מורה נבוכים: הטיסה בוטלה, מתי תהיו זכאים להחזר כספי וסיוע?
חברות אל-על, ארקיע וישראייר פתחו בשביתה במחאה על האישור המסתמן של רפורמת שמיים פתוחים שעשויה להוזיל את מחיר הטיסות, אך בד בבד פוגעת לכאורה ברווחיות החברות הישראליות בענף. חלק מהטיסות הוקדמו לשעות טרום השביתה, שהחלה ב-5:00 בבוקר, ובכך מזכות את הטסים בפיצויים עבור שינוי מועד הטיסה. שאר הטיסות התבטלו, או נדחו עקב השביתה.
"נוסע שטיסתו המריאה באיחור של בין 5 ל-8 שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה וקיבל על כך הודעה פחות מ-14 יום לפני מועדה זכאי להשבת התמורה בעד הכרטיס או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו. אם בחר הנוסע לקבל כרטיס טיסה חלופי ליום המחרת, הוא יהיה זכאי אף לקבלת שירותי לינה והסעה לשדה. אם התקיימו תנאים אלו בטיסה חזור, יהיה זכאי הנוסע למחצית התמורה הכוללת ששולמה בעד כרטיס הטיסה", כך לדברי עו"ד גיל מיכלס ממשרד עורכי הדין גיל מיכלס ושות', המתמחה בדיני הנזיקין והביטוח ובייצוג תובעים מול חברות תעופה.
לדברי מיכלס, "נוסע שטיסתו בוטלה יהיה זכאי לקבל מחברת התעופה שרותי סיוע ללא תשלום כמזון ומשקאות לתקופת שהותו בשדה, שירותי הסעה בין שדה התעופה למלון, או שדה התעופה לביתו, אמצעי תקשורת, ואם מדובר בטיסה חזור סידורי לינה. נציין עם זאת שבמקרה של הקדמת טיסה של עד 5 שעות אין הנוסע זכאי לדבר, במקרה של איחור הטיסה הוא זכאי למזון או משקאות בלבד".
בדרך כלל מעבר לשירותי סיוע ולהחזר עלות הכרטיס או מתן כרטיס טיסה חלופי, זכאי הנוסע לפיצוי נוסף אם הוקדם, או אוחר מועד הטיסה ביותר מ-8 שעות או שהטיסה בוטלה; אך, מסביר מיכלס "פיצוי נוסף זה לא יהיה תקף במקרה של שביתה מוגנת, שככל הנראה מתקיימת במקרה הנוכחי". אם לא מדובר בשביתה מוגנת, הפיצוי יתקיים לפי המפתח הזה:
מתי הנוסע יקבל את הכסף?
החזר עלות כרטיס הטיסה צריך להיות משולם ללקוח בתוך 21 ימי עבודה מאז שפנה בכתב לחברת התעופה, פיצוי כספי יינתן בתוך 45 ימי עבודה, וכל זאת בהעברה כספית, המחאה בנקאית או במזומן.
מה אם חברת התעופה מערימה קשיים בנוגע למימוש זכיותיכם, לא נותנת את מלוא תמורת הכרטיס, שירותי סיוע, מזון ומשקאות או פיצוי לפי מרחק היעד כאמור בחוק? במקרה זה הינכם זכאים לכל אלו, ובנוסף גם לסכום של עד 10,000 שקלים ללא הוכחת כל נזק. חשוב לציין שנוסע אשר רכש את הכרטיס מסוכנויות נסיעות רשאי לדרוש מהסוכן שהוא אשר יעמוד בקשר מול חברת התעופה ויוודא קבלת המגיע לנוסע כחוק.
מה עושים כשלא ניתן להפריד את עלות כרטיס הטיסה משאר עלות חבילת הנופש?
הונפק לנוסע כרטיס טיסה כחלק מחבילת תיור, יחושב מחירו, בהתאם למרחק הטיסה שהתקיימה בה עילה מזכה, לסוג הטיסה ולסוג מחלקת השירות שבה טס הנוסע בטיסה, לפי מפתח זה וכל עוד לא הוכח כי שולם סכום אחר בעד כרטיס הטיסה:
פיצוי או החזר על עלות יתר חבילת התיור הכוללת את סידורי הקרקע, מלונות, העברות, טיולים מאורגנים וכיוצ"ב ניתן יהיה לתבוע במסגרת דיני החוזים ופקודת הנזיקין, זאת ככל ויתברר כי השובתים הפרו בצורה משמעותית את האיזון שבין חירות השביתה לזכויות הזולת, ובהתנהגותם זו יש משום הפרת החובה כלפי הניזוקים שהינה בגדר עוולת הרשלנות. עו"ד מיכלס מסביר שביהמ"ש כבר הכריע בעבר ששביתה חוקית נעשתה באופן בלתי מידתי וחסר פרופורציות תוך פגיעה בזכויות הזולת, ובמקרה שכך יוכח גם הפעם, חברות התעופה עשויות לחוב אישית בנזיקין כלפי ציבור הנוסעים מעבר לעלות כרטיס הטיסה.
לאנשי העסקים מקרב הטסים, בכל הנוגע לנזקים עקיפים כפגיעה ממונית או פגיעה במוניטין בשל הפסד השתתפות בכנס מקצועי, או אי חתימת חוזה בסכום זה או אחר בשל ביטול, איחור או הקדמת טיסה ניתן לתבוע פיצוי לפי כל דין, לפי חוק החוזים, פקודת הנזיקין ועוד. במקרה של נזק עקיף בגין פגיעה במוניטין או עסקים יש להניח שביהמ"ש יתייחס אחרת לאיש עסקים שהבטיח טיסה סדירה לבין זה שסמך ידיו על טיסת שכר הנחשבת ממילא למדויקת פחות בזמנים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
