כיוון השווקים - מה ניתן ללמוד מעקום התשואות בארה"ב?
בחודש יוני החולף נרשמה תנודתיות חדה בשווקי המניות מסביב לעולם. בארה"ב המדדים המובילים הגיעו לירידה של כ-6% ורק לאחר מכן עשו סיבוב פרסה וסיימו את החודש העצבני כמעט ללא שינוי. במהלך החודש יוון הייתה על סף פשיטת רגל שאיימה לגרור את גוש האירו לסיטואציה דומה לזו של נפילת ליהמן ברדרס, דהיינו שמיטת חובות של בנקים גדולים באירופה, שגם כך יציבות המאזנים שלהם מוטלת בספק.
חדלות פירעון של חלק מהבנקים היה גורם לתהליך מתגלגל של אבדן אמון של הציבור במשטר המוניטארי של הגוש. נכון להיום יוון טרם הגיע למצב של פשיטת רגל, ונראה שאזרחי יוון והגוש האירופי יכולים לשחרר אנחת רווחה זמנית בלבד. הבעיות ביוון ובגוש לא נסתיימו. חלק מהמדינות מתמודדות עם בעיות מבניות קשות, רמת אבטלה גבוהה, צמיחה נמוכה, מטבע חזק ומשטר מוניטארי המקשה על היציאה קדימה.
עיני כל העולם נשואות אל הצרכן האמריקאי
אכן השווקים בארה"ב הושפעו מהמתרחש באירופה אך לכולם ברור שמי שקובע את כיוון הכלכלה העולמית הוא השוק האמריקאי. הכלכלה הגדולה בעולם ובראשה הצרכן האמריקאי, עת הוא יתאושש, יחזור למעגל העבודה ויחזור לצרוך. כלכלות העולם ייהנו מצמיחה מחודשת וניתן יהיה בקלות רבה יותר להתגבר על בעיות של נזילות כאלה ואחרות בכלכלות הפריפריה.
אג"ח הממשלתיות בארה"ב - הסממן החשוב ביותר לכיוון הכלכלה
בתוך הדרמה החודשית במדדי המניות התחוללה דרמה גדולה אף יותר בתשואות אג"ח הממשלתיות בארה"ב. בתוך חודש יוני עלתה התשואה לפדיון על אג"ח ל-10 שנים מתשואה שנתית לפדיון של 2.9% לתשואה שנתית לפדיון של 3.2% ללא תיקון חזרה מטה.
יחס התמסורת בין תשואות אג"ח האמריקאיות לשוקי המניות הוא הפוך. כלומר, כאשר שוק המניות יורד, מסיתים את הכספים לאפיקים בטוחים (אג"ח ממשלתי) ולכן תשואת אג"ח הממשלתיות יורדת, מה שביוני לא קרה. השווקים ירדו בחדות במרבית החודש, סיימו כמעט ללא שינוי תוך עלייה חזקה ומתמשכת בתשואות אג"ח.
כמה הסברים אפשריים לעליית התשואה המהירה:
- תוצאה של עלייה בסיכון של החוב האמריקאי, בעקבות הדיונים לקביעה של תקרת החוב או מסיבות נוספות.
- תוצאה מציפייה לצמיחה ושיפור ברווחי החברות והסתה של כספים שמחכים לכניסה לשוק המניות. על אף הסיבות שניתן למנות לעלייה בסיכון החוב האמריקאי - אישורה של תקרת החוב, סיומה של תוכנית ה-QE2 וכו'. להערכתי אין באלה די בכדי להביא לעלייה בתשואה כמו שהייתה ביוני, וזאת תוך כדי תנודתיות חדה במדדי המניות וירידה במחירי הסחורות.
- סטגפלציה - מיתון משולב באינפלציה. אך לאור ירידה חדה במחירן של המתכות במהלך יוני, ניתן לפסול את האפשרות לפחות לטווח הקצר.
נתון אשר מחזק את הסברה לפיה הסתת הכספים מאג"ח הממשלתיות נובעת מהרצון להגדלת סיכון ולא מעליית סיכון ספציפי ברמת סיכון החוב האמריקאי הוא, שעליית התשואות התרחשה בעיקר בחלקו הארוך של עקום התשואות (5 שנים לפדיון ויותר) ולא בעקום כולו, עליית סיכון ברמת החוב הייתה צריכה לבוא לידי ביטוי בעלייה של כל עקום התשואות.
סיכום ושוק מקומי
עליית התשואות החדה בעקום האמריקאי הוא הסממן המובהק ביותר שיש להסתת כספים גדולים מאפיקים בטוחים, ויכול להעיד על ציפיית המשקיעים לגבי כלכלת ארה"ב ורווחי הפירמות. להערכתי כספים אלו יבצעו כניסה מבוקרת לשוק המניות מה שיתמוך בראלי די משמעותי בחודשים הקרובים.
בנוסף לבעיות מחוץ, "סבל" השוק המקומי גם מבעיות ספציפיות למזרח התיכון ומלחצים גיאופוליטיים כאלה ואחרים. תמונת המאקרו בישראל נראית חזקה מתמיד ורווחי החברות משתפרים בעקביות. ראלי בשווקי העולם ללא הסתבכות נוספת במצב הגיאופוליטי יכול להביא לעליות חזקות אף יותר בשוק המקומי.
הכותב, גיא שקד הוא מנהל השקעות בחברת פרובידנס, אשר עוסקת בניהול תיקי השקעות למשקיעים פרטיים וחברות
- 6.AAA 08/07/2011 12:09הגב לתגובה זוהברבור הבלתי צפוי של טאלב יכול להופיע בכל רגע מתחת לפני המים. מצד שלישי הריביות בעולם וכאן עדיין נמוכות ואין איפה להשקיע
- 5.הסטה מלשון סטייה ולא הסתה (למשל הסתה למרד) (ל"ת)נודניק 07/07/2011 21:14הגב לתגובה זו
- 4.אני 07/07/2011 13:24הגב לתגובה זואיזה דבר!!!
- 3.רון 07/07/2011 12:52הגב לתגובה זורק שנהיה כולנו בריאים, וישרור שלום, ורק נזכה לרווחיםץ
- 2.מר טי 07/07/2011 12:51הגב לתגובה זויש דבר כזה בכלל?
- 1.דודי 07/07/2011 12:25הגב לתגובה זואנחנו אכן לפני ראלי שיבוא אחרי הקיץ ובארץ העליות יהיו גבוהות יותר

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.