עליות בעקבות אופטימיות זעירה
השווקים באירופה
ביום חמישי, ה-6/10, המניות האירופיות המשיכו להתחזק עקב ספקולציות כי מקבלי ההחלטות ימצאו פיתרון מידי למניעת התפשטותו של משבר החוב האירופי ולאור העובדה כי הבנק הבריטי המרכזי הודיע כי בכוונתו להרחיב את היקף רכישת האג"ח הריבוני של הממלכה.
נשיא הנציבות האירופית, חוסה ברוסו, אמר בשיחת וידאו כי בכוונת הנציבות האירופית "להכין" את הבנקים האירופיים להתמודד עם השלכותיו העתידיות של משבר החוב, ובכוונתה של זו, האחרונה, לגבש תכנית אשר תבטיח את נזילותם של המוסדות הפיננסיים ברחבי היבשת וזאת כאמור במקרה קיצון בו יקום חשש ליציבותם של הגופים הללו.
נגיד הבנק המרכזי האירופי, ז'אן קלוד טרישה, אמר כי ה- ECB ימשיך בתכניתו לרכישת האג"ח הריבוניות ברחבי היבשת, וכמו כן יספק לבנקים האירופיים הלוואות בריבית נמוכה למשך שנה. במקביל, הודיע הבנק הבריטי המרכזי כי ירכוש אג"ח ריבוניות בשווי 275 מיליארד פאונד, וזאת במקום התכנית המקורית אשר עמדה על רכישות בהיקף של 200 מיליארד פאונד.
ה-ECB (הבנק האירופי המרכזי) הותיר את הריבית האירופית על כנה (בשיעור של 1.5%), פעולה שהעידה על כך שהמצב באירופה ככל הנראה חמור פחות מכפי שנראה. בנוסף, נתונים אשר פורסמו בארה"ב הצביעו על עלייה מתונה יותר במספר התביעות הראשונות לדמי אבטלה, וזאת בניגוד לתחזיות אשר צפו עלייה גבוהה יותר.
כתוצאה מכל אלו, המדדים המובילים בכל 18 הבורסות המערב אירופיות מלבד דנמרק רשמו עליות שערים. המדד הבריטי, ה- FTSE 100 רשם עלייה של 3.7% ואילו המדד הגרמני ה- DAX התחזק בשיעור של 3.2%. בלטו בעלייתן היו מניות הבנקים הצרפתיים, וזאת לאור שמועות, לפיהן בכירים בממשלת צרפת עמלים על תכנית ל"הזרקת" הון למספר בנקים ברחבי המדינה.
מניית Credit Agricole ומניית BNP Paribas התחזקו בשיעור של 5.3% ו- 8.6% בהתאמה.
ביום שישי ה- 7/10, יום המסחר האחרון לשבוע זה, המניות האירופיות המשיכו להתחזק והאווירה החיובית הורגשה מימי המסחר הקודמים. תרמו לאווירה האופטימית היו נתונים כלכליים חדשים אשר פורסמו בארה"ב והעידו על כך שהכלכלה האמריקנית הוסיפה לשורותיה יותר משרות חדשות משצפו האנליסטים, וזאת על אף שיעור האבטלה הגבוה אשר נשאר על כנו.
12 מתוך 18 המדדים המובילים בבורסות המערב אירופיות התחזקו ורשמו עליות שערים. מדד ה- DAX הוסיף לערכו 0.5% ואילו המדד הבריטי ה- FTSE 100 רשם עלייה של 0.2%. נסחרו בניגוד למגמה היו מניות הבנקים הבריטיים-
מניית Royal Bank Of Scotland נחלשה ב- 3% ומניית Lloyds רשמה ירידה של 3.4% וזאת לאחר שסוכנות הדירוג Moody's הנמיכה את דירוג החוב לטווח ארוך של 12 גופים פיננסיים בממלכה, וזאת לאור הירידה בסבירותה של התערבות ממשלתית במקרה של משבר בנקאי.
השווקים בארה"ב
ביום חמישי ה- 6/10, המניות האמריקניות התחזקו זה היום השלישי ברציפות וזאת לאור עליות השערים בבורסות האירופיות לאחר דבריו של נגיד ה- ECB ז'אן קלוד טרישה. נתוני כלכלה חדשים אשר פורסמו בארה"ב העידו על כך שמספר התביעות החדשות לדמי אבטלה גדלו בקצב נמוך מהצפוי (עלו ב- 6,000 ל- 401,000 בעוד תחזיות האנליסטים עמדו על עלייה ל- 410,000). כל אלו הובילו את מדד ה- 500 P&S לעלייה של 1.83%, בעוד כל 10 הסקטורים על מדד זה התחזקו ורשמו עליות שערים.
מניית Bank Of America נסקה מעלה והתחזקה בשיעור של 8.8%. מניית Alcoa, יצרנית האלומיניום הגדולה בארה"ב, התחזקה בשיעור של 5.4% ורשמה את העלייה החדה ביותר מבין כל המניות על מדד ה- Dow Jones Industrial Average. מדד ה- DOW JONES רשם עלייה של 1.68% ומדד הנאסד"ק הוסיף 1.88% לערכו.
ביום שישי ה- 7/10, המסחר נפתח במגמה חיובית אשר התהפכה במהלכו, ועם סיומו רשמו המדדים האמריקניים המובילים ירידות שערים. עליות השערים עם פתיחת המסחר נגרמו כתוצאה מנתונים כלכליים אשר פורסמו בארה"ב, לפיהם התווספו לשוק העבודה האמריקני יותר משרות חדשות מהצפוי.
לאחר מכן, מגמה זו התהפכה, כאשר החשש בנוגע להתפשטותו של משבר החוב האירופי התעצם ו"מחק" עליות אלו. חיזקה את האווירה השלילית הייתה הודעתה של סוכנות הדירוג Fitch כי היא מנמיכה את דירוג החוב לטווח ארוך של איטליה וספרד.
מניות הפיננסיים הובילו את ירידות השערים, בעוד סקטור הפיננסיים על מדד ה- 500 P&S הציג ירידה של 3.7% כפועל יוצא מהורדת דירוג זו. מדד הבנקים, ה- KBW רשם ירידה של 4.3% בעוד כל 24 המניות במדד זה נחלשו. מניית Bank Of America נחלשה בשיעור הגבוה ביותר מבין המניות שעל מדד ה- DOW JONES ואיבדה כ- 6.1% מערכה. מניית Goldman Sachs רשמה ירידה של 5.4% ומניית JPMorgan Chase נחלשה בשיעור של 5.2%. מניית Morgan Stanley נחלשה ב-6.2% ומניית Citigroup איבדה 5.34% מערכה. מדד ה- DOW JONES איבד 0.2% מערכו, ומדד הנאסד"ק נחלש בשיעור של 1.1%. מדד ה- 500 P&S נחלש בשיעור של 0.82%.
עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
