לסיכו
צילום: יח"צ
דוחות

לסיכו; ההכנסות עלו, הרווח נחתך בחצי; בעלי השליטה קיבלו 7.2 מ'

גם הרווח הגולמי ירד; צבר ההזמנות בעלייה בשל פרויקטים בחו"ל
גלעד מנדל | (1)
נושאים בכתבה לסיכו

חברת לסיכו 1.1% העוסקת בהקמת פרויקטים של תשתיות ומבנים אזרחיים וביטחוניים פרסמה את דוחותיה הכספיים לשנת 2020. ההכנסות הסתכמו בכ-601 מילון, גידול של 7.9% בהשוואה להכנסות של 557 מיליון שקל בשנת 2019. הרווח הגולמי לעומת זאת, ירד בהשוואה ל-2019 ב-5% והסתכם בכ-52.3 מיליון שקל. הרווח הנקי המייצג לשנת 2020, בניטרול הוצאות חד פעמיות של הפחתת נכסים בלתי מוחשיים, הפרשי שער ושיעור מס לא מייצג בגין הסתכם בכ-7.6 מיליון, קריסה של 53% בהשוואה לרווח מייצג של 16.3 מיליון שקל בשנת 2019. הנפילה החדה ברווח המייצג נובעת במקצתה מכך שהרווח הגולמי ירד כאמור, אבל ברובה מכך שהוצאות ההנהלה בשנת 2020 עלו ביותר מ-7.5 מיליון שקל בהשוואה לשנת 2019. בהתחשב בשווי השוק שלה שעומד על כ-236 מיליון שקל, החברה נסחרת במכפיל של 31 על הרווח הנקי המייצג.

אבל לפני שנבהלים מהקריסה ברווח, צריך להבין את הפעילות של לסיכו. בהרבה מקרים הפעילות שלה היא סוג של הימור מחושב. החברה מתחייבת לבצע פרויקט מסוים תמורת מחיר מסוים במחשבה כי זה ייצור לה רווח, המחיר לא משתנה ולא תלוי בעלויות של לסיכו. כלומר אם מתגלה במהלך העבודות שנדרשת פחות עבודה בשביל להשלים אותו ועקב כך ישנן פחות עלויות - מה טוב, החברה תרוויח יותר. אבל למטבע יש שני צדדים - אם הפרויקט לא הולך כמתוכנן, בין אם הוא מתעכב או שאחד מקבלני המשנה לא עומד בלוחות זמנים (ואז בתור קבלן ראשי של הפרויקט האשמה היא על לסיכו), אז שיעור הרווחיות ירד. או בקיצור; זוהי לא חברה שנמצאת בענף שהוא כמו הקמעונאי שבו מחיר הייצור הוא בערך קבוע וכך גם מחיר המכירה, אלא זו חברה שיודעת כמה היא תקבל, אבל לא בדיוק כמה היא תוציא. ניתן לראות זאת בשינוי שיעור הרווחיות הגולמית שהחברה רואה לאורך השנים, לא רק בשנת 2020:

מקור: הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2019

צבר ההזמנות עלה בגלל פרויקט מים באפריקה, הפעילות באמריקה לוטה בערפל ומדוע על המשקיעים לא לצפות לדיבידנד מקופת המזומנים הדשנה של החברה

כמו כן, דיווחה החברה בדוח הכספי שלה על כך שצבר ההזמנות שלה הסתכם לסך של 1.23 מיליארד שקל, כאשר מתוכו 725 מיליון שקל צפויים להיות מבוצעים במהלך שנת 2021 והשאר בשנת 2022 ואילך (החברה לא הציגה חלוקה לעוד שנים מעבר לשנת 2021 ו-2022 ואילך). מדובר בגידול של 230 מיליון שקל אל מול צבר הזמנות של מיליארד שקל בשנת 2019, הגידול בצבר ההזמנות נובע מפרויקט בהיקף של 85 מיליון אירו (333 מיליון שקל) להקמת מערכת להובלת מים במדינת גאנה שבאפריקה. פרויקטים של תשתיות באפריקה נחשבים מאידך ליותר ריווחים ולכן יותר אטרקטיביים לחברות שבעלות יכולות ביצוע שלהם, אך מאידך גיסא הסיבה שהם יותר ריווחים היא אי יציבות פוליטית באותן המדינות וחשש לאי תשלום מצד הממשל (אם כי את הפרויקטים בדרך כלל מלווה גורם פיננסי מממן עבור הממשל שמשלם עבורו בהתאם לעמידה באבני דרך).

בחודש אוגוסט השנה, החברה ביצעה רכישה של 70%, ביחד עם שותף שרכש 15% נוספים של שתי חברות בתחום תשתיות הכבישים בצפון קרוליינה ובמסצ'וסטס שבארה"ב. הרכישה הייתה נראתה בזמנו תמוהה מאוד, החברה שילמה עבור ה-70% שרכשה כ-2.4 מיליון דולר + תגמול נוסף שיהיה מבוסס יעדים, בעוד שהחברות עצמן הרוויחו, רווח נקי של 1.36 מיליון דולר בשנה. כלומר החברה רכשה אותן במכפיל של 2.5  בלבד על הרווח הנקי בנוסף לתגמול מבוסס יעדים, חשוב להדגיש שלא מדובר בחברות קבלניות שחוץ מההנהלה שלהם שפועלת בייזום אין להם דברים אחרים, אלא בחברות שלדברי החברה בעלות צי של 100 משאיות וכלי רכב ומעסיקות כ-85 עובדים. חודש לאחר מכן החברה דיווחה כי אותן חברות הצליחו לקבל ערבות של 30 מיליון דולר שמיועדת לפרויקטים שלהם, שכן כאשר גוף רוצה לשכור את שירותיהן חברות מהסוג הזה שהיקף הפעילות שלהן קטן, הוא בדרך כלל יבקש ערבות למקרה שהן יפשטו רגל.

באוקטובר דיווחה לסיכו על כך שלאחר שעברה על הדוחות של אותן החברות ומצאה מספר שגיאות שיש לשנות, צפוי להירשם הפסד בדוחות של החברות לתשעת החודשים הראשונים של 2020 בהיקף של בין 2.5 ל-4.5 מיליון שקל, החברה גם דיווחה שזה היה בניגוד למצגים שקיבלה מבעלי החברה ושהיא תפעל בשביל לקבל שיפוי על ההפסד. הדבר הכי חשוב, שהחברה שכחה לציין בדיווח הוא האם מדובר בהפסד חד פעמי שנובע לדוגמא מהערכה מחדש של הרכוש של החברות, או שמא מדובר בטריק שהיא מצאה בחישוב ההוצאות התפעוליות של הפעילות עצמה. אם ההפסד הוא קבוע, זה נזק שגבוה עשרות מונים מהפסד חד פעמי. לכן נוצרה פה איזו שהיא עננת ערפל שלעניות דעתי נכון שהחברה תוציא דיווח הבהרה בשביל לפזר אותה.

אם כבר עסקינן בפעילויות עם מכפיל נמוך, חבתר לסיכו דיווחה סמוך לאחר פרסום הדוחות על כך שמימשה את האופציה ותרכוש את ה-44% הנותרים בחברה בת (56% לפני הרכישה) בשם פולדמיר העוסקת גם היא בפרויקטים של הנדסה, בדגש על הנדסה מורכבת לתעשייה הבטחונית כמו בונקרים, גדרות וכו'. לסיכו צפויה לשלם כ-11 מיליון שקל עבור פולדימיר שבשנת 2020 רשמה רווח לפני מס של 12 מיליון שקל, כלומר היא רוכשת אתה במכפיל של 2 על הרווח לפני מס שלה. 

עוד נתון מעניין הוא קופת המזומנים הגדולה של החברה, קופה בהיקף של של 140.8 מיליון שקל (60% בהשוואה לשווי שוק שלה) שמהווה את הרוב המכריע כל ההון החוזר של החברה שעומד על כ-150 מיליון שקל. חלק מהמשקיעים בשוק בונים על חלוקת דיבידנד של הקופה הזו, שיכולה לתת ערך למשקיעי החברה. לעניות דעתי, הדבר לא יקרה. חברה כמו לסיכו שפועלת בתחום שהרווחיות שלה בו יכולה להשתנות באופן משמעותי משנה לשנה וכמו כן היא עושה מחזור הכנסות שנתי של 600 מיליון שקל, צריכה ומתבקש ממנה לשמור קצת כסף בצד. זוהי אחת הסיבות שלמרות שבסוף 2019 היה לה יותר מ-100 מיליון שקל בקופה, היא עדיין גייסה אג"ח בהיקף של של 50 מיליון שקל במהלך 2020.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דני 31/03/2021 17:54
    הגב לתגובה זו
    האיכות והזמינות בהתאם.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?