לאן נעלמה האינפלציה?
אינפלציה אינפלציה, היא מונח כלכלי נפוץ מאוד המתאר תהליך בו מתרחשת עלייה רחבה, מתמשכת וקבועה ברמות המחירים. בפועל, דבר זה מביא לירידה ב"שוויו של המטבע", כלומר בכוח הקנייה של יחידת מטבע. בנק מרכזיים במשקים מפותחים בעולם מעוניינים ופועלים לקדם הימצאותה של אינפלציה קלה, כזו אשר יוצרת מוטיבציה של האזרחים לרכוש ולא לדחות קניות.
ב-2 העשורים האחרונים התרחשו 2 משברים קשים בעולם. הראשון, המשבר הפיננסי הגדול (GFC) התרחש בשנת 2008 והשני, משבר הקורונה שפרץ ב-2020 ומרבית המדינות בעולם עדיין מתמודדות עם השלכותיו (גם ישראל). המשותף לשני המשברים הללו היה התגובה הנחרצת של קובעי המדיניות בבנקים המרכזיים, שהגיבו בעוצמה חדה. הבנקים המרכזיים השתמשו ראשית בכלים "סטנדרטיים" כמו הפחתת ריבית, אך גם באמצעים פחות "סטנדרטיים", כמו הרחבה כמותית.
בחודש מארס 2009 הבנק הפדרלי האמריקאי שבראשו עמד פרופסור בן ברננקי הודיע על תכנית רכישת איגרות חוב של ממשלת ארה"ב (ושל נכסים אחרים) כנגד מזומן (הדפסת כסף). המטרה הייתה כפולה, מחד רכישות איגרות החוב של האוצר האמריקאי תוזיל את ריביות השוק מאידך, הרכישות יזרימו כסף חדש וטרי לשוק שיאפשר נזילות (פתיחת צוואר בקבוק). הבנק הפדרלי יתחרה עם המשקיעים המוסדיים והבנקים המסחריים על איגרות החוב של הממשלה. בפועל, הכמות שירכוש הבנק המרכזי תגדיל בשווי זהה את המזומן שייוותר להשקעה אצל גופי שוק ההון העובדים מולו. אלו, בלית ברירה, ישקיעו אותם בנכסים אחרים, אם לדוגמא בהלוואות לאנשים פרטיים ואם באיגרות חוב של חברות.
על רקע ההרחבה הכמותית בשנת 2009, גדל המאזן של הבנק המרכזי האמריקאי ביותר מטריליון דולר וב-2020 הוא גדל ב-3.5 טריליון דולר (כ-18% מגודלה של הכלכלה האמריקאית). יתר על כן, גם הבנק המרכזי האירופי הלך בדרכו של הבנק הפדרלי האמריקאי. בשנים 2011 ו-2012, בהן אירופה התמודדה עם משבר חובות גדל המאזן של ה-ECB בכ-1 טריליון אירו. בשנת 2020 הוא התרחב ב-1.5 טריליון אירו נוספים.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת מתופעות הלוואי החשובות של הרחבה כמותית שכזו היא האינפלציה. בין היתר, הכסף הזול שמגיע לשווקים מייצר ביקוש גם למוצרים ריאליים. כך היינו מצפים שייקרה אך בפועל זה לא ממש קורה. האינפלציה הבסיסית (ללא מזון ומוצרי אנרגיה) עלתה בשנה האחרונה בארה"ב ב-1.7%, ובגוש האירו היא עומדת על 1%.
אם כך, מדוע לאחר 2 מהלכי הרחבה כמותית חסרי תקדים בהיסטוריה המודרנית, עדיין לא רואים אינפלציה עולמית משתוללת? לדעתנו, יש לכך מספר סיבות והן:
1. בכדי שההרחבה הכמותית תפעל נדרש כי יימשך השימוש בכסף "החדש", שהצטרף למשק כחלק מההרחבה הכמותית, בצורה דומה לזו של הכסף ה"ישן". הבעיה היא שחלק גדול של הכסף ה"חדש" נכנס לכספות הבנקים ולא יוצא משם (נרשמה נסיקה ברמת החיסכון של האזרחים האמריקאיים). לרמת הפעילות של הכסף נהוג לקרוא בשם מהירות המחזור שמשמעותה היא כמה פעמים בשנה נעשה שימוש במטבע בודד. בפועל, מהירות המחזור של הכסף ירדה מרמה של פי 1.5 לפני משבר הקורונה לרמה של פי 1.1, לאחרונה (ירידה של כ-27%). למעשה, גם במבט ארוך טווח ניתן לראות כי ישנה מגמה ברורה של ירידה במהירות המחזור של הכסף (פי 2.2 לפני כעשור).
- הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
- סבב מינויים בלאומי: איל אפרת מונה לראש החטיבה הבנקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
2. התמסורת של המדיניות המוניטרית היא נמוכה למדי. אחת ההנחות בתיאוריה מוניטרית היא פעילות מלאה של המערכת הבנקאית. כלומר, הבנקים מלווים את כל ההון שברשותם, עד מגבלת הרגולציה. בפועל, על רקע המצב הכלכלי הקשה הבנקים בולמים את מתן האשראי (ראו בתרשים). ייתכן כי לבנקים "משתלם" יותר להפקיד את הרזרבות שברשותם באפיקים בעלי סיכון נמוך, כמו אג"ח ממשלתי ולהרוויח יותר מהעלות בגין הפיקדון. ההשפעה של תגובה זו מצידם של הבנקים היא תת-ביצוע של המערכת הפיננסית ובהתאם גם של כל המשק.
3. העולם הוא שטוח. זריקת הכסף מההליקופטר של הבנק המרכזי האמריקאי ייתכן ויצרה ביקושים למוצרים, אך בין היתר לאו דווקא לאלו המיוצרים בארה"ב. כל שינוי במחיריהם של מוצרים קשור קשר הדוק לפונקציית הייצור של המוצרים הללו ולשוק העבודה. בהנחה ופונקציית ההיצע של היצרנים הסיניים, לדוגמא, היא גמישה לחלוטין, משמעותה היא שהם יכולים לייצר כל כמות במחיר נתון (וניהול המטבע הסיני עוזר ליציבות סחר החוץ הסיני), אזי גם אם לפתע פתאום הביקושים בארה"ב מזנקים, אזי היצרנים בעולם מסוגלים לספק את מלוא הביקוש מבלי לייצר זעזוע במחירים. הדבר מקבל משנה תוקף אם המפעלים בארה"ב וגם רחבי העולם פועלים בתת-תפוקה.
בחודשים האחרונים אנו עדים לעלייה מסוימת של סביבת האינפלציה וגם בישראל המדד מעט הפתיע כלפי מעלה בכל אחד משלושת החודשים הראשונים של השנה. עם זאת, נראה כי ההפתעה הייתה יותר תוצאה של השיבושים שהתרחשו בתקופת משבר הקורונה ובעיות התאמה ומדידה בעת החזרה לפעילות. הענף המרכזי שבו יש דיווח שוטף על בעיות ייצור בחודשים האחרונים, על רקע מגיפת הקורונה הוא, יצרני המוליכים למחצה (סמיקונדקטורס) אשר צפוי להציג קשיים אפילו לתוך 2020. האם לכך תהיה השפעה ברורה ומתמשכת על המחירים? לא בהכרח. אין ודאות שהדבר יבוא לידי ביטוי במחירים לצרכן ברחבי העולם, מפאת העובדה כי התמסורת למחירי מוצרי הצריכה היא המשנית (צרכנים לא רוכשים יחידות של מיקרו-מעבדים, אלא כחלק ממערכת רחבה יותר כגון, כלי רכב, טלפון סלולרי ועוד)
במבט קדימה, יידרש עוד זמן רב עד שהכלכלה העולמית תצלח את משבר הקורונה בצורה מלאה. עד אז שיעורי האבטלה בעולם צפויים להישאר ברמה גבוהה מאשר היו ב-2019, טרום הקורונה. למעשה, מנאומים אחרונים של הנגידים בבנקים המרכזיים החשובים בעולם, ג'רום פאואל, מהפדרל ריזרב האמריקאי וכריסטין לאגארד מהבנק המרכזי האירופי עולה כי הם לא מזהים עלייה ברורה ומתמשכת את המחירים, קרי באינפלציה.
- 6.אמר אחרי שהאגח צמוד מדד עלה באחוז וחצי תוך 3 ימים ... (ל"ת)06/05/2021 14:53הגב לתגובה זו
- 5.arye 06/05/2021 14:13הגב לתגובה זובמצב שרוב היצור והחקלאות קרי הכלכלה האיטלקית, נעשית על ידי רובוטים ועל ידי פועלים סיניים, אין מניעה שאזרחי העולם המערבי ישבו בנחת וידפיסו כסף ללא הגבלה, אי כבר משמעות לאינפלציה, אם אין הגבלה בהדפסת דולרים, אפשר להדפיס טריליונים ולשלם לסינים ללא הגבלה.
- 4.לא מתרשם 06/05/2021 12:26הגב לתגובה זואם אין אינפלציה למה המחירים עולים ומאיפה המחשבה שזה לטווח זמן קצר ? כמה קצר ? לתת הערכות עמומות זה לא פרשנות. תראו מה קורה בנמלים ? תראו מה קורה אצל היבואנים ?...זה זמני ?
- 3.צבי נוי 06/05/2021 11:10הגב לתגובה זואם תסתכל בהגדרה של אינפלציה במילון אנגלי לפני מספיק שנים תראה שהמשמעות היא גידול בכמות הכסף או הרחבה כמותית במילים שלך. עליית המחירים היא תופעת הלוואי, לא להיפך. השינוי שהתשרש במשמעות נועד להשכיח מהציבור שמי שיוצר את האינפלציה היא הממשלה (על ידי השליח - הבנק המרכזי). היום כשחושבים שאינפלציה זאת פשוט עליית מחירים, אפשר להאשים את היצרנים, בעלי העסקים, הקפיטליסטים החזירים וכו'. בפועל, הממשלה שמגדילה את כמות הכסף היא הגורם הבלעדי לעליית המחירים. לולא היו מוסיפים כסף לשוק באופן קבוע, אם מחיר של מוצר אחד היה עולה, מחיר של מוצר אחר היה חייב לרדת. הממשלה היא האחראית הבלעדית לשחיקת ערך הכסף שלנו!
- 2.אחד 06/05/2021 10:41הגב לתגובה זורק האריזה של הקורמפלקס נג'ארה אותו דבר עם 100 גרם פחות. הדירות התכווצו וקפצו במחיר.
- 1.קונה מוכר 06/05/2021 09:40הגב לתגובה זוכן בטח...כמו שהם טוענים שהכלכלה שלהם מתאוששת..... במצב פטנסטי ונהדר.. אבל הנתונים מראים אחרת
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
