הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

שר האוצר: "שקל חזק הוא לא משבר, הוא תוצאה של כלכלה חזקה"

מערכת Bizportal | (1)
נושאים בכתבה משרד האוצר שער הדולר

שר האוצר משה כחלון כינס דיון מיוחד בנושא השפעת שערי המטבע: "שקל חזק הוא לא משבר, הוא תוצאה של כלכלה חזקה. לא נפקיר את היצואנים"

בדיון סוכם כי יוגש לשר האוצר מתווה ליישום פחת מואץ וכן על הקצאת 100 מיליון ₪ לחינוך הטכנולוגי; הוועדה לחיזוק התעשייה בראשות מנכ"ל משרד האוצר תתכנס לראשונה ביום חמישי הקרוב

 

שר האוצר, משה כחלון, כינס הבוקר בלשכתו (ב') דיון מיוחד בנושא השפעת שערי המטבע על המשק הישראלי לאור התחזקות השקל אל מול הדולר והאירו. בדיון השתתפו שר הכלכלה, אלי כהן, סגן שר האוצר, יצחק כהן, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, הממונה על התקציבים, אמיר לוי, הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, הממונה על השכר, ערן יעקב, החשב הכללי, רוני חזקיהו, מנהל רשות המיסים, משה אשר, מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, יו"ר מכון הייצוא, רמזי גבאי ועוד.

 

במסגרת הדיון נידונו השלכות התחזקות השקל אל מול הדולר והאירו על המשק הישראלי וניתנה סקירה על ידי בכירי המשרדים, כל אחד בתחומו באשר להשפעות הצפויות וכן הוצגו פתרונות אפשריים.

 

בתום הדיון הורה שר האוצר לכנס את הועדה לחיזוק התעשייה בראשות מנכ"ל משרד האוצר כבר ביום חמישי הקרוב. כחלון החליט כי במסגרת הוועדה יידונו אופן הקצאת 100 מיליון ₪ לטובת החינוך הטכנולוגי וכן מסלול לעידוד השקעות באמצעות פחת מואץ שיינתן לתעשיינים.

 

שר האוצר, משה כחלון: "שקל חזק הוא לא משבר, הוא תוצאה של כלכלה חזקה. הכלכלה הישראלית סיימה את אחת השנים הטובות בתולדותיה והתחזקות השקל היא תוצאה ישירה של נתוני המשק החזקים.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהפגיעה בייצוא ולצד הפעילות המוניטארית שמבצע בנק ישראל בטווח הזמן הקצר, עלינו להיכנס מתחת לאלונקה להתוות מדיניות לחיזוק התעשייה והגדלת הפריון לטווח הזמן הארוך. ממשלת ישראל לא תפקיר את היצואנים."

 

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: ״אני מברך על כינוס הפגישה שהוביל שר האוצר ועל עבודת הצוות ושילוב הידיים למען חיזוק הכלכלה הישראלית. היחלשות המט״ח מאיימת על כל ענפי התעשייה שכן אין ענף תעשייתי שיודע לספוג תיסוף של 10% ביורו או 15% בליש"ט ואפילו לא 5% בדולר. הפתרון הוא הגדלת הפריון וזה יכול לבוא רק אם נשקיע משאבים מידיים בחינוך והכשרה טכנולוגית והפחתת רגולציה. יש להוזיל את עלויות הייצור היקרות בישראל ובראשן את העלויות המוניציפליות. כמו כן, אני קורא לבנק ישראל להמשיך בפעילות המוניטארית שמצילה את הייצוא בימים הללו. אני מבקש שהצוות לחיזוק התעשייה ישב יום ולילה כדי להגיש המלצות תוך חודש ובכך להביא פתרונות גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך לתעשייה הישראלית״.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טפשוני 06/03/2017 13:50
    הגב לתגובה זו
    אלה מרויחים קופות ענק ממשחקים בשערי המט"ח אצלנו! זאת נקראת שיטת בת היענה ומתאימה מאד לגבירים במשרדי הממשלה.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים תכנון מס

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

להמשך הכתבה לחץ כאן