ניר חפץ
צילום: לילך צור

ניר חפץ חתם על הסכם עד מדינה

יועצו לשעבר של ראש הממשלה הגיע להסכם עם המשטרה. גורם המעורה בחקירה: "הראיות נגד החשודים המרכזיים מתחזקות שבעתיים". 

תפנית בתיק 4,000: מקורבו ויועצו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם היום (שני) על הסכם עד מדינה בפרשת בזק (תיק 4,000), וזאת בניגוד לעמדתו של עורך דינו, ירון קוסטליץ, שצפוי להתפטר מייצוגו של חפץ. קוסטליץ אמר מוקדם יותר: "איני מייצג עדי מדינה". עוד בטרם החתימה על ההסכם, הגיע חפץ לחקירה נוספת במשרדי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בלהב 433, שם המתינו לו החוקרים עם צוות של רשות ניירות ערך במטרה לבצע השלמות חקירה.  

גורם מעורה בפרטי החקירה אמר כי "הראיות נגד החשודים המרכזיים בפרשה - ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאול אלוביץ' - מתחזקות שבעתיים עם החתימה על הסכם נוסף. כשבתיק בהיקפים כאלה מגויס עד מדינה, המשמעות היא שאנשים מבינים שהם בתוך בעיה לא קלה".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יואליק 06/03/2018 05:48
    הגב לתגובה זו
    החפץ הזה נראה מקילומטר איש לא אמין ...איך ביבי בחר האיש ..??? אולי לא ביבי בחר וזו הבחירה של האשה ...אולי של הבן ....מהרסייך מקירבך יבואו
  • 5.
    להב 433 - החטיבה הפוליטרוקית של משטרת ישראל (ל"ת)
    משה ראשל"צ 05/03/2018 23:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    את הסחורה...חחחח (ל"ת)
    כנראה שפילבר לא מספק 05/03/2018 22:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משטרה מושחתת (ל"ת)
    אבי 05/03/2018 20:34
    הגב לתגובה זו
  • וביבי זכאי וצדיק. נו באמת ? הפרופנדה של ביבי תת רמה (ל"ת)
    שט 05/03/2018 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ייאי 05/03/2018 19:56
    הגב לתגובה זו
    חושש מנתניהו? גם אם יש עדי מדינה מנדלבליט שומר על זכות השתיקה. גם אם יש לא רק חשדות לכאורה נגד נתניהו אלא אף יש כבר ראיות לכאורה - היומ"ש עדיין שותק. האם לא בכדי הוא התמנה ביוזמת נתניהו מתפקיד אמון כמזכיר הממשלה לתפקיד היועמ"ש? למה השתיקה והשיתוק הזה? שמא היועמ"ש חושש מנתניהו? למה?
  • 1.
    אבי 05/03/2018 18:32
    הגב לתגובה זו
    ותו כדי שישקר ויפליל ראש ממשלה.
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.