מי מפחיד יותר את המשקיעים ברחוב אחד העם?
גרינספאן שוב מנהל אותנו. נכון, כבר כתבתי פה כמה פעמים בשבועות האחרונים על כך ששוק המניות בתל אביב הולך להתיישר לצד המצב הפוליטי, ולהתאים את עצמו לכותרות הפוליטיות בעיתונים ואתרי האינטרנט החדשותיים יותר מכל דבר אחר בתקופה הקרובה. אך בשבועיים הקרובים תלך ותגדל לצד האיום של הליכה לבחירות גם השפעת המצב מעבר לים - בניו יורק וושינגטון. מעתה אסור למשקיעים להתעלם ממה שקורה שם, כפי שרבים מהם עשו בינואר ובתחילת החודש הנוכחי.
בשלושת השבועות הקרובים צפוי המשק האמריקני להיכנס לעמדת המתנה בה יצפו הפעילים בו לתחילת מסע של הריבית המוניטרית שם צפונה. אלן גרינספאן - המנהל את 'ההצגה' במשק האמריקני אמר בשבוע שעבר בשתי הזדמנויות כי זו למעשה הכוונה שלו. מכאן ועד תחילת ההתכוננות של המשקיעים בבורסות בארה"ב לשינוי רדיקלי ביחס של הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב) נותרו כנראה ימים ספורים בלבד.
למה זה כל כך חשוב עכשיו לגבינו? טוב זה חשוב תמיד, אבל אין ספק שבתקופה שבין אוקטובר 2004 לאמצע פברואר 2005 קרה פה דבר שמשנה למעשה את כללי משחק בבורסה של רחוב אחד העם. גם אם שמעתם כבר דברים על כך, אני משוכנע שאיש לא אומר בגלוי כי הבורסה התל אביבית הפכה לאחר 4 שנות התעלמות כמעט טוטאלית של העולם ממנה - לשוק יעד אמיתי למשקיעים זרים. מי ש"שוחה" בשוק בחודשים האחרונים יודע זאת - אך תמיד מעניין לגלות את המספר האמיתי - שכן בנק ישראל גילה לנו כי היקף ההשקעות של תושבי חוץ בבורסה בת"א גדלו בינואר 2005 ב-599 מיליון דולר, 14.5% יותר מאשר בכל שנת 2004, שהסתכמה בעלייה של 523 מיליון דולר.
OK אז זה מסביר באופן כללי שיש פה הרבה פעילות זרה בבורסה. אז מה, תשאלו?
אם כן, הרשו לי לחבוש לרגע את כובע הנביא (נכון שנבואה קשורה תמיד לטיפשות - אבל...) ולנחש שהכסף הגדול הזה לא עומד להישאר פה. באופן פשטני ביותר אפשר כמעט להבטיח - כי אם האמונה של הפעילים בשווקים האמריקניים שגרינספאן ימשיך להעלות את הריבית גם בהמשך - תצמח, הרי שצפויה לנו פעולת חיתוך עמוקה של ההשקעות הזרות פה. כל בר דעת יבין, כי כשמתחילה עלייה מתמשכת בריבית האמריקנית - האג"ח הממשלתי שם צפוי למשוך מיידית משקיעים רבים שנואשו מהשוק שלהם - עד כדי כך שהם שלחו את הכסף שלהם להתחמם רחוק כל כך מהבית תחת השמש התל אביבית - אי שם במזרח התיכון.
המשקיעים הזרים נטועים - נכון לימים אלה - עמוק במניות הכבדות בשוק המניות של תל אביב, ובראשן מניות הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי. לא היינו צריכים באמת את האמירה בסוף השבוע של צבי זיו, מנכ"ל הפועלים כדי לדעת זאת. אך לשמוע ממנכ"ל הפועלים שהוא חושש מהיום בו הזרים יעזבו את הבורסה שלנו, זו בהחלט גושפנקה שהוא נותן לפחדים של כולנו. האמירה שלו היתה השבוע ל"אקדח הזנק" רועש שהאיר מריבצם גם משקיעים שסברוף כי המצב רחוק עוד מלהיות מסוכן.
עתה יש לחכות ל-20 במארס, אז יכריז אלן גרינספאן על ההורדה הראשונה בסדרת הורדות שצופים כי יכריז - ולראות כמה עמוק יהיה החיתוך בהשקעות הזרות פה. תאריך היעד הבא אם כן, הוא סביב ה-15 באפריל. שם כבר נדע היטב - לאחר פרסום הנתונים של בנק ישראל בעניין זה - אם הזרים השאירו אותנו שוב לבד. בנתיים הממשלה שלנו חייבת לשוק ההון שעשה לה כל כך טוב ב-10 החודשים האחרונים, תקציב סגור וחתום שיבטיח יציבות במשק שלנו. זאת כדי שלפחות אנחנו - שנשאר פה תמיד, תקועים בשוק המניות הביתי שלנו - נמשיך להשקיע בו.
תוסיף עוד קיסם למדורה. בשנת 1996 הייתי חלק מצוות שניהל את תערוכת אינטרנט-וורלד הראשונה בישראל. היו אז משהו כמו 250 אלף בתי אב מחוברים לרשת האינטרנט בישראל - אולי פחות. בפתח התערוכה 'זרק' נציג אחד מיצרני תוכנות ההגנה על המחשב "פצצה" תקשורתית לאוויר והבטיח, כי ביומה האחרון של התערוכה הוא יקיים תחרות בין פורצי אתרים (האקרים) ומבטיח כי מי מהם שיצליח לעבור את המחסום של התוכנה שלו יזכה במחשב אישי. 30 נערים זבי חוטם וחדורי מוטיבציה עלו שם לגמר - בשורה התחתונה מחירו של מחשב אישי עמד אז על כ-6,500 שקלים והסיפור הזה עלה לאותו יצרן תוכנות הגנה 45,500 שקל. תעשו חשבון.
אנחנו - משמשי המחשב גולשי האינטרנט כבר למדנו לחיות עם הטפילים הללו - אנחנו קוראים להם בשמות כמו וירוס, רוגלה, חדירה, סוס טרויאני ועוד ועוד... בכל מחקר שוק שבוצע בשנים האחרונות בעניין זה מגלים החוקרים, כי הגנה הרמטית מפני מתקיפי מחשבים באינטרנט היא עניין בלתי אפשרי. את זה שכחו כנראה בחברת פינג'אן הישראלית, שמסרה אתמול לעיתונות, כי מעתה יצורף למוצרי ההגנה למחשבים שהיא מייצרת הסכם ערבות שאין דומה לו בעולם, המבטיח "אפס הדבקות בווירוסים".
החברה מישראל אף הולכת רחוק יותר ומתחייבת לפצות בכסף רוכשי תוכנות שלה שהמחשב שלהם ידבק בווירוס. מה ששכחו בפינג'אן הוא, כי האינטרנט הפכה מזמן ל"קומזיץ" של המאה ה-21 וסביב קומזיץ הרי כולכם יודעים, שותים קפה מהפינג'אן ומספרים מעשיות גבורה. לפעמים לא ממש מדוייקות אך לפעמים הן כן. ההאקרים ומפתחי הוירוסים רואים באינטרנט "לול תרנגולים" שממנו אפשר לגנוב תרנגולת ולצלות בקומזיץ הבא - כלומר, לפרוץ למחשב שלי או שלכם ולספר לחבר'ה.
בשביל האנשים הללו המצאנו ענף תעשייה שלם שעוסק ב"סיכול ממוקד" של ניסיונות לפגוע במחשבים - ענף האנטי-וירוס והפיירוול, מה גם שפינג'אן שכחו כנראה, שמה שאדם בונה אדם אחר יוכל תמיד להרוס. התוכנות שבהן אנחנו משתמשים נוצרים על ידי אנשים הדומים מאוד לאלה שפורצים אותן בסופו של דבר. והגלגל הזה ימשיך להתגלגל כך נראה - לעולם. סיכולים ממוקדים לא פותרים שום בעיה - הרי את זה כבר למדנו. גם כאן, נאלץ למצוא פשרה ולחיות בשלום עם ההאקרים - כמו שחיים עמים שלא ממש מתים אחד על השני בשכנות שקטה בעולם האמיתי.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
