"גמלה חוסמת" - האם חוסמת גמלאות אחרות כגון קצבת זקנה?
ההכנסה החייבת בתשלום מקדמות דמי ביטוח של עובד עצמאי היא בדרך כלל הבסיס להכנסה שממנה מחושבת גמלה בעת פגיעה בעבודה, המזכה בדמי פגיעה, או בקצבת נכות מעבודה, או בקצבת תלויים או במענק לנכה ולאלמנה.
"גמלה חוסמת" ההכנסה החייבת בתשלום מקדמות דמי ביטוח של עובד עצמאי (להלן: "הבסיס") היא בדרך כלל הבסיס להכנסה שממנה מחושבת גמלה בעת פגיעה בעבודה (לרבות בעת התנדבות מוכרת), המזכה בדמי פגיעה (לתקופה של 90 ימים לפחות, רצופים או שאינם רצופים), או בקצבת נכות מעבודה, או בקצבת תלויים או במענק לנכה ולאלמנה. שומה עצמית או סופית שתתקבל לאחר הפגיעה, נמוכה יותר או גבוהה יותר מהבסיס - לא תובא בחשבון כלל. למרות האמור לעיל, כאשר עוד טרם הפגיעה קיים מידע המאפשר למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לקבוע הכנסה גבוהה יותר, יכול המל"ל להגדיל את הבסיס לגמלה. הגדלה זו מכונה "שומה מיטיבה". השלכות גמלה חוסמת על הזכאות לקצבת זקנה (בגיל פרישה המותנה במבחן הכנסות) אחד מלקוחותינו נפגע בעבודה והיה זכאי לגמלה בעקבות הפגיעה ש"חסמה את השומה". באותה שנה מבוטח זה הגיע לגיל פרישה וזכאותו לקצבת זקנה הייתה כפופה למבחן הכנסות. הסתבר שעמדת המל"ל היא כי בעת שנחסם הבסיס לתשלום דמי ביטוח לשנה מסוימת בעקבות "גמלה חוסמת", הבסיס שנחסם קובע לכל הגמלאות באותה השנה. כלומר, אם לדוגמה עובד עצמאי בגיל המותנה במבחן הכנסות (גיל 70-67) נפגע בעבודה ושולם לו מענק נכות מעבודה שיצר גמלה חוסמת לאותה שנה - המבוטח לא יהיה זכאי לתשלום קצבת זקנה באותה שנה, מאחר שהכנסותיו על פי הבסיס שנחסם גבוהות מהמותר לקבלת קצבת זקנה. כל זאת אף שבשומה הסופית הסתבר כי הכנסתו בפועל נמוכה יותר! לאחר בחינה מדוקדקת של רציונל התקנות ולשונן, עמדתנו היא כי החסימה של ההכנסה באותה שנה רלוונטית רק לעניין גמלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, קרי ביטוח נפגעי עבודה. כלומר, אם בסופו של דבר נתקבלה שומה שלפיה הכנסות המבוטח אכן מזכות בתשלום קצבת זקנה - יש לאשר לו זכאות לקצבת זקנה. למיטב ידיעתנו בימים אלו בוחן המל"ל באהדה עמדתנו זו, ובעתיד יפרסם הנחיות חדשות בהתאם. הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)


פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.