שבוע הפכפך בשוק אג"ח קונצרניות, אמפל תרכז עניין
שוק אגרות החוב הקונצרניות ספג בשבוע החולף גל נוסף של ירידות שערים. את ההתרסקות בשווקים הובילו אגרות החוב של אמפל אמריקן. אמפל אמריקן הינה חברת החזקות. העיקרית שבהן היא כ-12% מחברת EMG האחראית לאספקת הגז המצרי לישראל. כזכור, בעקבות המצב הפוליטי במצרים התרחשו מאז תחילת השנה 9 פיצוצים שנגרמו על ידי מחבלים מקומיים ששיבשו את אספקת הגז ופגעו קשות ברווחי החברה. בעקבות הירידה ברווחים, פנתה החברה לנאמן בבקשה לקבל את אישורם של מחזיקי אגרות החוב בעניין דחיית התשלום הקרוב של קרן החוב.
בעל השליטה, יוסי מימן, התראיין בעצמו בשבוע שעבר וציין כי הוא נגד כל הסדר הכולל "תספורת", אלא מבקש ממחזיקי האג"ח רק לדחות את התשלומים הקרובים של הקרן. למרבה האירוניה, דווקא בשבוע שבו הדיבורים על "התספורות" על ידי הטייקונים שוב עלו לכותרות, הספר המפורסם במדינה שניהל בשנות ה-90 רשת מצליחה של מספרות שפעלו תחת מותג "שוקי זיקרי" הודיע על פשיטת רגל והסתבכות בחובות בשוק האפור.
בעקבות הודעת מימן, הגיבו אגרות החוב של אמפל בירידות שערים חדות. הירידות של השבוע האחרון התווספו לתשואות הדו-ספרתיות בהן נסחרות אגרות החוב של אמפל. הסדרה שספגה את הירידה החדה ביותר היא סדרה ב', כאשר התשלום הבא אמור היה להתבצע בפברואר הקרוב. האיגרת ירדה במהלך השבוע האחרון בכ-12%.המשקיעים קיוו כי החברה תוכל בצורה כלשהי לשלם את החוב וכאשר החברה ביקשה לדחות התשלום, האיגרת פשוט צנחה. אגרות החוב מסדרות אחרות דווקא רשמו עליות שערים חדות בין היתר כיוון שהסיכון של החברה היה מגולם במחירן כבר מתחילת השנה.
מכה נוספת נחתה על החברה בסוף שבוע האחרון. מדרוג הודיעה על הורדת הדירוג של החברה בשתי דרגות לרמה של B3 עם אופק שלילי. החברה השלימה ירידה של 6 דרגות דירוג מאז מארס אחרון. לדעת מדרוג, הכסף בקופה של אמפל אמור להספיק לה לכיסוי החוב של שנת 2012 בלבד ולכן מדרוג הביעה דאגה לגבי המשך פעילות החברה בשנת 2013.
בסיכום השבועי מדדי התל בונד רשמו ירידות שערים, כאשר מדד התל בונד 20 ירד בכ-0.7%, תל בונד 40 נחלש ב-0.55% ותל בונד 60 השיל מערכו כ-0.6%.
בנק ישראל פרסם השבוע מספר נתונים. ראשית המדד המשולב עלה בחודש נובמבר בכ-0.2%. העלייה מרמזת על כך כי המשק בישראל ממשיך להתרחב אך בשיעור הנמוך מזה שנרשם בתחילת השנה ובסוף שנה קודמת. צמיחת המשק השנה צפויה להסתכם ב-3.4% והצפי לצמיחה בשנה הבאה על פי תחזיות שונות מחו"ל עומד כיום בטווח של 2.7%-2.9%.
למרות שעדיין לא פורסמה הודעה רשמית של בנק ישראל בעניין הצמיחה העתידית, רמז הנגיד בנאומיו האחרונים כי הצמיחה בשנה הקרובה תהיה רחוקה מזו שהיינו רגילים אליה בשנים האחרונות. מבחינת מרכיבי המדד ניתן לציין כי במדידה האחרונה נרשמה עלייה בפרמטרים של הייצור התעשייתי, בהמשך למגמה של החודשים האחרונים, שקוזזה בירידה במדד הפידיון של המסחר והשירותים וירידה בייצוא השירותים.
בנוסף, בנק ישראל פרסם השבוע את הערכות של כלכלני הבנק בעניין האינפלציה הצפויה. מחלקת המחקר של הבנק צופה כי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים עומדת על 2.2% נכון לחודש נובמבר, בדומה להערכות שהתפרסמו בחודש הקודם. לעומת זאת שוק אגרות החוב הממשלתיות מתמחר את האינפלציה לשנה הקרובה, לאחר שנחלשה עם פרסום המדד השלילי, מתחת ל-2%, וליתר דיוק כ- 1.8%.
מה מצפה לנו השבוע?
השבוע אנו מצפים לפרסום של נתונים נוספים על המשק בישראל. ביום שני צפוי להתפרסם נתון הבלתי מועסקים לחודש אוקטובר. נתונים קודמים הצביעו על רמה נמוכה מאוד של בלתי מועסקים בישראל בהשוואה למדינות באירופה. שיעור הבלתי מועסקים עומד כיום בישראל על 5.6%. הנגיד הביע דאגה בנאומיו האחרונים מכך כי בשל החשש למיתון באירופה והאטה כלכלית בארה"ב, פגיעה במשק הישראלי תתבטא בין היתר בעליית שיעור האבטלה בתקופה הקרובה. כידוע, נתוני האבטלה מתפרסמים בפיגור של מספר חודשים מיום הדיווח.
כמו כן, היום צפויה להתפרסם החלטת הנגיד סטנלי פישר בעניין הריבית למשק לחודש הקרוב. כידוע המגמה היום בעולם היא של הורדת ריבית. בארה"ב הריבית צפויה להמשיך ולהיות אפסית בשנתיים הקרובות וגם באירופה הנגיד של הבנק המרכזי הוריד את הריבית בתקופה האחרונה.
אצלנו המצב הוא לא יוצא דופן וגם אצלנו ראינו את נגיד מוריד את ריבית בחודש שעבר על מנת לתמוך בצמיחה של המשק. כיום שוק התל-בונד מתמחר הורדה נוספת של הריבית בהחלטה הקרובה לרמה של 2.5%. להערכתנו, מצב הכלכלה בישראל עומד בפני תקופה מאתגרת. הירידה הצפויה בקצב הצמיחה, ירידה בהכנסות המדינה ממיסים, ירידה בייצוא; כל אלה יאלצו את הנגיד לפעול ולתמוך במשק באמצעות הורדת הריבית.
ביום רביעי, 28.12 צפויים להתפרסם שני נתונים חשובים נוספים. הראשון הוא נתון הרכישות בכרטיסי האשראי. נתונים בין אוגוסט לאוקטובר רשמו עלייה ברכישות באמצעות כרטיסי האשראי בכ-3.4% וזאת בהמשך לעלייה של 3.5% בחודשים מאי-יולי של 2011. הסעיף שבלט ביותר משאר הסעיפים בחישוב השנתי הוא סעיף המזון והמשקאות שעלה ב-9% מתחילת השנה. להערכתנו הנתון הקרוב של רכישות בכרטיסי האשראי ימשיך את המגמה של החודשים האחרונים ויראה עלייה נוספת.
נתון השני שצפוי להתפרסם ביום רביעי הוא הכמות המבוקשת של מספר דירות חדשות. בתקופה האחרונה אנו עדים לירידה חדה בכמות המבוקשת של דירות חדשות. ירידה של כ-19% בביקוש לדירות בתקופה בין יולי לאוקטובר 2011 לעומת אותה התקופה ב-2010, וירידה של כ-11% לעומת מארס-יוני של 2011. זה לא סוד כי היום הרוכשים הפוטנציאליים מנסים לדחות את רכישה כמה שיותר רחוק בכדי לגרום לקבלנים לאבד את הסבלנות ולגרום להורדות מחירים גורפות בשוק הנדל"ן.
בינתיים, אנו לא רואים הורדות מאסיביות במחירי הדירות, אלא מקרים בודדים של קבלנים המנסים להיפטר מהמלאי של דירות חדשות ולרשום רווחים בשנה הנוכחית. נראה כי היום בשוק הנדל"ן ובעיקר בשוק הדירות החדשות קיים קיפאון עמוק. להערכתנו, מצב זה צפוי להישאר גם בתקופה הקרובה, אלא אם נראה הורדות מחירים יזומות על ידי הקבלנים. אנו צופים כי הירידה בכמות המבוקשת לדירות החדשות תמשיך לרדת גם בפרסום הקרוב.
אסיפות קרובות
האסיפה שתמשוך השבוע המון תשומת לב של המשקיעים היא האסיפה של מחזיקי אגרות החוב באמפל. האסיפה תתקיים ב-01.01.2012 בעקבות פניית החברה לנאמן בבקשה לדחות את התשלומים הקרובים של הקרן, כפי ציינו בתחילת הסקירה. הנושאים שיעמדו במרכז הדיון באסיפה יהיו עדכון על מצבה הקשה של אמפל ומינוי נציגות של מחזיקי אגרות החוב שתנהל משא ומתן מול הגורמים בחברה. צפוי להיות מעניין.
רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות.
- 1.קובי 28/12/2011 07:20הגב לתגובה זוהכתבות והכותרות של הבחור משאירות טעם רע. אין בהן דבר אלא תיאור היסטורי שאינו רלוונטי למועד הפרסום. כל נער יכל למלא את השורות באותה מידת הצלחה!

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר אנשים מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
הטענות בעד אומרות כי מדובר על כלי חיוני. מצד אחד, המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות.
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". כלומר, היא לא תוכל לעשות שימוש במידע שנמסר אליה מאותו נישום במידה שהתהליך לא יאושר, אבל אם הוא יגיע אליה מצדדים שלישיים אז היא כן תוכל.
הטענות מנגד,אומרות כי הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון?
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הפעם הודגש כי ניתן להגיש בקשה גם בלי ליווי מקצועי, מה שעשוי להחליש את מעמד רואי החשבון ויועצי המס, אבל גם עלול להותיר נישומים לבד מול הרשות. לכך מצטרפת מגבלה נוספת – הוצאות שכר טרחת המייצג יוכרו לצורכי מס רק בחלקן, מה שיכול להקטין עוד יותר את התמריץ לפעול.