אפשר לתבוע קצבת זקנה רטרואקטיבית - תיקון החוק
על פי תיקון לחוק ב"ל תשולם למבוטח קצבת זקנה רטרואקטיבית של 48 חודשים אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה
ביום 9 בינואר 2012 תוקן סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). יום התחילה הוא 1 בפברואר 2012. על פי התיקון, תשולם למבוטח קצבת זקנה רטרואקטיבית של 48 חודשים אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").
התיקון כולל הסתייגות חשובה - מתוך התקופה הרטרואקטיבית, יכולה להיות רק שנה אחת של קצבה שהזכאות שלה מותנית בהכנסות המבוטח.
רקע
ככלל, סעיף 296 לחוק מחייב מבוטחים להגיש תביעה לגמלת כסף (כולל תביעה לקצבת זקנה) בתוך שנה מיום היווצרות העילה. המל"ל רשאי לשלם גמלת כסף בעד תקופה רטרואקטיבית שאינה עולה על 12 חודשים, אשר קדמו לחודש שבו הוגשה התביעה.
סעיף 245 לחוק קובע כי גיל הזכאות לקצבת זקנה הוא 70 (לגבר) וגיל הזכאות לאישה הוא על פי חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, אולם אם ההכנסה בשנת המס אינה עולה על ההכנסה המרבית המותרת, אזי אפשר לקבל קצבה מגיל פרישה (להלן: "גיל מותנה בהכנסות").
על פי נוסחו המקורי של סעיף 296 לחוק, נעשה עוול למבוטחים ותיקים שלא תבעו את קצבת הזקנה במועד. מבוטחים ערערו לבתי הדין לעבודה לאחר שנדחתה זכאותם הרטרואקטיבית לקצבת זקנה, ונדחו בנימוק כי למל"ל אין שיקול דעת בעניין זה.
בפועל המל"ל יוזם פניה לכלל המבוטחים כדי להזכיר להם לתבוע את הקצבה, ולכן בשנים האחרונות פחת מספר הפונים למל"ל כדי לתבוע קצבה רטרואקטיבית, בייחוד בגיל הזכאות.
תיקון החוק
בשל שיקולי תקציב נאלץ המל"ל להגיש הצעת חוק המאפשרת תשלום רטרואקטיבי של 36 חודשים בלבד בגיל הזכאות (שאינו מותנה בהכנסות). לאחר דיונים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אושר התיקון בנוסח המשופר, ונוספה שנה אחת נוספת - לרבות אם השנה האמורה היא בגיל המותנה בהכנסות.
הנוסח המתוקן מאפשר למבוטח ותיק שתובע קצבת זקנה בגיל הזכאות, לקבל קצבה רטרואקטיבית לתקופה של 48 חודשים. מתוך התקופה הזו לא תשולם קצבה רטרואקטיבית של יותר מ-12 חודשים בעבור קצבת זקנה, בגיל המותנה בהכנסות.
חשוב מאוד לציין את תחולת התיקון על כל תביעה שהוגשה במהלך 48 החודשים אשר קדמו ליום התחילה או לאחריו. כלומר, על כל תביעה לקצבת זקנה שהוגשה החל מחודש פברואר 2008 ואילך, אפשר לבחון תקופת תשלום רטרואקטיבית על פי החוק בנוסחו המתוקן.
דוגמאות
● מבוטח מגיש לראשונה תביעה לקצבת זקנה בהגיעו לגיל 73. הוא יהיה זכאי לקצבת זקנה רטרואקטיבית של שלוש שנים ועוד שנה אחת, לאחר שנערך מבחן הכנסות ונמצא שהוא זכאי לקבל קצבה בגיל המותנה בהכנסות.
● מבוטח שמגיש לראשונה תביעה לקצבת זקנה בהגיעו לגיל 75, יהיה זכאי לקצבת זקנה רטרואקטיבית בעבור ארבע שנים - כולן בגיל הזכאות.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.

- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
