ניסה להימלט מרשויות המס ושבר את שתי רגליו - כנסו לסיפור
רשות המסים מנהל חברת הסעות משפרעם שנחשד בביצוע עבירות מס, שבר את שתי רגליו במהלך ניסיון הימלטות דרמטי מעובדי יחידת מע"מ נצרת, אשר הגיעו לביתו על מנת לערוך חיפוש אחר ראיות.
התקרית התרחשה לפני ימים אחדים לפנות בוקר, כאשר שמונה עובדי מע"מ נצרת בליווי כתריסר שוטרים מיחידת יס"מ אורגן נצרת של המחוז הצפוני במשטרה, הגיעו לבצע חיפוש בבתיהם של בעלי ומנהלי החברה, החשודים כי בתקופה של כשלוש שנים ביצעו עבירות מס בהיקף של כמיליון וחצי שקל הכוללות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, אי דיווח על מע"מ עסקאות ובקשת החזר על בלו שלא כדין.
העבירות נתגלו כאשר נמצאו חריגויות בדיווח למע"מ של אצל אחד מספקי הסולר לכאורה של החברה, שהכחיש כל קשר לחשבוניות שהוצגו בפניו. בעקבות כך, הוזמנו לחקירה שאר ספקי הדלק של החברה, שגם הם כולם הכחישו כל קשר לחברה ואמרו כי החשבוניות שכביכול קוזזו מטעמם זוייפו.
על מנת לבחון את הניירת העסקית של החברה, הוצא צו חיפוש ועובדי מע"מ נצרת הגיעו, כאמור, מתוגברים בשוטרי יס"מ אל ביתה של בעלת המניות העיקרית של החברה, שהצביעה על גיסה בתור מנהלה הפעיל של החברה.
- בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
- המסמכים הכריעו: נדחתה בקשה למס שבח היסטורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר ביקשו להיכנס ולבצע חיפוש בביתו של הגיס, הוא סירב לפתוח את דלת הכניסה לבניין וגם את זו של דירתו, כך שאנשי היס"מ נאלצו לפרוץ אותן.
במהלך ניסיון הפריצה הבחינו השוטרים כי החשוד מנסה להימלט ופתחו בריצה לעברו השני של הבית על מנת למנוע ממנו להימלט. לאחר רגעים ספורים התברר כי במהלך ניסיון ההימלטות קפץ החשוד מחלון הקומה השלישית אל פח האשפה שהיה מאחורי הבית ושבר את שתי רגליו ומיידית הוזמן עבורו אמבולנס.
החיפוש בבית התארך ולא נמצא בו דבר, כאשר אנשים רבים החלו להתאסף באזור והחלו להישמע צעקות, גידופים וקללות מצד הסובבים. אך הצוותים לא עזבו עד שמצאו במשרד בקומה התחתונה את פנקסי וספרי החשבונות של החברה. החשוד העיקרי ייעצר בימים הקרובים בהתאם לשיפור במצבו הרפואי והחקירה נמשכת, כעת כשיש בידי המבקרים חומר ראיות משמעותי.
- 5.שמונה ביריונים הרימו אדם וזרקו אותו מחלון קומה שלישית (ל"ת)ש.ג. 01/09/2014 07:10הגב לתגובה זו
- 4.כל העלמות המיסים לא שוות לכסף שטבע מקבלת מהמדינה בחינם (ל"ת)דני 31/08/2014 20:18הגב לתגובה זו
- 3.Just like Ted Beneke (ל"ת)Saul Goodman 31/08/2014 16:54הגב לתגובה זו
- 2.מס אמת 31/08/2014 16:18הגב לתגובה זויש לטפל בהון השחור ובמעלימי המס ביד קשה בעברייני חשבוניות הפיקטיביות בהקפדה יתרה כי העבירה שלהם כפולה ומכופלת
- 1.על זה נאמר, נפל מהפחת אל הפח (ל"ת)משה 31/08/2014 16:00הגב לתגובה זו
- ליאור שגיא 31/08/2014 16:56הגב לתגובה זולפי החיבה למשחקי מילים
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
