מע"מ על עמלה שמקבלת חברה ישראלית המייצגת חברת תעופה זרה
חברה ישראלית משמשת נציגה בישראל של חברת תעופה זרה. מדי חודש מקבלת החברה הישראלית מהחברה הזרה עמלה קבועה באחוזים מסך רכישת הטיסות החודשי.
עו"ד אבי פרידמן משיב:
שאלה זו מעלה כמה שאלות נוספות, ובהן:
- האם ניתן להפריד בין מחיר כרטיס הטיסה לבין מחיר "דמי הטיפול"?
- האם כרטיס הטיסה נמכר במחיר זהה בישראל ובחו"ל?
- האם מחיר כרטיס הטיסה יהיה זהה ברכישה אצל סוכן נסיעות ובאינטרנט (בישראל או בחו"ל)?
נדגיש כי ישנה מחלוקת בנושא בין רשויות המס לגורמים אחרים, בהם משפטנים כמו גם ארגון סוכני הנסיעות (אשר הצטייד בעבר בחוות דעת משפטיות). בשנת 2007 ניתנה עמדת רשויות המס כפי שהיא ידועה לנו:
"במצבים בהם רוכשת החברה כרטיסי טיסה לחו"ל מחברות התעופה ומוכרת אותם בעצמה ללקוחות, יחולו הוראות סעיף 30(א)(10) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ומחיר העסקה החייב במס בשיעור אפס הוא על מלוא מחיר מכירת הכרטיס ללקוח, כל זאת בתנאי שמתקיימים התנאים הבאים המצטברים:
א. החברה רוכשת את הכרטיסים מחברת התעופה ואינה פועלת בדרך של מתן שירותי תיווך, ומוכרת את כרטיסי הטיסה ללקוחותיה באופן ישיר, תוך כדי לקיחת כל הסיכונים הכרוכים בהפסד בגין אי מכירת כרטיסי הטיסה שנרכשו על ידה מחברות התעופה.
ב. החברה פועלת עפ"י הכללים והתנאים של יאט"א.
ג. התמורה לחברת התעופה תועבר בכל מקרה ללא קשר למכירה הכרטיסים ע"י החברה.
בכל מקרה אחר בו נותנת החברה שירותי תיווך למכירת כרטיסי טיסה תחול חבות במס ערך מוסף בשיעור מלא בגין העמלה הנשארת בידה או המתקבלת מחברת התעופה."
מנגד, ישנה דעה של משפטנים (לרבות החתום מטה) הגורסת כי אין מקום לפיצול בין מחיר הכרטיס למחיר הטיפול ושניהם חייבים במס בשיעור אפס, בין היתר לנוכח העובדה שגם לחברת התעופה ישנן הוצאות בגין דמי טיפול, אולם לעניינה יחול חיוב מס בשיעור אפס בלבד.
בשולי הדברים נבקש להבהיר כי על פי לשון החוק הזכאות למס בשיעור אפס אמנם אינה מותנית בזהות הקונה והמוכר, אולם בעקבות הדיווח המקוון לרשות המסים (מע"מ) מתקיים דיווח בעניין זהות המוכר, ולפיכך ייתכן כי במוקדם או במאוחר נימוק זה יצטרך לעמוד למבחן. לעניין הרישום ברשות המסים (מע"מ), בשנת 2003 הביעו רשויות המס את עמדתן בתשובה לפנייה בעניין זה:
"יש להנחות את העוסק כי על חברות השכר הזרות למנות נציג בישראל במסגרת G.S.A (התאחדות של מספר חברות תעופה זרות) או שהעוסק בעצמו יכול לשמש כנציג בישראל ובמידה ויעשה כך ירשם באיחוד עוסקים עם חברות השכר הזרות ולא יהיה חייב בדיווח בגין עסקאותיו עם חברות השכר הזרות עפ"י תקנה 23ב(ב) לתקנות הרישום".
נציין בזהירות כי דעתנו אינה נוחה מתשובת רשות המסים, כפי שניתנה בשעתו וכמצוטט לעיל. זאת, בין היתר, לנוכח החובות המוטלות בעת הגשת הדיווח המקוון, המייתר לכאורה את יתרונות איחוד העוסקים.
המשיב - מחבר הספר "מס ערך מוסף - החוק וההלכה"
**התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.