אפשר לתבוע קצבת זקנה רטרואקטיבית - תיקון החוק

רו"ח אורנה צח (גלרט) וחיים חיטמן

על פי תיקון לחוק ב"ל תשולם למבוטח קצבת זקנה רטרואקטיבית של 48 חודשים אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה
עו"ד לילך דניאל |

ביום 9 בינואר 2012 תוקן סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). יום התחילה הוא 1 בפברואר 2012. על פי התיקון, תשולם למבוטח קצבת זקנה רטרואקטיבית של 48 חודשים אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

התיקון כולל הסתייגות חשובה - מתוך התקופה הרטרואקטיבית, יכולה להיות רק שנה אחת של קצבה שהזכאות שלה מותנית בהכנסות המבוטח.

רקע

ככלל, סעיף 296 לחוק מחייב מבוטחים להגיש תביעה לגמלת כסף (כולל תביעה לקצבת זקנה) בתוך שנה מיום היווצרות העילה. המל"ל רשאי לשלם גמלת כסף בעד תקופה רטרואקטיבית שאינה עולה על 12 חודשים, אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה.

סעיף 245 לחוק קובע כי גיל הזכאות לקצבת זקנה הוא 70 (לגבר) וגיל הזכאות לאישה הוא על פי חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, אולם אם ההכנסה בשנת המס אינה עולה על ההכנסה המרבית המותרת, אזי אפשר לקבל קצבה מגיל פרישה (להלן: "גיל מותנה בהכנסות").

על פי נוסחו המקורי של סעיף 296 לחוק, נעשה עוול למבוטחים ותיקים שלא תבעו את קצבת הזקנה במועד. מבוטחים ערערו לבתי הדין לעבודה לאחר שנדחתה זכאותם הרטרואקטיבית לקצבת זקנה, ונדחו בנימוק כי למל"ל אין שיקול דעת בעניין זה.

בפועל המל"ל יוזם פניה לכלל המבוטחים כדי להזכיר להם לתבוע את הקצבה, ולכן בשנים האחרונות פחת מספר הפונים למל"ל כדי לתבוע קצבה רטרואקטיבית, בייחוד בגיל הזכאות.

תיקון החוק

בשל שיקולי תקציב נאלץ המל"ל להגיש הצעת חוק המאפשרת תשלום רטרואקטיבי של 36 חודשים בלבד בגיל הזכאות (שאינו מותנה בהכנסות). לאחר דיונים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אושר התיקון בנוסח המשופר, ונוספה שנה אחת נוספת - לרבות אם השנה האמורה היא בגיל המותנה בהכנסות.

הנוסח המתוקן מאפשר למבוטח ותיק שתובע קצבת זקנה בגיל הזכאות, לקבל קצבה רטרואקטיבית לתקופה של 48 חודשים. מתוך התקופה הזו לא תשולם קצבה רטרואקטיבית של יותר מ-12 חודשים בעבור קצבת זקנה, בגיל המותנה בהכנסות.

חשוב מאוד לציין את תחולת התיקון על כל תביעה שהוגשה במהלך 48 החודשים אשר קדמו ליום התחילה או לאחריו. כלומר, על כל תביעה לקצבת זקנה שהוגשה החל מחודש פברואר 2008 ואילך, אפשר לבחון תקופת תשלום רטרואקטיבית על פי החוק בנוסחו המתוקן.

דוגמאות

● מבוטח מגיש לראשונה תביעה לקצבת זקנה בהגיעו לגיל 73. הוא יהיה זכאי לקצבת זקנה רטרואקטיבית של שלוש שנים ועוד שנה אחת, לאחר שנערך מבחן הכנסות ונמצא שהוא זכאי לקבל קצבה בגיל המותנה בהכנסות.

● מבוטח שמגיש לראשונה תביעה לקצבת זקנה בהגיעו לגיל 75, יהיה זכאי לקצבת זקנה רטרואקטיבית בעבור ארבע שנים - כולן בגיל הזכאות.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".