תושבות של קטין המוחזק שלא על ידי הוריו
רו"ח אורנה צח-גלרט, חיים חיטמן, רו"ח (משפטן) ישי חיבה
ביום 21.9.2015 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר שמסביר את אופן בחינת תושבותם של קטינים (מתחת לגיל 18) המוחזקים שלא על ידי הוריהם.
ביום 21.9.2015 פרסם המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") חוזר שמסביר את אופן בחינת תושבותם של קטינים (מתחת לגיל 18) המוחזקים שלא על ידי הוריהם.
רקע
- בהתאם לסעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, הכרה באדם כתושב דורשת שני תנאים מצטברים:
ב. מרכז חיים בישראל.
- כל תושב ישראל מבוטח בביטוח בריאות ממלכתי ללא מבחני גיל.
במקרים אלה ודומים להם, מתעוררת הסוגיה כיצד לבחון את מעמדו של הקטין.
ככלל, קטין בא בנעלי הוריו, ואם הם תושבים – גם הקטין תושב. עם זאת, המל"ל קובע בחוזר כי אם הקטין מגיע לישראל והוריו אינם תושבים, התנאי לביטוח של הקטין כתושב ישראל הוא המצאת צו אפוטרופסות מבית דין מוסמך בישראל הקובע כי אדם אחר, שהוא תושב ישראל, משמש אפוטרופוס עבורו.
קטין שאינו נושא תעודת זהות ישראלית או שאינו מחזיק בסוג האשרה המקנה תושבות, לא יוכר כתושב, אף אם ימציא צו אפוטרופוס.
נהלי הטיפול שפרסם המל"ל בחוזר בעניין בקשה לאישור תושבותו של קטין:
פקיד המל"ל יבדוק במערכת את פרטי ההורים ואת תושבותם.
- אם הורי הקטין הם תושבים ומחזיקים בקטין – תאושר תושבותו.
- אם הורי הקטין הם תושבים ומהמסמכים עולה כי הוא מוחזק על ידי אדם אחר שאינו ההורה, אין צורך בהמצאת צו אפוטרופסות וניתן להסתמך על המלצת פקיד שיקום במל"ל לשלם קצבת ילדים למי שמחזיק בקטין, כתחליף להוצאת צו אפוטרופסות, ולאשר תושבות.
- אם אף לא אחד מהורי הקטין הוא תושב, יש לדרוש ממי שמחזיק בקטין (שהוא בעצמו תושב ישראל) לטפל ללא דיחוי בהוצאת צו אפוטרופסות מבית דין מוסמך בישראל.
- קטין שהוריו חדלו להיחשב תושבים, והוא חזר בגפו ארצה כדי לשרת בצה"ל או להתנדב לשירות לאומי – לפי הנוהל המקוצר שנקבע בין המל"ל לבין משרד הקליטה נחשב הקטין לתושב, ללא צורך בהמצאת צו אפוטרופסות.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכותבים – אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי [email protected];
חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.42% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
