קיה סורנטו החדש: מבחן דרכים
קיה סורנטו 2013מחלוקת עוטפת את קיה סורנטו החדש מרגע לידתו – האם מדובר בדגם חדש לחלוטין או רק במתיחת פנים מאסיבית? ההודעה לעיתונות טענה כי מדובר בדגם חדש, אך לוח הזמנים תומך דווקא באופציה השנייה (רק 3 שנים עברו מאז הצגת הדגם), וכך גם בסיס הגלגלים שנותר זהה. השוואה צד לצד מול הדגם הקודם תומכת גם היא בתאוריית מתיחת הפנים – פאנלי הצד מקורה A ועד קורה C דומים עד זהים, ונראה כי עיקר השינוי מתרכז בחרטום ובזנב שזכו למראה שונה לגמרי. עוד נראה כי החלק האחורי הונמך מעט, אם על ידי קיצור מהלך המתלה או עיגון שונה שלו, וזהו פחות או יותר.
מתיחת פנים
הפלסטיקה הקשיחה והפשוטה למגע, שמורכבת באופן מוצק אבל חוטאת ברווחים פה ושם, לא מוסיפה גם היא, ותורמת לציון "מספיק" בלבד. מהצד הפרקטי יהנה הנהג משפע תאים בגדלים שונים, אבל לא היינו כועסים אם התא מתחת למשענת היד – הלא מתכווננת – היה מקורר. חיבורי USB ו-AUX , בין שני שקעי כוח, אמורים להספיק לחובבי הגאדג'טים, ובקרת אקלים מפוצלת (עם יחידת מזגן נפרדת לשורה השלישית), שליטה על מערכת השמע מההגה הנעים לאחיזה, בקרת שיוט וחיישני חנייה, משלימים רשימת אבזור סבירה בהחלט. מושב הנהג נוח והמקום שופע, וקל למצוא תנוחת נהיגה טובה ושלטת, עם תלונה בודדת לגבי קורות A העבות שפוגעות בראות בצמתים.
השתלת לב
יחידת ההנעה נותרה זהה בבסיסה – אותו בלוק בנפח 2.4 ליטר ואותה תיבה פלנטרית בעלת 6 הילוכים. אולם הזרקת בנזין ישירה תורמת 18 סוסים להספק המירבי, ו-1.7 קג"מ למומנט ומבטיחה לשפר משמעותית את צריכת הדלק. מבטיחה – ומקיימת. הסורנטו הפתיע אותנו עם צריכת דלק של 8 ק"מ לליטר במהלך המבחן, כשבקטעי שיוט נינוחים, עם כפתור ה-ECO לחוץ (מה שפוגע מעט בחדות התגובה לדוושה, אבל לא ברמה שתטריד אמא-כדורגל ממוצעת) מחשב הדרך התייצב על כ-12.5 ק"מ לליטר ויותר. בהחלט הפתעה לטובה ברכב פנאי גדול ומונע בנזין.
יחידת הכוח מפתיעה גם בתגובה בשרנית לדוושה כבר בסל"ד ביניים, וכוח זמין בכל מצב בלי הרעש המוגזם והלא נעים בסל"ד גבוה שהיה אופייני ליחידות הקוריאניות בעבר. בעצם, מלבד צליל מעט נוכח מדי בתנועה עירונית, אין לנו תלונות ליחידת הכוח הזו, ואין ספק כי מדובר בשיפור משמעותי לעומת הדור הקודם.
המתלים מרסנים היטב את תנודות הגוף גם כאשר בוחרים להעלות את הקצב בכביש מפותל, ושומרת על התנהגות מאוזנת עם נטייה מקובלת לתת היגוי. אולם ההגה – למרות משקל בשרני ופעולה מדויקת – מציע אפס תקשורת, ויחד עם שלדה שלא תמסור מידע גם לחוקר שב"כ מנוסה, מוציא את הכיף מנהיגה מהירה.
ואגב נסיעה מהירה – בידוד רעשי הכביש בינוני, והנהג מודע בהחלט לכל שינוי בסוג האספלט, אם כי הרעש לא מגיע לרמת מפגע של ממש. רעשי הרוח – בעיקר מכיוון קצה החלון הקדמי – משאירים מקום לשיפור, אבל גם הם נשארים ברמה נסבלת בהחלט. המנוע, מצידו, סובב ב-2,000 סל"ד חרישיים ב-100 קמ"ש, וצלילו לא חודר לתא גם במהירויות גבוהות בהרבה. המזגן, לעומתו, מעט מרעיש כאשר הוא נדרש להתמודד עם טמפרטורות קיץ ישראלי.
שטח?
אולם המתלים החדשים מציעים שילוב טוב של ריסון ויכולת ספיגה, שמאפשרים לשמור על מומנטום בתיקול מכשולים מצד אחד, ועל הסתימות בשיניים בשבילים מחוטטים מצד שני. זוויות המרכב ומרווח הגחון סבירים, ועל קרקע יבשה הסורנטו-הנעה-קדמית יגיע רחוק יותר ממה שיעז לנסות הרוכש הממוצע. אולם היינו חושבים פעמיים לפני שהיינו יורדים איתו לשטח אחרי הגשם כאשר הקרקע חלקלקה – או לפחות דואגים לקחת איתנו מספר טלפון של חבר עם ג'יפ אמיתי ורצועת גרירה שגר באזור.
עידכון ושינוי
מחודש או חדש, הסורנטו מציע עכשיו יכולת משופרת משמעותית. במפתיע השינוי המשמעותי הוא לא בעיצוב הפנסים הקדמיים או בגוון הכרום של הגריל, אלא ב"ליבה" – ביחידת ההנעה ובעיקר במתלים. אולם למרבה הצער איכות הפנים לא ביצעה את אותה קפיצת מדרגה, ומהווה עכשיו את עקב האכילס של הסורנטו. היא לא גרועה בפני עצמה, אך לא עומדת ברמה אחת עם המתלים והמנוע – או עם איכות החומרים ועיצוב הפנים של המתחרה מבית, הסנטה פה החדש. ועדיין, במחיר של 192,000 שקלים, הסורנטו מציע שבעה מושבים, מנוע מוצלח ומתלים בוגרים עטופים בעיצוב נאה, שמרכיבים חבילה אטרקטיבית.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
