת את האמירה בסוף השבוע של צבי זיו, מנכ"ל הפועלים כדי לדעת זאת. אך לשמוע ממנכ"ל הפועלים שהוא חושש מהיום בו הזרים יעזבו את הבורסה שלנו, זו בהחלט גושפנקה שהוא נותן לפחדים של כולנו. האמירה שלו היתה השבוע ל"אקדח הזנק" רועש שהאיר מריבצם גם משקיעים שסברוף כי המצב רחוק עוד מלהיות מסוכן.
עתה יש לחכות ל-20 במארס, אז יכריז אלן גרינספאן על ההורדה הראשונה בסדרת הורדות שצופים כי יכריז - ולראות כמה עמוק יהיה החיתוך בהשקעות הזרות פה. תאריך היעד הבא אם כן, הוא סביב ה-15 באפריל. שם כבר נדע היטב - לאחר פרסום הנתונים של בנק ישראל בעניין זה - אם הזרים השאירו אותנו שוב לבד. בנתיים הממשלה שלנו חייבת לשוק ההון שעשה לה כל כך טוב ב-10 החודשים האחרונים, תקציב סגור וחתום שיבטיח יציבות במשק שלנו. זאת כדי שלפחות אנחנו - שנשאר פה תמיד, תקועים בשוק המניות הביתי שלנו - נמשיך להשקיע בו.
תוסיף עוד קיסם למדורה. בשנת 1996 הייתי חלק מצוות שניהל את תערוכת אינטרנט-וורלד הראשונה בישראל. היו אז משהו כמו 250 אלף בתי אב מחוברים לרשת האינטרנט בישראל - אולי פחות. בפתח התערוכה 'זרק' נציג אחד מיצרני תוכנות ההגנה על המחשב "פצצה" תקשורתית לאוויר והבטיח, כי ביומה האחרון של התערוכה הוא יקיים תחרות בין פורצי אתרים (האקרים) ומבטיח כי מי מהם שיצליח לעבור את המחסום של התוכנה שלו יזכה במחשב אישי. 30 נערים זבי חוטם וחדורי מוטיבציה עלו שם לגמר - בשורה התחתונה מחירו של מחשב אישי עמד אז על כ-6,500 שקלים והסיפור הזה עלה לאותו יצרן תוכנות הגנה 45,500 שקל. תעשו חשבון.
אנחנו - משמשי המחשב גולשי האינטרנט כבר למדנו לחיות עם הטפילים הללו - אנחנו קוראים להם בשמות כמו וירוס, רוגלה, חדירה, סוס טרויאני ועוד ועוד... בכל מחקר שוק שבוצע בשנים האחרונות בעניין זה מגלים החוקרים, כי הגנה הרמטית מפני מתקיפי מחשבים באינטרנט היא עניין בלתי אפשרי. את זה שכחו כנראה בחברת פינג'אן הישראלית, שמסרה אתמול לעיתונות, כי מעתה יצורף למוצרי ההגנה למחשבים שהיא מייצרת הסכם ערבות שאין דומה לו בעולם, המבטיח "אפס הדבקות בווירוסים".
החברה מישראל אף הולכת רחוק יותר ומתחייבת לפצות בכסף רוכשי תוכנות שלה שהמחשב שלהם ידבק בווירוס. מה ששכחו בפינג'אן הוא, כי האינטרנט הפכה מזמן ל"קומזיץ" של המאה ה-21 וסביב קומזיץ הרי כולכם יודעים, שותים קפה מהפינג'אן ומספרים מעשיות גבורה. לפעמים לא ממש מדוייקות אך לפעמים הן כן. ההאקרים ומפתחי הוירוסים רואים באינטרנט "לול תרנגולים" שממנו אפשר לגנוב תרנגולת ולצלות בקומזיץ הבא - כלומר, לפרוץ למחשב שלי או שלכם ולספר לחבר'ה.
בשביל האנשים הללו המצאנו ענף תעשייה שלם שעוסק ב"סיכול ממוקד" של ניסיונות לפגוע במחשבים - ענף האנטי-וירוס והפיירוול, מה גם שפינג'אן שכחו כנראה, שמה שאדם בונה אדם אחר יוכל תמיד להרוס. התוכנות שבהן אנחנו משתמשים נוצרים על ידי אנשים הדומים מאוד לאלה שפורצים אותן בסופו של דבר. והגלגל הזה ימשיך להתגלגל כך נראה - לעולם. סיכולים ממוקדים לא פותרים שום בעיה - הרי את זה כבר למדנו. גם כאן, נאלץ למצוא פשרה ולחיות בשלום עם ההאקרים - כמו שחיים עמים שלא ממש מתים אחד על השני בשכנות שקטה בעולם האמיתי.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
