ניסה להימלט מרשויות המס ושבר את שתי רגליו - כנסו לסיפור

מנהל חברת הסעות קפץ מחלון הקומה השלישית כאשר ניסה להימלט משמונה עובדי מע"מ שהיו מלווים בשוטרים
לירן סהר | (6)
נושאים בכתבה רשות המסים

מנהל חברת הסעות משפרעם שנחשד בביצוע עבירות מס, שבר את שתי רגליו במהלך ניסיון הימלטות דרמטי מעובדי יחידת מע"מ נצרת, אשר הגיעו לביתו על מנת לערוך חיפוש אחר ראיות.

התקרית התרחשה לפני ימים אחדים לפנות בוקר, כאשר שמונה עובדי מע"מ נצרת בליווי כתריסר שוטרים מיחידת יס"מ אורגן נצרת של המחוז הצפוני במשטרה, הגיעו לבצע חיפוש בבתיהם של בעלי ומנהלי החברה, החשודים כי בתקופה של כשלוש שנים ביצעו עבירות מס בהיקף של כמיליון וחצי שקל הכוללות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, אי דיווח על מע"מ עסקאות ובקשת החזר על בלו שלא כדין.

העבירות נתגלו כאשר נמצאו חריגויות בדיווח למע"מ של אצל אחד מספקי הסולר לכאורה של החברה, שהכחיש כל קשר לחשבוניות שהוצגו בפניו. בעקבות כך, הוזמנו לחקירה שאר ספקי הדלק של החברה, שגם הם כולם הכחישו כל קשר לחברה ואמרו כי החשבוניות שכביכול קוזזו מטעמם זוייפו.

על מנת לבחון את הניירת העסקית של החברה, הוצא צו חיפוש ועובדי מע"מ נצרת הגיעו, כאמור, מתוגברים בשוטרי יס"מ אל ביתה של בעלת המניות העיקרית של החברה, שהצביעה על גיסה בתור מנהלה הפעיל של החברה.

כאשר ביקשו להיכנס ולבצע חיפוש בביתו של הגיס, הוא סירב לפתוח את דלת הכניסה לבניין וגם את זו של דירתו, כך שאנשי היס"מ נאלצו לפרוץ אותן.

במהלך ניסיון הפריצה הבחינו השוטרים כי החשוד מנסה להימלט ופתחו בריצה לעברו השני של הבית על מנת למנוע ממנו להימלט. לאחר רגעים ספורים התברר כי במהלך ניסיון ההימלטות קפץ החשוד מחלון הקומה השלישית אל פח האשפה שהיה מאחורי הבית ושבר את שתי רגליו ומיידית הוזמן עבורו אמבולנס.

החיפוש בבית התארך ולא נמצא בו דבר, כאשר אנשים רבים החלו להתאסף באזור והחלו להישמע צעקות, גידופים וקללות מצד הסובבים. אך הצוותים לא עזבו עד שמצאו במשרד בקומה התחתונה את פנקסי וספרי החשבונות של החברה. החשוד העיקרי ייעצר בימים הקרובים בהתאם לשיפור במצבו הרפואי והחקירה נמשכת, כעת כשיש בידי המבקרים חומר ראיות משמעותי.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שמונה ביריונים הרימו אדם וזרקו אותו מחלון קומה שלישית (ל"ת)
    ש.ג. 01/09/2014 07:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כל העלמות המיסים לא שוות לכסף שטבע מקבלת מהמדינה בחינם (ל"ת)
    דני 31/08/2014 20:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    Just like Ted Beneke (ל"ת)
    Saul Goodman 31/08/2014 16:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מס אמת 31/08/2014 16:18
    הגב לתגובה זו
    יש לטפל בהון השחור ובמעלימי המס ביד קשה בעברייני חשבוניות הפיקטיביות בהקפדה יתרה כי העבירה שלהם כפולה ומכופלת
  • 1.
    על זה נאמר, נפל מהפחת אל הפח (ל"ת)
    משה 31/08/2014 16:00
    הגב לתגובה זו
  • ליאור שגיא 31/08/2014 16:56
    הגב לתגובה זו
    לפי החיבה למשחקי מילים
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".