אפשר לתבוע קצבת זקנה רטרואקטיבית - תיקון החוק
על פי תיקון לחוק ב"ל תשולם למבוטח קצבת זקנה רטרואקטיבית של 48 חודשים אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה
ביום 9 בינואר 2012 תוקן סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). יום התחילה הוא 1 בפברואר 2012. על פי התיקון, תשולם למבוטח קצבת זקנה רטרואקטיבית של 48 חודשים אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").
התיקון כולל הסתייגות חשובה - מתוך התקופה הרטרואקטיבית, יכולה להיות רק שנה אחת של קצבה שהזכאות שלה מותנית בהכנסות המבוטח.
רקע
ככלל, סעיף 296 לחוק מחייב מבוטחים להגיש תביעה לגמלת כסף (כולל תביעה לקצבת זקנה) בתוך שנה מיום היווצרות העילה. המל"ל רשאי לשלם גמלת כסף בעד תקופה רטרואקטיבית שאינה עולה על 12 חודשים, אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה.
סעיף 245 לחוק קובע כי גיל הזכאות לקצבת זקנה הוא 70 (לגבר) וגיל הזכאות לאישה הוא על פי חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, אולם אם ההכנסה בשנת המס אינה עולה על ההכנסה המרבית המותרת, אזי אפשר לקבל קצבה מגיל פרישה (להלן: "גיל מותנה בהכנסות").
על פי נוסחו המקורי של סעיף 296 לחוק, נעשה עוול למבוטחים ותיקים שלא תבעו את קצבת הזקנה במועד. מבוטחים ערערו לבתי הדין לעבודה לאחר שנדחתה זכאותם הרטרואקטיבית לקצבת זקנה, ונדחו בנימוק כי למל"ל אין שיקול דעת בעניין זה.
בפועל המל"ל יוזם פניה לכלל המבוטחים כדי להזכיר להם לתבוע את הקצבה, ולכן בשנים האחרונות פחת מספר הפונים למל"ל כדי לתבוע קצבה רטרואקטיבית, בייחוד בגיל הזכאות.
תיקון החוק
בשל שיקולי תקציב נאלץ המל"ל להגיש הצעת חוק המאפשרת תשלום רטרואקטיבי של 36 חודשים בלבד בגיל הזכאות (שאינו מותנה בהכנסות). לאחר דיונים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אושר התיקון בנוסח המשופר, ונוספה שנה אחת נוספת - לרבות אם השנה האמורה היא בגיל המותנה בהכנסות.
הנוסח המתוקן מאפשר למבוטח ותיק שתובע קצבת זקנה בגיל הזכאות, לקבל קצבה רטרואקטיבית לתקופה של 48 חודשים. מתוך התקופה הזו לא תשולם קצבה רטרואקטיבית של יותר מ-12 חודשים בעבור קצבת זקנה, בגיל המותנה בהכנסות.
חשוב מאוד לציין את תחולת התיקון על כל תביעה שהוגשה במהלך 48 החודשים אשר קדמו ליום התחילה או לאחריו. כלומר, על כל תביעה לקצבת זקנה שהוגשה החל מחודש פברואר 2008 ואילך, אפשר לבחון תקופת תשלום רטרואקטיבית על פי החוק בנוסחו המתוקן.
דוגמאות
● מבוטח מגיש לראשונה תביעה לקצבת זקנה בהגיעו לגיל 73. הוא יהיה זכאי לקצבת זקנה רטרואקטיבית של שלוש שנים ועוד שנה אחת, לאחר שנערך מבחן הכנסות ונמצא שהוא זכאי לקבל קצבה בגיל המותנה בהכנסות.
● מבוטח שמגיש לראשונה תביעה לקצבת זקנה בהגיעו לגיל 75, יהיה זכאי לקצבת זקנה רטרואקטיבית בעבור ארבע שנים - כולן בגיל הזכאות.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
