ניסה להימלט מרשויות המס ושבר את שתי רגליו - כנסו לסיפור
רשות המסים מנהל חברת הסעות משפרעם שנחשד בביצוע עבירות מס, שבר את שתי רגליו במהלך ניסיון הימלטות דרמטי מעובדי יחידת מע"מ נצרת, אשר הגיעו לביתו על מנת לערוך חיפוש אחר ראיות.
התקרית התרחשה לפני ימים אחדים לפנות בוקר, כאשר שמונה עובדי מע"מ נצרת בליווי כתריסר שוטרים מיחידת יס"מ אורגן נצרת של המחוז הצפוני במשטרה, הגיעו לבצע חיפוש בבתיהם של בעלי ומנהלי החברה, החשודים כי בתקופה של כשלוש שנים ביצעו עבירות מס בהיקף של כמיליון וחצי שקל הכוללות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, אי דיווח על מע"מ עסקאות ובקשת החזר על בלו שלא כדין.
העבירות נתגלו כאשר נמצאו חריגויות בדיווח למע"מ של אצל אחד מספקי הסולר לכאורה של החברה, שהכחיש כל קשר לחשבוניות שהוצגו בפניו. בעקבות כך, הוזמנו לחקירה שאר ספקי הדלק של החברה, שגם הם כולם הכחישו כל קשר לחברה ואמרו כי החשבוניות שכביכול קוזזו מטעמם זוייפו.
על מנת לבחון את הניירת העסקית של החברה, הוצא צו חיפוש ועובדי מע"מ נצרת הגיעו, כאמור, מתוגברים בשוטרי יס"מ אל ביתה של בעלת המניות העיקרית של החברה, שהצביעה על גיסה בתור מנהלה הפעיל של החברה.
- מחילת חוב הוגדרה עסקה מלאכותית - וקיזוז ההפסדים בוטל
- רשות המסים: ניתן לדווח דיגיטלית על עזיבת עובדים באופן מרוכז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר ביקשו להיכנס ולבצע חיפוש בביתו של הגיס, הוא סירב לפתוח את דלת הכניסה לבניין וגם את זו של דירתו, כך שאנשי היס"מ נאלצו לפרוץ אותן.
במהלך ניסיון הפריצה הבחינו השוטרים כי החשוד מנסה להימלט ופתחו בריצה לעברו השני של הבית על מנת למנוע ממנו להימלט. לאחר רגעים ספורים התברר כי במהלך ניסיון ההימלטות קפץ החשוד מחלון הקומה השלישית אל פח האשפה שהיה מאחורי הבית ושבר את שתי רגליו ומיידית הוזמן עבורו אמבולנס.
החיפוש בבית התארך ולא נמצא בו דבר, כאשר אנשים רבים החלו להתאסף באזור והחלו להישמע צעקות, גידופים וקללות מצד הסובבים. אך הצוותים לא עזבו עד שמצאו במשרד בקומה התחתונה את פנקסי וספרי החשבונות של החברה. החשוד העיקרי ייעצר בימים הקרובים בהתאם לשיפור במצבו הרפואי והחקירה נמשכת, כעת כשיש בידי המבקרים חומר ראיות משמעותי.
- 5.שמונה ביריונים הרימו אדם וזרקו אותו מחלון קומה שלישית (ל"ת)ש.ג. 01/09/2014 07:10הגב לתגובה זו
- 4.כל העלמות המיסים לא שוות לכסף שטבע מקבלת מהמדינה בחינם (ל"ת)דני 31/08/2014 20:18הגב לתגובה זו
- 3.Just like Ted Beneke (ל"ת)Saul Goodman 31/08/2014 16:54הגב לתגובה זו
- 2.מס אמת 31/08/2014 16:18הגב לתגובה זויש לטפל בהון השחור ובמעלימי המס ביד קשה בעברייני חשבוניות הפיקטיביות בהקפדה יתרה כי העבירה שלהם כפולה ומכופלת
- 1.על זה נאמר, נפל מהפחת אל הפח (ל"ת)משה 31/08/2014 16:00הגב לתגובה זו
- ליאור שגיא 31/08/2014 16:56הגב לתגובה זולפי החיבה למשחקי מילים
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
