עסקה
צילום: Pixbay

שוק העסקאות הפרטי מתאושש: צמיחה של 25% בהיקף במחצית הראשונה

איתן גרסטנפלד |

​שוק העסקאות הפרטי בישראל הציג במהלך המחצית הראשונה של 2024 סימני התאוששות, עם עלייה של 14% במספר העסקאות, וקפיצה 25% בהיקפן בהשוואה לשנת 2023, כך עולה מסקירה שמפרסם משרד רואי החשבון פאהן קנה Grant Thornton Israel. 

על פי הדו"ח במהלך המחצי הראשונה של השנה נרשמו בישראל 163 עסקאות בהיקף כולל של 8.6 מיליארד דולר. כ-80% מהעסקאות הן בעלות אוריינטציה טכנולוגית, מה שמחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק. ענף הטכנולוגיה היה הפורה ביותר, עם 90 עסקאות בהיקף של כ-4.9 מיליארד דולר. ענף ה-Consumer Ncycl, הכולל חברות שפחות מושפעות מתנודות מחזוריות עסקיות, הציג גם הוא ביצועים מרשימים עם 35 עסקאות בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר. 

משקיעים זרים, בעיקר אמריקאים, ממשיכים להוביל בהשקעות בחברות ישראליות, עם 71 עסקאות בהיקף של כ-2.6 מיליארד דולר. לעומת זאת, משקיעים ישראלים ביצעו 45 עסקאות בהיקף של כ-1.7 מיליארד דולר. המשקיעים הבריטים נמצאים במקום השלישי עם 18 עסקאות בהיקף של כ-0.8 מיליארד דולר. 

מעניין לציין כי כ-60% מההשקעות של משקיעים ישראלים נעשות בחו"ל, בעיקר באירופה וארצות הברית. בפאהן קנה מעריכין שהסיבות לכך מגוונות וכוללות חוסר ודאות ביטחונית וכלכלית בישראל, חיפוש אחר תשואות גבוהות יותר בחו"ל, ואולי אף חששות מהרפורמה המשפטית המתוכננת בישראל. 

מחברי הדוח מדגישים, כי למרות האתגרים, ישראל שומרת על מקום ה-11 ב-OECD מבחינת כמות העסקאות ומקום ה-13 מבחינת היקפן, עדות נוספת לאמון המתמשך של משקיעים זרים בפוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי. הדירוג הגבוה מציב את ישראל כאחת המדינות המובילות ב-OECD מבחינת פעילות עסקית ביחס לגודלה. 

שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה יועצים GT Israel, מסביר: "שוק העסקאות הפרטיות ממשיך להיות מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה הישראלית, למרות האתגרים הרבים. במחצית הראשונה של 2024, ראינו עלייה של 14% במספר העסקאות ו-25% בהיקפן בהשוואה לשנת 2023. זה מעיד על חוסן מרשים, במיוחד לאור המצב הביטחוני. יש לנו למעלה מ-1,000 חברות ישראליות שגייסו בין 5 מיליון דולר למיליארד דולר בשנים האחרונות, ואנו צופים עוד לא מעט אקזיטים בעתיד הקרוב."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה (תשקיף חברה)

עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר

למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עומר הנדסה IPO

חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה.  היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.

הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.

אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות. 

חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות.  בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות. 

עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.