בצלאל סמוטריץ
צילום: משרד האוצר

האוצר הבטיח - אבל העסקים לא קיבלו עדיין פיצויים בגין אוקטובר

הפיצוי בגין אוקטובר משולם חלקית או שמועכב; הפיצוי בגין נובמבר ודצמבר נדחה והוקטן; האוצר מבטיח לעסקים לשפות על תשלומי הוצאות סוציאליות למילואימניקים - אבל מתי יתקבל הכסף - יש עסקים שנמצאים בהישרדות
איציק יצחקי | (6)
נושאים בכתבה פיצויים

אפשר להבין את הכאוס במשרד האוצר - יש מלחמה, צריך לקבוע סדרי עדיפויות, אבל אי אפשר לקבל את זה שאחרי 100 ימים וחודשיים אחרי שעסקים הגישו תביעה לפיצויים הם לא קיבלו את הכסף. עסק שבאוקטובר נוצר לו חור בתזרים, לא יכול לחכות שלושה חודשים. הוא צריך מיד. 

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ הבטיח תמיכה לעסקים בשל המלחמה. הממשלה לא חייבת לספק תמיכה כזו, אבל זה מה שהוחלט והוכרז. ואם כך - אז איפה הכסף? הפיצוי בגין אוקטובר משולם חלקית. רואי חשבון מדווחים על תשלום בשיעורים משתנים, 20%, 42%, כל מספר זוכה. למה? אין הסבר. יש כאלו שלא קיבלו כלום, יש כאלו שקיבלו מכתב שהתביעה שלהם בטיפול. בפועל, הכסף הזה נדרש בעסקים לא מעטים כדי לשרוד.

צריך להזכיר שוב - החודשים אוקטובר ונובמבר היו קשים מאוד לעסקים הקטנים. הם לא ענקיות המשק שמלאות במזומנים, רוב העסקים במדינה הם עסקים שחיים מהיד לפה, יש להם אוויר לחודש, אולי לחודשיים, אבל אוקטובר ונובמבר הפילו אותם לקרשים. בדצמבר היה שיפור, אבל עדיין לא ביחס לדצמבר שעבר ולא כזה שמקזז את ההפסדים ואת שריפת המזומנים של חודשים קודמים.

זאת ועוד - נוסחת התמיכה השתנתה לרעת העסקים. האוצר יספק תמיכה לחודשים נובמבר ודצמבר במאוחד ולא בגין כל חודש בנפרד. לא נשמע רלבנטי, אבל בפועל זה תרגיל שפוגע בעסקים כי הפגיעה הגדולה של נובמבר מתקזזת עם פגיעה נמוכה יותר בדצמבר ולא מאפשרת פיצוי מוגדל על נובמבר. התמיכה על חודשים נובמבר-דצמבר רחוקה מאוד, רק בימים הקרובים יהיה ניתן להגיש את התביעה.

בד בבד, אחרי שהמעסיקים הסבירו כי הם נפגעים פעמיים - גם אין להם עובדים שיצאו למילואים וגם הם מסבסדים את ההוצאות הסוציאליות שזה מקומם, לבסוף התרצה האוצר והחליט להחזיר חלק מההוצאות הסוציאליות למעסיקים.

נזכיר - כשהעובד יוצא למילואים, המעסקי ממשיך לשלם לו שכר ובמקביל תובע את ביטוח לאומי על הוצאות השכר האלו. אלא שביטוח לאומי מחזיר את השכר ללא מרכיב ההוצאות הסוציאליות שמגיע גם ל-30%. ומכאן שהמעסיקים סופגים את ההוצאות האלו שלא בצדק.

 

באוצר הסכימו בימים האחרונים לממן חלק מההפרשות הסוציאליות של המעסיקים לעובדים שבמילואים. ההצעה שלהם היא למימון של 20% מהשכר, רטרואקטיבית מ-7 באוקטובר. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לס 15/01/2024 12:00
    הגב לתגובה זו
    זה סמרטוט שלא רת בצבא ולא עסק במילואים.גם גפני סמרטוט...בדעתם האזרחים החילונים ששנלחמו ונהרגו לא מענין אותם
  • 5.
    יש שיגידו לא נורא...צובר ריבית, אבל בפועל כולנו קורסים את המיסים עבור 11/12 עכשיו שילמנו אבל מה שמגיע?...יוק.מסובך למערכת... (ל"ת)
    יוסף 15/01/2024 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ליב אריה 15/01/2024 11:17
    הגב לתגובה זו
    לאברכים יותר חשוב
  • 3.
    קובי 15/01/2024 10:40
    הגב לתגובה זו
    וואלה שר אוצר קושל לא מבין את מצוקת העסקים הקטנים שרובם לא יסרדו בזכותכה אבל אך אומר הפיתגם הישן והנכון השבא לא רואה את הרעב נכון סמוטריץ אתה בבחירות אני מבטיח לכה אתה לא תעבור את אחוז החסימה והאמת הרווחתה את זה
  • 2.
    שאול 15/01/2024 09:17
    הגב לתגובה זו
    לא לדאוג , הפרזיטים והמשתמטים קיבלו כול מה שלא מגיע להם .
  • 1.
    דודו אולי 15/01/2024 08:52
    הגב לתגובה זו
    אולי אין כסף אז איך יתנו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).