שבוע הפכפך בשוק אג"ח קונצרניות, אמפל תרכז עניין

רוס קרוטקין | (1)

שוק אגרות החוב הקונצרניות ספג בשבוע החולף גל נוסף של ירידות שערים. את ההתרסקות בשווקים הובילו אגרות החוב של אמפל אמריקן. אמפל אמריקן הינה חברת החזקות. העיקרית שבהן היא כ-12% מחברת EMG האחראית לאספקת הגז המצרי לישראל. כזכור, בעקבות המצב הפוליטי במצרים התרחשו מאז תחילת השנה 9 פיצוצים שנגרמו על ידי מחבלים מקומיים ששיבשו את אספקת הגז ופגעו קשות ברווחי החברה. בעקבות הירידה ברווחים, פנתה החברה לנאמן בבקשה לקבל את אישורם של מחזיקי אגרות החוב בעניין דחיית התשלום הקרוב של קרן החוב.

בעל השליטה, יוסי מימן, התראיין בעצמו בשבוע שעבר וציין כי הוא נגד כל הסדר הכולל "תספורת", אלא מבקש ממחזיקי האג"ח רק לדחות את התשלומים הקרובים של הקרן. למרבה האירוניה, דווקא בשבוע שבו הדיבורים על "התספורות" על ידי הטייקונים שוב עלו לכותרות, הספר המפורסם במדינה שניהל בשנות ה-90 רשת מצליחה של מספרות שפעלו תחת מותג "שוקי זיקרי" הודיע על פשיטת רגל והסתבכות בחובות בשוק האפור.

בעקבות הודעת מימן, הגיבו אגרות החוב של אמפל בירידות שערים חדות. הירידות של השבוע האחרון התווספו לתשואות הדו-ספרתיות בהן נסחרות אגרות החוב של אמפל. הסדרה שספגה את הירידה החדה ביותר היא סדרה ב', כאשר התשלום הבא אמור היה להתבצע בפברואר הקרוב. האיגרת ירדה במהלך השבוע האחרון בכ-12%.המשקיעים קיוו כי החברה תוכל בצורה כלשהי לשלם את החוב וכאשר החברה ביקשה לדחות התשלום, האיגרת פשוט צנחה. אגרות החוב מסדרות אחרות דווקא רשמו עליות שערים חדות בין היתר כיוון שהסיכון של החברה היה מגולם במחירן כבר מתחילת השנה.

מכה נוספת נחתה על החברה בסוף שבוע האחרון. מדרוג הודיעה על הורדת הדירוג של החברה בשתי דרגות לרמה של B3 עם אופק שלילי. החברה השלימה ירידה של 6 דרגות דירוג מאז מארס אחרון. לדעת מדרוג, הכסף בקופה של אמפל אמור להספיק לה לכיסוי החוב של שנת 2012 בלבד ולכן מדרוג הביעה דאגה לגבי המשך פעילות החברה בשנת 2013.

בסיכום השבועי מדדי התל בונד רשמו ירידות שערים, כאשר מדד התל בונד 20 ירד בכ-0.7%, תל בונד 40 נחלש ב-0.55% ותל בונד 60 השיל מערכו כ-0.6%.

בנק ישראל פרסם השבוע מספר נתונים. ראשית המדד המשולב עלה בחודש נובמבר בכ-0.2%. העלייה מרמזת על כך כי המשק בישראל ממשיך להתרחב אך בשיעור הנמוך מזה שנרשם בתחילת השנה ובסוף שנה קודמת. צמיחת המשק השנה צפויה להסתכם ב-3.4% והצפי לצמיחה בשנה הבאה על פי תחזיות שונות מחו"ל עומד כיום בטווח של 2.7%-2.9%.

למרות שעדיין לא פורסמה הודעה רשמית של בנק ישראל בעניין הצמיחה העתידית, רמז הנגיד בנאומיו האחרונים כי הצמיחה בשנה הקרובה תהיה רחוקה מזו שהיינו רגילים אליה בשנים האחרונות. מבחינת מרכיבי המדד ניתן לציין כי במדידה האחרונה נרשמה עלייה בפרמטרים של הייצור התעשייתי, בהמשך למגמה של החודשים האחרונים, שקוזזה בירידה במדד הפידיון של המסחר והשירותים וירידה בייצוא השירותים.

בנוסף, בנק ישראל פרסם השבוע את הערכות של כלכלני הבנק בעניין האינפלציה הצפויה. מחלקת המחקר של הבנק צופה כי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים עומדת על 2.2% נכון לחודש נובמבר, בדומה להערכות שהתפרסמו בחודש הקודם. לעומת זאת שוק אגרות החוב הממשלתיות מתמחר את האינפלציה לשנה הקרובה, לאחר שנחלשה עם פרסום המדד השלילי, מתחת ל-2%, וליתר דיוק כ- 1.8%.

מה מצפה לנו השבוע?

השבוע אנו מצפים לפרסום של נתונים נוספים על המשק בישראל. ביום שני צפוי להתפרסם נתון הבלתי מועסקים לחודש אוקטובר. נתונים קודמים הצביעו על רמה נמוכה מאוד של בלתי מועסקים בישראל בהשוואה למדינות באירופה. שיעור הבלתי מועסקים עומד כיום בישראל על 5.6%. הנגיד הביע דאגה בנאומיו האחרונים מכך כי בשל החשש למיתון באירופה והאטה כלכלית בארה"ב, פגיעה במשק הישראלי תתבטא בין היתר בעליית שיעור האבטלה בתקופה הקרובה. כידוע, נתוני האבטלה מתפרסמים בפיגור של מספר חודשים מיום הדיווח.

כמו כן, היום צפויה להתפרסם החלטת הנגיד סטנלי פישר בעניין הריבית למשק לחודש הקרוב. כידוע המגמה היום בעולם היא של הורדת ריבית. בארה"ב הריבית צפויה להמשיך ולהיות אפסית בשנתיים הקרובות וגם באירופה הנגיד של הבנק המרכזי הוריד את הריבית בתקופה האחרונה.

אצלנו המצב הוא לא יוצא דופן וגם אצלנו ראינו את נגיד מוריד את ריבית בחודש שעבר על מנת לתמוך בצמיחה של המשק. כיום שוק התל-בונד מתמחר הורדה נוספת של הריבית בהחלטה הקרובה לרמה של 2.5%. להערכתנו, מצב הכלכלה בישראל עומד בפני תקופה מאתגרת. הירידה הצפויה בקצב הצמיחה, ירידה בהכנסות המדינה ממיסים, ירידה בייצוא; כל אלה יאלצו את הנגיד לפעול ולתמוך במשק באמצעות הורדת הריבית.

ביום רביעי, 28.12 צפויים להתפרסם שני נתונים חשובים נוספים. הראשון הוא נתון הרכישות בכרטיסי האשראי. נתונים בין אוגוסט לאוקטובר רשמו עלייה ברכישות באמצעות כרטיסי האשראי בכ-3.4% וזאת בהמשך לעלייה של 3.5% בחודשים מאי-יולי של 2011. הסעיף שבלט ביותר משאר הסעיפים בחישוב השנתי הוא סעיף המזון והמשקאות שעלה ב-9% מתחילת השנה. להערכתנו הנתון הקרוב של רכישות בכרטיסי האשראי ימשיך את המגמה של החודשים האחרונים ויראה עלייה נוספת.

נתון השני שצפוי להתפרסם ביום רביעי הוא הכמות המבוקשת של מספר דירות חדשות. בתקופה האחרונה אנו עדים לירידה חדה בכמות המבוקשת של דירות חדשות. ירידה של כ-19% בביקוש לדירות בתקופה בין יולי לאוקטובר 2011 לעומת אותה התקופה ב-2010, וירידה של כ-11% לעומת מארס-יוני של 2011. זה לא סוד כי היום הרוכשים הפוטנציאליים מנסים לדחות את רכישה כמה שיותר רחוק בכדי לגרום לקבלנים לאבד את הסבלנות ולגרום להורדות מחירים גורפות בשוק הנדל"ן.

בינתיים, אנו לא רואים הורדות מאסיביות במחירי הדירות, אלא מקרים בודדים של קבלנים המנסים להיפטר מהמלאי של דירות חדשות ולרשום רווחים בשנה הנוכחית. נראה כי היום בשוק הנדל"ן ובעיקר בשוק הדירות החדשות קיים קיפאון עמוק. להערכתנו, מצב זה צפוי להישאר גם בתקופה הקרובה, אלא אם נראה הורדות מחירים יזומות על ידי הקבלנים. אנו צופים כי הירידה בכמות המבוקשת לדירות החדשות תמשיך לרדת גם בפרסום הקרוב.

אסיפות קרובות

האסיפה שתמשוך השבוע המון תשומת לב של המשקיעים היא האסיפה של מחזיקי אגרות החוב באמפל. האסיפה תתקיים ב-01.01.2012 בעקבות פניית החברה לנאמן בבקשה לדחות את התשלומים הקרובים של הקרן, כפי ציינו בתחילת הסקירה. הנושאים שיעמדו במרכז הדיון באסיפה יהיו עדכון על מצבה הקשה של אמפל ומינוי נציגות של מחזיקי אגרות החוב שתנהל משא ומתן מול הגורמים בחברה. צפוי להיות מעניין.

רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קובי 28/12/2011 07:20
    הגב לתגובה זו
    הכתבות והכותרות של הבחור משאירות טעם רע. אין בהן דבר אלא תיאור היסטורי שאינו רלוונטי למועד הפרסום. כל נער יכל למלא את השורות באותה מידת הצלחה!
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.