תושבות של קטין המוחזק שלא על ידי הוריו

רו"ח אורנה צח-גלרט, חיים חיטמן,  רו"ח (משפטן) ישי חיבה

ביום 21.9.2015 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר שמסביר את אופן בחינת תושבותם של קטינים (מתחת לגיל 18) המוחזקים שלא על ידי הוריהם.

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

ביום 21.9.2015 פרסם המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") חוזר שמסביר את אופן בחינת תושבותם של קטינים (מתחת לגיל 18) המוחזקים שלא על ידי הוריהם.

רקע

  • בהתאם לסעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, הכרה באדם כתושב דורשת שני תנאים מצטברים:
א.  החזקה באחד מסוגי האשרה המקנים תושבות (כמו אזרחות ישראלית, רישיון לישיבת קבע וכדומה).

ב.   מרכז חיים בישראל.

  • כל תושב ישראל מבוטח בביטוח בריאות ממלכתי ללא מבחני גיל.
לעתים מוגשת בקשה למל"ל להכיר בקטין הנושא תעודת זהות ישראלית כתושב ישראל למרות שהוריו חיים בחו"ל ואינם מוכרים במל"ל כתושבים, או שההורה התושב נפטר והקטין חי עם הורה שלא מוכר כתושב במל"ל.

במקרים אלה ודומים להם, מתעוררת הסוגיה כיצד לבחון את מעמדו של הקטין.

ככלל, קטין בא בנעלי הוריו, ואם הם תושבים – גם הקטין תושב. עם זאת, המל"ל קובע בחוזר כי אם הקטין מגיע לישראל והוריו אינם תושבים, התנאי לביטוח של הקטין כתושב ישראל הוא המצאת צו אפוטרופסות מבית דין מוסמך בישראל הקובע כי אדם אחר, שהוא תושב ישראל, משמש אפוטרופוס עבורו.

קטין שאינו נושא תעודת זהות ישראלית או שאינו מחזיק בסוג האשרה המקנה תושבות, לא יוכר כתושב, אף אם ימציא צו אפוטרופוס. 

נהלי הטיפול שפרסם המל"ל בחוזר בעניין בקשה לאישור תושבותו של קטין:

פקיד המל"ל יבדוק במערכת את פרטי ההורים ואת תושבותם.

  • אם הורי הקטין הם תושבים ומחזיקים בקטין – תאושר תושבותו.
  • אם הורי הקטין הם תושבים ומהמסמכים עולה כי הוא מוחזק על ידי אדם אחר שאינו ההורה, אין צורך בהמצאת צו אפוטרופסות וניתן להסתמך על המלצת פקיד שיקום במל"ל לשלם קצבת ילדים למי שמחזיק בקטין, כתחליף להוצאת צו אפוטרופסות, ולאשר תושבות.
  • אם אף לא אחד מהורי הקטין הוא תושב, יש לדרוש ממי שמחזיק בקטין (שהוא בעצמו תושב ישראל) לטפל ללא דיחוי בהוצאת צו אפוטרופסות מבית דין מוסמך בישראל.
עם הסדרת המשמורת על הקטין אצל אפוטרופוס שהוא תושב ישראל, ניתן לאשר את תושבות הקטין.
  • קטין שהוריו חדלו להיחשב תושבים, והוא חזר בגפו ארצה כדי לשרת בצה"ל או להתנדב לשירות לאומי – לפי הנוהל המקוצר שנקבע בין המל"ל לבין משרד הקליטה נחשב הקטין לתושב, ללא צורך בהמצאת צו אפוטרופסות.
מועד תחולת החוזר הוא מיום פרסומו.

הכותבים – אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי [email protected];

חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסיםמזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסים

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג

הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי חוקי משרד הבריאות.

הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.

מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי. מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.

המקרה הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.

גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180 יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.