איגוד לשכות המסחר גיבש רפורמה מקיפה במערכת המיסוי, המאפשרת להקל על מעמד הביניים תוך הגדלת מקורות המימון. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר הציג היום (ב') את הרפורמה לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, והיא הועברה לועדת רוטשילד ולפרופ' עמנואל טרכטנברג העומד בראשה.

הרפורמה שמציע האיגוד כוללת הפחתה משמעותית של הבלו על הדלקים, ביטול המיסוי על רכישת דירה ראשונה לזוגות צעירים, הפחתת מס הקנייה על רכישת כלי רכב, ריווח מדרגות המס הישיר על הכנסות יחידים, ביטול הטבות במס חברות למפעלים מבוססים וקביעת מס חברות אחיד לכלל החברות במשק. עם זאת, הרפורמה דוחה את הכוונה להפחית את שיעורי המע"מ בטענה כי צעד זה יהיה חסר משמעות ממשית על הציבור ויגרום לאבדן הכנסה משמעותי למדינה.

בנוגע להצעה להוריד במידה משמעותית את הבלו על בנזין וסולר אמר לין כי "בנזין וסולר משמשים בעיקר לתחבורה ציבורית, להובלת מטענים, לרכבי שירות ולהסעת עובדים למקום העבודה. הכנסות המדינה מבלו הסתכמו אשתקד בכ-15.4 מיליארד שקל. הפחתה הדרגתית תורגש ותוערך על ידי הציבור, ותשפיע על תעריפי החשמל".

בנוסף, מציע האיגוד להוריד את מס הקנייה על רכישת כלי רכב. "מס הקנייה על רכישת כלי רכב הוא עדיין גבוה מאוד ביחס למדינות המערב", אמר לין. "אשתקד הוא ייצר למדינה הכנסות של כ-8.48 מיליארד שקל. הפחתתו, אפילו בשיעור מוגבל, תתבטא מיד במחירי כלי הרכב".

הצעתו השלישית של האיגוד היא לבטל את מס הרכישה והמע"מ על רכישת דירה ראשונה על ידי זוגות צעירים, עד סכום של שני מיליון שקל. "זהו המקרה היחיד שבו הייתי ממליץ לבטל את המע"מ", אומר לין אך מוסיף כי הביטול צריך להיעשות כנגד העלאת מע"מ על שירותי תיירות חוץ. "השקעה בדירת מגורים היא ההשקעה ההונית המאסיבית והמכבידה ביותר על רוב הזוגות הצעירים בארץ", אמר.

ההצעה הרביעית היא להוריד את מכסי המגן על יבוא מוצרי המזון. "כיום מכסי מגן על יבוא מוצרי מזון וגידולים חקלאיים נמצאים ברמה דימיונית", אמר לין. "על יבוא בשר בקר יש מכס של 190%, על יבוא תפוחי אדמה - 230%, מכס על יבוא מלפפונים עומד על 170%, חלב ושמנת מרוכזים - 212%, וכך הלאה. הפחתה הדרגתית של מכסי המגן תוזיל מאוד את מוצרי המזון. מהלך זה מתבקש נוכח ייקור מוצרי המזון בעולם והצפי להמשך התיקרותם".

את מס החברות מציע האיגוד להוריד באופן הדרגתי, לרמה של 20%. "זהו יעד שחשוב להשיגו כמאיץ צמיחה במשק ולצורך שיפור כושר התחרות של ישראל מול כלכלות העולם", אמר לין. יתרה מזאת, לין מתריע כי "אסור להעלות את מס החברות. הפחתת מס החברות סיפקה דחיפה עצומה למגזר העסקי כולו. מסיבה זו גם נוצרו מקומות עבודה נוספים רבים והתוצר עלה בעשור החולף בכמעט 75%".

התוכנית של איגוד לשכות המסחר כוללת גם הצעה להוריד את המיסים הישירים (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות) ברמות ההכנסה של עד 40,000 שקל בחודש, ומנגד, להעלות את שיעורי המיסים הללו, אופן הדרגתי, ברמות הכנסה גבוהות וגבוהות מאד.

עוד מציע האיגוד, להוריד את נטל המס הישיר ברמות שכר של 5000 שקל ומטה, לסכום של 50 שקל בלבד (עד 1%), במקום 239 שקל כיום. "למהלך זה יש חשיבות בהגדלת ההכנסה נטו של שכבת מקבלי השכר הנמוך בישראל וניתן לבצעו כנגד ביטול מס ההכנסה השלילי", אמר לין.

בנוגע למקורות המימון מציע האיגוד לא להפוך את המע"מ למס סלקטיבי. "יש לשמור על מס זה כמס אחיד ושווה, שהינו המס העקיף היחיד בישראל", אמר לין. "הורדת המע"מ באחוז אחד או שניים תהיה בזבוז משום שלא תהיה לכך השפעה משמעותית על הורדת המחירים, כאשר מנגד, אחוז אחד של מע"מ תורם למדינה הכנסה של כ-3.6 מיליארד שקל".

ולבסוף, מציע האיגוד לבטל את הטבות המופלגות במס חברות שניתנו למפעלים מבוססים, בשווי של 5.5 מיליארד שקלים, במסגרת חוק עידוד השקעות הון. "חוק עידוד השקעות הון כבר אינו מעודד השקעות הון", אמר לין. "הוא הפך לחוק שמאפשר לגבות שיעורי מס חברות נמוכים מאוד ממפעלים מייצאים ושולל הטבות מס שהיה אפשר לתעל לחיזוק הפריפריה. 74 אחוזים מהטבות אלה ניתנים למפעלים במרכז הארץ שאין להם בעיה של רווחים או תזרים מזומנים וכושר התחרות שלהם בעולם גבוה".