קביעת מעמד אשת בעל השליטה כעובדת לעניין תשלום דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") לא קיימת הגדרה לעובד. ככלל, עובד הוא מי שמתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד ומעביד, וכך נדרש גם במקרה שבו אישה מועסקת בחברה שבשליטת בעלה. ביום 25.8.2011 התקבלה בבית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 22362-11-10) תביעתה של ליטל חגי (להלן: "המבוטחת") לתשלום דמי לידה, כפי שיתואר להלן. תקציר עובדתי המבוטחת עבדה בעבר אצל מעסיקים שונים. לאחר שפוטרה על ידי מעסיקה האחרון בספטמבר 2008 ובד בבד עם לימודיה במכללת צפת, החלה לסייע לבעלה בניהול שוטף של מסעדה שבבעלות חברה בשליטתו, בעבודות משרד. בשעות הפנאי וכתחביב הכינה בביתם עוגות וקינוחים למסעדה, כדי שיימכרו ללקוחות המסעדה. בתקופה זו לא דווח עליה כעובדת משום שהפעילות הייתה במסגרת "עזרה משפחתית" מקובלת. כאשר הביקוש למוצריה הלך וגבר, צמצמה את פעילותה בעבודות המשרד והקדישה את מירב הזמן להכנת הקינוחים והעוגות. המסעדה החזיקה באופן קבוע מלאי של מוצרים שהכינה המבוטחת. בחודש פברואר 2009 החלה להיות שכירה בחברה, והוצאו לה תלושי שכר על סך 3,000 ש"ח לחודש (בתוספת שווי רכב). כמו כן החלה ללמוד בקורס להכנת דברי מאפה, לצורך התמקצעות. הביקוש היה תלוי במספר ההזמנות ובהתאם לכך נעשתה העבודה מהבית, שנמשכה בדרך כלל שלושה-ארבעה ימים בשבוע. את המוצרים קנתה החברה. בהמשך רכשה החברה למבוטחת תנור ומקרר. ביום 30.7.2009 ילדה המבוטחת ויצאה לחופשת לידה. טרם הלידה דאגה להכין מלאי קינוחים שיספיק לחודשיים, ולאחר מכן לא הוגשו במסעדה קינוחים עד חזרתה לעבודה. לאחר חופשת הלידה שבה המבוטחת לעיסוקיה. בשל הגדלת הביקוש למוצריה, בכוונת החברה לשכור שטח נוסף ולהפוך אותו לקונדיטוריה, כך שלא תעבוד יותר מהבית. תביעתה לדמי לידה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד. דיון והכרעה בית הדין חוזר ומדגיש כי קיום יחסי עובד ומעביד ייבחן בקפידה יתרה כאשר מדובר בהעסקת בני משפחה, לרבות קשר עם תאגיד בשליטת קרוב משפחה. לשם כך ייבחנו בין השאר קיום תשלום שכר ריאלי, וקיום חובות מכוח דיני עבודה: תוספת יוקר, חופשה שנתית, דמי הבראה, סדירות העבודה ועוד. סדירות העבודה - עבודת המבוטחת לא הייתה סדירה במובן של שעות עבודה קבועות, כיוון שהעבודה הייתה תלויה במלאי הקינוחים ובמספר ההזמנות. שכר - השכר היה ריאלי ביחס להיקף העבודה (שלושה-ארבעה ימים). השכר שולם בפועל ואין מדובר בהתחשבנות עם הוצאת התלושים. העסקת עובד אחר במקום המבוטחת - התפקיד שביצעה המבוטחת נבנה על ידה, היא הייתה אשת המקצוע ולא הייתה סיבה כלכלית להעסיק עובד אחר במקומה. מקום ביצוע העבודה - לדעת בית הדין, אין זה סביר שהחברה תשקיע בשלב הראשוני את מה שהיא משקיעה היום. לשימוש בכלי עבודה פרטיים אין משקל כדי לשלול את יחסי העבודה. מחויבות הדדית - בתחילת הדרך, כניסתה של המבוטחת לעסק הייתה בבחינת תחביב ועזרה משפחתית. משהניסוי הצליח והביקוש גבר, התגברה התלות של המסעדה במבוטחת "והיה טעם כלכלי ממשי בכך שהתובעת תהיה עובדת של החברה, וייווצרו יחסי עובד-מעביד של ממש, עם מחויבות הדדית" - זו דרכה הטבעית של התפתחות עסקית. לאור הקביעות העובדתיות לעיל נקבע כי נתקיימו יחסי עובד ומעביד, והתקבלה תביעת המבוטחת לדמי הלידה.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il