עליות בעקבות אופטימיות זעירה

הבנק המרכזי של גוש האירו השאיר הריבית על כנה והודיע כי ימשיך לרכוש אג"ח ריבוניות. בארה"ב פורסמו נתוני מאקרו פחות נוראיים מהציפיות ובכך עזרו בעליות שערים מתונות
עינת לפידות |

השווקים באירופה

ביום חמישי, ה-6/10, המניות האירופיות המשיכו להתחזק עקב ספקולציות כי מקבלי ההחלטות ימצאו פיתרון מידי למניעת התפשטותו של משבר החוב האירופי ולאור העובדה כי הבנק הבריטי המרכזי הודיע כי בכוונתו להרחיב את היקף רכישת האג"ח הריבוני של הממלכה.

נשיא הנציבות האירופית, חוסה ברוסו, אמר בשיחת וידאו כי בכוונת הנציבות האירופית "להכין" את הבנקים האירופיים להתמודד עם השלכותיו העתידיות של משבר החוב, ובכוונתה של זו, האחרונה, לגבש תכנית אשר תבטיח את נזילותם של המוסדות הפיננסיים ברחבי היבשת וזאת כאמור במקרה קיצון בו יקום חשש ליציבותם של הגופים הללו.

נגיד הבנק המרכזי האירופי, ז'אן קלוד טרישה, אמר כי ה- ECB ימשיך בתכניתו לרכישת האג"ח הריבוניות ברחבי היבשת, וכמו כן יספק לבנקים האירופיים הלוואות בריבית נמוכה למשך שנה. במקביל, הודיע הבנק הבריטי המרכזי כי ירכוש אג"ח ריבוניות בשווי 275 מיליארד פאונד, וזאת במקום התכנית המקורית אשר עמדה על רכישות בהיקף של 200 מיליארד פאונד.

ה-ECB (הבנק האירופי המרכזי) הותיר את הריבית האירופית על כנה (בשיעור של 1.5%), פעולה שהעידה על כך שהמצב באירופה ככל הנראה חמור פחות מכפי שנראה. בנוסף, נתונים אשר פורסמו בארה"ב הצביעו על עלייה מתונה יותר במספר התביעות הראשונות לדמי אבטלה, וזאת בניגוד לתחזיות אשר צפו עלייה גבוהה יותר.

כתוצאה מכל אלו, המדדים המובילים בכל 18 הבורסות המערב אירופיות מלבד דנמרק רשמו עליות שערים. המדד הבריטי, ה- FTSE 100 רשם עלייה של 3.7% ואילו המדד הגרמני ה- DAX התחזק בשיעור של 3.2%. בלטו בעלייתן היו מניות הבנקים הצרפתיים, וזאת לאור שמועות, לפיהן בכירים בממשלת צרפת עמלים על תכנית ל"הזרקת" הון למספר בנקים ברחבי המדינה.

מניית Credit Agricole ומניית BNP Paribas התחזקו בשיעור של 5.3% ו- 8.6% בהתאמה.

ביום שישי ה- 7/10, יום המסחר האחרון לשבוע זה, המניות האירופיות המשיכו להתחזק והאווירה החיובית הורגשה מימי המסחר הקודמים. תרמו לאווירה האופטימית היו נתונים כלכליים חדשים אשר פורסמו בארה"ב והעידו על כך שהכלכלה האמריקנית הוסיפה לשורותיה יותר משרות חדשות משצפו האנליסטים, וזאת על אף שיעור האבטלה הגבוה אשר נשאר על כנו.

12 מתוך 18 המדדים המובילים בבורסות המערב אירופיות התחזקו ורשמו עליות שערים. מדד ה- DAX הוסיף לערכו 0.5% ואילו המדד הבריטי ה- FTSE 100 רשם עלייה של 0.2%. נסחרו בניגוד למגמה היו מניות הבנקים הבריטיים-

מניית Royal Bank Of Scotland נחלשה ב- 3% ומניית Lloyds רשמה ירידה של 3.4% וזאת לאחר שסוכנות הדירוג Moody's הנמיכה את דירוג החוב לטווח ארוך של 12 גופים פיננסיים בממלכה, וזאת לאור הירידה בסבירותה של התערבות ממשלתית במקרה של משבר בנקאי.

השווקים בארה"ב

ביום חמישי ה- 6/10, המניות האמריקניות התחזקו זה היום השלישי ברציפות וזאת לאור עליות השערים בבורסות האירופיות לאחר דבריו של נגיד ה- ECB ז'אן קלוד טרישה. נתוני כלכלה חדשים אשר פורסמו בארה"ב העידו על כך שמספר התביעות החדשות לדמי אבטלה גדלו בקצב נמוך מהצפוי (עלו ב- 6,000 ל- 401,000 בעוד תחזיות האנליסטים עמדו על עלייה ל- 410,000). כל אלו הובילו את מדד ה- 500 P&S לעלייה של 1.83%, בעוד כל 10 הסקטורים על מדד זה התחזקו ורשמו עליות שערים.

מניית Bank Of America נסקה מעלה והתחזקה בשיעור של 8.8%. מניית Alcoa, יצרנית האלומיניום הגדולה בארה"ב, התחזקה בשיעור של 5.4% ורשמה את העלייה החדה ביותר מבין כל המניות על מדד ה- Dow Jones Industrial Average. מדד ה- DOW JONES רשם עלייה של 1.68% ומדד הנאסד"ק הוסיף 1.88% לערכו.

ביום שישי ה- 7/10, המסחר נפתח במגמה חיובית אשר התהפכה במהלכו, ועם סיומו רשמו המדדים האמריקניים המובילים ירידות שערים. עליות השערים עם פתיחת המסחר נגרמו כתוצאה מנתונים כלכליים אשר פורסמו בארה"ב, לפיהם התווספו לשוק העבודה האמריקני יותר משרות חדשות מהצפוי.

לאחר מכן, מגמה זו התהפכה, כאשר החשש בנוגע להתפשטותו של משבר החוב האירופי התעצם ו"מחק" עליות אלו. חיזקה את האווירה השלילית הייתה הודעתה של סוכנות הדירוג Fitch כי היא מנמיכה את דירוג החוב לטווח ארוך של איטליה וספרד.

מניות הפיננסיים הובילו את ירידות השערים, בעוד סקטור הפיננסיים על מדד ה- 500 P&S הציג ירידה של 3.7% כפועל יוצא מהורדת דירוג זו. מדד הבנקים, ה- KBW רשם ירידה של 4.3% בעוד כל 24 המניות במדד זה נחלשו. מניית Bank Of America נחלשה בשיעור הגבוה ביותר מבין המניות שעל מדד ה- DOW JONES ואיבדה כ- 6.1% מערכה. מניית Goldman Sachs רשמה ירידה של 5.4% ומניית JPMorgan Chase נחלשה בשיעור של 5.2%. מניית Morgan Stanley נחלשה ב-6.2% ומניית Citigroup איבדה 5.34% מערכה. מדד ה- DOW JONES איבד 0.2% מערכו, ומדד הנאסד"ק נחלש בשיעור של 1.1%. מדד ה- 500 P&S נחלש בשיעור של 0.82%.

עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי