אפשר לתבוע קצבת זקנה רטרואקטיבית - תיקון החוק

רו"ח אורנה צח (גלרט) וחיים חיטמן

על פי תיקון לחוק ב"ל תשולם למבוטח קצבת זקנה רטרואקטיבית של 48 חודשים אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה
עו"ד לילך דניאל |

ביום 9 בינואר 2012 תוקן סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). יום התחילה הוא 1 בפברואר 2012. על פי התיקון, תשולם למבוטח קצבת זקנה רטרואקטיבית של 48 חודשים אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

התיקון כולל הסתייגות חשובה - מתוך התקופה הרטרואקטיבית, יכולה להיות רק שנה אחת של קצבה שהזכאות שלה מותנית בהכנסות המבוטח.

רקע

ככלל, סעיף 296 לחוק מחייב מבוטחים להגיש תביעה לגמלת כסף (כולל תביעה לקצבת זקנה) בתוך שנה מיום היווצרות העילה. המל"ל רשאי לשלם גמלת כסף בעד תקופה רטרואקטיבית שאינה עולה על 12 חודשים, אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה.

סעיף 245 לחוק קובע כי גיל הזכאות לקצבת זקנה הוא 70 (לגבר) וגיל הזכאות לאישה הוא על פי חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, אולם אם ההכנסה בשנת המס אינה עולה על ההכנסה המרבית המותרת, אזי אפשר לקבל קצבה מגיל פרישה (להלן: "גיל מותנה בהכנסות").

על פי נוסחו המקורי של סעיף 296 לחוק, נעשה עוול למבוטחים ותיקים שלא תבעו את קצבת הזקנה במועד. מבוטחים ערערו לבתי הדין לעבודה לאחר שנדחתה זכאותם הרטרואקטיבית לקצבת זקנה, ונדחו בנימוק כי למל"ל אין שיקול דעת בעניין זה.

בפועל המל"ל יוזם פניה לכלל המבוטחים כדי להזכיר להם לתבוע את הקצבה, ולכן בשנים האחרונות פחת מספר הפונים למל"ל כדי לתבוע קצבה רטרואקטיבית, בייחוד בגיל הזכאות.

תיקון החוק

בשל שיקולי תקציב נאלץ המל"ל להגיש הצעת חוק המאפשרת תשלום רטרואקטיבי של 36 חודשים בלבד בגיל הזכאות (שאינו מותנה בהכנסות). לאחר דיונים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אושר התיקון בנוסח המשופר, ונוספה שנה אחת נוספת - לרבות אם השנה האמורה היא בגיל המותנה בהכנסות.

הנוסח המתוקן מאפשר למבוטח ותיק שתובע קצבת זקנה בגיל הזכאות, לקבל קצבה רטרואקטיבית לתקופה של 48 חודשים. מתוך התקופה הזו לא תשולם קצבה רטרואקטיבית של יותר מ-12 חודשים בעבור קצבת זקנה, בגיל המותנה בהכנסות.

חשוב מאוד לציין את תחולת התיקון על כל תביעה שהוגשה במהלך 48 החודשים אשר קדמו ליום התחילה או לאחריו. כלומר, על כל תביעה לקצבת זקנה שהוגשה החל מחודש פברואר 2008 ואילך, אפשר לבחון תקופת תשלום רטרואקטיבית על פי החוק בנוסחו המתוקן.

דוגמאות

● מבוטח מגיש לראשונה תביעה לקצבת זקנה בהגיעו לגיל 73. הוא יהיה זכאי לקצבת זקנה רטרואקטיבית של שלוש שנים ועוד שנה אחת, לאחר שנערך מבחן הכנסות ונמצא שהוא זכאי לקבל קצבה בגיל המותנה בהכנסות.

● מבוטח שמגיש לראשונה תביעה לקצבת זקנה בהגיעו לגיל 75, יהיה זכאי לקצבת זקנה רטרואקטיבית בעבור ארבע שנים - כולן בגיל הזכאות.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"

ההצעה של וואן זירו לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 5.5% לשנה נראית לא אמיתית - כולם מציעים בקושי 4%, אז איך וואן זירו נותן 1.5% יותר מהאחרים; כולם מחפשים את הקאץ', לא בטוח שהפעם מסדרים אתכם    

צלי אהרון |

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו". 


 בריבית קבועה, נכון? לא משתנה

"בריבית קבועה"