רייפמן מחמם: הכנסות אמבלייז יזנקו ל-120 מ' ד' השנה

בעקבות דווח מקדמי לתוצאות 2004 המנכ"ל, אלי רייפמן מרוצה: השפל בענף הטלקום הסתיים ואנחנו חזרנו לעסקים. מגלה אופטימיות וצופה רווחיות ב-2005
חזי שטרנליכט |

מנכ"ל קבוצת אמבלייז, אלי רייפמן מחמם מבערים. הנהלת החברה מפרסמת היום סדרה של נתונים לקראת הדוחות הרשמיים שיסכמו את שנת 2004 ושיצאו בשבועות הקרובים. רייפמן מסר היום כי "הנתונים מדברים בעד עצמם. השפל בענף הטלקום הסתיים ואנחנו חזרנו לעסקים. אני רוצה להודות למשקיעים, לשותפיי ולמועצת המנהלים, על תמיכתם המתמשכת ואמונתם בדרכנו לאורך התקופה הקשה. אנו ממשיכים להיות אופטימיים ומחויבים לחלוטין לצמיחת עסקינו והגדלת הערך עבור בעלי המניות."

אמבלייז יוצאת היום (ב') בדיווח מקדים למשקיעים על תוצאותיה העסקיות המבוקרות לשנת 2004 ועל הצפי לשנת 2005. ההכנסות של החברה גדלו ביותר מפי שבעה ל-45.5 מיליון דולר ב-2004 והחברה צופה עתיד ירוק עוד יותר ב-2005, היא מתעתדת להכניס יותר מכפליים בשנה החדשה: כ-120 מיליון דולר.

במחצית השנייה של 2004 עברה החברה לרווח וצמצמה את הפסדי השנה בכ-50% ל-23 מיליון דולר. החברה צופה המשך מגמת הרווחיות ומעבר לרווח לכל שנת 2005. שריפת המזומנים נבלמה ולחברה נכסים בסך 345.3 מיליון דולר ונרשם גידול של 1.5 מיליון דולר במזומנים נטו במהלך שנת 2004.

עוד דווח כי בעקבות צעדים ארגוניים והתעוררות במגזר הטלקום, נבלמה שריפת המזומנים של הקבוצה, ובמחצית השנייה היא הפיקה החברה רווח נקי של 6 מיליון דולר ובכך הקטינה את הפסד הנטו לשנת 2004 ל-23.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 46 מיליון דולר בשנת 2003, כשבמחצית הראשונה של 2004 הסתכם הפסד החברה ב-29.4 מיליון דולר.

הקבוצה מאשרת שבשני הרבעונים האחרונים היא עדה להמשך רווחיות וצופה רווחיות בכל שנת 2005. אמבלייז מדווחת כי השקיעה מאמץ ניכר בהתארגנות והתייעלות לקראת סיום המשבר בענף הטלקום וכעת נמצאת בעמדה, המאפשרת לה לנצל את הגאות הצפויה במגזר.

מבין פעולותיה במחצית השנה שעברה: מכירת אמבלייז סמיקונדקטור לתאגיד צורן כחלק מאסטרטגיית החברה להתמקדות סביב לקוחות טלקום בלבד. רכישת מפעל אינוסטרים הקוריאני (Innostream), לייצור טלפונים ניידים, למטרת הבטחת כושר ייצור ואספקת מכשירים גבוה באופן משמעותי עבור המכשירים הניידים של אמבלייז מובייל, הנהנים מביקוש גבוה וצפי הזמנות ל-2005 ול-2006 (חטיבת אמבלייז מובייל מכרה בשנה הראשונה לפעילותה כ-200,000 מכשירים ניידים בישראל ובמזרח הרחוק 50,000 מעל הצפי).

הנפקת חטיבת אורקה בבורסת ה-AIM באנגליה באוקטובר 2004 וגיוס של כ-25 מיליון דולר. מיזוג חטיבת הטרנסקודינג של אמבלייז עם החטיבה המקבילה בפיליפס, שהביא ליצירת אדמיינד (Adamind), שהיא החברה המובילה בעולם לפתרונות טרנסקודינג ל-MMS ובעלת נתח שוק גלובלי של מעל ל-40%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: