ניר חפץ חתם על הסכם עד מדינה
יועצו לשעבר של ראש הממשלה הגיע להסכם עם המשטרה. גורם המעורה בחקירה: "הראיות נגד החשודים המרכזיים מתחזקות שבעתיים".
תפנית בתיק 4,000: מקורבו ויועצו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם היום (שני) על הסכם עד מדינה בפרשת בזק (תיק 4,000), וזאת בניגוד לעמדתו של עורך דינו, ירון קוסטליץ, שצפוי להתפטר מייצוגו של חפץ. קוסטליץ אמר מוקדם יותר: "איני מייצג עדי מדינה". עוד בטרם החתימה על ההסכם, הגיע חפץ לחקירה נוספת במשרדי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בלהב 433, שם המתינו לו החוקרים עם צוות של רשות ניירות ערך במטרה לבצע השלמות חקירה.
גורם מעורה בפרטי החקירה אמר כי "הראיות נגד החשודים המרכזיים בפרשה - ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאול אלוביץ' - מתחזקות שבעתיים עם החתימה על הסכם נוסף. כשבתיק בהיקפים כאלה מגויס עד מדינה, המשמעות היא שאנשים מבינים שהם בתוך בעיה לא קלה".
- 6.יואליק 06/03/2018 05:48הגב לתגובה זוהחפץ הזה נראה מקילומטר איש לא אמין ...איך ביבי בחר האיש ..??? אולי לא ביבי בחר וזו הבחירה של האשה ...אולי של הבן ....מהרסייך מקירבך יבואו
- 5.להב 433 - החטיבה הפוליטרוקית של משטרת ישראל (ל"ת)משה ראשל"צ 05/03/2018 23:00הגב לתגובה זו
- 4.את הסחורה...חחחח (ל"ת)כנראה שפילבר לא מספק 05/03/2018 22:59הגב לתגובה זו
- 3.משטרה מושחתת (ל"ת)אבי 05/03/2018 20:34הגב לתגובה זו
- וביבי זכאי וצדיק. נו באמת ? הפרופנדה של ביבי תת רמה (ל"ת)שט 05/03/2018 21:31הגב לתגובה זו
- 2.ייאי 05/03/2018 19:56הגב לתגובה זוחושש מנתניהו? גם אם יש עדי מדינה מנדלבליט שומר על זכות השתיקה. גם אם יש לא רק חשדות לכאורה נגד נתניהו אלא אף יש כבר ראיות לכאורה - היומ"ש עדיין שותק. האם לא בכדי הוא התמנה ביוזמת נתניהו מתפקיד אמון כמזכיר הממשלה לתפקיד היועמ"ש? למה השתיקה והשיתוק הזה? שמא היועמ"ש חושש מנתניהו? למה?
- 1.אבי 05/03/2018 18:32הגב לתגובה זוותו כדי שישקר ויפליל ראש ממשלה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
