בלעדי

מדוע לא פורסם מדד הזכורות ואהובות? "מצב לא נעים עם הפרסומת של סלקום"

מדד הפרסומות הציב במקום ה-1 בזכירות פרסומת של גיתם BBDO לסלקום, אולם זו מעולם לא שודרה בטלוויזיה. גלובס וגיאוקרטוגרפיה בתגובות סותרות
משה בנימין | (13)

הסקר האחרון של מדד הפרסומות אותו הפכו בענף הפרסום לכלי המעיד על אפקטיביות לא פורסם ביום חמישי שעבר, זאת למרות שפורסם באתר של חברת המחקר גיאוקרטוגרפיה. הסיבה? פרסומת של גיתם שהסתננה לטבלה וזכתה בתוצאה הגבוהה ביותר במדד הזכירות ובמקום ה-3 במדד אהבת הקהל - כך נודע לאייס.

הסקר לא פורסם מכיוון שתוצאותיו תפסו את גיאוקרטוגרפיה ואת גלובוס בסוג של מבוכה קלה. הסקר שבודק באמצעות 2 שאלות, בקרב 500 נדגמים מהן הפרסומות הזכורות ואהובות עליהם ששודרו בערוץ 2 זכה לאורח מפתיע בדירוג, במקום ה-1 בזכירות - פרסומת של משרד הפרסום גיתם BBDO 'גן רבקה' עבור סלקום - סרטון הפרסומת הזה מעולם לא שודר בטלוויזיה. אמצעי המדיה היחידים בהם הוא שודר היו האינטרנט, ב'מיד-רולים' ו'פרה-רולים' ובבתי הקולנוע.

מידי שבוע, בימי חמישי מפרסם גלובס את מדד הזכורות והאהובות של הפרסומות ששודרו בערוץ 2 (קשת ורשת) וערוץ 10. בשבוע האחרון לא פורסם המדד באתר גלובס אך מי שחיפש יכול היה למצוא את המדד של גיאוקרטוגרפיה כפי שפורסם באתר חברת המחקר.

בגיאוקרטוגרפיה מצאו עצמם בסיטואציה לא נעימה שכן המדידה האובייקטיבית שלה העלתה ממצאים שלא תאמו את השאלות המכווינות של המדד, אלו המפנות את הנשאלים לפרסומות המשודרות בטלוויזיה. לאחר שממצאי הסקר פורסמו החליטו במכון המחקר להסירם מהאוויר ונכון לרגע זה לא ניתן לאתר את הסקר באתר.

צילום מסך של הסקר כפי שפורסם בגיאוקרטוגרפיה לפני שהוסר

גיאוקרטוגרפיה וגלובס לא היו היחידים שהופתעו מתוצאות הסקר. בגיאוקרטוגרפיה מסרו לאייס כי מיד עם פרסום הנתונים הם פנו למשרד הפרסום בגיתם בניסיון לברר כמה כסף השקיע המשרד במדיה, בטלוויזיה כמובן. אז גילו במכון המחקר כי הפרסומת מעולם לא שודרה בטלוויזיה אלא רק באינטרנט ובקולנוע.

מה הייתה הבעיה? הסקר של גיאוקטוגרפיה וגלובס מצא כי הפרסומת של גיתם עבור סלקום זכתה באורח מרשים לזכירות הגבוהה ביותר בקרב הנשאלים למרות ששקל אחד לא הופנה לטלוויזיה. בנוסף לזאת הצליחה הפרסומת להגיע למקום בולט בין 10 הפרסומות במדד אהבת הקהל עם הזכירות הגבוהה ביותר ומקום 3 במדד אהבת הקהל. צריך לזכור, כי סלקום והזכייניות לא רואות לאחרונה עין בעין את דרישת ערוצי הטלוויזיה לקבל תשלומים נוספים עבור הצפייה הנדחית שהושקה בתחילת 2011 ומאז היא נפקדת מהטלוויזיה.

הפרסומת של גיתם הוכיחה מספר דברים באופן שלא משאיר ספק, קודם כל את כוחו של האינטרנט שמצליח לתפוס מודעות בקרב הקהל למרות התחרות מול המדיה החזקה לכאורה, הטלוויזיה. בנוסף היא מוכיחה שמדד הזכורות והאהובות חוטא בחלק גדול למקרים לתמונת המצב האמיתית בנוגע לקשר שבין הפרסומות המשודרות באמצעי המדיה השונים ולהשפעתם על הקהל. האפקטיביות של הפרסומת של גיתם ברמת המודעות מוכיחה עד כמה צמצום הבדיקה למדיה אחת מציג תמונה רזה, חד גונית ושאינה תואמת את תופעת הקרוס-מדיה של 2011. מי שבטוח מחייכים כעת הן סוכנויות האינטרנט הזוכות לתואר "צדיקים שמלאכתם נעשית בידי אחרים".

הפרסומת של גיתם עבור סלקום - "גן רבקה"

מתודולוגיית הסקר, שלא שונתה כבר יותר מעשור: הסקר נערך בקרב 500 מרואיינים, שמהווים מידגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בארץ. למרואיינים הוצגה שאלה "אלו מהפירסומות המשודרות בימים אלה בערוץ 2 אתה זוכר?", שאלה שבוחנת מודעות בלתי נעזרת ובלתי מוכוונת. סך הפירסומות הזכורות נמוך מ-100% כיוון שמצויינות רק 10 הפרסומות הזכורות ביותר.

בשלב שני, נשאלים המרואיינים "מבין הפרסומות הבאות המשודרות בערוץ 2, איזו פירסומת הכי מוצאת חן בעיניך?" כאשר מוקראת בפניהם בסדר משתנה רשימת הפירסומות הזכורות. טווח השגיאה הסטטיסטית, כאמור, במידגם בגודל זה היא 4.3% ברמת מובהקות של 95%.

מגלובוס נמסר: "גיאוקרטוגרפיה ביקשו מגלובס לא לפרסם את הסקר ביום חמישי האחרון עקב תקלה טכנית, וגלובס נענה לבקשה".

סמנכ"ל ומנהל חטיבת מחקרי השיווק ופרסום בגיאוקרטוגרפיה, איציק השקו, אמר לאייס: "זה לא עניין של תקלה טכנית. יש כאן תקלה חריגה מאוד שאנו מודעים לה. נכנסה למדד פרסומת שלא שודרה בטלוויזיה למרות שאנשים ציינו אותה בסקר. בעקבות זאת הוחלט על ידינו שלא לפרסם את תוצאות הסקר. אנחנו נמצאים במצב לא נעים עם הפרסומת של סלקום, מול גלובס ובכלל כמכון מחקר שעושה עבודתו נאמנה. החלטנו לגנוז את המדד כדי לא לייצר בעיה לאורך זמן".

השקו הוסיף ואמר כי "כניסתה של הפרסומת למדד נובעת משילוב של פרסומות חלשות בזכירות בתקופה זו בטלוויזיה מול פרסומת חזקה מאוד באינטרנט. אכן, עם גילוי ממצאי הסקר לא ידענו בדיוק איך לאכול את זה כי אנחנו שואלים על טלוווזיה. כאשר בדקנו את נתוני המדיה ביפעת לא מצאנו השקעה בטלוויזיה ואז פנינו לגיתם וגילינו שבאמת הפרסומת שודרה רק באינטרנט ובקולנוע".

אולי המקרה הזה מעיד על כך שהשאלות בסקר איבדו את הרלוונטיות? יכול להיות ששנה מהיום זה כבר לא יהיה כזה חריג?

"אולי באמת בעוד שנה וחצי נמצא הרבה יותר פרסומות אינטרנט מופיעות במדד. לגבי התאמתו של הסקר, אמנם השאלות הן מאוד בסיסיות אבל הן משקפות את השוק, אולי הסקר לא יותר מדי מתוחכם אבל שאלות פשוטות מביאות תשובות פשוטות מה בדיוק אנשים אוהבים ומשם כוחו של המדד".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ושוב הוכח היתרון של הפרסום באינטרנט מול ה TV (ל"ת)
    שגית 01/03/2011 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    01/03/2011 10:10
    הגב לתגובה זו
    נראה שהמשיח יגיע הרבה קודם מדד שלא קשור בשיט לקריאיטיב
  • 11.
    יעל 28/02/2011 13:39
    הגב לתגובה זו
    ראיתי רק קצת ממנה באינטרנט ולא חיכיתי עד הסוף, בכלל לא ידעתי שזו פרסומת לסלקום עד עכשיו.
  • 10.
    אחד 28/02/2011 13:31
    הגב לתגובה זו
    פשוט ביזבוז שזה לא בטלביזיה
  • 9.
    אמיר 28/02/2011 09:22
    הגב לתגובה זו
    שכבר לא רצות אבל עדיין זכירות. המדד זכירות הוא מדד סובייקטיבי ועצם העובדה שלא מגישים לנבדק רשימת פרסומות שכרגע באוויר מאפשר לו להגיד כל העולה על רוחו, ולכן הפרסומת הזו רלוונטית!
  • 8.
    ושוב הוכח שסקרים הם טכניקה כושלת (ל"ת)
    שקר, שקר לבן, סטטיס' 27/02/2011 23:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    קוראת מהתחום 27/02/2011 20:36
    הגב לתגובה זו
    עיתון כלכלי מוביל. הכל קומבינות בשקל.
  • 6.
    וואו.. איזו פרסומת. אני עם דמעות בעיניים. (ל"ת)
    דניאלה 27/02/2011 19:11
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    Blue Man Group 27/02/2011 18:20
    הגב לתגובה זו
    הבנק הבינלאומי (ולפני כן בנק דיסקונט) מוביל את המדד המצחיק הזה כבר שנה בערך - זה אינדיקטור לאהדה לאסי כהן (ולפני כן מודי) בלבד - לראיה שני הבנקים מדרדרים בכל המדדים הקשיחים. יאללה - הגיע הזמן להתקדם למשהו פחות "1983"
  • 4.
    המנכ"לית הזו צודקת !!! (ל"ת)
    אחת שיודעת 27/02/2011 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פדיחה של גלובס (ל"ת)
    מושון 27/02/2011 17:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השקו תגיד את האמת...הכל קומבינה בשקל, לא? (ל"ת)
    דיןדין 27/02/2011 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחלה פרסומת! (ל"ת)
    מיקמיק 27/02/2011 17:11
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.