אפשר לתבוע קצבת זקנה רטרואקטיבית - תיקון החוק
על פי תיקון לחוק ב"ל תשולם למבוטח קצבת זקנה רטרואקטיבית של 48 חודשים אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה
ביום 9 בינואר 2012 תוקן סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). יום התחילה הוא 1 בפברואר 2012. על פי התיקון, תשולם למבוטח קצבת זקנה רטרואקטיבית של 48 חודשים אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").
התיקון כולל הסתייגות חשובה - מתוך התקופה הרטרואקטיבית, יכולה להיות רק שנה אחת של קצבה שהזכאות שלה מותנית בהכנסות המבוטח.
רקע
ככלל, סעיף 296 לחוק מחייב מבוטחים להגיש תביעה לגמלת כסף (כולל תביעה לקצבת זקנה) בתוך שנה מיום היווצרות העילה. המל"ל רשאי לשלם גמלת כסף בעד תקופה רטרואקטיבית שאינה עולה על 12 חודשים, אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה.
סעיף 245 לחוק קובע כי גיל הזכאות לקצבת זקנה הוא 70 (לגבר) וגיל הזכאות לאישה הוא על פי חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, אולם אם ההכנסה בשנת המס אינה עולה על ההכנסה המרבית המותרת, אזי אפשר לקבל קצבה מגיל פרישה (להלן: "גיל מותנה בהכנסות").
על פי נוסחו המקורי של סעיף 296 לחוק, נעשה עוול למבוטחים ותיקים שלא תבעו את קצבת הזקנה במועד. מבוטחים ערערו לבתי הדין לעבודה לאחר שנדחתה זכאותם הרטרואקטיבית לקצבת זקנה, ונדחו בנימוק כי למל"ל אין שיקול דעת בעניין זה.
בפועל המל"ל יוזם פניה לכלל המבוטחים כדי להזכיר להם לתבוע את הקצבה, ולכן בשנים האחרונות פחת מספר הפונים למל"ל כדי לתבוע קצבה רטרואקטיבית, בייחוד בגיל הזכאות.
תיקון החוק
בשל שיקולי תקציב נאלץ המל"ל להגיש הצעת חוק המאפשרת תשלום רטרואקטיבי של 36 חודשים בלבד בגיל הזכאות (שאינו מותנה בהכנסות). לאחר דיונים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אושר התיקון בנוסח המשופר, ונוספה שנה אחת נוספת - לרבות אם השנה האמורה היא בגיל המותנה בהכנסות.
הנוסח המתוקן מאפשר למבוטח ותיק שתובע קצבת זקנה בגיל הזכאות, לקבל קצבה רטרואקטיבית לתקופה של 48 חודשים. מתוך התקופה הזו לא תשולם קצבה רטרואקטיבית של יותר מ-12 חודשים בעבור קצבת זקנה, בגיל המותנה בהכנסות.
חשוב מאוד לציין את תחולת התיקון על כל תביעה שהוגשה במהלך 48 החודשים אשר קדמו ליום התחילה או לאחריו. כלומר, על כל תביעה לקצבת זקנה שהוגשה החל מחודש פברואר 2008 ואילך, אפשר לבחון תקופת תשלום רטרואקטיבית על פי החוק בנוסחו המתוקן.
דוגמאות
● מבוטח מגיש לראשונה תביעה לקצבת זקנה בהגיעו לגיל 73. הוא יהיה זכאי לקצבת זקנה רטרואקטיבית של שלוש שנים ועוד שנה אחת, לאחר שנערך מבחן הכנסות ונמצא שהוא זכאי לקבל קצבה בגיל המותנה בהכנסות.
● מבוטח שמגיש לראשונה תביעה לקצבת זקנה בהגיעו לגיל 75, יהיה זכאי לקצבת זקנה רטרואקטיבית בעבור ארבע שנים - כולן בגיל הזכאות.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
