רייפמן מחמם: הכנסות אמבלייז יזנקו ל-120 מ' ד' השנה
מנכ"ל קבוצת אמבלייז, אלי רייפמן מחמם מבערים. הנהלת החברה מפרסמת היום סדרה של נתונים לקראת הדוחות הרשמיים שיסכמו את שנת 2004 ושיצאו בשבועות הקרובים. רייפמן מסר היום כי "הנתונים מדברים בעד עצמם. השפל בענף הטלקום הסתיים ואנחנו חזרנו לעסקים. אני רוצה להודות למשקיעים, לשותפיי ולמועצת המנהלים, על תמיכתם המתמשכת ואמונתם בדרכנו לאורך התקופה הקשה. אנו ממשיכים להיות אופטימיים ומחויבים לחלוטין לצמיחת עסקינו והגדלת הערך עבור בעלי המניות."
אמבלייז יוצאת היום (ב') בדיווח מקדים למשקיעים על תוצאותיה העסקיות המבוקרות לשנת 2004 ועל הצפי לשנת 2005. ההכנסות של החברה גדלו ביותר מפי שבעה ל-45.5 מיליון דולר ב-2004 והחברה צופה עתיד ירוק עוד יותר ב-2005, היא מתעתדת להכניס יותר מכפליים בשנה החדשה: כ-120 מיליון דולר.
במחצית השנייה של 2004 עברה החברה לרווח וצמצמה את הפסדי השנה בכ-50% ל-23 מיליון דולר. החברה צופה המשך מגמת הרווחיות ומעבר לרווח לכל שנת 2005. שריפת המזומנים נבלמה ולחברה נכסים בסך 345.3 מיליון דולר ונרשם גידול של 1.5 מיליון דולר במזומנים נטו במהלך שנת 2004.
עוד דווח כי בעקבות צעדים ארגוניים והתעוררות במגזר הטלקום, נבלמה שריפת המזומנים של הקבוצה, ובמחצית השנייה היא הפיקה החברה רווח נקי של 6 מיליון דולר ובכך הקטינה את הפסד הנטו לשנת 2004 ל-23.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 46 מיליון דולר בשנת 2003, כשבמחצית הראשונה של 2004 הסתכם הפסד החברה ב-29.4 מיליון דולר.
הקבוצה מאשרת שבשני הרבעונים האחרונים היא עדה להמשך רווחיות וצופה רווחיות בכל שנת 2005. אמבלייז מדווחת כי השקיעה מאמץ ניכר בהתארגנות והתייעלות לקראת סיום המשבר בענף הטלקום וכעת נמצאת בעמדה, המאפשרת לה לנצל את הגאות הצפויה במגזר.
מבין פעולותיה במחצית השנה שעברה: מכירת אמבלייז סמיקונדקטור לתאגיד צורן כחלק מאסטרטגיית החברה להתמקדות סביב לקוחות טלקום בלבד. רכישת מפעל אינוסטרים הקוריאני (Innostream), לייצור טלפונים ניידים, למטרת הבטחת כושר ייצור ואספקת מכשירים גבוה באופן משמעותי עבור המכשירים הניידים של אמבלייז מובייל, הנהנים מביקוש גבוה וצפי הזמנות ל-2005 ול-2006 (חטיבת אמבלייז מובייל מכרה בשנה הראשונה לפעילותה כ-200,000 מכשירים ניידים בישראל ובמזרח הרחוק 50,000 מעל הצפי).
הנפקת חטיבת אורקה בבורסת ה-AIM באנגליה באוקטובר 2004 וגיוס של כ-25 מיליון דולר. מיזוג חטיבת הטרנסקודינג של אמבלייז עם החטיבה המקבילה בפיליפס, שהביא ליצירת אדמיינד (Adamind), שהיא החברה המובילה בעולם לפתרונות טרנסקודינג ל-MMS ובעלת נתח שוק גלובלי של מעל ל-40%.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
