זה כבר בדרך: בכמה נחתכה קופת הגמל שלכם בשנת 2011?
מיותר לציין כי שנת 2011 היתה שנה "קשה" לעמיתי קופות הגמל. לאחר שנים חיוביות כמו 2010 ובעיקר שנת 2009, בה התרגלו עמיתי הקופות לתשואה חיובית דו ספרתית, הגיעה שנת 2011 והזכירה לנו את מה שכל כך השתדלנו לשכוח מאז שנת 2008: "לא ניתן להשיג תשואה ללא סיכון". נכון, עדיין חסרים לנו נתוני דצמבר, אך אנו יודעים כבר שחודש זה לא יתקן את המגמה השלילית הכללית שליותה את הקופות.
יחד עם זאת גם השנה חלק מהעמיתים ספג פחות הפסדים מאשר הממוצע. בטור שלפנינו ננסה לסקור את האפיקים אשר הניבו "פחות הפסדים" לעמיתים
קופות הגמל.
ממוצע קופות הגמל ב-12 החודשים האחרונים עומד על מינוס 2.5%, אבל אם מסתכלים רק על הקופות הכלליות הגדולות, הממוצע אף נמוך יותר ועומד בסוף נובמבר על מינוס 3.9%. יחד עם זאת, גם השנה היו קופות שהצליחו להשיא לעמיתיהם תשואה עודפת על פני ממוצע השוק. התשואה הזו נובעת בחלק מהמקרים מהחלטה של להחזיק באחוז נמוך מאד של מניות או שלא להחזיק בכלל. בין אותן קופות ניתן לציין את קופת יסודות של אקסלנס וגמל זהב של דש, חשיפה גדולה יותר לחו"ל ניתן למצוא בקופות הגמל של אלטשולר וכמובן גם את קופות הגמל של ילין לפידות שכבר לאורך תקופה ארוכה מצליחות להשיא לעמיתיהם תשואה טובה יותר מהממוצע בשוק.
למרות האמור אנו חוזרים ומפנים את הזרקור לעובדה כי קיימות קופות רבות אשר רמת הסיכון שבהן נמוכה באופן מבני והן הצליחו יותר במהלך שנה זו. קופות הגמל צמודות המדד השיגו לעמיתיהם תשואה ממוצעת חיובית של למעלה מ-1%, וגייסו במהלך השנה כ-200 מיליון ש' שהם כ-8% מכלל נכסיהן (3.2 מיליארד ש').
גם לקופות האג"חיות המשקיעות באג"ח ממשלתית היתה זו שנה מוצלחת. יחד עם זאת בסקטור האג"חי קיימת שונות גדולה בתשואה בין הקופות: מתשואה שלילית של 2.7%- ועד לתשואה של 4.05%. שונות זו נובעת כמובן מהעובדה שבאפיק האג"חי חלק מהקופות מתרכזות באפיק הקונצרני וחלקן כאמור באפיק הממשלתי, לכן מומלץ לכל מי שמחפש פתרון בקופות האג"חיות לבדוק היטב את הרכב הנכסים הפנימי של הקופות (עצה שטובה דרך אגב לכל קופה וקופה ובכל מסלול ומסלול). גם בקופות האג"חיות ניכרת מגמה חיובית, הן גייסו למעלה מ-400 מיליון ש' במהלך השנה שהם כ-8% מכלל נכסיהן גם כן (כ-5 מיליארד ש').
אפיק פנסיוני אחר שלא הכזיב השנה היה אפיק קרנות הפנסיה החדשות. קרנות אלו, שכפי שכבר ציינו נהנות בהטחה של אג"ח מובטחת (בגובה של 4.8%) על 30% מנכסיהן, מצליחות בזכות רכיב זה להשיא תשואות טובות יחסית לשוק לעמיתיהן.
בולטת במגמה זו בעיקר קרן הפנסיה השניה בגודלה, מקפת, אשר השיאה לעמיתיה במהלך 12 החודשים האחרונים (דצמבר 2010 - נובמבר 2011) תשואה של 2.39%. חשוב לציין כי בעקבות דמי הניהול הנמוכים יחסית מול מתחרים הנגבים בקרנות הפנסיה, ההפרש בתשואה בין עמיתי קופות הפנסיה לאלו שבגמל גדל לטובת הפנסיה כמובן. אך למרות היכולת לנייד בין המכשירים, אנו לא רואים בינתיים זליגה מקופות הגמל לכיוון קרנות הפנסיה.
קרנות הפנסיה הן עדיין וכרגיל האפיק הפנסיוני הצומח ביותר, אבל בניגוד לקופות הגמל, שם התנועות הן ברובן בין הקופות, קרנות הפנסיה גדלות בזכות ההפקדות החדשות והצירוף של העמיתים החדשים.
פוליסות ביטוח:
בבדיקת קופות הביטוח אנו מבחינים בשתי קבוצות. הפוליסות המשתתפות ברווחים מודל 1992-2004 אשר הניבו בממוצע לעמיתיהן תשואה במהלך התקופה של 2.8%-. ופוליסות שהופקו מ-2004 אשר הניבו לעמיתיהן תשואה שלילית של 2.08-. השונות נובעת מהעובדה כי בפוליסות משנת 2004 קיימים מסלולים מתמחים אשר שיפרו במעט את תוצאות האפיקים הכללים.
התופעה הולכת ומחמירה אם נסתכל על גופי הביטוח הגדולים. כלל ביטוח השיאה לעמיתי הפוליסות המשתתפות ברווחים (1992) תשואה שלילית של3.66%- ב-12 החודשים המסתיימים בנובמבר 2011: הפניקס עם מינוס 4.9%, מנורה עם מינוס 4.57%, רק הראל שהשיאה תשואה של מינוס 2.31% ומגדל הקבוצה הגדולה ביותר בין חברות הביטוח עם תשואה של מינוס 1.27% משפרות קצת את התמונה.
יחד עם זאת עקב העובדה כי פוליסות 1992 נהנות ברוב המקרים ממקדם קיצבה עדיף, מובן כי ללקוחות אלו קיים מחסום גם אם הם מעוניינים לבדוק אלטרנטיבות אחרות.
לסיכום, שנת 2011 הייתה שנה קשה בשוק ההון ובשוק החסכון הפנסיוני. חשוב לזכור ולשנן כי אין דינו של לקוח אשר לפניו שנות חסכון רבות כדינו של לקוח שנמצא ערב משיכת הכספים או הפנסיה. הצעות רבות עלו לאחרונה לדיון. חלקן דנות על "חלוקת האג"ח" המיועד ללקוחות מבוגרים בלבד בכל האפיקים (ולא רק בקרנות הפנסיה ולכל הגילאים), וחלקן אמורות להתחיל להיות מיושמות בשטח, כמו לדוגמא המודל הציליאני. אף על פי זאת, יטעה הלקוח הבודד אם ישים את מלוא מבטחו ברגולציה ולא ישאף להבין את מצבו הפנסיוני וינהל את סיכוניו האישים בתחום זה.
*הנתונים הינם נתוני גמל נט, פנסיה נט וביטוח נט כפי שמתפרסמים באתר אגף שוק ההון ביטוח וחסכון.
**הנתונים הינם הנתונים הנכונים לתקופה של 12/2010 - 11/2011.
- 5.קשקאיש 02/01/2012 21:52הגב לתגובה זובקשר לקרנות פנסיה וקרנות השתלמות, הרי אנחנו מפקידים בידם את הכסף ואין הבטחת תשואה כמו בפיקדון רגיל. גם אם הפסדנו נקבל רק את מה שנשאר. הוסיפו לזאת עמלת ניהול " בכל מקרה" והבנתם למה אני מתכוון. בתי-ההשקעות גם עובדים עלינו במה שקשור לקרנות נאמנות. לפני מספר חדשים סיפרתי על אחת הקומבינות שלהם במדור קרנות נאמנות http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=280502 (תגובה 18 ומענה לתגובה 19). אם לא נתקלתם בתופעה ספרו לי.
- 4.אברהם 02/01/2012 14:05הגב לתגובה זואת נושא פנסיה בניהול עצמי IRS .תודה
- 3.איציק 02/01/2012 11:34הגב לתגובה זובשחיקת הפנסיות שלנו גם בשנים הבאות. טוב כנראה לא יהיה לנו. לשמחתי- אתה יותר צעיר ממני.
- 2.מה רוצים מהציבור שיתחילו לנ ייד קופות? (ל"ת)בשביל זה סוכן ביטוח 02/01/2012 09:51הגב לתגובה זו
- 1.אליהו 02/01/2012 09:31הגב לתגובה זומה שמרגיז אותי זה שהקרנות ההפסדיות ממשיכות לגבות את דמי הניהול הרגילים שלהם. אני קורא לכל מבוטחי קרנות הגמל, קרנות השתלמות וכו' עם תשואה שלילית להתאגד ולדרוש מהקרנות האלו את החזר עמלת הניהול. במקביל יש לדרוש שיחזירו לקרנות את רווחי הסטורנו שלהם (אם היו), שיחזירו את מרבית שכרם הגבוה. ממה נפשכם, על מה הם גבו עמלת ניהול וקיבלו שכר גבוה - על הפסדים?

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
- מחירי התרופות להרזיה בארה"ב ירדו ב-70% ועדיין הן פי 3 ממחירם בארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
