בית הדין האזורי לעבודה שלל מעובד שהגיש דיווח שעות כוזב 70% מפיצויי הפיטורים וקבע כי הוא אינו זכאי לתמורת הודעה מוקדמת
עובדות
-----------
חברת תשבץ ייעוץ ומידע בע"מ (להלן: "המעבידה") הנה חברה פרטית שעיסוקה בחקירות.
אלעד ברעם (להלן: "העובד") היה במועד הגשת התביעה חוקר פרטי במקצועו, בעל רישיון חוקר פרטי. העובד הועסק על ידי המעבידה כ- 7 שנים.
לבקשת המעבידה, 3 חודשים לאחר תחילת עבודתו, פתח העובד, לצורך התקשרותו עם המעבידה ועל פי דרישתה, תיק עוסק מורשה. מאז החלה המעבידה לשלם לעובד את התמורה כנגד חשבוניות מס. בין הצדדים לא נערך כל הסכם בכתב.
המעבידה מסרה לעובד מכתב הודעה על הפסקת קבלת שירותים ממנו לאלתר, בטענה שביצע מעשי מרמה, הונאה וגניבה, לרבות דיווחי כזב. המעבידה אף נמנעה מתשלום שכרו האחרון של העובד בטענה שהסב לה נזקים שעליה לכמת ולבדוק.
העובד הגיש את תביעתו לתשלום פיצוי פיטורים, שכר שקוזז, פדיון חופש, דמי חגים, אי הפרשות לגמל, ושעות נוספות.
המעבידה הגישה תביעה שכנגד לתשלום החזר השכר ששולם לעובד בגין דיווחים כוזבים, בסך 264,600 ש"ח.
פסק הדין
----------
שאלת קיום יחסי עובד מעביד
--------------------------------
בית הדין בחן את כלל נסיבות המקרה לאור הקווים המנחים שהותוו בפסיקה ובמיוחד בשים לב לכך כי העובד מילא תפקיד מרכזי אצל המעבידה, התייצב לעבודתו בהתאם להנחיות ולשעות העבודה שהכתיבה לו, נדרשה עבודתו האישית, ועבודתו אצלה הייתה בעקרון הכנסתו היחידה, ופסק כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.
שאלת השכר הקובע לחישוב הזכויות
-----------------------------------------
נקבע, כי המעבידה לא עמדה בנטל להוכיח שאילו הועסק העובד כשכיר היה שכרו נמוך יותר מהתמורה ששולמה לו בפועל ועל כן חישוב זכויות העובד כעובד בוצע על פי התמורה שקיבל בפועל.
התביעה לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת
----------------------------------------------------
בית הדין קיבל את טענת המעבידה, לפיה מעשי ההונאה של העובד הם העומדים בבסיס ההחלטה לסיים את ההתקשרות. בית הדין התבסס על תמליל שיחה שהוגש לבית הדין כראיה ובו אישר העובד כי אכן דיווח, ולא פעם, על שעות עבודה שלא ביצע בפועל. נקבע כי העובדה שהמעבידה בחרה שלא לפטר את כל העובדים שלגביהם התברר כי דיווחו דיווחים כוזבים, אין בה כדי להועיל לעובד בטענותיו או כדי לשנות את המסקנה כי העובד אכן פוטר בשל דיווחיו הכוזבים ומאחר שהפר את האמון שניתן בו כחוקר וכעובד.
לאחר ששקל את מכלול השיקולים שנקבעו בפסיקת בית הדין הארצי החליט בית הדין כי בנסיבות שהובילו לפיטורי העובד, יש לשלול 70% מפיצויי הפיטורים המגיעים לו.
משהעובד דיווח דיווחים כוזבים בנוגע לשעות עבודתו ובכך מעל באמון המעבידה, נקבע גם כי זו לא היתה מחויבת ליתן לו הודעה מוקדמת לפיטוריו ואין הוא זכאי לתמורתה.
תמורה בגין עבודה בשעות נוספות והתביעה שכנגד
---------------------------------------------------------
בית הדין קבע, כי אין כלל צורך להידרש לשאלת תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 על עבודתו של העובד, שכן משהוכח שהעובד דיווח דיווחים שאינם משקפים בהכרח את שעות עבודתו, לא ניתן להתבסס עליהם לצורך חישוב שעות עבודה נוספות. על כן, אין לחייב את המעבידה בתשלום בגין שעות נוספות בהתאם לאותם דיווחים.
התביעה שכנגד
-----------------
הגם שהוכח, כי באופן כללי דיווח העובד מעת לעת דיווחי כזב בנוגע להיקף שעות עבודתו, הרי שלא הוכח מהו המספר המדויק של השעות עליהן דיווח העובד ביתר ולכן נדחתה תביעת המעבידה בגין שכר ששולם לעובד ביתר.
ניכוי מהשכר
-------------
במסגרת החלטתה של המעבידה שלא לשלם לתובע את שכרו בגין חודש אוגוסט, לא טענה כי דיווחיו לאותו חודש אינם מהימנים אלא כי הדבר נעשה בשל נזק תדמיתי וכספי שגרם לה ואשר טרם כומת. משלא הוכיחה המעבידה מהו הסכום ששולם לעובד ביתר בגין דיווחיו ואף מחקה את הרכיבים שעניינם נזק כספי עתידי, הרי שהעובד זכאי לשכר בגין עבודתו.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.