קיה סורנטו החדש: מבחן דרכים
קיה סורנטו 2013מחלוקת עוטפת את קיה סורנטו החדש מרגע לידתו – האם מדובר בדגם חדש לחלוטין או רק במתיחת פנים מאסיבית? ההודעה לעיתונות טענה כי מדובר בדגם חדש, אך לוח הזמנים תומך דווקא באופציה השנייה (רק 3 שנים עברו מאז הצגת הדגם), וכך גם בסיס הגלגלים שנותר זהה. השוואה צד לצד מול הדגם הקודם תומכת גם היא בתאוריית מתיחת הפנים – פאנלי הצד מקורה A ועד קורה C דומים עד זהים, ונראה כי עיקר השינוי מתרכז בחרטום ובזנב שזכו למראה שונה לגמרי. עוד נראה כי החלק האחורי הונמך מעט, אם על ידי קיצור מהלך המתלה או עיגון שונה שלו, וזהו פחות או יותר.
מתיחת פנים
הפלסטיקה הקשיחה והפשוטה למגע, שמורכבת באופן מוצק אבל חוטאת ברווחים פה ושם, לא מוסיפה גם היא, ותורמת לציון "מספיק" בלבד. מהצד הפרקטי יהנה הנהג משפע תאים בגדלים שונים, אבל לא היינו כועסים אם התא מתחת למשענת היד – הלא מתכווננת – היה מקורר. חיבורי USB ו-AUX , בין שני שקעי כוח, אמורים להספיק לחובבי הגאדג'טים, ובקרת אקלים מפוצלת (עם יחידת מזגן נפרדת לשורה השלישית), שליטה על מערכת השמע מההגה הנעים לאחיזה, בקרת שיוט וחיישני חנייה, משלימים רשימת אבזור סבירה בהחלט. מושב הנהג נוח והמקום שופע, וקל למצוא תנוחת נהיגה טובה ושלטת, עם תלונה בודדת לגבי קורות A העבות שפוגעות בראות בצמתים.
השתלת לב
יחידת ההנעה נותרה זהה בבסיסה – אותו בלוק בנפח 2.4 ליטר ואותה תיבה פלנטרית בעלת 6 הילוכים. אולם הזרקת בנזין ישירה תורמת 18 סוסים להספק המירבי, ו-1.7 קג"מ למומנט ומבטיחה לשפר משמעותית את צריכת הדלק. מבטיחה – ומקיימת. הסורנטו הפתיע אותנו עם צריכת דלק של 8 ק"מ לליטר במהלך המבחן, כשבקטעי שיוט נינוחים, עם כפתור ה-ECO לחוץ (מה שפוגע מעט בחדות התגובה לדוושה, אבל לא ברמה שתטריד אמא-כדורגל ממוצעת) מחשב הדרך התייצב על כ-12.5 ק"מ לליטר ויותר. בהחלט הפתעה לטובה ברכב פנאי גדול ומונע בנזין.
יחידת הכוח מפתיעה גם בתגובה בשרנית לדוושה כבר בסל"ד ביניים, וכוח זמין בכל מצב בלי הרעש המוגזם והלא נעים בסל"ד גבוה שהיה אופייני ליחידות הקוריאניות בעבר. בעצם, מלבד צליל מעט נוכח מדי בתנועה עירונית, אין לנו תלונות ליחידת הכוח הזו, ואין ספק כי מדובר בשיפור משמעותי לעומת הדור הקודם.
המתלים מרסנים היטב את תנודות הגוף גם כאשר בוחרים להעלות את הקצב בכביש מפותל, ושומרת על התנהגות מאוזנת עם נטייה מקובלת לתת היגוי. אולם ההגה – למרות משקל בשרני ופעולה מדויקת – מציע אפס תקשורת, ויחד עם שלדה שלא תמסור מידע גם לחוקר שב"כ מנוסה, מוציא את הכיף מנהיגה מהירה.
ואגב נסיעה מהירה – בידוד רעשי הכביש בינוני, והנהג מודע בהחלט לכל שינוי בסוג האספלט, אם כי הרעש לא מגיע לרמת מפגע של ממש. רעשי הרוח – בעיקר מכיוון קצה החלון הקדמי – משאירים מקום לשיפור, אבל גם הם נשארים ברמה נסבלת בהחלט. המנוע, מצידו, סובב ב-2,000 סל"ד חרישיים ב-100 קמ"ש, וצלילו לא חודר לתא גם במהירויות גבוהות בהרבה. המזגן, לעומתו, מעט מרעיש כאשר הוא נדרש להתמודד עם טמפרטורות קיץ ישראלי.
שטח?
אולם המתלים החדשים מציעים שילוב טוב של ריסון ויכולת ספיגה, שמאפשרים לשמור על מומנטום בתיקול מכשולים מצד אחד, ועל הסתימות בשיניים בשבילים מחוטטים מצד שני. זוויות המרכב ומרווח הגחון סבירים, ועל קרקע יבשה הסורנטו-הנעה-קדמית יגיע רחוק יותר ממה שיעז לנסות הרוכש הממוצע. אולם היינו חושבים פעמיים לפני שהיינו יורדים איתו לשטח אחרי הגשם כאשר הקרקע חלקלקה – או לפחות דואגים לקחת איתנו מספר טלפון של חבר עם ג'יפ אמיתי ורצועת גרירה שגר באזור.
עידכון ושינוי
מחודש או חדש, הסורנטו מציע עכשיו יכולת משופרת משמעותית. במפתיע השינוי המשמעותי הוא לא בעיצוב הפנסים הקדמיים או בגוון הכרום של הגריל, אלא ב"ליבה" – ביחידת ההנעה ובעיקר במתלים. אולם למרבה הצער איכות הפנים לא ביצעה את אותה קפיצת מדרגה, ומהווה עכשיו את עקב האכילס של הסורנטו. היא לא גרועה בפני עצמה, אך לא עומדת ברמה אחת עם המתלים והמנוע – או עם איכות החומרים ועיצוב הפנים של המתחרה מבית, הסנטה פה החדש. ועדיין, במחיר של 192,000 שקלים, הסורנטו מציע שבעה מושבים, מנוע מוצלח ומתלים בוגרים עטופים בעיצוב נאה, שמרכיבים חבילה אטרקטיבית.
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
