חברה ישראלית משמשת נציגה בישראל של חברת תעופה זרה. מדי חודש מקבלת החברה הישראלית מהחברה הזרה עמלה קבועה באחוזים מסך רכישת הטיסות החודשי.

עו"ד אבי פרידמן משיב:

שאלה זו מעלה כמה שאלות נוספות, ובהן:

- האם ניתן להפריד בין מחיר כרטיס הטיסה לבין מחיר "דמי הטיפול"?

- האם כרטיס הטיסה נמכר במחיר זהה בישראל ובחו"ל?

- האם מחיר כרטיס הטיסה יהיה זהה ברכישה אצל סוכן נסיעות ובאינטרנט (בישראל או בחו"ל)?

נדגיש כי ישנה מחלוקת בנושא בין רשויות המס לגורמים אחרים, בהם משפטנים כמו גם ארגון סוכני הנסיעות (אשר הצטייד בעבר בחוות דעת משפטיות). בשנת 2007 ניתנה עמדת רשויות המס כפי שהיא ידועה לנו:

"במצבים בהם רוכשת החברה כרטיסי טיסה לחו"ל מחברות התעופה ומוכרת אותם בעצמה ללקוחות, יחולו הוראות סעיף 30(א)(10) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ומחיר העסקה החייב במס בשיעור אפס הוא על מלוא מחיר מכירת הכרטיס ללקוח, כל זאת בתנאי שמתקיימים התנאים הבאים המצטברים:

א. החברה רוכשת את הכרטיסים מחברת התעופה ואינה פועלת בדרך של מתן שירותי תיווך, ומוכרת את כרטיסי הטיסה ללקוחותיה באופן ישיר, תוך כדי לקיחת כל הסיכונים הכרוכים בהפסד בגין אי מכירת כרטיסי הטיסה שנרכשו על ידה מחברות התעופה.

ב. החברה פועלת עפ"י הכללים והתנאים של יאט"א.

ג. התמורה לחברת התעופה תועבר בכל מקרה ללא קשר למכירה הכרטיסים ע"י החברה.

בכל מקרה אחר בו נותנת החברה שירותי תיווך למכירת כרטיסי טיסה תחול חבות במס ערך מוסף בשיעור מלא בגין העמלה הנשארת בידה או המתקבלת מחברת התעופה."

מנגד, ישנה דעה של משפטנים (לרבות החתום מטה) הגורסת כי אין מקום לפיצול בין מחיר הכרטיס למחיר הטיפול ושניהם חייבים במס בשיעור אפס, בין היתר לנוכח העובדה שגם לחברת התעופה ישנן הוצאות בגין דמי טיפול, אולם לעניינה יחול חיוב מס בשיעור אפס בלבד.

בשולי הדברים נבקש להבהיר כי על פי לשון החוק הזכאות למס בשיעור אפס אמנם אינה מותנית בזהות הקונה והמוכר, אולם בעקבות הדיווח המקוון לרשות המסים (מע"מ) מתקיים דיווח בעניין זהות המוכר, ולפיכך ייתכן כי במוקדם או במאוחר נימוק זה יצטרך לעמוד למבחן. לעניין הרישום ברשות המסים (מע"מ), בשנת 2003 הביעו רשויות המס את עמדתן בתשובה לפנייה בעניין זה:

"יש להנחות את העוסק כי על חברות השכר הזרות למנות נציג בישראל במסגרת G.S.A (התאחדות של מספר חברות תעופה זרות) או שהעוסק בעצמו יכול לשמש כנציג בישראל ובמידה ויעשה כך ירשם באיחוד עוסקים עם חברות השכר הזרות ולא יהיה חייב בדיווח בגין עסקאותיו עם חברות השכר הזרות עפ"י תקנה 23ב(ב) לתקנות הרישום".

נציין בזהירות כי דעתנו אינה נוחה מתשובת רשות המסים, כפי שניתנה בשעתו וכמצוטט לעיל. זאת, בין היתר, לנוכח החובות המוטלות בעת הגשת הדיווח המקוון, המייתר לכאורה את יתרונות איחוד העוסקים.

המשיב - מחבר הספר "מס ערך מוסף - החוק וההלכה"

**התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן