גרינספאן שוב מנהל אותנו. נכון, כבר כתבתי פה כמה פעמים בשבועות האחרונים על כך ששוק המניות בתל אביב הולך להתיישר לצד המצב הפוליטי, ולהתאים את עצמו לכותרות הפוליטיות בעיתונים ואתרי האינטרנט החדשותיים יותר מכל דבר אחר בתקופה הקרובה. אך בשבועיים הקרובים תלך ותגדל לצד האיום של הליכה לבחירות גם השפעת המצב מעבר לים - בניו יורק וושינגטון. מעתה אסור למשקיעים להתעלם ממה שקורה שם, כפי שרבים מהם עשו בינואר ובתחילת החודש הנוכחי.

בשלושת השבועות הקרובים צפוי המשק האמריקני להיכנס לעמדת המתנה בה יצפו הפעילים בו לתחילת מסע של הריבית המוניטרית שם צפונה. אלן גרינספאן - המנהל את 'ההצגה' במשק האמריקני אמר בשבוע שעבר בשתי הזדמנויות כי זו למעשה הכוונה שלו. מכאן ועד תחילת ההתכוננות של המשקיעים בבורסות בארה"ב לשינוי רדיקלי ביחס של הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב) נותרו כנראה ימים ספורים בלבד.

למה זה כל כך חשוב עכשיו לגבינו? טוב זה חשוב תמיד, אבל אין ספק שבתקופה שבין אוקטובר 2004 לאמצע פברואר 2005 קרה פה דבר שמשנה למעשה את כללי משחק בבורסה של רחוב אחד העם. גם אם שמעתם כבר דברים על כך, אני משוכנע שאיש לא אומר בגלוי כי הבורסה התל אביבית הפכה לאחר 4 שנות התעלמות כמעט טוטאלית של העולם ממנה - לשוק יעד אמיתי למשקיעים זרים. מי ש"שוחה" בשוק בחודשים האחרונים יודע זאת - אך תמיד מעניין לגלות את המספר האמיתי - שכן בנק ישראל גילה לנו כי היקף ההשקעות של תושבי חוץ בבורסה בת"א גדלו בינואר 2005 ב-599 מיליון דולר, 14.5% יותר מאשר בכל שנת 2004, שהסתכמה בעלייה של 523 מיליון דולר.

OK אז זה מסביר באופן כללי שיש פה הרבה פעילות זרה בבורסה. אז מה, תשאלו?

אם כן, הרשו לי לחבוש לרגע את כובע הנביא (נכון שנבואה קשורה תמיד לטיפשות - אבל...) ולנחש שהכסף הגדול הזה לא עומד להישאר פה. באופן פשטני ביותר אפשר כמעט להבטיח - כי אם האמונה של הפעילים בשווקים האמריקניים שגרינספאן ימשיך להעלות את הריבית גם בהמשך - תצמח, הרי שצפויה לנו פעולת חיתוך עמוקה של ההשקעות הזרות פה. כל בר דעת יבין, כי כשמתחילה עלייה מתמשכת בריבית האמריקנית - האג"ח הממשלתי שם צפוי למשוך מיידית משקיעים רבים שנואשו מהשוק שלהם - עד כדי כך שהם שלחו את הכסף שלהם להתחמם רחוק כל כך מהבית תחת השמש התל אביבית - אי שם במזרח התיכון.

המשקיעים הזרים נטועים - נכון לימים אלה - עמוק במניות הכבדות בשוק המניות של תל אביב, ובראשן מניות הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי. לא היינו צריכים באמת את האמירה בסוף השבוע של צבי זיו, מנכ"ל הפועלים כדי לדעת זאת. אך לשמוע ממנכ"ל הפועלים שהוא חושש מהיום בו הזרים יעזבו את הבורסה שלנו, זו בהחלט גושפנקה שהוא נותן לפחדים של כולנו. האמירה שלו היתה השבוע ל"אקדח הזנק" רועש שהאיר מריבצם גם משקיעים שסברוף כי המצב רחוק עוד מלהיות מסוכן.

עתה יש לחכות ל-20 במארס, אז יכריז אלן גרינספאן על ההורדה הראשונה בסדרת הורדות שצופים כי יכריז - ולראות כמה עמוק יהיה החיתוך בהשקעות הזרות פה. תאריך היעד הבא אם כן, הוא סביב ה-15 באפריל. שם כבר נדע היטב - לאחר פרסום הנתונים של בנק ישראל בעניין זה - אם הזרים השאירו אותנו שוב לבד. בנתיים הממשלה שלנו חייבת לשוק ההון שעשה לה כל כך טוב ב-10 החודשים האחרונים, תקציב סגור וחתום שיבטיח יציבות במשק שלנו. זאת כדי שלפחות אנחנו - שנשאר פה תמיד, תקועים בשוק המניות הביתי שלנו - נמשיך להשקיע בו.

תוסיף עוד קיסם למדורה. בשנת 1996 הייתי חלק מצוות שניהל את תערוכת אינטרנט-וורלד הראשונה בישראל. היו אז משהו כמו 250 אלף בתי אב מחוברים לרשת האינטרנט בישראל - אולי פחות. בפתח התערוכה 'זרק' נציג אחד מיצרני תוכנות ההגנה על המחשב "פצצה" תקשורתית לאוויר והבטיח, כי ביומה האחרון של התערוכה הוא יקיים תחרות בין פורצי אתרים (האקרים) ומבטיח כי מי מהם שיצליח לעבור את המחסום של התוכנה שלו יזכה במחשב אישי. 30 נערים זבי חוטם וחדורי מוטיבציה עלו שם לגמר - בשורה התחתונה מחירו של מחשב אישי עמד אז על כ-6,500 שקלים והסיפור הזה עלה לאותו יצרן תוכנות הגנה 45,500 שקל. תעשו חשבון.

אנחנו - משמשי המחשב גולשי האינטרנט כבר למדנו לחיות עם הטפילים הללו - אנחנו קוראים להם בשמות כמו וירוס, רוגלה, חדירה, סוס טרויאני ועוד ועוד... בכל מחקר שוק שבוצע בשנים האחרונות בעניין זה מגלים החוקרים, כי הגנה הרמטית מפני מתקיפי מחשבים באינטרנט היא עניין בלתי אפשרי. את זה שכחו כנראה בחברת פינג'אן הישראלית, שמסרה אתמול לעיתונות, כי מעתה יצורף למוצרי ההגנה למחשבים שהיא מייצרת הסכם ערבות שאין דומה לו בעולם, המבטיח "אפס הדבקות בווירוסים".

החברה מישראל אף הולכת רחוק יותר ומתחייבת לפצות בכסף רוכשי תוכנות שלה שהמחשב שלהם ידבק בווירוס. מה ששכחו בפינג'אן הוא, כי האינטרנט הפכה מזמן ל"קומזיץ" של המאה ה-21 וסביב קומזיץ הרי כולכם יודעים, שותים קפה מהפינג'אן ומספרים מעשיות גבורה. לפעמים לא ממש מדוייקות אך לפעמים הן כן. ההאקרים ומפתחי הוירוסים רואים באינטרנט "לול תרנגולים" שממנו אפשר לגנוב תרנגולת ולצלות בקומזיץ הבא - כלומר, לפרוץ למחשב שלי או שלכם ולספר לחבר'ה.

בשביל האנשים הללו המצאנו ענף תעשייה שלם שעוסק ב"סיכול ממוקד" של ניסיונות לפגוע במחשבים - ענף האנטי-וירוס והפיירוול, מה גם שפינג'אן שכחו כנראה, שמה שאדם בונה אדם אחר יוכל תמיד להרוס. התוכנות שבהן אנחנו משתמשים נוצרים על ידי אנשים הדומים מאוד לאלה שפורצים אותן בסופו של דבר. והגלגל הזה ימשיך להתגלגל כך נראה - לעולם. סיכולים ממוקדים לא פותרים שום בעיה - הרי את זה כבר למדנו. גם כאן, נאלץ למצוא פשרה ולחיות בשלום עם ההאקרים - כמו שחיים עמים שלא ממש מתים אחד על השני בשכנות שקטה בעולם האמיתי.