על סיכון מול סיכוי והאפשרות לנצל את המשבר בשווקים
העליות החדות בשוקי המניות באסיה ובארצות הברית בשלושת הימים האחרונים מוכיחות פעם נוספת (למי שהיה זקוק לכך) שבמציאות בה הריביות בעולם נמוכות כל כך - זעזועים חיצוניים, קשים וכואבים, יכולים להחריף במידה ניכרת את העצבנות והתזזיתיות, אך אין בכוחם לבלום את מגמת העליות והתיאבון לסיכון.
בטור זה אני מתייחס למשברים בצורה כללית יותר ובודק איך אנו המשקיעים צריכים להתנהג בצילם ואף לנצל אותם. משברים מייצרים שנאת סיכון ומציבים תמרורי אזהרה בפני המשקיעים הפשוטים, שכמובן רוצים תמיד להגדיל את התשואה על תיק ההשקעות שלהם. במיוחד הם מונעים מהמשקיעים רכישה בלתי מבוקרת של נכסים כגון מניות, איגרות חוב שהנפיקו חברות, סחורות ומטבעות שיש להם ריביות גבוהות - נכסים שעלייתם יכולה להיות מהירה ומפתה, אך הם גם עלולים לרדת מהר לא פחות, להכאיב ולתסכל.
בכך שמשברים גורמים לנו לבצע מדי פעם אתנחתא ולשאול את עצמנו - האם לא נסחפנו? האם התיק שלנו עדיין בטוח ומאוזן מספיק? האם איננו מסכנים את עצמנו יותר מדי? - הם תורמים בסופו של דבר ליצירת תיק מאוזן והגיוני יותר, המותאם יותר לצרכים של כול אחד ואחד מאיתנו.
לכן, חשוב שנדע לנהל משברים: להפיק מהם תועלת מחד ולהיזהר מהסקת מסקנות מהירה מדי מנגד. הניסיון של השנים האחרונות לימד אותנו שני לקחים בהקשר זה:
מחד, משבר קשה שפורץ במפתיע, לאחר תקופה ארוכה של שקט, גורם למשקיעים להגיב בפאניקה ובעצבנות רבה. מנגד, משבר שפורץ לאחר התאוששות מהירה ממשבר קודם עלול להילקח בקלות יתר. יש מצב שנגיד - נו, בסרט הזה הרי היינו לא מזמן, אנו יודעים שהשווקים יחזרו עלות (הם הרי הכפילו את עצמם מאז המפולת הקודמת) ולכן לא נהיה פראיירים ולא נברח הפעם.
כלומר, החשש כאן הוא שנעבור מפאניקה מוגזמת לזחיחות ושאננות יתר.
אז מה עושים? כמו הרבה דברים בחיים - התשובה היא באמצע. צריך להמשיך לשאוף להגדיל תשואות, אך להיות תמיד עם אצבע על הדופק. משברים קורים ויקרו ולעולם לא ממש נדע מתי ובאיזו עוצמה. לכן חשוב לדעת לנהל אותם כשהם פורצים. תנאי בסיסי לכך הוא שהתגובה הראשונית לא תהיה היסטרית מדי (לדוגמא כשמשבר קורה לאחר תקופה ארוכה של שקט וצמיחה), או שאננה מדי (כשמשבר אחד בא תיכף אחרי התאוששות חזקה ממשבר אחר).
ככל שאנו המשקיעים נהיה מתוחכמים ונצבור יותר ניסיון, יהיה לנו קל ומהיר יותר להבין למה פרץ המשבר התורן, איפה הוא צריך להשפיע יותר ואיפה פחות (ואיפה כלל לא). אם נעשה זאת (בין השאר על ידי קבלת ייעוץ מקצועי) נוכל לחסוך מעצמנו הפסדים פוטנציאליים ניכרים ובדרך נתרום לכך שתגובת השווקים תהייה פחות אגרסיבית ואמוציונאלית ותפקודם הכללי יהיה רציונאלי ותקין יותר.
נכתב על ידי רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות
- 3.משקיע סולידי 23/03/2011 06:20הגב לתגובה זומשבר עתידי שחזו אותו לפני מספר שנים ומיום ליום נראה שאכן יקרה הוא משבר מטבעות בשל החובות של הכלכלות מערביות בשילוב אבטלה גבוהה ומעבר התעשיות היצרניות לסין והודו. איך יכול להגיב משקיע ישראלי במצב בו הדולר יפסיק להיות המטבע הרזרבי בעולם, מה ההשפעות הצפויות במקרה כזה על השקל והכלכלה בישראל ? בנוסף, האם התערבויות הבנקים המרכזיים לא מסכנות את יציבות המערכת הפיננסית בטווח הארוך? מה היית עושה במצב בו בנק מרכזי מאבד שליטה על המצב? תודה
- רונן מנחם 23/03/2011 08:35הגב לתגובה זוקצרה היריעה... אינני צופה שהדולר יפסיק להיות מטבע רזרווה כי אין חלופות - היואן מטבע מנוהל, האירו לוקה בבעיות מבניות פיסיקאליות שצריכות להיפתר והפרנק השוויצרי נתון להתערבויות. אם זה יקרה בכול זאת, אני מניח שהשקל יפוחת כנגד המטבע שיחליף את הדולר בתפקיד, במיוחד בתקופות של עלייה בשנאת הסיכוןו. התערבויות בנקים מרכזיים הם כלי חשוב להחלקת זעזועים בט" ק והבטחת יציבות בט" א, כשבט" א הם תלויים גם במדיניות פיסיקאלית נכונה. השאר - כל מקרה לגופו. נניח אם ב" י מאבד שליטה על אינפלציה, הוא יכול למתן אותה דרך מכירת מט" ח מיתרות הענק שיש לו. בברכה, רונן.
- משקיע סולידי 23/03/2011 09:35תודה רונן. איך אפשר לסמוך על הבטחת יציבות של בנק מרכזי אחרי שהוא יצר בועת נדלן ובועת הנסדק. הבעיה היא לא בנק ישראל, הבעיה היא אם הפד בארה" ב מאבד שליטה, מה במצב כזה כדאי למשקיע לעשות כדי להגן על חסכונותיו?
- 2.אנליסטית בחופשה 22/03/2011 12:44הגב לתגובה זומה לדעתך יהיה הענף שיביא את ארה" ב (ואולי בעקבותיו את שאר העולם) לצמיחה מהירה ברת קיימא? לאחרונה התפרסמו נתונים מאכזבים על שוק הדיור, וגם נראה שהייצוא אינו צומח בקצב שיוכל לאושש את הכלכלה ממש.. האם רעש האדמה ביפן יוכל להוות הזדמנות לחברות אמריקאיות?
- רונן מנחם 22/03/2011 13:27הגב לתגובה זושלום ותודה בארה" ב, הפיחות בדולר ישפיע חיובית בהמשך על חברות הייצוא. הבנקים, שזכו לאחרונה לעידוד מצד הפד, יכולים גם הם למשוך קדימה לבסוף, הצריכה הפרטית עולה יפה וגם הפד הודה בכך בהודעת הריבית. היא נהנית מהריבית הנמוכה ועלייה ברכוש ובשכר, בצד ירידה, הדרגתית אמנם, באבטלה. בברכה, רונן.
- 1.בקיצור הוא לא אמר כלום (ל"ת)דגיג בים של כרישים 22/03/2011 11:25הגב לתגובה זו
- רונן מנחם 22/03/2011 13:29הגב לתגובה זוהמסר - חשובה הבחנה בין השלכות משברים בהתאם לעיתוי. לתועלתך במידת הצורך. בברכה, רונן.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
