זאת המניה שהזרים מסתערים עליה: "חשוב לנו לצמוח בצורה עקבית"
בשקט והרחק מהרדאר של המשקיעים, חברת פרוטרום הולכת ומבססת את עצמה כאחת מהחברות הגדולות בבורסה - וקרובה מאוד להיכנס בעדכון הקרוב אל מדד המעו"ף היוקרתי. האם ליצרנית הטעמים יש עוד מקום לצמוח? מנהל העסקים הראשי של החברה סבור שכן.
לפני מספר ימים פרסמה יצרנית הטעמים תוצאות כספיות מצוינות לרבעון השני של השנה. מניית החברה הגיבה בחיוב. במקביל לדוחות ערכה החברה כנס משקיעים ובו דיבר יהודאי על מנועי הצמיחה של החברה אשר השווי שלה חצה השנה את רף ה-5 מיליארד שקל. השווי של החברה הנוכחי ממקם אותה במקום ה-25 במונחי שווי שוק - יותר מאשר חברות כמו סלקום (4.1 מיליארד שקל), פרטנר (4 מיליארד שקל), מליסרון (3.9 מיליארד שקל) וכלל ביטוח (3.6 מיליארד שקל).
שוק הטעמים שבו פועלת פרוטרום הוא שוק אשר צומח בקצב מתון של 3% בשנה. החברות בענף צומחות בין היתר באמצעות צמיחה אורגנית אך גם על ידי רכישות. ברבעון שחלף הציגה החברה צמיחה אורגנית של 6.2% ובכנס אמר יהודאי כי "פרוטרום ממשיכה במסע של הצמיחה שלה. חשוב לנו לצמוח בצורה עקבית ולהכיל את זה לשורה התחתונה. שנת 2014 אמורה להיות עוד שנת שיא לפרוטרום".
צמיחה באמצעות רכישות
לאורך השנים ביצעה פרוטרום 37 רכישות אותם הטמיעה בחברה. רכישות אלו שינו את המיקוד של החברה מהשוק של מערב אירופה והפכו אותה לחברה גלובלית. כיום בבעלות החברה נמצאים 34 מפעלים, 41 מעבדות מו"פ. המוצרים של החברה נמכרים ביותר מ-145 מדינות ליותר מ-15,500 לקוחות. בסה"כ מייצרת החברה כמות חסר תקדים של 31,000 מוצרים והיא משתמשת בכ-4,000 חומרי גלם.
- IFF: הרווח נפל ב-39% אך עקף את צפי האנליסטים
- IFF: ההכנסות עלו ב-4%; עקפה את צפי האנליסטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות שינתה החברה את המיקוד שלה וכעת היא שמה דגש על שווקים מתפתחים ובארה"ב. בשוק האסיאתי לא ביצעה החברה רכישות אך היא מקימה שם מפעל ייצור חדשני מהשורה הראשונה אשר יתחיל לעבוד ברבעון הראשון של 2015. בשווקים בדרום אמריקה ביצעה החברה רכישות אסטרטגיות בברזיל ובגוואטמלה ועשויה לבצע עסקאות נוספות. גם במזרח אירופה רכשה פרוטרום חברות בסלובניה וברוסיה.
האסטרטגיה של החברה הוא לא רק לצמוח במכירות אלא גם לשפר את הרווחיות. בין התוכניות של החברה לשנים הקרובות הוא הקמת מערך רכש גלובלי כדי לשפר את הרווחיות הגולמית. נכון להיום 40% מרכישות חומרי הגלם של החברה מתבצעות מול סוחרים מקומיים במדינות השונות אשר מצד אחד נותנים שירות מהיר וטוב, אך בד"כ יקר יותר ממה שניתן להשיג. ולהערכתו באמצעות רכש גלובלי ובהסכמים שנתיים ניתן להוריד את התלות בסוחרים המקומיים בחצי.
האסטרטגיה - רכישות קטנות
פרוטרום של היום היא אינה חברה ממונפת. ההון העצמי שלה מסתכם ב-557 מיליון דולר ורמת החוב שלה מסתכמת ב-188 מיליון דולר בלבד. פרוטרום מבחינתה הייתה שמחה לרכוש חברות גדולות בהיקף משמעותי - אך המבנה של הענף לא מאפשר זאת בשל מיעוט מועמדות אפשריות לרכישה.
- רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
בשוק הטעמים בוצעו בחודשים האחרונים שתי רכישות עליהן התמודדה החברה, ויהודאי עדכן את המשקיעים כי גם פרוטרום התמודדה על החברות - אך לא הייתה מוכנה לשלם את המכפילים הגבוהים. כך למשל, חברת בשם דיאנה נמכרה תמורת 1.35 מיליארד אירו המשקפת לה מכפיל EBITDA של 14.5. חברה נוספת אשר הרוויחה 100 מיליון אירו בשנה נמכרה תמורת 2.35 מיליארד אירו.
כעת המבנה בתעשייה הוא כזה שישנן ארבע שחקניות גדולות שמציגות מכירות שנתיות של יותר מ-2.5 מיליארד דולר, ארבעה שחקניות בינוניות עם קצב של כמיליארד דולר בשנה אשר כוללת את פרוטרום, והרבה מאוד שחקניות קטנות עם מכירות של עשרות מיליוני דולרים בשנה.
מכפילים של רכישות
בכנס הסביר יהודאי כי בעוד רכישות גדולות מתבצעות במכפיל של 15 על ה-EBITDA, פרוטרום נוהגת לבצע את הרכישות הקטנות לפי מכפיל של 7. פרט לפרוטרום - לא הרבה חברות מתמודדות על רכישות של החברות הקטנות - וזה אחד ממנועי הצמיחה של החברה.
נכון להיום פרוטרום נמצאת עם קצב מכירות של כ-800 מיליון דולר בשנה. ברבעון שחלף שהיה חזק עונתית רשמה החברה רווח של 25.5 מיליון דולר ובכך המשיכה להקטין את רמת החוב וכפועל יוצא גם את שיעור המינוף.
האם פרוטרום מהווה יעד לרכישה? על השאלה הזאת יהודאי לא עונה במפורש אבל מדבריו ניתן להבין כי החברה קיבלה הצעות לרכישה ודחתה אותן. בעוד החברה נסחרת סביב מכפיל 10 על ה-EBITDA בחברה מאמינים כי יש להם לאן לצמוח בשוק המקומי ולכן מסרבים להצעות המכירה - גם במכפילים גבוהים יותר.
הזינוק במניה
בעוד שוק ההון רדום יחסית מבחינת מחזורי מסחר, בשנה החולפת רשמה מניית החברה זינוק של 52%. גורמים בשוק ההון מסבירים כי העלייה במחיר המניה קשורה ברכישת מניות על ידי משקיעים זרים ופחות על ידי המוסדיים הישראליים. הסיבה לכך נובעת מכך שהחברות המתחרות של פרוטרום נסחרים במכפילים גבוהים יותר (למעלה מ-12).
בבנק אגוד המסקר את החברה העלו את מחיר היעד מרמה של 88 שקלים ל-105 שקלים ומציינים כי "פרוטרום היא חברה שיודעת לבצע רכישות מוצלחות, להטמיע אותן וליהנות מסינרגיות תפעוליות". לעת עתה, נראה שבפרוטרום מצליחים לשכנע את המוסדיים בסיפור הזה - נותר רק לקוות עבור המשקיעים כי הסיפור הזה יימשך.
גרף המנייה מתחילת 2014:
- 3.גידי 22/08/2014 22:07הגב לתגובה זויש גם טעם של קבב?
- 2.כבר מוכרים את המניה נפטרים כעת ממנה (ל"ת)הזרים 22/08/2014 10:48הגב לתגובה זו
- 1.זהירות 22/08/2014 08:17הגב לתגובה זועדיף למכור .המניה בקרוב תרד אחרי שכל הפריירים יקנו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
