בלעדי

מדוע לא פורסם מדד הזכורות ואהובות? "מצב לא נעים עם הפרסומת של סלקום"

מדד הפרסומות הציב במקום ה-1 בזכירות פרסומת של גיתם BBDO לסלקום, אולם זו מעולם לא שודרה בטלוויזיה. גלובס וגיאוקרטוגרפיה בתגובות סותרות
משה בנימין | (13)

הסקר האחרון של מדד הפרסומות אותו הפכו בענף הפרסום לכלי המעיד על אפקטיביות לא פורסם ביום חמישי שעבר, זאת למרות שפורסם באתר של חברת המחקר גיאוקרטוגרפיה. הסיבה? פרסומת של גיתם שהסתננה לטבלה וזכתה בתוצאה הגבוהה ביותר במדד הזכירות ובמקום ה-3 במדד אהבת הקהל - כך נודע לאייס.

הסקר לא פורסם מכיוון שתוצאותיו תפסו את גיאוקרטוגרפיה ואת גלובוס בסוג של מבוכה קלה. הסקר שבודק באמצעות 2 שאלות, בקרב 500 נדגמים מהן הפרסומות הזכורות ואהובות עליהם ששודרו בערוץ 2 זכה לאורח מפתיע בדירוג, במקום ה-1 בזכירות - פרסומת של משרד הפרסום גיתם BBDO 'גן רבקה' עבור סלקום - סרטון הפרסומת הזה מעולם לא שודר בטלוויזיה. אמצעי המדיה היחידים בהם הוא שודר היו האינטרנט, ב'מיד-רולים' ו'פרה-רולים' ובבתי הקולנוע.

מידי שבוע, בימי חמישי מפרסם גלובס את מדד הזכורות והאהובות של הפרסומות ששודרו בערוץ 2 (קשת ורשת) וערוץ 10. בשבוע האחרון לא פורסם המדד באתר גלובס אך מי שחיפש יכול היה למצוא את המדד של גיאוקרטוגרפיה כפי שפורסם באתר חברת המחקר.

בגיאוקרטוגרפיה מצאו עצמם בסיטואציה לא נעימה שכן המדידה האובייקטיבית שלה העלתה ממצאים שלא תאמו את השאלות המכווינות של המדד, אלו המפנות את הנשאלים לפרסומות המשודרות בטלוויזיה. לאחר שממצאי הסקר פורסמו החליטו במכון המחקר להסירם מהאוויר ונכון לרגע זה לא ניתן לאתר את הסקר באתר.

צילום מסך של הסקר כפי שפורסם בגיאוקרטוגרפיה לפני שהוסר

גיאוקרטוגרפיה וגלובס לא היו היחידים שהופתעו מתוצאות הסקר. בגיאוקרטוגרפיה מסרו לאייס כי מיד עם פרסום הנתונים הם פנו למשרד הפרסום בגיתם בניסיון לברר כמה כסף השקיע המשרד במדיה, בטלוויזיה כמובן. אז גילו במכון המחקר כי הפרסומת מעולם לא שודרה בטלוויזיה אלא רק באינטרנט ובקולנוע.

מה הייתה הבעיה? הסקר של גיאוקטוגרפיה וגלובס מצא כי הפרסומת של גיתם עבור סלקום זכתה באורח מרשים לזכירות הגבוהה ביותר בקרב הנשאלים למרות ששקל אחד לא הופנה לטלוויזיה. בנוסף לזאת הצליחה הפרסומת להגיע למקום בולט בין 10 הפרסומות במדד אהבת הקהל עם הזכירות הגבוהה ביותר ומקום 3 במדד אהבת הקהל. צריך לזכור, כי סלקום והזכייניות לא רואות לאחרונה עין בעין את דרישת ערוצי הטלוויזיה לקבל תשלומים נוספים עבור הצפייה הנדחית שהושקה בתחילת 2011 ומאז היא נפקדת מהטלוויזיה.

הפרסומת של גיתם הוכיחה מספר דברים באופן שלא משאיר ספק, קודם כל את כוחו של האינטרנט שמצליח לתפוס מודעות בקרב הקהל למרות התחרות מול המדיה החזקה לכאורה, הטלוויזיה. בנוסף היא מוכיחה שמדד הזכורות והאהובות חוטא בחלק גדול למקרים לתמונת המצב האמיתית בנוגע לקשר שבין הפרסומות המשודרות באמצעי המדיה השונים ולהשפעתם על הקהל. האפקטיביות של הפרסומת של גיתם ברמת המודעות מוכיחה עד כמה צמצום הבדיקה למדיה אחת מציג תמונה רזה, חד גונית ושאינה תואמת את תופעת הקרוס-מדיה של 2011. מי שבטוח מחייכים כעת הן סוכנויות האינטרנט הזוכות לתואר "צדיקים שמלאכתם נעשית בידי אחרים".

הפרסומת של גיתם עבור סלקום - "גן רבקה"

מתודולוגיית הסקר, שלא שונתה כבר יותר מעשור: הסקר נערך בקרב 500 מרואיינים, שמהווים מידגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בארץ. למרואיינים הוצגה שאלה "אלו מהפירסומות המשודרות בימים אלה בערוץ 2 אתה זוכר?", שאלה שבוחנת מודעות בלתי נעזרת ובלתי מוכוונת. סך הפירסומות הזכורות נמוך מ-100% כיוון שמצויינות רק 10 הפרסומות הזכורות ביותר.

בשלב שני, נשאלים המרואיינים "מבין הפרסומות הבאות המשודרות בערוץ 2, איזו פירסומת הכי מוצאת חן בעיניך?" כאשר מוקראת בפניהם בסדר משתנה רשימת הפירסומות הזכורות. טווח השגיאה הסטטיסטית, כאמור, במידגם בגודל זה היא 4.3% ברמת מובהקות של 95%.

מגלובוס נמסר: "גיאוקרטוגרפיה ביקשו מגלובס לא לפרסם את הסקר ביום חמישי האחרון עקב תקלה טכנית, וגלובס נענה לבקשה".

סמנכ"ל ומנהל חטיבת מחקרי השיווק ופרסום בגיאוקרטוגרפיה, איציק השקו, אמר לאייס: "זה לא עניין של תקלה טכנית. יש כאן תקלה חריגה מאוד שאנו מודעים לה. נכנסה למדד פרסומת שלא שודרה בטלוויזיה למרות שאנשים ציינו אותה בסקר. בעקבות זאת הוחלט על ידינו שלא לפרסם את תוצאות הסקר. אנחנו נמצאים במצב לא נעים עם הפרסומת של סלקום, מול גלובס ובכלל כמכון מחקר שעושה עבודתו נאמנה. החלטנו לגנוז את המדד כדי לא לייצר בעיה לאורך זמן".

השקו הוסיף ואמר כי "כניסתה של הפרסומת למדד נובעת משילוב של פרסומות חלשות בזכירות בתקופה זו בטלוויזיה מול פרסומת חזקה מאוד באינטרנט. אכן, עם גילוי ממצאי הסקר לא ידענו בדיוק איך לאכול את זה כי אנחנו שואלים על טלוווזיה. כאשר בדקנו את נתוני המדיה ביפעת לא מצאנו השקעה בטלוויזיה ואז פנינו לגיתם וגילינו שבאמת הפרסומת שודרה רק באינטרנט ובקולנוע".

אולי המקרה הזה מעיד על כך שהשאלות בסקר איבדו את הרלוונטיות? יכול להיות ששנה מהיום זה כבר לא יהיה כזה חריג?

"אולי באמת בעוד שנה וחצי נמצא הרבה יותר פרסומות אינטרנט מופיעות במדד. לגבי התאמתו של הסקר, אמנם השאלות הן מאוד בסיסיות אבל הן משקפות את השוק, אולי הסקר לא יותר מדי מתוחכם אבל שאלות פשוטות מביאות תשובות פשוטות מה בדיוק אנשים אוהבים ומשם כוחו של המדד".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ושוב הוכח היתרון של הפרסום באינטרנט מול ה TV (ל"ת)
    שגית 01/03/2011 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    01/03/2011 10:10
    הגב לתגובה זו
    נראה שהמשיח יגיע הרבה קודם מדד שלא קשור בשיט לקריאיטיב
  • 11.
    יעל 28/02/2011 13:39
    הגב לתגובה זו
    ראיתי רק קצת ממנה באינטרנט ולא חיכיתי עד הסוף, בכלל לא ידעתי שזו פרסומת לסלקום עד עכשיו.
  • 10.
    אחד 28/02/2011 13:31
    הגב לתגובה זו
    פשוט ביזבוז שזה לא בטלביזיה
  • 9.
    אמיר 28/02/2011 09:22
    הגב לתגובה זו
    שכבר לא רצות אבל עדיין זכירות. המדד זכירות הוא מדד סובייקטיבי ועצם העובדה שלא מגישים לנבדק רשימת פרסומות שכרגע באוויר מאפשר לו להגיד כל העולה על רוחו, ולכן הפרסומת הזו רלוונטית!
  • 8.
    ושוב הוכח שסקרים הם טכניקה כושלת (ל"ת)
    שקר, שקר לבן, סטטיס' 27/02/2011 23:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    קוראת מהתחום 27/02/2011 20:36
    הגב לתגובה זו
    עיתון כלכלי מוביל. הכל קומבינות בשקל.
  • 6.
    וואו.. איזו פרסומת. אני עם דמעות בעיניים. (ל"ת)
    דניאלה 27/02/2011 19:11
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    Blue Man Group 27/02/2011 18:20
    הגב לתגובה זו
    הבנק הבינלאומי (ולפני כן בנק דיסקונט) מוביל את המדד המצחיק הזה כבר שנה בערך - זה אינדיקטור לאהדה לאסי כהן (ולפני כן מודי) בלבד - לראיה שני הבנקים מדרדרים בכל המדדים הקשיחים. יאללה - הגיע הזמן להתקדם למשהו פחות "1983"
  • 4.
    המנכ"לית הזו צודקת !!! (ל"ת)
    אחת שיודעת 27/02/2011 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פדיחה של גלובס (ל"ת)
    מושון 27/02/2011 17:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השקו תגיד את האמת...הכל קומבינה בשקל, לא? (ל"ת)
    דיןדין 27/02/2011 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחלה פרסומת! (ל"ת)
    מיקמיק 27/02/2011 17:11
    הגב לתגובה זו
בנק לאומי
צילום: Bizportal

קנס של 2.1 מיליון שקל על בנק לאומי בגין הפרת הוראות איסור הלבנת הון

בנק ישראל קנס את בנק לאומי ב-2.1 מיליון שקל בשל כשלים במערכות הניטור של הבנק, אחרי שבביקורת התגלו עשרות הפרות של הוראות איסור הלבנת הון; בבנק טוענים כי מדובר במקרים טכניים בודדים ואין שום קשר למימון טרור

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לאומי בנק ישראל

ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים קבעה כי בנק לאומי לישראל בע"מ יישא בעיצום כספי בסך 2.1 מיליון שקל, אחרי שהפר שורה של הוראות מכוח חוק איסור הלבנת הון. ההחלטה התקבלה לאחר ביקורת של הפיקוח על הבנקים, שהעלתה ליקויים מהותיים במערכות הניטור ובנהלי הכרת הלקוח של הבנק.

הוועדה ייחסה לבנק לאומי 11 הפרות של סעיף 9 לצו איסור הלבנת הון, הנוגע לדיווח על פעולות בלתי רגילות לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. לפי הוועדה, הכשל המרכזי נבע מהגדרות שגויות במערכת הניטור, שהובילו לכך שפעולות חריגות לא זוהו ולא דווחו במועד. בנוסף, נמצאו 10 הפרות של סעיף 2א לצו, הקובע את החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח (KYC). לפי הממצאים, הבנק לא הבחין באנומליות בפעילות לקוחותיו ולא ביצע את ההתאמות הנדרשות על בסיס הערכות סיכון וסקירות תקופתיות.

במסגרת החלטתה, הדגישה הוועדה כי מערך הניטור מהווה "בריח תיכון" במשטר איסור הלבנת הון, ולכן כל כשל בתפעולו מערער את יכולת הפיקוח על פעילות חריגה. עוד נמסר כי החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח איננה מותנית באיתור חריגות בפועל, אלא נדרשת כתהליך שיטתי המבוסס על ניהול סיכונים.

הוועדה ציינה כי סכום הקנס הופחת ביחס לתקרה המקסימלית הקבועה בחוק (2.26 מיליון שקל לכל הפרה), בין היתר לנוכח שיתוף הפעולה שהפגין הבנק עם צוותי הביקורת והצעדים שתיקן בהמשך. לצד זאת, הוועדה קיימה שימוע לבנק טרם מתן ההחלטה.

מלאומי נמסר: "מדובר במקרים טכניים בודדים של דיווח אודות הפקדות מזומן בסכומים קטנים שבוצעו בעבר, ובאף אחד מהם אין קשר למימון טרור או חשד להלבנת הון. בנוסף, בזכות העובדה שהבנק טיפל לאורך השנים בכל הליקויים, סכום העיצום הופחת משמעותית".

לבנק לאומי עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה.