זה כבר בדרך: בכמה נחתכה קופת הגמל שלכם בשנת 2011?
מיותר לציין כי שנת 2011 היתה שנה "קשה" לעמיתי קופות הגמל. לאחר שנים חיוביות כמו 2010 ובעיקר שנת 2009, בה התרגלו עמיתי הקופות לתשואה חיובית דו ספרתית, הגיעה שנת 2011 והזכירה לנו את מה שכל כך השתדלנו לשכוח מאז שנת 2008: "לא ניתן להשיג תשואה ללא סיכון". נכון, עדיין חסרים לנו נתוני דצמבר, אך אנו יודעים כבר שחודש זה לא יתקן את המגמה השלילית הכללית שליותה את הקופות.
יחד עם זאת גם השנה חלק מהעמיתים ספג פחות הפסדים מאשר הממוצע. בטור שלפנינו ננסה לסקור את האפיקים אשר הניבו "פחות הפסדים" לעמיתים
קופות הגמל.
ממוצע קופות הגמל ב-12 החודשים האחרונים עומד על מינוס 2.5%, אבל אם מסתכלים רק על הקופות הכלליות הגדולות, הממוצע אף נמוך יותר ועומד בסוף נובמבר על מינוס 3.9%. יחד עם זאת, גם השנה היו קופות שהצליחו להשיא לעמיתיהם תשואה עודפת על פני ממוצע השוק. התשואה הזו נובעת בחלק מהמקרים מהחלטה של להחזיק באחוז נמוך מאד של מניות או שלא להחזיק בכלל. בין אותן קופות ניתן לציין את קופת יסודות של אקסלנס וגמל זהב של דש, חשיפה גדולה יותר לחו"ל ניתן למצוא בקופות הגמל של אלטשולר וכמובן גם את קופות הגמל של ילין לפידות שכבר לאורך תקופה ארוכה מצליחות להשיא לעמיתיהם תשואה טובה יותר מהממוצע בשוק.
למרות האמור אנו חוזרים ומפנים את הזרקור לעובדה כי קיימות קופות רבות אשר רמת הסיכון שבהן נמוכה באופן מבני והן הצליחו יותר במהלך שנה זו. קופות הגמל צמודות המדד השיגו לעמיתיהם תשואה ממוצעת חיובית של למעלה מ-1%, וגייסו במהלך השנה כ-200 מיליון ש' שהם כ-8% מכלל נכסיהן (3.2 מיליארד ש').
גם לקופות האג"חיות המשקיעות באג"ח ממשלתית היתה זו שנה מוצלחת. יחד עם זאת בסקטור האג"חי קיימת שונות גדולה בתשואה בין הקופות: מתשואה שלילית של 2.7%- ועד לתשואה של 4.05%. שונות זו נובעת כמובן מהעובדה שבאפיק האג"חי חלק מהקופות מתרכזות באפיק הקונצרני וחלקן כאמור באפיק הממשלתי, לכן מומלץ לכל מי שמחפש פתרון בקופות האג"חיות לבדוק היטב את הרכב הנכסים הפנימי של הקופות (עצה שטובה דרך אגב לכל קופה וקופה ובכל מסלול ומסלול). גם בקופות האג"חיות ניכרת מגמה חיובית, הן גייסו למעלה מ-400 מיליון ש' במהלך השנה שהם כ-8% מכלל נכסיהן גם כן (כ-5 מיליארד ש').
אפיק פנסיוני אחר שלא הכזיב השנה היה אפיק קרנות הפנסיה החדשות. קרנות אלו, שכפי שכבר ציינו נהנות בהטחה של אג"ח מובטחת (בגובה של 4.8%) על 30% מנכסיהן, מצליחות בזכות רכיב זה להשיא תשואות טובות יחסית לשוק לעמיתיהן.
בולטת במגמה זו בעיקר קרן הפנסיה השניה בגודלה, מקפת, אשר השיאה לעמיתיה במהלך 12 החודשים האחרונים (דצמבר 2010 - נובמבר 2011) תשואה של 2.39%. חשוב לציין כי בעקבות דמי הניהול הנמוכים יחסית מול מתחרים הנגבים בקרנות הפנסיה, ההפרש בתשואה בין עמיתי קופות הפנסיה לאלו שבגמל גדל לטובת הפנסיה כמובן. אך למרות היכולת לנייד בין המכשירים, אנו לא רואים בינתיים זליגה מקופות הגמל לכיוון קרנות הפנסיה.
קרנות הפנסיה הן עדיין וכרגיל האפיק הפנסיוני הצומח ביותר, אבל בניגוד לקופות הגמל, שם התנועות הן ברובן בין הקופות, קרנות הפנסיה גדלות בזכות ההפקדות החדשות והצירוף של העמיתים החדשים.
פוליסות ביטוח:
בבדיקת קופות הביטוח אנו מבחינים בשתי קבוצות. הפוליסות המשתתפות ברווחים מודל 1992-2004 אשר הניבו בממוצע לעמיתיהן תשואה במהלך התקופה של 2.8%-. ופוליסות שהופקו מ-2004 אשר הניבו לעמיתיהן תשואה שלילית של 2.08-. השונות נובעת מהעובדה כי בפוליסות משנת 2004 קיימים מסלולים מתמחים אשר שיפרו במעט את תוצאות האפיקים הכללים.
התופעה הולכת ומחמירה אם נסתכל על גופי הביטוח הגדולים. כלל ביטוח השיאה לעמיתי הפוליסות המשתתפות ברווחים (1992) תשואה שלילית של3.66%- ב-12 החודשים המסתיימים בנובמבר 2011: הפניקס עם מינוס 4.9%, מנורה עם מינוס 4.57%, רק הראל שהשיאה תשואה של מינוס 2.31% ומגדל הקבוצה הגדולה ביותר בין חברות הביטוח עם תשואה של מינוס 1.27% משפרות קצת את התמונה.
יחד עם זאת עקב העובדה כי פוליסות 1992 נהנות ברוב המקרים ממקדם קיצבה עדיף, מובן כי ללקוחות אלו קיים מחסום גם אם הם מעוניינים לבדוק אלטרנטיבות אחרות.
לסיכום, שנת 2011 הייתה שנה קשה בשוק ההון ובשוק החסכון הפנסיוני. חשוב לזכור ולשנן כי אין דינו של לקוח אשר לפניו שנות חסכון רבות כדינו של לקוח שנמצא ערב משיכת הכספים או הפנסיה. הצעות רבות עלו לאחרונה לדיון. חלקן דנות על "חלוקת האג"ח" המיועד ללקוחות מבוגרים בלבד בכל האפיקים (ולא רק בקרנות הפנסיה ולכל הגילאים), וחלקן אמורות להתחיל להיות מיושמות בשטח, כמו לדוגמא המודל הציליאני. אף על פי זאת, יטעה הלקוח הבודד אם ישים את מלוא מבטחו ברגולציה ולא ישאף להבין את מצבו הפנסיוני וינהל את סיכוניו האישים בתחום זה.
*הנתונים הינם נתוני גמל נט, פנסיה נט וביטוח נט כפי שמתפרסמים באתר אגף שוק ההון ביטוח וחסכון.
**הנתונים הינם הנתונים הנכונים לתקופה של 12/2010 - 11/2011.
- 5.קשקאיש 02/01/2012 21:52הגב לתגובה זובקשר לקרנות פנסיה וקרנות השתלמות, הרי אנחנו מפקידים בידם את הכסף ואין הבטחת תשואה כמו בפיקדון רגיל. גם אם הפסדנו נקבל רק את מה שנשאר. הוסיפו לזאת עמלת ניהול " בכל מקרה" והבנתם למה אני מתכוון. בתי-ההשקעות גם עובדים עלינו במה שקשור לקרנות נאמנות. לפני מספר חדשים סיפרתי על אחת הקומבינות שלהם במדור קרנות נאמנות http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=280502 (תגובה 18 ומענה לתגובה 19). אם לא נתקלתם בתופעה ספרו לי.
- 4.אברהם 02/01/2012 14:05הגב לתגובה זואת נושא פנסיה בניהול עצמי IRS .תודה
- 3.איציק 02/01/2012 11:34הגב לתגובה זובשחיקת הפנסיות שלנו גם בשנים הבאות. טוב כנראה לא יהיה לנו. לשמחתי- אתה יותר צעיר ממני.
- 2.מה רוצים מהציבור שיתחילו לנ ייד קופות? (ל"ת)בשביל זה סוכן ביטוח 02/01/2012 09:51הגב לתגובה זו
- 1.אליהו 02/01/2012 09:31הגב לתגובה זומה שמרגיז אותי זה שהקרנות ההפסדיות ממשיכות לגבות את דמי הניהול הרגילים שלהם. אני קורא לכל מבוטחי קרנות הגמל, קרנות השתלמות וכו' עם תשואה שלילית להתאגד ולדרוש מהקרנות האלו את החזר עמלת הניהול. במקביל יש לדרוש שיחזירו לקרנות את רווחי הסטורנו שלהם (אם היו), שיחזירו את מרבית שכרם הגבוה. ממה נפשכם, על מה הם גבו עמלת ניהול וקיבלו שכר גבוה - על הפסדים?
התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
תמ"ג אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
