רייפמן מחמם: הכנסות אמבלייז יזנקו ל-120 מ' ד' השנה
מנכ"ל קבוצת אמבלייז, אלי רייפמן מחמם מבערים. הנהלת החברה מפרסמת היום סדרה של נתונים לקראת הדוחות הרשמיים שיסכמו את שנת 2004 ושיצאו בשבועות הקרובים. רייפמן מסר היום כי "הנתונים מדברים בעד עצמם. השפל בענף הטלקום הסתיים ואנחנו חזרנו לעסקים. אני רוצה להודות למשקיעים, לשותפיי ולמועצת המנהלים, על תמיכתם המתמשכת ואמונתם בדרכנו לאורך התקופה הקשה. אנו ממשיכים להיות אופטימיים ומחויבים לחלוטין לצמיחת עסקינו והגדלת הערך עבור בעלי המניות."
אמבלייז יוצאת היום (ב') בדיווח מקדים למשקיעים על תוצאותיה העסקיות המבוקרות לשנת 2004 ועל הצפי לשנת 2005. ההכנסות של החברה גדלו ביותר מפי שבעה ל-45.5 מיליון דולר ב-2004 והחברה צופה עתיד ירוק עוד יותר ב-2005, היא מתעתדת להכניס יותר מכפליים בשנה החדשה: כ-120 מיליון דולר.
במחצית השנייה של 2004 עברה החברה לרווח וצמצמה את הפסדי השנה בכ-50% ל-23 מיליון דולר. החברה צופה המשך מגמת הרווחיות ומעבר לרווח לכל שנת 2005. שריפת המזומנים נבלמה ולחברה נכסים בסך 345.3 מיליון דולר ונרשם גידול של 1.5 מיליון דולר במזומנים נטו במהלך שנת 2004.
עוד דווח כי בעקבות צעדים ארגוניים והתעוררות במגזר הטלקום, נבלמה שריפת המזומנים של הקבוצה, ובמחצית השנייה היא הפיקה החברה רווח נקי של 6 מיליון דולר ובכך הקטינה את הפסד הנטו לשנת 2004 ל-23.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 46 מיליון דולר בשנת 2003, כשבמחצית הראשונה של 2004 הסתכם הפסד החברה ב-29.4 מיליון דולר.
הקבוצה מאשרת שבשני הרבעונים האחרונים היא עדה להמשך רווחיות וצופה רווחיות בכל שנת 2005. אמבלייז מדווחת כי השקיעה מאמץ ניכר בהתארגנות והתייעלות לקראת סיום המשבר בענף הטלקום וכעת נמצאת בעמדה, המאפשרת לה לנצל את הגאות הצפויה במגזר.
מבין פעולותיה במחצית השנה שעברה: מכירת אמבלייז סמיקונדקטור לתאגיד צורן כחלק מאסטרטגיית החברה להתמקדות סביב לקוחות טלקום בלבד. רכישת מפעל אינוסטרים הקוריאני (Innostream), לייצור טלפונים ניידים, למטרת הבטחת כושר ייצור ואספקת מכשירים גבוה באופן משמעותי עבור המכשירים הניידים של אמבלייז מובייל, הנהנים מביקוש גבוה וצפי הזמנות ל-2005 ול-2006 (חטיבת אמבלייז מובייל מכרה בשנה הראשונה לפעילותה כ-200,000 מכשירים ניידים בישראל ובמזרח הרחוק 50,000 מעל הצפי).
הנפקת חטיבת אורקה בבורסת ה-AIM באנגליה באוקטובר 2004 וגיוס של כ-25 מיליון דולר. מיזוג חטיבת הטרנסקודינג של אמבלייז עם החטיבה המקבילה בפיליפס, שהביא ליצירת אדמיינד (Adamind), שהיא החברה המובילה בעולם לפתרונות טרנסקודינג ל-MMS ובעלת נתח שוק גלובלי של מעל ל-40%.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
