זה כבר בדרך: בכמה נחתכה קופת הגמל שלכם בשנת 2011?

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, מסכם את שנת 2011 ומתעדף את קרנות הפנסיה השונות לקראת 2012
ירון שמיר | (5)

מיותר לציין כי שנת 2011 היתה שנה "קשה" לעמיתי קופות הגמל. לאחר שנים חיוביות כמו 2010 ובעיקר שנת 2009, בה התרגלו עמיתי הקופות לתשואה חיובית דו ספרתית, הגיעה שנת 2011 והזכירה לנו את מה שכל כך השתדלנו לשכוח מאז שנת 2008: "לא ניתן להשיג תשואה ללא סיכון". נכון, עדיין חסרים לנו נתוני דצמבר, אך אנו יודעים כבר שחודש זה לא יתקן את המגמה השלילית הכללית שליותה את הקופות.

יחד עם זאת גם השנה חלק מהעמיתים ספג פחות הפסדים מאשר הממוצע. בטור שלפנינו ננסה לסקור את האפיקים אשר הניבו "פחות הפסדים" לעמיתים

קופות הגמל.

ממוצע קופות הגמל ב-12 החודשים האחרונים עומד על מינוס 2.5%, אבל אם מסתכלים רק על הקופות הכלליות הגדולות, הממוצע אף נמוך יותר ועומד בסוף נובמבר על מינוס 3.9%. יחד עם זאת, גם השנה היו קופות שהצליחו להשיא לעמיתיהם תשואה עודפת על פני ממוצע השוק. התשואה הזו נובעת בחלק מהמקרים מהחלטה של להחזיק באחוז נמוך מאד של מניות או שלא להחזיק בכלל. בין אותן קופות ניתן לציין את קופת יסודות של אקסלנס וגמל זהב של דש, חשיפה גדולה יותר לחו"ל ניתן למצוא בקופות הגמל של אלטשולר וכמובן גם את קופות הגמל של ילין לפידות שכבר לאורך תקופה ארוכה מצליחות להשיא לעמיתיהם תשואה טובה יותר מהממוצע בשוק.

למרות האמור אנו חוזרים ומפנים את הזרקור לעובדה כי קיימות קופות רבות אשר רמת הסיכון שבהן נמוכה באופן מבני והן הצליחו יותר במהלך שנה זו. קופות הגמל צמודות המדד השיגו לעמיתיהם תשואה ממוצעת חיובית של למעלה מ-1%, וגייסו במהלך השנה כ-200 מיליון ש' שהם כ-8% מכלל נכסיהן (3.2 מיליארד ש').

גם לקופות האג"חיות המשקיעות באג"ח ממשלתית היתה זו שנה מוצלחת. יחד עם זאת בסקטור האג"חי קיימת שונות גדולה בתשואה בין הקופות: מתשואה שלילית של 2.7%- ועד לתשואה של 4.05%. שונות זו נובעת כמובן מהעובדה שבאפיק האג"חי חלק מהקופות מתרכזות באפיק הקונצרני וחלקן כאמור באפיק הממשלתי, לכן מומלץ לכל מי שמחפש פתרון בקופות האג"חיות לבדוק היטב את הרכב הנכסים הפנימי של הקופות (עצה שטובה דרך אגב לכל קופה וקופה ובכל מסלול ומסלול). גם בקופות האג"חיות ניכרת מגמה חיובית, הן גייסו למעלה מ-400 מיליון ש' במהלך השנה שהם כ-8% מכלל נכסיהן גם כן (כ-5 מיליארד ש').

אפיק פנסיוני אחר שלא הכזיב השנה היה אפיק קרנות הפנסיה החדשות. קרנות אלו, שכפי שכבר ציינו נהנות בהטחה של אג"ח מובטחת (בגובה של 4.8%) על 30% מנכסיהן, מצליחות בזכות רכיב זה להשיא תשואות טובות יחסית לשוק לעמיתיהן.

בולטת במגמה זו בעיקר קרן הפנסיה השניה בגודלה, מקפת, אשר השיאה לעמיתיה במהלך 12 החודשים האחרונים (דצמבר 2010 - נובמבר 2011) תשואה של 2.39%. חשוב לציין כי בעקבות דמי הניהול הנמוכים יחסית מול מתחרים הנגבים בקרנות הפנסיה, ההפרש בתשואה בין עמיתי קופות הפנסיה לאלו שבגמל גדל לטובת הפנסיה כמובן. אך למרות היכולת לנייד בין המכשירים, אנו לא רואים בינתיים זליגה מקופות הגמל לכיוון קרנות הפנסיה.

קרנות הפנסיה הן עדיין וכרגיל האפיק הפנסיוני הצומח ביותר, אבל בניגוד לקופות הגמל, שם התנועות הן ברובן בין הקופות, קרנות הפנסיה גדלות בזכות ההפקדות החדשות והצירוף של העמיתים החדשים.

פוליסות ביטוח:

בבדיקת קופות הביטוח אנו מבחינים בשתי קבוצות. הפוליסות המשתתפות ברווחים מודל 1992-2004 אשר הניבו בממוצע לעמיתיהן תשואה במהלך התקופה של 2.8%-. ופוליסות שהופקו מ-2004 אשר הניבו לעמיתיהן תשואה שלילית של 2.08-. השונות נובעת מהעובדה כי בפוליסות משנת 2004 קיימים מסלולים מתמחים אשר שיפרו במעט את תוצאות האפיקים הכללים.

התופעה הולכת ומחמירה אם נסתכל על גופי הביטוח הגדולים. כלל ביטוח השיאה לעמיתי הפוליסות המשתתפות ברווחים (1992) תשואה שלילית של3.66%- ב-12 החודשים המסתיימים בנובמבר 2011: הפניקס עם מינוס 4.9%, מנורה עם מינוס 4.57%, רק הראל שהשיאה תשואה של מינוס 2.31% ומגדל הקבוצה הגדולה ביותר בין חברות הביטוח עם תשואה של מינוס 1.27% משפרות קצת את התמונה.

יחד עם זאת עקב העובדה כי פוליסות 1992 נהנות ברוב המקרים ממקדם קיצבה עדיף, מובן כי ללקוחות אלו קיים מחסום גם אם הם מעוניינים לבדוק אלטרנטיבות אחרות.

לסיכום, שנת 2011 הייתה שנה קשה בשוק ההון ובשוק החסכון הפנסיוני. חשוב לזכור ולשנן כי אין דינו של לקוח אשר לפניו שנות חסכון רבות כדינו של לקוח שנמצא ערב משיכת הכספים או הפנסיה. הצעות רבות עלו לאחרונה לדיון. חלקן דנות על "חלוקת האג"ח" המיועד ללקוחות מבוגרים בלבד בכל האפיקים (ולא רק בקרנות הפנסיה ולכל הגילאים), וחלקן אמורות להתחיל להיות מיושמות בשטח, כמו לדוגמא המודל הציליאני. אף על פי זאת, יטעה הלקוח הבודד אם ישים את מלוא מבטחו ברגולציה ולא ישאף להבין את מצבו הפנסיוני וינהל את סיכוניו האישים בתחום זה.

*הנתונים הינם נתוני גמל נט, פנסיה נט וביטוח נט כפי שמתפרסמים באתר אגף שוק ההון ביטוח וחסכון.

**הנתונים הינם הנתונים הנכונים לתקופה של 12/2010 - 11/2011.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    קשקאיש 02/01/2012 21:52
    הגב לתגובה זו
    בקשר לקרנות פנסיה וקרנות השתלמות, הרי אנחנו מפקידים בידם את הכסף ואין הבטחת תשואה כמו בפיקדון רגיל. גם אם הפסדנו נקבל רק את מה שנשאר. הוסיפו לזאת עמלת ניהול " בכל מקרה" והבנתם למה אני מתכוון. בתי-ההשקעות גם עובדים עלינו במה שקשור לקרנות נאמנות. לפני מספר חדשים סיפרתי על אחת הקומבינות שלהם במדור קרנות נאמנות http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=280502 (תגובה 18 ומענה לתגובה 19). אם לא נתקלתם בתופעה ספרו לי.
  • 4.
    אברהם 02/01/2012 14:05
    הגב לתגובה זו
    את נושא פנסיה בניהול עצמי IRS .תודה
  • 3.
    איציק 02/01/2012 11:34
    הגב לתגובה זו
    בשחיקת הפנסיות שלנו גם בשנים הבאות. טוב כנראה לא יהיה לנו. לשמחתי- אתה יותר צעיר ממני.
  • 2.
    מה רוצים מהציבור שיתחילו לנ ייד קופות? (ל"ת)
    בשביל זה סוכן ביטוח 02/01/2012 09:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אליהו 02/01/2012 09:31
    הגב לתגובה זו
    מה שמרגיז אותי זה שהקרנות ההפסדיות ממשיכות לגבות את דמי הניהול הרגילים שלהם. אני קורא לכל מבוטחי קרנות הגמל, קרנות השתלמות וכו' עם תשואה שלילית להתאגד ולדרוש מהקרנות האלו את החזר עמלת הניהול. במקביל יש לדרוש שיחזירו לקרנות את רווחי הסטורנו שלהם (אם היו), שיחזירו את מרבית שכרם הגבוה. ממה נפשכם, על מה הם גבו עמלת ניהול וקיבלו שכר גבוה - על הפסדים?
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.