סטנלי פישר מצמצם את חלון הזמן לנרמול הריבית - מהלך נכון?
בנק ישראל העלה את הריבית במשק ב-25 נקודות בסיס, אך להודעת הריבית ולדברי ההסבר שנלוו לה יש לדעתי חשיבות רבה מעבר להחלטה עצמה. מדובר באיתות שתהליך נרמול הריבית עומד להסתיים בתוך שלושה ארבעה חודשים.
הנקודה העיקרית היא שהריבית השוטפת אמנם עלתה, אך הריבית העתידית (לצורך העניין - הריבית שצפויה לשרור בעוד 12 חודשים) ירדה. בהשוואה לחודש מאי, בנק ישראל העלה את הריבית מ-3% ל-3.25%, אך הפחית את תחזית הריבית העתידית מ-4.4% ל-4.2%. כתוצאה, הפער בין השתיים הצטמצם בשיעור חד: מ-140 ל-95 נקודות בסיס.
הפחתת תחזית הבנק באה לאחר שלוש העלאות רצופות: מ-3.3% ל-4.4% בסך הכל. המשמעות ברורה, אם לפני חודש הצפי היה לחמש - שש העלאות ריבית, כלומר העלאה בממוצע מדי חודשיים, כעת אנו צפויים לשלוש ארבע העלאות, שפירושן העלאה בממוצע מדי שלושה ארבעה חודשים בלבד.
בהשוואה לחמשת החודשים הראשונים של השנה, בהם עלתה הריבית ארבע פעמים (כולל פעם אחת ב-50 נקודות בסיס), מדובר בהתמתנות של ממש. כל זאת בהנחה שבנק ישראל יעלה את הריבית במנות של 25 נקודות בסיס; עליות ריבית חדות יותר, כגון זו שהוכרז עליה בחודש מארס, עלולות ליצור זעזועים מיותרים במשק, בתקופה בה מצבנו המדיני ביטחוני לא פשוט.
בנוסף, בנק ישראל עשה עוד דבר - הוא הקדים את המועד בו הוא חוזה שהאינפלציה תיכנס לתוך היעד: מאמצע שנת 2012 לרבעון הראשון של אותה שנה. אנו נמצאים כעת באמצע 2011 ולכן מדובר בפרק זמן של 9 חודשים לכל היותר.
בשורה התחתונה, בנק ישראל מצמצם את חלון הזמן לנרמול הריבית, תהליך בו החל בספטמבר 2009. זאת לדעתי, על רקע העלייה שכבר הייתה בריבית הנומינאלית, בד בבד עם התמתנות עתידית בקצב האינפלציה - התמתנות שתקל עליו להתאים את הריבית הריאלית לצמיחה המהירה של המשק. זו לא החלטה פשוטה:
מחד, הירידות החדות בשוק הסחורות והצפי להתמתנות קרובה בעליית מחירי הדיור תומכים בה. צריך לזכור שב-12 החודשים האחרונים היה קצב האינפלציה 4%, גבוה בהרבה מהיעד, אך האינפלציה ללא סחורות ודיור עלתה רק 1.6%, נמוך מאמצע היעד.
מנגד, המשק צומח במהירות ופער התוצר הולך ונסגר - דבר המשתקף באבטלה הנמוכה. בנק ישראל הפתיע אותי כשכתב בדברי ההסבר כי נתוני הצמיחה ברבעון הראשון גבוהים מהתחזית שלו לשנת 2011. זאת בניגוד לאכזבה מסוימת בה קיבלו בשוק את הנתונים.
יחד עם זאת, אין לשלול אפשרות של ירידה בשקל כנגד הדולר, בצל המצב המדיני ביטחוני ומגבלות שהוטלו לאחרונה בשוק מטבע החוץ אצלנו, כמו גם לנוכח התחזקות הדולר בעולם. נכון שהשפעת שער החליפין על האינפלציה לא גבוהה כשהייתה, בלשון המעטה, אך ככל שהפיחות יהיה מהיר/חד יותר, האינפלציה לא תוכל "להתעלם" מכך.
אני רואה בהודעת בנק ישראל שילוב של שתי גישות מנוגדות השוררות כיום אצל בנקים מרכזיים בעולם: הסתכלות על האינפלציה הגבוהה הנוכחית כתופעה זמנית, הקשורה בטבורה לעליות החדות שהיו בשוק הסחורות (מחנה ברננקי). יחד עם מדיניות אקטיבית שבאה להבטיח שלא יצטרפו אליה לחצים פרמננטיים יותר מבית (מחנה השווקים המתעוררים).
אם תרצו יש בכך השתקפות של נושא צירוף ישראל לארגון OECD ולמדד השווקים המפותחים של MSCI בשנה שעברה: ישראל קיבלה הכרה של מדינה מפותחת, בה קצב האינפלציה נמוך יחסית, אך עדיין מושרשים בה היטב אלמנטים של מדינות מתפתחות, בהן קצבי האינפלציה גבוהים יותר.
לדעתי, זו גישה זהירה והגיונית. בנק ישראל נוקט וימשיך לנקוט מדיניות משולבת, שתכלול התכוננות להאטה עתידית, מוטית חו"ל, בקצב האינפלציה, תוך כדי בלימת לחצים מבית בהווה, העלולים להפריע לתהליך. צמצום חלון הזמן לנרמול הריבית מהווה, לדעתי, איתות לכך ששלב הבלימה עומד להסתיים (עניין של שלושה ארבעה חודשים) ושהתמתנות בלחצי המחירים מחו"ל תורגש יותר ויותר לקראת סוף השנה ובתחילת השנה הבאה.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 7.גבי 25/05/2011 21:06הגב לתגובה זולא חושבים על להוריד את הריבית באוברדרפט לפחות?? אני כבר כמה חודשים במסלול שאין בו ריבית באוברדרפט בבנק שלי (מזרחי) .. אבל זו בושה וחרפה!!
- 6.המומחה הסולידי 25/05/2011 16:01הגב לתגובה זורונן שלום רב בהנחה שהיבית בארה" ב לא תעלה בזמן הקרוב האם לדעתך קיים סיכוי שנראה את השקל מתחזק מול הדולר לרמות שלא ראינו בעבר
- רונן מנחם 25/05/2011 16:51הגב לתגובה זושלום. תחום שערי החליפין מסובך ביותר לחיזוי ורבים מסתפקים בהנחות עבודה. שער השקל תלוי לא רק בהפרשי הריביות בין ישראל לחו" ל בכלל וארה" ב בפרט, אלא בגורמים רבים נוספים, כגון הפרשי האינפלציה והצמיחה עם העולם, המצב המדיני ביטחוני, מצב הדולר בעולם וכו' . אם נניח לרגע שבכול אלה לא יהיה שינוי, עלייה בריבית בארץ שכנגדה לא תהייה עלייה בריבית בארה" ב תפעל להתחזקות השקל לגבי המהירות - זה תלוי בתגובת בנק ישראל (שעשוי לשוב ולרכוש דולרים בהיקפים נרחבים) או במשקיעים הזרים, שאולי יחשבו בשלב מסויים שהשקל יקר/מסוכן מדי וכדאי לעבור למטבעות אחרים. בברכה, רונן.
- 5.יוסי מזרחי 25/05/2011 15:42הגב לתגובה זובו הוא נקט בזמן המשבר ומלאכתו כעת קשה מתמיד כאשר מצד אחד הכלכלה הישראלית צומחת בקצב יפה והריבית הריאלית לאט לאט מרימה ראש, ומצד שני רוחות של משבר ממשיכות לנשוב מכיוון אירופה, המצב בארה" ב לא ברור והמצב הגיאו פוליטי גם כן לא ברור. בנקודה זאת, האם בנק ישראל לוקח בחשבון, כחלק מהמדיניות שלו, את הסיכוי למשבר כלכלי חדש? האם, אולי, הוא מנצל כעת את המצב הטוב של הכלכלה הישראלית ומעלה את הריבית - העלאה שתותיר בידיו נשק טוב להמרצת הכלכלה באם אכן יהיה משבר כלל עולמי שיגלוש לכלכלה הישראלית?
- z 25/05/2011 19:04הגב לתגובה זוקצת לפני ההודעה על החברה לישראל.חבל שאף אחד לא מצא לנכון לידע אותו.הוא חייב להודיע כמו ברננקי שהוא לא משנה את הריבית עד סוף השנה וימצא חלופות.במצב של שוק ההון הוא חייב לקחת הכל בחשבון ולא רק אינפלציה .זה חלק מהחוסן הכלכלי של מדינת ישראל.
- רונן מנחם 25/05/2011 15:57הגב לתגובה זושלום. אכן כך - בנק ישראל עשוי לנצל חלון מצומצם שעומד לרשותו לצורך התאמת הריבית הנומינאלית והריאלית. גם OECD צופה כעת שהאינפלציה תרד מתחת ל-3% בתחילת 2012. כפי שכתבת, אם תהייה האטה גלובאלית חוזרת (גם לכך OECD מרמז) שתתגלגל לארץ, בנק ישראל יוכל לשנות כיוון ולהוריד ריבית במידת הצורך, כפי שעשה לדוגמא בשנת 2008. בברכה, רונן.
- 4.רונן 25/05/2011 12:43הגב לתגובה זוהרבה כסף, טרליונים שממשלת ארה" ב הזרימה לשווקים בנוסף זהוא כסף זול (ריבית נמוכה) בעתיד הלא רחוק נצפה בהתפרצות אינפלציונית במערב.
- 3.משקיע נבון 25/05/2011 12:21הגב לתגובה זומעניין אם גם השוק מאריך את הורדת הריבית הצפויה? בכל אופן המהלך מגביר את הכדאיות להשקעה באגח ארוכות בריבית קבועה
- רונן מנחם 25/05/2011 15:24הגב לתגובה זושלום. הפחתת ריבית תהייה מנוגדת למסלול שבנק ישראל בחר בו, אך היו דברים מעולם, כולל לא מזמן ב-2008. אם, לדוגמא, במשק יש אינפלציה גבוהה, אך זאת בגלל צד העלויות, שמכביד מצידו על הצמיחה, עשויה הריבית לרדת בכול זאת, כדי לתמוך גם ביעדי הצמיחה של הבנק. רונן.
- דן 25/05/2011 14:53הגב לתגובה זוטוב שפישר הוא הנגיד ולא אתה....
- 2.z 25/05/2011 11:55הגב לתגובה זולדעתי גדול למידותיה ולא ברור אם נעשה סיעור מוחות מספק בהחלטות.המלחמה באינפלציה נועדה לחזק את המשק.להפוך מטרה לסיבה זה הפוך על הפוך. לכן זה היה משגה לדעתי להעלות את הריבית. נקווה שיתוקן בהמשך.
- 1.משקיענית 25/05/2011 11:29הגב לתגובה זוהאם נכון להגיד שבנק ישראל מפנים את השפעת הריבית הנמוכה על מחירי נדל" ן הבועתיים ומתכנן להפסיק את העלאות הריבית בסימנים ראשונים של התייצבות בתחום? הרי מחירי סחורות אינן בשליטתו ואינפלציה ליבה לא גבוהה?
- רונן מנחם 25/05/2011 11:55הגב לתגובה זושלום. להערכתי, בנק ישראל החליט לטפל במחירי הנדל" ן באמצעים נקודתיים (כמו ההגבלות שהטיל על שוק המשכנתאות) ואילו בכלי הריבית, שהוא רחב יותר וכבר עלה מ-0.5% ל-3.25%, הוא אכן ישתמש פחות. זאת בדיוק מהסיבות שציינת. בברכה, רונן.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
