הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015
ביום 18.5.2015 פורסמה הצעת חוק פרטית שמטרתה לאסור התעמרות בעבודה כדי להגן על כבוד האדם וחירותו, רווחתו ועל חופש העיסוק. התעמרות בעבודה, כהגדרתה בחוק המוצע היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת העבודה. מחקרים מראים שלפחות אחד מכל ארבעה עובדים ועובדות בישראל נתון במהלך שנות עבודתו להתעמרות במסגרת העבודה. דבר הסבר מאת עו"ד הלית כהן-רזניצקי
חשבים ביום 18.5.2015 פורסמה הצעת חוק פרטית, הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015 (להלן: "הצעת החוק"). להלן עיקרי הצעת החוק:
מטרת החוק המוצע היא לאסור התעמרות בעבודה כדי להגן על כבוד האדם וחירותו, רווחתו ועל חופש העיסוק.
בהתאם לדברי ההסבר לחוק המוצע, התעמרות בעבודה היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת בעובדים רבים. מחקרים מראים שלפחות אחד מכל ארבעה עובדים ועובדות בישראל נתון במהלך שנות עבודתו להתעמרות במסגרת העבודה.
התעמרות במסגרת עבודה פוגעת בכבוד האדם, בחירותו, ברווחתו, ביכולתו לבצע את עבודתו, בתפקודו המקצועי, ולעיתים אף בבריאותו הגופנית או הנפשית של אדם.
התעמרות במסגרת עבודה
על פי הצעת החוק, יחול איסור על התעמרות בעבודה. התעמרות בעבודה, כהגדרתה בחוק המוצע היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת העבודה.
במסגרת החוק המוצע מובאות מספר דוגמאות להתנהגויות שיראו בהן התעמרות בעבודה, ובין היתר מוצע לקבוע כי ההתנהגויות הבאות יהיו בגדר התעמרות בעבודה:
"(1) התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות;
(2) שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים עניניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו, הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת;
...
(7) נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם."
התעמרות בעבודה – עוולה אזרחית
בהתאם להצעת החוק, התעמרות במסגרת עבודה תהיה עוולה נזיקית.
כמו כן מוצע לקבוע כי ביהמ"ש או ביה"ד לעבודה יהיה רשאי לפסוק בגין התעמרות בעבודה פיצוי ללא הוכחת נזק, עד לתקרה של 120,000 שקלים חדשים.
אחריות המעסיק
מוצע לקבוע כי מעסיק יהיה חייב לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע התעמרות במסגרת עבודה על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, או על ידי ספק או לקוח.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת חובות המעסיק יהיה עליו לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה ולבירורה. כמו כן עליו לטפל ביעילות וללא דיחוי במקרה של התעמרות במסגרת העבודה שידע אודותיו, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות ההתעמרות כלפי המתלונן וכלפי אחרים במסגרת העבודה, וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן בעקבותיה.
במקרה של התעמרות במסגרת עבודה כשהנילון הוא ספק או לקוח של המעסיק, המעסיק חייב לפעול כאמור רק במידה והוגשה תלונה.
בנוסף, מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק המוצע ולפרט בו דרכי הגשת התלונות שעניינן התעמרות במסגרת עבודה ודרכי הטיפול בה.
מעסיק שלא יפעל על פי הוראות החוק המוצע בעניין זה יישא באחריות נזיקית. בנוסף, אי פרסום תקנון יהווה עבירה פלילית שדינה הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (שהינו עד 14,400 ש"ח(, וקנס נוסף לכל שבוע שבו נמשכה העבירה, בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין (עד 1,400 שקלים חדשים).
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
תחולה ותחילה
בהתאם להצעת החוק, הוראות החוק יחולו גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם ועל אדם המועסק כאמור, וגם על מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצלו.
מוצע לקבוע כי החוק יחול שישה חודשים מיום פרסומו.
הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
ההצעה של הצוות הביו-משרדי פרסמה דוח להערות הציבור - מס של 9% על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית אך מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים, נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחיב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 16.2 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מנתח את מקור הרווחיות החריגה: עליית ריבית בנק ישראל מ-0.1% ל-4.5% גולגלה במלואה ומיידית לריבית על האשראי, אך רק חלקית ובאיטיות לפיקדונות הציבור. התמסורת לריבית על פיקדונות עו"ש עמדה על 0.1% בלבד, ועל פיקדון יומי על 0.32%. התוצאה: פער ריביות שהגיע לשיא של 3.63% בדצמבר 2022.
הבעיה המבנית: ריכוזיות וחוסר תחרות
